הטיול לסין 2009. פרק -; 3 החגיגה מתחילה. אני קם מוקדם בבוקר ומגיע לבחון בראשונה את ארוחת האוכל במלון,הופתעתי לטובה שילוב של אוכל סיני כמו ירקות מוקפצים דים סאם אורז מטוגן לצד פינוקים מערבים כמ פנקייק בשילוב של תה ירוק פשוט פצצת אנרגיה סינית. התכנון שלי זה להגיע היום איכשהו לכיכר טיאנאנמן ולצפות במצעד הצבאי הענק ולאחריו במצעד האזרחי לצערי אני מגלה שהכניסה למוזמנים בלבד כל הרחובות סגורים ואפשר לצפות בו או במסכי הענק הפזורים בכל העיר או בטלוזיה בבית בבית קפה או במכולת אפילו. למרות זאת אני מחליט לעשות נסיון נוסף ולאחר למידה של המפנה אני מחליט לנסות ולהתגנב אך לצערי אני מבין שעם כל נסיון הבנת המפות שיש לי בזכות שיעורי גאוגרפיה וצה'ל הסינים יוצאים עם ידם על העליונה,הסינים סגרו תחנות מטרו שינו מסלולי אוטובוס ושמו שומרים גם בסמטאות כדי שמי שלא אמור להיות בטקס לא יהיה. עם כאבי רגליים אני מחליט לחזור למלון בדרך נכנסתי למכולת להצטיידות קטנה וראיתי בטלויזיה שהטקס עומד להתחיל,כאשר בעל החנות ראה שאני צופה בטקס החליט לתת לי כיסא והעברתי את החלק הראשן של הטקס באכילת אורז עם חברי החדש. העברתי את כל אחר הצהוריים במלון בצפיה בטקס ומנוחה קצרה,בערב מתקיימת גאלה חגיגית בכיכר ולא אני לא מצפה להגיעאבל בערב החנויות הפאבים המסעדות נפתחות ויש זיקוקים ויהיה שמח. כמו שצפתי בערב החגיגה גדולה המוני בית בייג'ין יוצאים החוצא מבלים רוקדים צופרים קופצים דגלים בכל מקום והזיקוקים....אויי הזיקוקים מה שהיה בטקס פתיחת אולמיפיאדת בייג'ין זה כלום לעומת חגיגות ה60 שנה. ככה אני מוצא את עצמי מבלה במסעדה ברחוב בפארק בפאב מקומי עם סינים רבים השעה 2 בלילה ואני מרים לחיים באיזשהו שלב אני מחליט שחלס להיום,הרי מחר יום גורלי לפני,מחר אני יוצא לסוג של טיול בתוך טיול והיעד הוא החמוה הסינית.