בחודש אוגוסט האחרון 2019 , נסענו לפטרה שני זוגות . בהתחלה ניסינו להבין מה צורת הטיול ואיך לתכנן ודיברתי עם חבר שטייל שם לפני כמה שנים והשכיר רכב , אבל שיחה עם מדריך טיולים לירדן הבהירה לי שכמה דברים השתנו . אז למטה כמה עדכונים חמים מהשטח. בגדול צריך לקבוע מראש את המסלול ומקומות השהיה ועשינו את זה ביחד עם הסוכן הירדני שהיה בקשר בווטס אפ ושם נקבע המסלול המחיר ומה הוא כולל. המסלול היה לילה ראשון בעקבה, למחרת אספו אותנו לטור של 3 שעות בגיפ שהוא למעשה טנדר איסוזו פתוח בוואדי רם. משם נסיעה לפטרה לילה בפטרה ולמחרת סיור בעיר עצמה וחזרה למעבר הגבול עקבה דרך הערבה הירדנית
כמה טיפים והסברים
1. חציית הגבול – לא ניתן היום לחצות את הגבול ככה סתם. יש לתאם מראש מלונות ומסלול טיול ולמסור אותו לסוכן ירדני שיפגוש אתכם בצד השני וינחה אתכם בפרוצדורה של חציית הגבול לאן ללכת ומתי .אנחנו קיבלנו שם של סוכן מהמדריך הישראלי משה נקב
https://www.facebook.com/profile.php?id=100003911061069
2. בצד הישראלי יש חניה חינם שאפשר להשאיר את הרכב, חניה חשופה לשמש ולא מומלץ להשאיר דברים בחום של הרכב. אגרת מעבר בצד הישראלי היא 102 ש”ח שניתן לשלם מראש באינטרנט ולחסוך זמן. אם שילמתם אגרה בצד הישראלי ולא תיאמתם סוכן ירדני מראש, הירדנים יחזירו אתכם ולא תקבלו את האגרה בחזרה. האגרה טובה למעבר אחד.
.את האגרה ניתן לשלם בדרכים הבאות
:1.3 .בכל סניפי בנק הדואר בישראל ללא תוספת עמלה.
2.3 .בסניפי המפעיל הפיננסי )חב' מילגם( שבמסופי הגבול בתוספת עמלת דלפק בסך 5 ( ₪ חמישה
שקלים חדשים( לפעולה.
3.3 .באמצעות כרטיס אשראי באתר האינטרנט של חב' מילגם בכתובת
il.co.metropolinet.borderpay://https ./ניתן לשלם עבור האגרה ולקבלה במסוף באמצעות
עמדת "קיוסק" ממוחשבת בה יש להעביר שוב את כרטיס האשראי לצורך הנפקת האגרה. שרות זה
אינו כרוך בתוספת תשלום של עמלת דלפק.
• התשלום בבנק הדואר יכול להתבצע במזומן או באמצעות המחאה בנקאית בלבד.
אין צורך להצטייד מבעוד מועד בשובר תשלום. השובר מונפק בסניף הבנק בעת ביצוע התשלום.
כמו כן, שובר האגרה בבנק הדואר מוגבל לתשלום בגין 100 נוסעים בלבד, עם זאת ניתן לבצע "רב-
תקבול", קרי: התשלום יבוצע באמצעות המחאה בנקאית אחת אשר תפוצל למספר תשלומים עפ"י
המגבלה המתוארת לעיל, עד 100 אגרות בשובר אחד ולפיכך למספר שוברים. כלומר: ניתן לרכוש
את כמות האגרות הנדרשת באמצעות המחאה בנקאית אחת
כדאי לשלם מראש
https://borderpay.metropolinet.co.il/
3. בחזרה בצד הירדני משלמים 10 דינר שזה כ 50 ש”ח לאדם
4. עקבה – ישנו במלון 4 כוכבים בלב העיר והתפלאנו לגלות שאין לו בריכה, שווה לבדוק מראש אם זה חשוב לכם
5. הבנו שיש מחסומים ביציאות מעקבה ולא רצינו להתערבב יותר מידי עם החיילים המקומיים אז הסוכן שלנו השכיר רכב ולקח אותנו לכול מקום שתכננו מראש
6. הסוכן הבדואי שאסף אותנו מהגבול למלון בעקבה גבה תשלום של 50 דולר אל אף שמחיר מונית הוא 15 דינר. לא רצינו להתווכח יותר מידי על תחילת הטיול אז ויתרנו, אבל כדי לסכם כול נסיעה ונסיעה מראש ומה כולל המחיר
7. עקבה היא עיר ערבית לכול דבר (לאנ ערבית כמו פריז ) מכול המשתמע מכך, סיירנו על החוף בלילה וכולם נכנסים למים עם כול הבגדים, צעקות וברדק, חוויה של עיר ערבית. הלכנו לראות את הדגל הענק שתמיד רואים מאילת והסתבר שהרוח קרעה אותו , אבל העמוד היה במקומו.
8. ואדי רם הוא שעה מזרחית מעקבה ובוואדי מסיירים בעזרת טנדר איסוזו פתוח שמשום מה הבדואים קוראים לו ג'יפ. הכניסה לשמורה עולה 5 דינר לאדם לדברי הסוכן שלנו , אבל לא ראינו איפה בדיוק משלמים, כי מדובר במידבר פתוח ללא גדרות או שערים. בכול מקרה את הסיור יש לארגן ולתאם מראש בתוכנית שמכינים מראש. בוואדי צוקים, דיונות , קשתות ופטריות. יפה אבל לא משהו שלא ראינו בעבר במקומות אחרים בעולם. חשוב להביא קרם הגנה וכובע כי נוסעים בשמש חשופה
9. יש בוואדי חנות מזכרות מאולתרת ליד הפטרייה שמוכרים כול מיני שמנים סבונים וכאפיות . שילמנו עשר דינר לכאפיה והבחור לא היה מוכן לרדת. כשהגענו לפטרה ראינו את אותה כאפיה בדיוק במרכז המבקרים שזה המקום הכי תיירותי שאפשר לחשוב עליו ב5 דינר לפני משא ומתן...
10. הנסיעה מואדי רם לפטרה שנמצאת צפונית לעקבה לוקחת בערך שעתיים ובדרך הרבה תחנות רוח כשמתקרבים לוואדי מוסא שזה הכפר ששוכן ליד העיר העתיקה פטרה.
11. העיר פטרה הייתה דיי חידה בשבילנו, שמענו בעבר את השם פטרה וכמובן את השיר הסלע האדום ולא ממש הבנו אם מדובר בשמורה גדולה או מקדש אחד שהוא הסלע האדום. בכול אופן מה שהסביר את האוריינטציה בצורה הטובה ביותר זה הויקיפדיה:
”פטרה נמצאת בדרום ירדן בגובה של 885 מטר מעל פני הים. הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך ואדי מוסא דרך קניון ה"סיק". הקניון עצמו צר למדי, ורוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם, ועל קירותיו ניתן למצוא תבליטים של אלילים נבטים, כתבים ופסלים. לאורך צלעות הקניון ניתן למצוא שרידים שלאקוודוקטים שנועדו להעביר מים לעיר.”
הכניסה לאתר עולה 50 דינר שזה 70 דולר לאדם. עדיף לשלם במזומן בדינרים כי בכרטיס אשראי זה יוצא 76$ עם כול מיני עמלות שמוסיפים.
המקדש המפורסם שחצוב בהר שהוא בעצם קבר נקרא האוצר וזאת התמונה המפורסמת של המקום, אבל יש עוד הרבה מוצגים, ארמונות, תאטרות , מקדשים ועוד, זאת ממש עיר שהדרך הראשית שחוצה אותה היא 4 ק”מ לכול כיוון ויש מסלולי משנה לכול מיני אתרים שבצד הדרך הראשית.
יש מלא חמורים וסוסים שמציעים לקחת אתכם וגם טוענים שזה חלק ממחיר הכרטיס, אבל קראנו שזה במחיר הכרטיס אבל בלי הטיפ שהוא כנראה לא זול. הכי טוב ללכת ברגל. למי שמתקשה יש כרכרות בתשלום של 20 דינר לכיוון לא כולל…
סה”כ העיר מרשימה ביותר ומי שמתעניין בהיסטוריה קורא וחוקר יכול לבלות 5 שעות כמו כלום רק בדרך הראשית. ניתן גם למצות את החוויה לשלוש שעות עי הליכה בסיק שזהו הנקיק שמוביל לקבר המפורסם האוצר שהוא בהחלט מרשים, הדרך מרשימה ומוצלת כי זה קניון של כמעט 2 ק”מ
12. חזרה לגבול הישראלי מפטרה- חזרנו דרך פטרה הקטנה, הרי אדום הערבה הירדנית. הדרך יפה אבל מלאה פיתולים ולא מתאימה לסובלים מבחילות
13. אחרית דבר- במקור רצינו להתמקם במלן טוב בעקבה ולצאת יום אחד לואדי רם ויום אחד לפטרה. יעצו לנו לשנות את המסלול ולישון בפטרה בכפר וואדי מוסא שאין בו כלום מעניין ומי שמחפש עניין או ים עדיף שיחזור לעקבה גם אם זה מאריך את הנסיעה
14. סה"כ היה אחלה לגמרי . הירדנים היו מאוד נחמדים גם כשידעו שאנחנו מישראל, אבל אלה כנראה היו הבדואים. מאמין שהפלשתינים הם פחות נחמדים
