לא יודעת, לא הולך לי רצוף... בכל אופן, משם נסענו לטיטיזי, שטנו בסירה גדולה (חינם עם הכרטיס האדום). שיט מאוד נחמד, נוף מקסים. טיילנו קצת במדרחוב (אין הרבה מה לעשות שם בתחילת יולי), הילד קיפץ קצת בבאנג'י טרמפולינה (5 יורו ) ואני רכשתי לצעירה שנשארה בבית סנאי טרול ששר יודלהיי ברגעים הכי לא מתאימים בקולי קולות (על כך בהמשך).
פארק המים באדפארדיס ממקום כק"מ מאגם טיטיזי. מדובר בשני מתחמים. אחד של מבוגרים מגיל 16 והשני מגלשות מים. 3 קוות כשבכל קומה בין 2-3 מגלשות בדרגי מפחידות שונים. שעה וחצי חינם עם הכרטיס האדום שקיבלנו בצימר. אני בחורה, בת 40+, לא חשבתי שאני שמנה במיוחד עד הרגע שבו קיבלתי את התחושה המשפילה של לויתן תקוע על החוף. אני עולה בהתלהבות עם ילדי על האבוב. כל אחד בנפרד. הראשונה גולשת וויי..., השני אחריה ואז אני. מתיישבת על האבוב בתחילת המגלשה ואומרת לעצמי היידה. וכלום. לא זז הרברס. מנסה שוב פעם להתפתל בתוך האבוב. כלום, כמו ואקום, נדבקת לתחילת המגלשה. רק חסר שהגרמנים מאחורה יגידו לי שנל. אני מתחילה לצחוק ולא יכולה לזוז. פשוט לויתן קטן ושמנמן. help me אני מחלצת ומסביבי רק ישראלים. אני מרגישה את העיניים ננעצות בי ובסוף אני עוזרת כוח בדיוק כמו בלידה ודוחפת את עצמי לעבר החור השחור. רק כדי לגלות שעליתי על המגלשה הירוקה המפחידה ביותר. מתגלשת הפוך וצורחת. נסיתי עוד מגלשות. נתקעתי גם שם. השיטה היא לשבת הפוך ולדחוף עם הרגל. לפחות לחסוך את ההשפלה של הנער החביב הגרמני שמזניק אותך. במתחם השני, זה מתחם המבוגרים. לגונות כחולות של מים חמים. בק קטן בתוך המים ובחוץ בריכה חמה נוספת. עם זרמים, פונה לנוף המדהים של היער השחור. שם כבר שתינו קוקטיילים והתפנקנו. בדרך החוצה אני שמה לב לבחורה שמגיעה מולי עם אותו בגד ים. שמנמנה יותר ממני. בעלי סוחב אותי ביד ואומר היציאה מפה, את נכנסת בראי. רק אז שמתי את המשקפיים.
3/7 למחרת החלו גשמים, אז נסענו לעיר קונסטאנץ. שם הצטיידנו במטריות והסתובבנו קצת בעיר. חונים בלאגו, שזה קניון גדול. המשכנו לנמל ברגל וקנינו כרטיס למעבורת למירסבורג ומשם המשכנו למיינאו אי הפרחים. גשם זלעפות אבל בהחלט שווה ביקור. פרחים בכל הצבעים, ריח משכר של דשא רטוב. בערב היינו שוב בפארק המים.
4/7 נסענו ללגולנד. הזמנו כרטיסים באינטרנט בהוזלה משמעותית. אם אתם יודעים באיזה יום תהיו תנסו לכוון כי ניתן לחסוך כ 50 יורו. שוה ה GPS המובנה הוביל אותנו בשלוש ורבע שעות! דרך כל עיירה או פרה נידחת שיש בגרמניה (במקום שעתיים על הכביש המהיר) לפחות היתה מוזיקה טובה מהתחנות האזוריות. הבעל משום מה הביא דיסק של קני רוג'רס!!! אלוהים יודע למה. נסענו בגשם וכמו בסרטים איך שהגענו יצאה השמש. לא היו הרבה אנשים בתחילת יולי ועל כן התורים היו קצרים מאוד. בהחלט היה שווה את הנסיעה הארוכה. נכון שהפארק מיועד לילדים עד גיל 10 אבל אנחנו בהחלט נהנינו כולנו. יש שם גם מתקני רכבות הרים גבוהות וגם רכבות מהירות בתוך המים שעשינו מספר פעמים. תצוגה מדהימה של דגמים מיניאטורים של ערים שלמות מלגו, מקסים. אחד הדברים המדליקים לילד היה בית ספר לנהיגה של יונדאי. בכניסה מצד שמאל,. בקשתי להיכנס כדי לתרגם ואיפשרו לי. הילדים נכנסים ומצטלמים ואחר כך עוברים שעור תאוריה. יש אפילו תמרור בגרמניה שלא יתפוס לעולם בישראל שבגדול אומר "אח שלי, כנס לפני, הזכות היא שלך". משם הם נכנסים למכוניות יונדאי קטנות ונוהגים על פי חוקי התנועה. נורא חמוד. בסוף הם מקבלים רשיון נהיגה, כרטיס אמיתי עם תמונה. עכשיו, שימו לב. יש איזה אטרקציה שם שכוללת כוס שתיה ארוכה מדליקה עם קשית. האם הפרקטית שבי אומרת, זה יהיה נהדר לבית הספר. אז זהו שלא! הם שמים ברד בכל מיני צבעים, מגעיל ברמות קשות. הכוס עצמה כל הזמן נפתחת. תחסכו את הכסף. עוד דבר על כל רכבת הרים יש צילום. נורא יקר שם 10 יורו. קונים אחד ומבינים את הפואנטה. בקיצור היה יום מקסים. הדרך חזרה היתה שעתיים בדיוק על הכביש המהיר.
5/7 נסענו לכיוון העיירה טודנאו וממשיכים במעלה ההר בכיוון השלטים למפלים. אגב הספר של שלומית מצויין גם בגלל הכתובות. חונים בצד הדרך במעלה ההר (נשמעת קצת כמו הסבר של דורה) ויורדים לטיול קצר ומקסים בתוך המפלים. היות ויש שם המון ישראלים, שמכירים את מצוקת ה "אין תמונות משותפות ליום המשפחה", הם ישר מתנדבים. משם המשכנו למגלשות ההרים בהר השבורן. החוויה האולטימטיבית. עשינו מספר פעמים במהלך הטיול (חינם, פעם אחת ביום עם הכרטיס האדום). עולים ברכבל פתוח אבל גולשים במהירים מסחררת למטה עם מזחלות כאלה וזה כיף אדיר. הסתובבנו קצת בעיירה, אליה נחזור גם בהמשך כי גילינו שביום ראשון יש מסיבה לעיר. משם נסענו לפלדברג לפארק חבלים שנקרא kletter wald. גם הוא חינם עם הכרטיס האדום. יש חניה מסודרת בתשלום, הבנו שגוררים ולא שווה לקחת סיכון. מגיעים לפתח המלון ושם מצטיידים בקסדות ורתמות. אני כולי בהתלהבות. עוד זורקת לילדים שאני מרגישה סקסית עם כל הרתמות האלה ושוכחת שזו מילה בינלאומית. המדריכים המסוקסים צחקו. עלי או איתי לא ברור. בכל אופן אנחנו הולכים כמו בארמגדון לכיוון העצים. קיבלנו הדרכה מדימה הנחמד והתחלנו לטפס. אני עם המתבגרת המדהימה שלי והמבוגר האחראי עם הילד. אני חייבת להסביר מה קורה שם. זה פשוט עצים בגובה עצום, שמחבר בינהם חבל, אומגה, טרפז, רשת. כאילו מגניב אבל עד שאתה עולה ממש ממש אבל ממש גבוה. המתבגרת עוברת בקלילות ואני תקועה. לא יכולה לזוז. בינתיים אני תוקעת את המסלול ולמטה ישראלים כמובן מסתכלים עלי ואומרים את יכולה. המתבגרת המדהימה שלי חוזרת ומסתכלת אלי בעיניים ומדריכה אותי צעד אחרי צעד איך אני ממשיכה. ואני בפניקה משתקת. לא אלאה מה עברתי שם אבל רוב האנשים מאוד נהנים מזה ומהאומגות. אני יודעת שמשפחתי מכתירה את זה בתור אחת האטרקציות הכי מוצלחות בטיול.
6/7 יום שבת הגיע. התיכנון היה לעשות את פרייבורג בבוקר עד 14 ומשם לשטיינוואסן פארק. השורה התחתונה שכל כך נהניננו בפרייבורג שחזרנו ב 19:30 ישירות לפארק המים. פרייבורג פשוט עיר יפהפיה. יש מוזיקה בכל פינה, מזג אויר חמים ונעים (אחרי הגשם שחווינו כמעט כל השבו). פתחתנו את הבוקר בשוק שלהם. אי אפשר להתחיל לתאר את הריח של הירקות והפירות הטריים, הצבעים והריחות ועדיין הכל נקי. מסביב לקתדרלה גדולה ויפה. עם כל הכבוד לטיול טבע ואטרקציות, קניות זה חלק בלתי נפרד מהכיף. נכון, יש הכל בישראל אבל שם עובדה, איכותי וזול. בעיקר בשל הסיילים המטורפים שנחתנו עליהם בתחילת יולי. הקצינו לכל אחד סכום כסף, אותו יבזבז כראות עיניו. הקפדנו שלא לחרוג מתקציב המתנות האישי כי אחרת זה לא נגמר. הילד הוציא את כל הסכום על לגו. שם הלגו והפליימוביל באמת מאוד זולים. כמעט חצי מחיר מהארץ (יותר זול מהחנות בפארק שגם היא לא יקרה). כמובן שבעלי בדק לאחר מכן את המחירים באינטרנט וגילינו שבארץ זה פי 2 בדיוק. אם רוצים נעלי ספורט יש חנות שנקראת ארנה ספורט והיו שם אחלה סיילים לנייקי ואדידס. בגדול רחוב קייזר יוזף, רחוב עם מלא מלא מקומות שווים מקוסמטיקה ועד h&m שווה באמת, karestad, muller ואחרים. הילד אגב חצי מהזמן הלך בתוך תעלות המים הקרירות שהוא מקטר אני שונא קניות.
7/7 יום ראשון. נסענו שוב למגלשות בטודנאו. היות וידענו שיש מסיבה לעיר טודנאו קפצנו לראות. אז זהו שאין סיבה אמיתית. הם פשוט 38 שנה עורכים מסיבה לעיר וזה נפל ביום שלנו. אז מלא מלא דוכני ציפסים וטבעות בצל. אילתור של צריפי אירוח עם שולחנות ארוכים המציעים מנות מובנות. אנחנו בטעות נכנסו למקום ובקשנו נקניקיות לילד. קיבלנו לוף! בתוך לחמניה! הילד האומלל שלי לא ידע אם לצחוק או לבכות. אני החלטתי לבקש כוס יין כיאה לאירופאית. הביאו לי שליש כוס של יין אדום. מה הם בדיוק חשבו שאני אעשה איתה? בעוד אנחנו נהנים משירי עם גרמניים מלאי פאתוס ושמחת חיים על ידי התזמורת שם (עם התלבושת המסורתית) , החלו סוף סוף לשים הביטלס ואני שרה בגרון ניחר מיין ובתי גאה ומתביישת כאחת. ואז הגיעו "פאלקו ואיזבל". זה המשפט היחיד שקלטתי. מדובר בבחור לא צעיר על אופנוע על חבל! בין שמיים לארץ סוחב בחורה לא דקת גזרה במיוחד שעולה על מנוף ומנענעת עצמה במהירות גמישה במיוחד.ככה כל הטיול אני צועקת פאלקו ואיזבל!
נסענו לטיטיזי ושם שכרנו סירת פדלים כפית ושטנו בה כשעה. מסעדה טובה ומומלצת במרכז העיירה, ליד חנות סוכריות הגומי. גם הביסטרו שהציע אחלה שניצלים טעימים מאוד מאוד וגם מסעדה נוספת על הככר. מלצרים זועפים אבל טעים.
8/7 קמנו בבוקר ונסענו לשטיינואסן פארק. מאוד קרוב לפרייבורג שכמובן התכוונו לבקר בה שוב. הפליימוביל שקנינו לצעירה? מסתבר שזו היתה חוות סוסי פוני. ובהתחשב בעובדה שאנחנו לא בדיוק אנשי חיות מצאנו שאין לה מה לעשות עם זה והחלטנו להחליף. בכל אופן הגענו לפארק הזה שממוקם ממש בתוך היער השחור. מקסים. היינו אולי 30 איש בפארק. 10 ישראלים. לא היו תורים. רכבות הרים בחשיכה. שוב עולים ברכבל פתוח ומגיעים למעלה וכאן הירידה מאוד מתונה וכיפית, ועוברת בין חיות כמו במבי וציפורים ואיילים נורא יפה נורא נורא חמוד.
משם כמובן המשכנו לפרייבורג ושוב שקענו לנו כי הפעם היינו צריכים נעלי ספורט למבוגר האחראי, שפרק את שלו. זה היה היום האחרון שלנו בצימר בטיטיזי. חייבת לציין שהיה מאוד כיף שם. החצר ענקית והילד שיחק כמעט בכל יום עם ילד גרמני וילדה צרפתיה כדורגל וקפצו בטרמפולינה ובנדנדות וזה היה מקסים לראות.
כביסה - לא היתה מכונה וכיבסתי ביד עם נוזל כביסה שהבאתי מהארץ. אבל רק ביום האחרון גיליתי שניתן לתלות בחוץ. אני מחכה קרוב לארבעה ימים שהכביסה תתייבש! טוב ארזנו את עצמו, נפרדנו מכריסטיאן, שקעתי בחדר המיחזור כדי לדעת מה להפריד ולאיפה ושמנו פעמינו לאלזס.....
טיול ליער השחור ואלזס 1-14/7 - חלק ג
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
