לקח לי אמנם שבוע לחזור לחלק ד' והמסכם של הטיול, אבל גם הוא מלא חוויות, מבטיחה. אז באותו בוקר קריר למדי, החלטנו לסוע ישירות מהצימר לכיוון אלזס. פתחנו בעיירה COLMAR. פשוט סמנו ב GPS את ה CENTER וחפשו באזור חניונים. רובם מוסדרים בתשלום. עכשיו יש לי וידוי. אני לא חושבת שיש שירותים בכל אלזס וביער השחור שלא פקדתי. על מה ולמה ההקדמה? ליד החניון, יש ביתן קטן שנראה כמו חללית. עכשיו יש חריץ למטבע וכתוב מספר דקות כלשהו. המתבגרת שואלת אותי בתמימות ומה קורה אחרי מספר הדקות? אמרתי לה שלא יודעת וחבל על הזמן, יאללה פיפי ונצא לטייל. הילד נכנס וביקש שאכנס איתו. היות וכבר הייתי שם, ביקשתי לעשות גם. הבן ביקש לתת לי פרטיות ויצא תוך שהוא טורק את הדלת הכבדה. אני ניגשת לאסלה (מברזל יש לאמר) ועומדת ועושה. פתאום רעש מחריד אוזניים וכמו בסרטים אני רואה בזוית העין את הקרש של האסלה פשוט נסגר עלי! ואני מתחילה לצרוח, "בעלי , תוציא אותי,הצילו האסלה תפסה אותי "ואני מתחילה לצחוק ולצרוח כמובן כמו משוגעת , בעמידה ובהטייה של הגב כי אני תפוסה בפנים. הצלחתי להשתחל החוצה כשילדי מתגלגלים מצחוק ואיתם עוד מספר עוברי אורח. התבוננתי לעבר פניה הדומעות מצחוק של המתבגרת ואומרת לה, זה מה שקורה אחרי מספר דקות.
בכל אופן משם הלכנו לאורך המדרחוב המקסים בקולמר. המון חנויות בוטיק, רובן מאוד יקרות אבל מאוד נחמד לשוטט (לא לקנות). כל עצירה של הבנים לגלידה סחטה כניסה לחנות שלי ושל המתבגרת. גם שם היתה לי פאדיחה. נכנסתי עם המתבגרת לחנות בוטיק מקסימה של שמלות מאוד ייחודיות. אנחנו מסתכלות בעיצובים ונהנות מכל רגע. אני יוצאת לכיוון בעלי. לא מהדלת. זאת אומרת, היתה דלת. ליד. קול רעש מחריד את החנות והמתבגרת מסתכלת עלי ובשנייה אחר כך מורידה את הראש כדי למנוע קשר עין. אני מחזיקה את האף ויוצאת דומעת. המשכנו ישר עד שהגענו לרכבת תיירים. אם לוחצים ערוץ 8 מקבלים הסבר בעברית. אז הסיור חביב אבל מאוד איטי, הקריינית בעברית חופרת שזה מתיש והבנו שיש פסל אחד שעשה כמעט את כל הפסלים בעיר. יש שם המון מסעדות מאוד נחמדות ואפילו היתה שם צוות נגני נשיפה שהסתובב בין המסעדות. הם בקושי יודעים אנגלית וזמן ההמתנה לאוכל הוא נצח. אל תגיעו שאתם ממש רעבים אלא דקה לפני. ליד מוזיאון המדע (שהיה סגור ביום הזה, אם רוצים לבקר כדאי להתעדכן באינטרנט), יש דוכן נקניקים מכל הסוגים. הם לא דורשים קרור אז זה מצויין. ניתן לטעום ולרכוש במחירים סבירים. באיזשהו שלב הוא הציע לבעלי לטעום נקניק שהסתבר שהוא עשוי מחמור. אחרי שהתגברנו על הגועל בעלי הבהיר לו שהוא לא מעוניין שיציע לו כלבים חתולים חמורים או סוסים...משם הגענו לצימר המקסים שלנו. Le Haut Koenigsbourg 9 Rue de Rodern, 68590 Thannenkirch . הזמנו דרך BOOKING ומדובר במלון בוטיק קטן עם חמישה חדרים בתוך ההרים. מקסים וניתן לראות המלצה על כך בנפרד. לאחר שהתמקמנו החלטנו לסוע לעיירה ריקוויר לארוחת ערב. מקום מקסים שבשעות הערב קצת נטוש אבל בגדול נראה חביב ביותר. אני חושבת שאני אקצה לכל הקשור באוכל פרק בנפרד אבל בגדול שוקרוט?? זה לא בשבילי בלשון המעטה. ..
למחרת נסענו לפארק אירופה. כמי שתיכננה את הטיול עד הפרט האחרון, תיכננתי גם את הביקור הזה ובגדול זה היה חכם. יש שם המון המון אטרקציות והמון מופעים, ובהחלט צריך להתאים אותם לגילאים של הילדים. אנחנו לקחנו את האקספרס וירדנו בספרד, הנקודה הרחוקה בפארק ומשם התקדמנו כלפי הכניסה. נשארנו בצד הזה של הפארק כי המופע של האבירים הוא ב 11:45 אם אני לא טועה. מופע שווה ומגניב עם סוסים, הם יוצאים לקהל ובאמת מגניב. תגיעו מוקדם כדי לתפוס את השורות האחרונות בתוך הצל אחרת מתבשלים מהחום. פתחנו באיסלנד ואח"כ באוסטריה ובגדול לא היתה רכבת הרים שקשורה במים שלא עשינו. בתחילה ויתרתי עם כל רכבות ההרים, אמרתי למה? מה הלב שלי עשה למישהו רע? עד שגיליתי שיש דרישה בקהל. בכל אופן מסתבר בדיעבד שעלינו כל רכבות ההרים המפחידות באירופה. אחת על זו שראו בחדשות שלקח שנים לבנות ממסילות עץ. רכבת נורדית משהו. התור הוא משהו כמו 45 דקות! לא כל כך מרגישים כי זה נוסע אבל הלב דופק. והשנייה היתה רכבת של מיר, ברוסיה. אני חשבתי שעולים לחללית קטנה כמו בלונה פארק . התיישבנו בקרונית באמצע הרכבת ואיך שהתיישבנו היא הסתובבה והפכה להיות הקטר של כל הקרוניות. קלטנו שאנחנו בבעיה מאוחר מדי. אני שמה יד על הילד ואומרת לו תעצום עיניים ותנשום עמוק, ככה כל הדרך רבע שעה מסתבר שרק עולים למעלה. ואני ממשיכה במנטרה גם שהקרונית משתוללת לגמרי. הילד מצידו צורח "יו הו איזה כיף", וואו זה מדהים, ואני במנטרה. ירדתי חיוורת לגמרי. מבחינת אוכל, מול האגם יש מרכז של אוכל כללי, לא כזה שמאפיין מדינה. שם ניתן למצוא המבורגר וצ'יפס שווים סוף סוף. מים, פייר תביאו מהבית, תסתובבו עם כמויות של מים וקחו כובעים. שלי כמובן, כובע מקסים ולבן של נייק הגיע לאלוהים בשמים באמצע רכבת הרים. חזרנו בערב גמורים ולמיטה.
למחרת נהנים מארוחת הבוקר הטעימה של המלון ונסענו לשטרסבורג. מאוד נחמדה, קתדרלה גדולה, מוזיקה נהדרת כשמתקרבים רואים אשה מבוגרת מסובבת מנואלה של תיבת מוזיקה. יש שם שוק, אפשר לוותר, די מעפן ויקר. אגב כשנכנסו ירד לשיט בתעלה. אז תשימו לב כי אנחנו בטעות נכנסנו לשיט של שעה ורבע, מאוד ארוך ומתיש את הילדים בעליל. בטח כשמדובר ביום חם. יש ספינה אחרת (כתוב בספר של שלומית, כשמובן דווקא את הפרט החמצתי) שעושה את הכל ב 40 דקות. עיר באמת יפה, יש שם כם מיני סמטאות ושם יש מאפים מקצפת ואקלייר ועוד ועוד... באיזשהו שלב נכנסנו לקניון (אגב עשינו קניות רק בפרייבורג, ו HM לילדים בשטרסבורג שהיה מצויין). שם למטה בכניסה, מצאתי מעדניה קטנה ויפה. ישר רכשתי פחזנית גדולה, פריכה ומלאת קצפת. בעלי ביקש בקופסה, אמרתי שלא צריך, והוא כישראלי מייצג, אל תאכלי בתוך הקניון, יוצאים עוד שנייה. דקה אחרי זה יצאנו והוא הסתובב אלי. בתדהמה אמר "יש לך אבקה על האף". בקיצור תטעמו מאוד נחמד... חזרנו גמורים.
למחרת נסענו למספר אטרקציות: נסענו לכיוון קינזשטייין - כתוב בספר של שלומית. הכל נמצא על אותו שביל. התחלנו בפארק הקופים, שהיה מגניב ברמות. מקבלים פופקורן בהתחלה ומאכילים את הקופים. מסלול קצר אבל מאוד נחמד. משם הלכנו לכיוון טירת הוט קניגסבורג. אפשר לסייר באופן עצמאי בין החדרים, נחמד, והנוף מקסים משם. יש תצוגת תותחים. משם הלכנו לפארק הנשרים. עכשיו אני יודעת שכל העולם ואשתו מתלהבים וזה באמת נחמד אבל לא שעה...ההסברים בצרפתית מאוד מהיר ואתה כמובן לא מבין כלום. הנשרים עברו הלוך חזור מאחורינו וזה אפילו קצת מפחיד אבל מרשים מאוד. ככל שעובר הזמן וחם, מבינים את הרעיון ויצאתי עם הילד לטיול קצר באזור של הטירה.
עיירה ריבווויל, אחת המקסימות שהיינו. נסענו לאכול צהריים. סוף סוף מצאתי לילדים מסעדה מקסימה המגישה נגטים מעוף טעימים עם סלסלה ענקית של ציפס אמיתי חתוך מתפו"א. chez martine, ממש במרכז 2place de la armee. משם נסענו לחנות השוקולד של דניאל סטופל. אין מצב שלא מגיעים לשם, מהמם!!!וטעים!!!, מגיעים לככר של הכניסה לעיירה ולוקחים שמאלה (יציאה שלישית), נוסעים ישר וזה מצד שמאל. מצד ימין יש סופר שנקרא אלקטריק או משהו כזה, תצטיידו בגבינות מעולות ותבקשו שיארזו לכם בואקום. בפרץ התלהבות המתבגרת אמרה אמא ואבא, אולי תצאו הערב שניכם? בפנים נרגשות הודיתי לה ובשמונה בערב הלכנו שלובי זרוע למסעדה סמוכה למלון שלנו בשם auberge la meuniere .03-89731047 מלון בוטיק מקסים עם מסעדה נהדרת על מרפסת נוסף מהיפים של חבל היין. שילבנו תפריט גורמה (וואו!!) ומנות מובחרות מהתפריט הרגיל. שתינו יין, דיברנו על החיים ובעיקר נרגענו. למחרת , יום שבת, נפרדנו בחיבוקים ונשיקות מבעלי הבית המקסימים ונסענו לנקודה האחרונה בסנט לואיס בצרפת Adagio
גם דרך בוקינג. אחלה דירה , רק שגם שם לא היה מזגן והיה די מחניק. הלכנו מהמלון 60 מטר ועברנו את הגבול לצרפת כולל כל התמונות המתבקשות "עכשיו אני פה, ועכשיו אני שם". לקחנו את הרכבת מס 11 (שימו לב לקנות לפני כן בכרטיסומט!!! ) ונסענו לבזל, הסתובבנו קצת במרכז, מקסימה, מלא בתי קפה וצעירים שהזכירו לי שאני כבר לא. בהחלטה ספונטנית לקחנו את הרכב ונסענו לבאד קרוצינגן בגרמניה. מרחצאות חמים ובילוי שווה בהחלט עד הערב. יחד עם זאת, יש מספר מרחצאות בדרך (אפשר לראות בספר של שלומית) אז לא שווה לסוע כל כך רחוק. חזרנו בלילה רק כדי לתפוס תנומה אלא שאז התברר שאנחנו ב 13 לחודש, כן יום לפני יום הבסטיליה בצרפת. עד שתיים בבוקר זיקוקים ורעש, ושירים ... סבבה אבל למה על הראש? שני טיפים חשובים בהחלט: תדלקו קודם ולא באמצע הלילה!!! יש איזה קוד שצריך להכניס בתחנות הדלק, אנחנו לא הבנו מה זה עד עכשיו ולכן שילמנו תמיד במזומן. נוסף, מי שנוסע עם איזי ג'ט, יש דלפק נפרד לישראלים. בידוק בטחוני נפרד לחלוטין שאין שם תור בכלל. גילינו את זה אחרי שהמתנו כחצי שעה באולם הכללי. אם אני לא טועה, בבזל אולם 4 זה של הישראלים. אני אשתדל להתייחס לפרק האוכל שהבטחתי אבל בינתיים תהנו!!!
טיול ליער השחור ואלזס 1-14/7 חלק ד'
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
