בקיץ 2017 נסענו סלובקיה בהרכב מצומצם. הגדולה נשארה בבית במסגרת השירות הצבאי.

יום שבת ה- 8.7.17

טיסת בוקר עם וויזאייר לקוסיצ'ה שבסלובקיה. ההמראה מטרמינל 1.

האמצעי הגיע לאחר לילה לבן ולא הצליח לישון בשל מרווח הרגליים המצומצם. דבר שגרר מצב רוח עוד גרוע מהרגיל.

בשעות הצהריים נחתנו בשדה הקטן. קצת חששנו מנושא השכרת הרכב, שכן מרבית החברות לא עובדות בשבת. נציג חברת ההשכרה באמת נראה כאילו הקפצנו אותו מהבית.

קיבלנו את הרכב והעמסנו את הציוד. אני רציתי להיכנס לסיור קצר בעיר אבל האמצעי הנרגן הטיל וטו, כך שהתחלנו בנסיעה לכיוון הצימר בטטרה הנמוכים.

מזג האוויר האפרורי שקידם את פננו הפך לגשם.

תחילה נסענו על כביש מקביל לאוטוסטרדה בין כפרים קטנים, מחד הדרך יפיפיה מאידך הנסיעה איטית.

עצרנו ב- LEVOCA לסיור קצרצר ולארוחת צהרים. שם הבנו לראשונה עד כמה המחירים במסעדות זולים. ראינו את המבנה המרכזי בעיירה ואת כלוב הבושה והמשכנו בנסיעה.

הצלחנו להתחבר לאוטוסטרדה שחוצה את סלובקיה, השמש והגשם התחלפו לסירוגין. עברנו למרגלות הטטרה הגבוהים ולאחר מיכן התקדמנו לכיוון הטטרה הנמוכים.

קצת התברברנו כאשר הג'י.פי.אס התעקש לכוון אותנו לירידה שהיתה חסומה, אולם לבסוף הגענו למתחם הוילות בו שכרנו וילה לעשרת הימים הקרובים.

יום ראשון ה- 9.7.17

לאחר יום הנסיעות של אתמול החלטנו על יום קרוב לבית.

יצאנו לכיוון FUN PARK ZIARCE ב – PAVCINA LEHOTA שביאסנה בטטרה הנמוכים. במתחם מגוון פעילויות.

גלשנו במגלשות הערים, נחמד- אבל כבר גלשנו בטובות מאלו. הקטן גלש פעמיים. לאחר מיכן הוא גם נסע בקארטינג ונהנה עד מאד.

משם המשכנו למערת הנטיפים DEMANOVSKA CAVE OF LIBERTY. הטיפוס למערה אכן תלול, אבל לא קשה כפי שקראנו. קנינו כרטיסים לסיור והמתנו לתחילתו. לטעמנו המערה יפה, אך שוב כבר ראינו יפות ממנה למשל מערת אבשלום עשירה יותר. הייחוד שלה בנהר שזורם בקרקעיתה. הסיור בסלובקית ולא הבנו מילה. לא קנינו אישור לצלם, אולם כולם צילמו וכך גם אנחנו. מבחינתנו הסיור היה מעט ארוך מידי, כאשר בשלב מסוים כבר סבלנו מהקור למרות שכולנו לבשנו בגדים ארוכים.

בתום הסיור התלבטנו מה לעשות. בסופו של דבר נסענו חזרה לכיוון ליפטובסקי מיקולאש. אכלנו במקדונלד בכניסה לעיר והשלמנו קניות בטסקו.

בדרך לצימר עברנו ליד הימה המלאכותית הגדולה LIPTOVSKA MARA.

עצרנובסוג של חוף רחצה מוסדר.האמצעי נשאר ברכב ואנו ירדנו למשטח הדשא. מזג האויר התחיל להתקרר, כך שישבנו מעט על הדשא וחזרנו לדירה, כאשר אני והבעל יצאנו לסיור רגלי באזור המגורים.

מעניין שבאף לא אחד מסיפורי הטיול שקראתי לפני הנסיעה לא הזכירו את הימה, מעשה ידי האדם, למרות גודלה העצום ומגוון הפעילויות סביבה.

יום שני ה- 10.7.17

הוחלט על נסיעה לטירת ORAVA. בדרך בין ליפטובסקי מיקולאש לרוזמברוק היו פקקי תנועה קשים. 

הגענו לטירה המרשימה בין שני סיורים באנגלית. החלטנו שלא להמתין ולהצטרף לסיור בסלובקית.

הטירה מדהימה, עשירה, מעניינת, אבל הטיול בעיקר שלא הבנו מילה היה ארוך ומעיק. האמצעי שלא סובל מסגרות ממש סבל. 

יחד עם זאת נהננו מהמבנה ומהנוף המדהים מהטירה.

לאחר סיום הסיור התחלנו לחזור לכיוון הטטרה הנמוכים. עצרנו באחת מהעיירות בדרך לארוחת צהרים.

לאחר מיכן הגענו ל LIPTOVSKY MIKULAS. שמנו פעמנו למרכז העיר. סיבוב קצר בכיכר, גלידה והלכנו לבית הכנסת, שנמצא בשוליים של מרכז העיר. בית הכנסת אינו פעיל עוד, אולם המבנה פתוח לסיורים. אין מילים, כמה המבנה מרשים ומרגש. הסתובבנו ואף עלינו לעזרת הנשים.

יום שלישי ה-11.7.17

שוב נאמנים לעיקרון שלאחר יום נסיעות ארוך יש יום קצר.

את הבוקר שהתחיל באפרוריות משהו פתחנו בנסיעה לכפר המשומר VLKOLINE. הנסיעה למקום בכבישים צרים ולא נעימה בעליל. באחד המקומות אף נסע מולנו רכב, שבעת עצירתו ירד לתעלה בשולי הדרך. 

הגבעות הירוקות סביב הכפר מדהימות, כמה ירוק בכל הגוונים שלא ניתן להכיל. הבנים רצו בין הגבעות בהנאה. בעת הביקור בכפר הוא אכזב משהו. ציפינו למקום יותר שוקק חיים. יחד עם זאת התמונות בדיעבד מראות שכנראה באמת היה שם יפה.

בינתיים מזג האוויר התבהר והתחמם ואנו נסענו לפארק החבלים TARZANIA HRABOVO. לקטן היו חסרים כמה סנטימטרים ע"מ לעלות למסלול הגבוה, כך שהוא עשה את המסלול לצעירים. האמת הוא פחות נהנה מפארקי חבלים בהם היה בעבר. האמצעי בכלל לא רצה לעלות.

במקום ניתן היה לעשות פעילות זורבינג והקטן שמח עד מאד להשתתף בה.

משם נסענו למרכז RUZOMBEROK. העיר מאכזבת. הסתובבנו מעט וממש לא מצאנו מקום לצהרים, כך שבסופו של דבר קנינו פלאפל בסוג של דוכן רחוב.

חזרנו לצימר, ע"מ להשאיר את האמצעי תוך מחשבה לנסוע לפארק המים בסנובה שנמצא בסמוך לפארק הוילות. כשהגענו לפארק הבנו שהמחיר שערורייתי למספר השעות המצומצם שנותרו עד לסגירתו, כך שקיימנו את ההבטחה שלנו לחזור לחוף האגם ב- LIPTOVSKA MARA. היה קר כך שרק טבלנו רגליים במים. חזרנו לצימר ואני והקטן הלכנו לקפץ בטרמפולינה.

יום רביעי ה- 12.7.17

נסענו לכיוון הטטרה הגבוהים. בתוכנית המקורית חשבנו על יומיים בטטרה הגבוהים, אבל לאור הבנת רחשי הלב של קהל המטיילים צמצמנו את התוכנית ליום.

הגענו ל- STARY SMOKOVEC, מצאנו חניה ועלינו בקרונית ל- HREBIENOK.

לא הגעתי מספיק מסודרת והמסלול בין המפלים לא היה ברור לנו. הלכנו על השביל הסלול כאשר הרי הטטרה הגבוהים מקיפים אותנו. בדרך ראינו שני מפלים, אחד נמוך למדי והשני גבוה. בחלק מהדרך ההליכה על אבנים והיא מאד לא נוחה ולא בטוחה. בדרך חזרה התפצלנו, כאשר הילדים בחרו לחזור במסלול בו באנו ואנו ניסינו לאתר את המפלים שלא ראינו בדרך למעלה. בשלב מסויים הגענו לדרך ללא מוצא וחברנו למסלול הראשי.

הירידה חזרה היתה כמובן מהירה בהרבה מהעליה. 

חזרנו לרכב וחיפשנו את TRICKLANDIA, מעין מוזיאון עם ציורים שכאשר מצטלמים לידם נוצרת אשליית תלת מימד. התקשנו מאד במציאת חניה, וכמעט הצטערנו שהוצאנו את הרכב ממקום החניה המקורי. הגענו למקום בשתיים לערך, כאשר נאמר לנו שמקום יש רק בחמש. התלבטנו ובסופו של דבר שיריינו כניסה לחמש. יצאנו לחפש מקום לאכול בעיר, ולמרות היותה עיר תיירותית עמוסה לא מצאנו מקום שדיבר אלינו לצהריים. בסופו של דבר קנינו בורגרים בדוכן רחוב. ישבנו בגינה במרכז העיר והמתנו לחמש. בשלב מסויים שינינו מיקום. בסופו של דבר לקראת חמש חזרנו למקום ונכנסנו. הקטן מאד אהב והצטלם בעל זווית אפשרית. האמצעי כהרגלו לא שיתף פעולה. במקום מורידים אפליקציה, כך שמעבר לציורים יש דמויות שונות שמצטרפות לתמונות המצולמות.

מאד אהבנו, שינוי מרענן מהטבע שמקיף אותנו.

לקראת שש יצאנו ליעד האחרון שלנו בטטרה הגבוהים STRBSKE PLESO.

כשהגענו נדרש לנו זמן למקם את עצמנו. חנינו בחניון המרכזי למרות השעה המאוחרת וחיפשנו את דרכנו לאגם. בשלב מסויים בעודנו מחפשים האמצעי פרש חזרה לרכב. בסופו של דבר הגענו לאגם בשעת דימדומים. האגם מקסים, אולם הקרירות, החשיכה שיורדת והאמצעי שבאוטו זרזו אותנו והסתפקנו בסיבוב קצר.

יום חמישי ה- 13.7.17

אפשרנו לבנים יום מנוחה בצימר ויצאנו רק שני המבוגרים ל- תצפית TOMASOVSKY שבגן העדן הסלובקי. הדרך היתה מקסימה, אולם התברברנו עם הג'י.פי.אס, ש"התעקש" להאריך את הדרך עד מאד. בסופו של דבר בעזרת המפה הישנה ותושייתו של בגבר שבחבורה הגענו פחות או יותר לנקודת ההתחלה של המסלול. למה פחות או יותר? כי אנו לא הגענו לנקודה הקרובה ביותר לתצפית כך שבמקום ללכת כ- 35 דקות הלכנו כשעה. ההליכה באחו וביער מקסים ואינה קשה במיוחד. התצפית מדהימה, אין מילים לתאר אותה. המצוק הגבוה והאין למטה מדהימים.

ישבנו במקום, נישנשנו, הצטלמנו וחזרנו חזרה.

בסוף המסלול עצרנו לגלידה מרעננת.

התלבטנו האם לנסוע לטירת SPIS אולם השעה והילדים שנשארו לבד, החזירו אותנו לצימר. 

ע"מ לאוור את הקטן יצאנו למסלול קצר בסביבת המגורים. פארק הוילות שוכן בסמוך למעין נספח של ימת ליפטובסקי בו מקננות ציפורים רבות, כך ששוטטנו לנו באזור.

יום שישי ה- 14.7.17

הוחלט שנבלה את היום בפארק המים טטרלנדיה. 

מזג האוויר שליווה אותנו לאורך כל עשרת הימים היה נעים עד קריר, כאשר מידי פעם ירד גשם, אולם לא כזה שחירב תוכניות.

למרות שלא היה יום חם, החלטנו שלא ברור האם יהיו ימים מתאימים יותר לבילוי בפארק מים.

הגענו בסביבות 11:00, כאשר הפארק לא היה עמוס אבל בהחלט לא ריק. לא מצאנו מקום במתחמים הסגורים, כך שישבנו בחוץ. באופן מפתיע לא היה קריר. הקטן רץ בין המגלשות ובשלב מסויים אני ובן הזוג התחלנו להתלוות אליו לסירוגין. כיף אמיתי. התורים לא היו ארוכים והצלחנו להנות עד מאד. היינו בבריכות המים החמים בחוץ ובפנים במתחם הסגור, ואף שתינו פינה קולדה שנקנתה בבאר שבתוך הבריכה.

לקראת חמש בן הזוג והאמצעי מיצו ועזבנו את המקום.

יום שבת ה- 15.7.17

יום נוסף בטטרה הנמוכים כשהפעם היעד הוא CHOPOK- JASNA. הגענו לרכבל התחתון. קנינו כרטיסים לשלושת הרכבלים והתחלנו בעליה להר.

הרכבל הראשון הוא רכבל כסאות לארבעה ובו עלינו ארבעתנו יחדיו. קר למדי אבל לא בלתי נסבל. משם עברנו לקרון שהעלה אותנו לפסגת חופוק.

בהגיענו לפסגה טיפסנו על מתלול האבנים לנקודה הגבוהה ביותר על ההר.

ירדנו ונכנסנו לבית הקפה, לקפה, חטיפים וצ'יפס. בינתיים "התיישב" על ההר ענן, כך שלא ניתן היה לראות את הסביבה. לאחר זמן הערפל התפזר והמשכנו ברכבל השלישי לכיוון הירידה מההר בצידו השני.

לאחר מיכן עשינו את כל המסלול בדרך חזרה.

לאחר הירידה מההר פנינו ל VRBICKE PLESO המקסים בעיני. ילדים האכילו במקום ברווזים שהתקבצו יחדיו ולאחר מיכן התפזרו בכל רחבי האגם.

בדרך חזרה לכיוון הצימר עצרנו שוב ב- FUN PARK ZIARCE לסיבוב קארטינג נוסף שהיה מוצלח כקודמו.

לארוחת ערב יצאנו עם הקטן למסעדת 66 ROUTE שמעוצבת כדיינר אמריקאי והמנות בה גדולות ולא יקרות.

יום ראשון ה- 16.7.17

האמצעי שוב נשאר בצימר ואנו נסענו עם הקטן למסלול DIERY שבמאלה פטרה. קצת הסתבכנו במציאת המקום ולאחר מיכן במציאת חניה. בסופו של דבר לקראת שעות הצהריים המוקדמות התחלנו את המסלול. ההתחלה היתה פשוטה בשביל סלול וקליל. לאחר מיכן פנינו בעקבות ההנחיות לסולמות וגם בהם נהננו. התחלנו עליה תלולה ביער שעברה בשלום, ואז הקטן החליק בבוץ שהצטבר בימים האחרונים עקב הגשם. מכאן המסלול הפך לסיוט והוא התמשך והתמשך. בסופו יש חלק מקסים בו הולכים בין אבנים בתוך המים אבל התקשינו להנות ורק חיכינו שכבר ייגמר.

בסיום המסלול ישבנו במסעדה מקומית ואכלנו אוכל מקומי טוב.

לקראת שעות אחר הצהריים חזרנו לוילה.

זהו מתחילים להרגיש את הסוף.

יום שני ה- 17.7.17

יום אחרון ופחות או יותר עשינו כל מה שרצינו לעשות. החלטנו על יום בסביבה.

מאד רציתי לראות את הכנסיה שעל ימת LIPTOVSKA MARA. היה ברור לנו שהיא קרובה למקום המגורים שלנו ולכן התחלנו לחפשה תוך כדי נסיעה. נסענו בכבישים לא כבישים ובדרכים שנחסמו. בסופו של דבר הגענו למקום, שמופיע בכל תמונה של הימה.

בדרכנו ראינו מקום בהקמה לפעילות ספורט ובין היתר פעילות ימית. חזרנו למקום והחלטנו להשכיר סירת מנוע. המקום בהרצה ועדיין לא מאורגן, כך שנאלצנו להמתין לסירה כמחצית השעה. ישבנו על מזרנים ופופים וצפינו על הימה. כיף אמיתי. יצאנו לשיט הנעים. שוב ראינו את הכנסיה והפעם מהמים.

חזרנו לדירה, אספנו את האמצעי ונסענו לצהרים אחרונים שוב ב- 66 ROUTE.

כמה מצחיק פגשתי במקום מישהו שלמד איתי בבית הספר.

ניסינו למצוא את הקארטינג בליפטובסקי מיקולאש ולאחר מספר סיבובים איתרנו אותו, אולם בשל מגבלת הגיל הקטן לא יכול היה להשתתף בפעילות.

חזרנו לוילה לאריזות ולהתארגנות.

יום שלישי ה- 18.7.17

הטיסה מקוסיצ'ה לארץ בשש בבוקר. באמצע הלילה התחלנו בנסיעה לכיוון שדה התעופה.

הנסיעה על האוטוסטרדה היתה סבירה. מילאנו דלק בתחנה בקרבת השדה. השארנו את הרכב ופנינו לבידוק, שהיה ארוך למדי.

הטיסה המריאה בזמן, כך שבשעות שלפני הצהרים כבר היינו בבית.