בשיטוט בין העיירות ובמבט מרחוק על היער השחור
הדמיון של כל אחד עובד שעות נוספות.
העיניים מנסות למצוא משהו מהאגדות,
בנסיעה בתוך היער או בהליכה רגלית
העין נמשכת רחוק
בניסיון לראות אולי איזה גמד,
בית מתוק, דמות או צללית,
יציצו מבין עמודי הגזע הנישאים לגובה בו הרקיע נעלם.
המילה יער מעלה בחוויה האישית שפע של דימויים,
מחזירה אותנו לסיפורי ילדות ולמיתוסים.
במהות שלנו אנחנו ילדים
ורק ההשתקפות בראי הופכת את קונספט הזמן לדבר מוחשי.
השילוב של הצבע “שחור” מיד מתקשר לאפל,
רשע, פחד ובלתי נודע
יחד עם עצים המאוגדים והופכים לכוח ולעוצמה,
מגבירים את הציפייה להפגיש את הידע הקודם עם מציאות קיימת.
זה המקום המתאים בדיוק
להוציא ספר מהתיק
ותוך כדי הליכה
לספר את אחת מאגדות האחים גרים.
השמיעה,
הריחות
רעשי רמיסת הענפים
בשביל,
תגביר את המתח
והזיכרון הרב חושי
ישאיר חותם לעד
ביער שהביא השראה
לכל כך הרבה כותבים.
תרגישו איך אתם פוסעים בשבילי הזמן
לצד עצים עתיקים שאולי ראו את מה שאתם מספרים…..
אם אהבתם את פרי כתיבתי המליצו לאחרים… תודה.
The Dark Forest is not the merry greenwood of Robin Hood legends, or a Disney glade where dwarves whistle as they work, or a National Park with walkways and signposts and designated camping sites; it's the forest primeval, true wilderness, symbolic of the deep, dark levels of the psyche; it's the woods where giants will eat you and pick your bones clean, where muttering trees offer no safe shelter, where the faeries and troll folk are not benign. It's the woods you may never come back from.
by Terri Windling