חזרנו לפני חודש מהיער השחור רגועים, שבעים מאוכל ומנופים
בלוג זה ישתף אתכם בפרטים המעניינים והטיפים הטובים
של משפחה עם שלושה מתבגרים וזוג הורים שחווים את ריגושי החיים
הרבה אנשים שאני פוגשת לאחרונה
מספרים לי שבכוונתם לנסוע החופש ליער השחור ומופתעים לדעת
שערכתי מחקר מקיף בעניין
ותכננתי 10 ימי כייף לגמרי לבד לי ולמשפחתי.
למעשה לא כזה לבד, בעזרת כל המידע הנגיש באינטרנט.
אני חושבת שהיער נותן מענה לכל גיל ולכל עניין.
אני מצאתי את הרקעים והבתים העתיקים ,
ילדיי חוו כל יום מספר אטרקציות מרטיטות לב.
בעלי נהנה מהכבישים המהירים ורכבי הלוקסוס או האופנועים הכובשים.
כשומרי כשרות נהגנו לאכול בוקר בפיקניקים שארגנתי מראש,
ארוחת צהריים כל יום במסעדות איטלקיות.
בערבים בישלתי בצימר (מרקים-פסטות-ניוקי-) על הצימר-בית ארחיב יותר מאוחר.
הסופרים בצרפת היו ממש זולים ומבחר רחב של אפשרויות.
קניתי פלאן אמיתי מקורמל שאיתו פתחנו כל בוקר
וגבינת פרמזן שהוספה לכל דבר.
שיא הטיול מבחינת הילדים היה המגלשות בטודנאו-
נסענו פעמיים...לשם וגלשנו לפחות פעמיים כל אחד
היורפארק על כל מתקניו
לא ויתרו על אף אקסטרים או מדינה..
הבטחתי לעצמי לעלות על רכבת ההרים מעץ הכי גדולה בעולם ולא ויתרתי
גם כשהבת שלי ברחה באמצע והשאירה אותי בתור לבד.
צעקתי כל הדרך, הנער הגרמני שלידי לא הניד עפעף
הברכיים רעדו לי חצי שעה אח”כ אבל, עשיתי זאת!
לא לוותר- דקות של פחד מהול באושר ותחושת ההישגיות שווה המון.
מבחינתי הכתב לא עושה מחווה לריחות, לטעמים ולנופים המצוירים
אני חושבת שהיה ממש חכם לטייל שם במאי…
דרך אגב, כל התמונות בבלוג הנוכחי צולמו על ידינו.
בעניין היורופארק הנה כמה המלצות טריות:
הגיעו מוקדם לפני 9 בבוקר
המלצה שקראתי בפורומים והילדים צחקו עלי- קחו את הרכבת של הילדים שהיא מהירה יותר מהרכבת"אקספרס" והגיעו אתה עד לסוף הפארק. התחילו מהסוף שזה “ספרד” לכיוון הכניסה כך תמנעו מתורים לפחות בשעות הראשונות.
נהנינו מאוד כמשפחה לעלות על הרפטינג שקרוב לכניסה.
רמת הפחד בינונית, נרטבים קצת וצוחקים המון. הגלגל שנשלט ע”י זרימת הנהר מסתובב לכל הכיוונים ומפלונים מפתיעים מהצדדים. בובות משפריצות מים ולא מפסיקים לצחוק. אל תחכו לסוף היום כי אז התור הוא אינסופי...
קשה לתאר במילים את
הגובה של העצים
יש בהם עצמה ויופי
הבן שלי חווה את מהותם מצמרות העצים ומהשורש.
חפשו מסלולי הליכה
השיפועים לא מתקרבים לרמה שאתם מכירים בארץ ושם
קטנטנים הולכים ועולים כמו כלום.
עוגיות ג'ינג'רברד בכל מקום,
חובה לאכול מקרון צבעוני
המחיר לא שווה לכל נפש
אבל במבחר של 8 כל אחד בצבע וטעם אחר- מספיק ביס.
לא הספקתי לצלם
נחטפו מיד!
רכשנו אותן ב-
עיירה ריקוויר לאוהבי ההיסטוריה והארכיטקטורה.
בכניסה לעיירה עם הצעדים הראשונים ריח מדהים של חמאה וקוקוס מושכים אותך מיד לאחת ממבחר של חנויות מתיקה.
בנסיעה קצרה מקולמאר, נכנסים רגלית לרחוב הראשי. מסביב רק כרמים אליהם ניתן להגיע עם רכבת התיירים הלבנה. החנויות מזמינות, הופתענו מאוד מחנות עם דלת קטנטנה שהובילה לחנות העוסקת בקישוטים לחג המולד. במרכז החנות בשביל חד כיווני עמד לו עץ אשוח לבן מרהיב. למרות שאין לנו שום עניין דתי נהנינו מההפתעות ומהאווירה. המקום מסחרי ומתויר אל תגיעו לשם רעבים זה מקום למתוקים בעיקר.
בסנט בלסיאן שאלנו מקומית היכן ניתן לטעום את עוגת היער
מתברר ששאלנו את האדם הנכון. ממש בקדמת הקתדרלה בכיכר נימצא בית קפה
נסתר
המנות עצומות והריח משכר
חוויה שמספיקה
לטיול שלם.
טעם הליקר מורגש ומודגש
הילדים נהנו ובקושי הצליחו לחסל את הצלחת….
במחוז אלזס לא ויתרנו על טירה אמיתית...הטירה העתיקה הוט-קניגסברג
הרגשנו כמו בלשים שועטים לכיוון חדרי הטירה מנסים לחקור מי גר שם ומה עשה.
הצפון שלנו בו אנחנו חיים מזכיר את הירוק
ואת המים הזורמים ליד כל עיירה או חווה
מבודדת
אבל יהיה כייף לחוות אותם שוב.
ביער השחור הם עזים, בשפע וטבעיות רגועה.
הפרות שמנות
וחופשיות והניקיון עם המיחזור המטורף ממש
מעורר קנאה.
מי שעדיין לא היה
מומלץ
לחטוף ירקת שכזו!
בשטרסבורג – נמשכנו כמו מגנט לקתדרלה הענקית אליה הצלחנו גם להיכנס. בדרך המון חנויות לתיירים וחנות ענקית של עוגיות. הייתה שעת בוקר והיינו רעבים קבלנו כפפות חד פעמיות והעמסנו לשקית אולי 12 עוגיות
כמו שאתם רואים. הגענו לקופה והתבקשנו לשלם כ- 100 שקלים. אני לא מגזימה כל עוגיה הייתה שווה כ-10 שקלים. מסקנה לאכול ארוחת בוקר טובה ולא ליפול לחנויות קרובות לאתרים. מה גם שמנו לב ביציאה שלא היה רשום מחיר!
המקום הומה בתיירים. העוגיות היו טעימות אבל לא צריך להגזים!
אבל מה בכיוון האחורי של הקתדרלה ישנה מכללה ומסביבה המון מסעדות לסטודנטים. אכלנו ניוקי ואטריות מוקרמות מעדן. זהירות לשומרי הכשרות – רביולי ברירת מחדל עם beef- בשר!
פנו יום שלם לשטרסבורג היא ענקית!
אני לא בטוחה שארצה להמליץ על הצימר שלנו כי אז כל בית ישראל ינהר לשם.
בעלת הצימר תצטרך להקים עוד מבנה ואני לא מגזימה.
לפני הכל החלטתי שדי הבנו את מוטיב המלונאות על היבטיו ולמרות שילדיי לא יוצאים לנופש בבתי מלון לעתים מזומנות רציתי שיחוו משהו אחר שאין לו ידיד ורע בארצנו.
קסם לי נופש אצל משפחה כן דווקא גרמנית כדי שירגישו שגרמניה לא שייכת רק למלחמת העולם השנייה. אני בת למשפחה ניצולת שואה ועם זאת אני חושבת שהסטיגמה שהנוער שלנו גדל אתה שגויה.
להיסטוריה מקום רציני וחשוב ולחיים יש נקודות מבט נוספות.
בכל מקרה הגעתי לבעלת צימר נוצרייה דוברת אנגלית שבעברה עבדה בחברת נסיעות ודרישות התיירים מוכרות לה היטב. היא השכילה לרכז בבית אחד את כל האביזרים, המידע והדרישות שמטייל מחפש.
קבלת הפנים של בני המשפחה הייתה חמה ואדיבה.
היא המליצה לנו שתי יחידות שהיו מאוד מרווחות בדיעבד יכולנו להצטופף באחת אך נהנינו משני בתים ואפשרויות לינה מגוונות ב- 10 ימים.
בכל בוקר הגיע רכב מהמאפייה כי החווה במרחק של 15 דקות מהעיירה הקרובה(סנקט פיטר).
הצלחנו להתארגן גם ללא המאפייה הניידת עם שני מקררים ומטבח מאובזר.
הבית בו לנו הוא בית המשפחה. מבנה מסורתי בן 3 קומות. המשפחה גרה בקומה האמצעית ומעליהם בגג המשופע העטוף עץ שתי דירות צמודות.
בחצר פרות, כבשים, חזירים ומרחבי דשא בר ועצים. נחל זורם ממעבה היער לאורך כל החווה.
בי נשבעת זו לא המצאה.
360 מעלות של טבע.
אני לא צריכה לתאר עד כמה ילדיי הוכו בהלם כשהבינו לאן הגענו ביום הראשון.
לגמרי לא חו”ל של שופינג וצפיפות עירונית.
זו הייתה אתנחתא מעולה בסיומו של כל יום רווי אטרקציות ונסיעות. מקום מופלא להתחיל בו את היום. היינו בחו”ל והילדים השכימו קום להצטלם על הגבעות המוריקות יחד עם העגלים והפרות.
עם עלות השמש הגבעות מתכסות במעטה צהוב של פרחים.
ברכת “בוקר טוב” מהסבים שגרים במבנה שליד, הם האיכרים שמתחזקים חוות לגידול חיות משק כשהדור השני מוצא פרנסה במקביל באירוח.
כל האזור מתקיים על תיירות ויש מבחר גדול מאוד של לינות. קל לזהות צימר – בחצר חייבת לעמוד טרמפולינה כנראה היה שם מבצע!
קרין המקסימה מציידת במפות, ברושורים ומזג אויר עדכני והופ לדרך יוצאים ולכל מקום אליו תפנה בעיקר בזכות פניה לא נכונה בכיכר תוביל אותך לדברים לא מתוכננים ולהפתעות שישארו בזיכרון יותר מכל אתר אליו תיכננתם מראש להגיע.
(קראו את מדעי החופשה המושלמת בקישורים המצורפים )
מאחלת לכולם כזו שלוותה של מקום!
באחד הימים איחרנו קום ויצאנו -בסביבות 10. ירד מבול, היער כוסה בערפל וחשבנו שנבלה יחפים עם שרוול קצר בצימר החמים. בסופו של דבר החלטנו לצאת וככל שירדנו מההר מזג האוויר השתנה לטובה.
בארץ שלנו עניין מזג האוויר מקבל דגש בעיקר בחורף כי בקיץ אין שינויים משמעותיים. ביער השחור החיים מתנהלים סביב האקלים. גשם וערפל לא משנים עבורם תכניות רק אנחנו מתפנקים.
חיפשנו דובים
אך מצאנו לטאה….
