הקדמנו לצק אין של החדר במלון שלנו ולכן החלטנו לכבוש את סביליה רגלית בחיפוש אחר אחת הנקודות הכי חשובות. יפות ומומלצות בעיר – כיכר אספניה. תוך כדי צעידה ממלון Hotel Sevilla Center שמע אותנו תושב ותיק וליווה אותנו לכיכר. הקיר החיצוני לא מבטא צורה מעוגלת אך מרשים בהחלט. נכנסנו דרך דלת גדולה במעלה מדרגות ונשאבנו פנימה בעקבות צלילי קסטנייטות ישר לקומה הצופה על הכיכר.
על הרצפה נפרסו שלל מניפות צבעוניות באיכויות שונות למכירה, מוכרים בידיהם קסטנייטות מושכים את תשומת הלב בשמיעה, עננת מתזי מים עולה מהמרכז ותקתוק פרסות הסוסים הנמשכים אחר הכרכרות צהובות הגלגלים מסית את פנינו אל הנתיבים שיוצאים מהכיכר. כל כך הרבה הסחות דעת והכלת פרטים ברגע אחד. הרגליים מובילות אותנו אל המזרקה כשבדרך המבט עולה אל תקרות העץ העתיקות לאורך המבנה.
המוני אנשים, בליל שפות אווירת חג.
בילוי במקום הזה אינו מספיק לפעם אחת. מצאנו את עצמנו בכיכר פעמיים מגלים מחדש עוד פרטים, הופעות ריקודי פלמנקו, דוכנים והתחברות אל פארק.
לאחר שזזנו בלי סוף מהתרגשות ופליאה התיישבנו על ספסל ופשוט ספגנו את כל ההתרחשות בכיכר. הלב של סביליה נקודת פתיחה מדהימה לעיר עשירה במונומנטים שמחזירה אותך אחורה בזמן ברגע אחד. כמה שלמדנו והתארגנו עם מפות וניירת בסופו של דבר נהנינו ללכת ולגלות לבד מבנים, ללכת לאיבוד בעיר העתיקה והמודרנית. אנשים נעימים וסבלניים לכל שאלה יובילו אתכם אל מקום חפצכם בשמחה.
עיר כובשת רחבת ידיים מתכנניה חשבו על העתיד אין תחושת לחץ בכבישים או ברחובותיה המודרנים הרחבים. הרכבת הקלה מבריקה ויעילה מגיעה עד לעיר העתיקה וההליכה בתוך הרחובות הצרים והעתיקים מרתקת. הרכב שלנו לא זז מהחניה כל שהותנו – היה כייף אמיתי לטייל בה. ריח פריחת התפוזים באויר ורק בסוף יום מגלים כמה אלפי צעדים הלכנו בלי להרגיש...הרגליים העייפות מקבלות מנוח בתוך פארקים מעוצבים או בית קפה ריחני. בשעת הסייסטה מוצאים אנשים מעונבים ומחוייטים עומדים עם כוס שתייה ומכרסמים תפוציפס בשולחנות עמידה ניפגשים להפסקת עבודה רועשתומלאת חיוניות ובלילה הגשרים מוארים ואנשים ממלאים את המסעדות והברים. היינו יומיים והרגשנו צורך לעוד….
