לדעתי ביקור בקתדרלות שווה ערך לכל ביקור במוזיאון היסטורי או ארכאולוגי. אלו שנמנעים מכניסה למקום מטעמי דת יוצאים נפסדים. תחושת העוצמה של המונומנטים האדירים המושקעים עד לפרטי פרטים שהוקמו במשך דורות ובעידן לא טכנוגי היא מפעימה. בכל פעם שאני נכנסת לחלל הענק של קתדרלה ומרימה ראשי עד כאב כדי לשאוף ולראות את הנקודה הכי גבוהה אני תוהה על הידע והמוטיבציה, הכספים והאנשים שלקחו חלק בבנייתה. כל זה עוד בגדר המבנה עצמו. בכל קתדרלה המון אזורים אפלים ומדרגות שמוליכות לחדרי חדרים. במלגה הגענו לחדר המתים שמתחת לקתדרלה לאגף שמכיל קברים של “אנשים” חשובים לנצרות כמובן בני מאות שנים והרגשנו שמצאנו את המטמון...
התחושה הזו של יצר הסקרנות לגלות מה מסתתר מאחורי דלת הברזל הענקית בכניסה ומה נמצא מאחורי דלת גמדים בפנים הובילה אותנו אל מגדל החירלדה בקתדרלה של סביליה. 34 רמפות בשיפוע מובילות את העולים לפעמונים שבראש המגדל. בקיר של כל רמפה מצויין המספר אליו הגעת. לסיום סיומת האימון כושר היומי בשאיפה אחרונה עולים 15 מדרגות לולייניות לראש המגדל והנוף שלפנייך מדהים. מעל פעמוני ענק בצבע ירוק ולפנייך כל העיר פרוסה כמו שטיח עירוני צבעוני.
הירידה מטה מהירה יותר ומחויכת מול פניהם של העולים המתנשפים בנתיב הימני. מומלץ להעיף מבט בשעון ולהתכונן לשהייה בראש המגדל כשפעמונים ענקיים עומדים לצלצל……..הכינו עצמכם להגן על האוזניים.