לאחר שנהייתי מכורה לתקופת שווקי כריסטמס ,היה קשה מאוד לא לפזול לטיסות ויעדים השונים לתקופה זאת. היה כמעט לא חשוב לאן..
אבל. .השנה, התקופה הייתה פחות נוחה ללקיחת חופשה. תחילת חודש גם לא נוח מבחינת העבודה. עברו ימים,פתחתי כל יום את וויז אייר ויום אחד בין רגע מצאתי את עצמינו עם כרטיסי טיסה לבודפשט, לסוף ינואר כמעט..
כמובן בחברתנו הסגולה וויז אייר שעכשיו מאפשרת הוספת מזוודה של 23 או 32 ק"ג.
כך אפשר לחסוך(למי שמתכנן קניות) לצאת עם 23 ולחזור עם 32.
למה בודפשט? הרי היינו בה בדצמבר אחרון! ולפני כמה שנים באביב..
למה לא בודפשט? עיר נעימה, נוחה, קלה, אין צורך לגלות בה מקומות חדשים, אפשר סתם לנוח, סתם לטייל.. ואולי אף יהיה שלג. .והמחיר!!! טיסות ב150 שקל (לפני מזוודה) לא משאירים בצד..
ואז.. זוג חברים מצטרף .ואחרי זמן מה עוד זוג..
אני מתייחסת לחופשה/טיול כזו כאל סופ"ש. לפחות במחיר שלה..
תכננו חופשת ספא, אנו פחות חסידים של חופשות קצרות ,והמחיר הטוב ביותר(150 שקל) יצא לשבוע כמעט.7 לילות , 6.5 ימים בפועל.
פתחתי אשכול ,שאלתי שאלות, גיליתי בעזרת חברים הן מהפורום והן מהפייסבוק מקומות חדשים.
הוזמנו מראש כרטיסים לקרקס, למקומות טובים (אחרי שפעם קודמת ישבנו ע' התזמורת)
רכישת הכרטיסים דרך האינטרנט די קלה ,בוחרים קטגוריה ,מיקום ,משלמים בכרטיס אשראי.
דלתות הקרקס נפתחות כחצי שעה לפני המופע, יש לגשת לשולחן המודיעין (לא הקופה) במרכז אולם הכניסה להראות את דף המייל שקיבלתם. לא מוחלף לכרטיסים ,רק נרשם.
יש מלתחה במחיר סמלי של 200 פורינט והיה כייף להיפטר ממעילים הכבדים.
בחרנו מופע בצהריים ולא יום ראשון. ימי ראשון בדרך כלל עמוסים יותר בילדים. שעות הערב פחדנו שיהיה קר, לאכול לפני המופע יהיה מוקדם אחריו,, מאוחר.. אוכל היה חלק בלתי נפרד מהחופשה..
עוד בזמן חיפוש אטרקציות, בא לי על אופרטה. אז מה אם לא מבינים מילה בהונגרית?
הונגריה, מולדת האופרטות.. את הבניין היפה ראינו בחופשה שנה שעברה, אף ישבתי על הספסל עם קלמן הגדול (הפסל)
גיליתי מופע על נושא יהודי "ריקוד החתונה" סיפור על קהילה יהודית, אהבה וחתונה בעיירה טרנסלוונית. מיד רכשתי כרטיסים , גם לשעה 15.00.לאחר המופע תוכננה מסעדת מנזה, הזכורה לטובה מנסיעה קודמת בזכות מרק שום וחזה אווז.
בית הכנסת, והסיור ברובע יהודי תוכנן ליום ראשון. ביקור בפרלמנט ליום השני בעיר, ביקור בבודה.
קצת קניות ,דקטלון ! למרות שמרוחק מהעיר. כמובן כל בתי קפה שלא הספקנו הפעם הקודמת, מסעדות ,שווקים..
המחשבה הייתה שהעיר כבר לא מקושטת ,אין שווקי כריסטמס, לכן פחות נסתובב בחוץ.
ספא! תוכנן והרבה!
מלון , מתוך הנחה שזאת חופשת ספא הוזמן מלון גלרט ומלון באי מרגרט. על כל צרה שלא תבוא, הוזמן גם מלון ברון רזידנס. לרזידנס יש ספא(קטן) יש חדרים עם אמבט ג'קוזי והמיקום שלו מצוין, במיוחד למי שזאת לא פעם ראשונה בעיר וכבר מתמצא בה.
החברים שהצטרפו, להם כבר מחיר בגלרט עלה בלא מעט כסף, כפול כמעט.
אי מרגרט ,למרות שבדקתי את ההגעה ממנו לעיר ,והספא שלו חינם לאורחי המלון ,נפסל בגלל מרחק נכון לחודש ינואר.
אז נשארנו עם ברון רזידנס. מלון הנמצא בבניין כבית דירות, במיקום מצוין. קרוב מאוד (מעבר לפינה) לרחוב וואצי הראשי .מול השוק המקורה. תחנת מטרו קו ירוק 4, חשמליות 47/49 שחוצות את הדנובה ורצות בעיר כל רגע.. מסביב בתי קפה רבים וטובים. קפה אנה הראשון ,בית מאפה צרפתי ,מקומות חדשים שרק נפתחו ,מסעדות במרחק 0 כמעט.
לנו, הפרש מחיר בין גלרט לרזידנס היה כ130 יורו לטובת רדיסון. החישוב היה שבהפרש הנ"ל, אפשר כל יום להיות במרחצאות גלרט-מעבר לכביש ממש ,וליהנות מטיפולים הרבים.
תכנון וביצוע שלא היה ביניהם כל כך קשר.
בבוקר הטיסה, מגיעים לתחנת הרכבת ,טלפון בהול לחברים "איפה אתם"...רק קמנו! מה עושים?
מזל שכבר שבוע מראש הם היו ארוזים עם בגדים ליום המאושר על קולב.
הם מגיעים בדיוק בזמן לפתיחת הדלפק הצ'ק אין, אנו, כתמיד הקדמנו.
הכול עובר מהר מאוד, הכסף כבר ממתין לנו בבנק הפועלים ע' רותי
טיסה וויז אייר עוברת במהירות ונעימות. המושבים נוחים לנו, יש מרחק טוב לרגליים .אולי עם הגיל צומחים הפוך.. יציאה מהירה מהשדה והנהג מחברה שהזמנתי ממתין לנו עם השם שלי רשום עליו.
איך שבעלי אוהב זאת! ל6 איש עלות הלוך 30 יורו, חזור 28. נסענו כל הדרך כמעט אחרי אוטובוס 200E. לא הייתה בעיה לעלות עליו ולהגיע בגרושים..אבל..6 איש, מזוודות, אולי גשם, אולי שלג..
ובעל שאוהב לראות את שם אשתו על השלט, עושים את ההבדל.
רישום די מהיר במלון, הסברים קצרים על הספא(קטן) והיידה החוצה. לאכול, לבדוק את הסביבה.
כלל ראשון בחיים, כשהגבר שלך רעב, תני לו אוכל. לא משנה איזה. אוכל! היינו עם 3 גברים.
סיבוב בשוק המקורה ,שפע דוכני מזון בקומה השנייה, הרבה אנשים יושבים, לא נוח.
כיכר השור המקורה FOVAM TER
המסעדה נראית יפה אך די ריקה. .המלצר הסביר שסוף היום כבר עוד 45 דקות סוגרים, לא תספיקו לאכול.. החלטנו לחזור יום אחר ויוצאים החוצה. בדרך....עברנו כמעט את כל הדוכנים ורצינו לקנות לחדר כמעט את הכול.
יורדים לרחוב וואצי, מעבר לפינה של המלון, הרחוב די ריק, לפחות ההתחלה שלו .המסעדות ריקות.
מסכנים עומדים בחוץ מפרסמי המקום ומנסים לשכנע אנשים להיכנס.
אחד נמרץ כזה נופל על בעלה של חברה, ולמרות שהיינו בדרך למסעדת פאטל, כמה מטרים למטה. .אנו נכנסים למסעדה מונרכיה ,השייכת כנראה גם למלון בשם זה.
מרוב רעב, מוזמנות מנות רבות. מידי. לא עוזר לי לבקש שנאכל קצת שם , ונמשיך לבית השטרודל או קפה טוב לקינוח מתאים. .גם כאן יש קינוחים-אומרים לי..
אז כך, מרקים הוגשו רותחים מידי. לקח המון זמן להמתין עד שאפשר היה לאכול אותם.
מרק גולש היה סביר, פטריות גם, למרות ששונה מאוד ממרק פטריות המוכר.
בינתיים הוצעו עוד בירות ועוד יין, שתיה..
מנות עיקריות קצת התבלבלו בתוספות, והיו בגדר בלתי אכילות. מנה אחת הוחזרה ממש ,מנה דג סלומון חזרה לבישול נוסף. מנת בליצס גבינה שלי הייתה סופר מוזרה, בצד הוגשו תפוחי אדמה מבושלים סתמיים ולתגובה שלי :לא הזמנתי תפוחי אדמה" ענה המלצר כך רשום לי. חזה עוף בגריל ומנת סטייק נאכלו כי הגברים היו רעבים .והחשבון 43אלף פורינטים.623 שקל ל6 איש יחסית לא נורא, אם אוכלים ונהנים. במושגי בודפשט ביחס למקום זה נורא. אז המלצה ממני הם לא יכולים לקבל. המקום עצמו גם פחות נעים, לא נראה נקי ויפה, השירותים ברמה מאוד ירדה.. בקיצור. לא!
סיכום לערב, בפעם הבאה כולם סומכים על ההמלצה שיש לי או מתפצלים. חבר אחד, כל הטיול רצה רק לאכול בשוק,, ובהחלט חלק מהזמן עשו זאת. זכותם המלאה.
טיול ערב ברחוב וואצי ,לא קר לנו ,לבושים היטב .נכנסים לחנות זאת או אחרת. דוכנים עומדים מלאי סחורות וריקים מאנשים. 4 מתוף 6 נתקפים כאבי בטן, האם להאשים את המסעדה או עוד משהו לפני זה? לא אכלנו יחד בשדה תעופה שלנו, לא אותם הסנדוויצים..אז אולי כן המסעדה אשמה..
במהירות רבה חוזרים למלון, הזוג הנוסף ממשיך לבחור נעלים ברשת D
הספא במלון פתוח עד 21.00כך שאפשר היה עוד להיכנס לסאונה ולטבול בג'קוזי. הספא קטן מאוד והיה פרטי לנו... בהתראה קצרה יחסית אפשר להזמין טיפולים שונים .יש מחירון מפורט .מחירים יחסית גבוהים. ביום המחרת גילינו ממש מול מלון מכון תאילנדי לטיפולים במחירים זולים הרבה יותר.
מתחילים איך לא?מפרלמנט
ארוחות בוקר נחמדות, יש מבחר מה בין גבינות, נקניקים, קצת ירקות ,קצת גבינה לבנה ,יוגורט במזיגה, לא ארוז, חביתה או ביצת עין, סוגי קפה תה שוקו.. לחמים טוסטים , ממרחים , ריבות , מאפים קטנים, פירות ,עוד כלי מחומם עם כל מיני דברים פעם שינקין פעם טוסטים, פעם פלאפל..
בהחלט בסדר גמור. חדר אוכל קטן ונעים .לאחר החלטת ערב לעשות יום לייט , מתנפלים על האוכל כרגיל..
כמתוכנן יוצאים לחשמלית הבית שלנו מס' 2 מכיכר FOVAM TER.שם גם תחנת מטרו קו ירוק 4.
במלון אמרו שניתן לרכוש כרטיסים גם בסניף הדואר הצמוד כמעט למלון, אבל שם לא מוכרים את השבועי, יורדים לתחנה.
במכונות רוכשים כרטיסי נסיעה ,לאחר העברת שפה לרוסית, עדיין לוקח זמן ,לקנות 6 כרטיסים. לא מצאתי אפשרות של רכישה לשבוע .מה שהיה גם מוזיל מאוד וגם נותן אפשרות לשייט הרגיל.
המכונה אינה מקבלת שטרות של 10.000 פורינט .כן מחזירה עודף.
בחשמלית, נפגשים עם אדם מבוגר ששומע אותנו מדברים רוסית. שואל האם אנו במקרה לא לפרלמנט? הוא מדריך שם בשפה הרוסית. קודם עוצר בבית הקפה האהוב עליו ואז אם נרצה ניפגש אתו לסיור. .איש נחמד פרופסור להיסטוריה.
אנחנו מתחילים מסיור בכיכר Vörösmarty tér ממנה עוברים לבאזיליקה Szent István Bazilika
הבאזיליקה Szent István Bazilika
הסיורים בשפות העברית והרוסית באותן השעות ואפשר להתפצל, האיש סיפר לנו שהיו לו קבוצות שהמבוגרים הלכו אתו וילדים הלכו עם מדריכה בעברית.. בעלה של החברה אינו שולט ברוסית, בכל אופן לא בצורה כדי להבין הסברים היסטוריים, כולנו נכנסים לתור עברי, ועושים שלום למדריך. המדריכה בעברית, בחורה צעירה נחמדה עם מבטא נעים ולא כבד כלל. סיפרה גם קצת על עצמה ואיך היא לומדת את עברית ולמה..
כניסה לפרלמנט
אולם המליאה
בצאת מהפרלמנט, נעצרים לשוחח עם קבוצת הרוסים. הם חשבו שאנו ארמנים...
מהם מקבלים טיפ למסעדה זולה בסגנון אכול כפי יכולתך ע' תחנת מטרו אוקטגון.
יש כמה וכמה מסעדות וביסטרו בסגנון כזה בעיר. ידעתי על טרופיה גריל שלה כמה סניפים פזורים, ולחלקן יש צורך בהזמנת מקום מראש. ראינו בדרך ברובע יהודי כמה כאלה,. .אך התיירת הרוסייה דיברה על ביסטרו במחירים הכי זולים לטענתה ואוכל טוב. שלא נבדוק?
מפרלמנט ירדנו לאנדרטת הנעלים, שמתי לב שחסרים נעלים, נשארו כאילו מסמרים ויש מקום פנוי. .מזג אוויר מצוין ושוב הגענו עם חשמלית 2 לכיכר ורמושה.החשמלית כמובן עוצרת ב VIGADO TER מול מלון מריאוט ע' מסעדת Dunacorso.משם נהגנו ללכת ברגל לתחנת המטרו 2 .
ביקור בבזיליקה, מבלי לעלות לתצפית. ניסיתי למשוך לגלידה רוזה או לבית השטרודל הראשון בעיר...אבל הרוב רצה לבדוק את "הזולה של הרוסייה"
המשך ברגל לכיוון האופרה וממנה עלינו לאוקטגון ,תחנה אחת במטרו.
ביציאה, שאלתי זוג מבוגרים שפסעו ברחוב היכן אוקטגון בסטרו שולחן שוודי פתוח...האיש נזכר ובגרמנית הסביר היכן זה. קרוב מאוד לתחנה. ובעצמו המשיך לשם לארוחת צהריים.
אז כך, הביסטרו גדול, עם קומה שניה. המלצר שפוגש אותך בכניסה אומר היכן לשבת. אולי בגלל שהיינו קבוצה של 6 איש. עלינו לקומה השנייה. המחיר לפי יום בשבוע בין 1200-1600 פורינט.
על שתיה משלמים בנפרד. אם לא מזמינים שתיה, היא מתאספת בכל מקרה לחשבון.
הזמנת שתיה רק כאשר כולם כבר יושבים ומלצר ניגש לשאול.
למרות שביקשנו חשבון בנפרד לכל זוג , לא הייתה אפשרות כזאת. הארוחה הרי אותה עלות לכל אדם ,רק השתייה שונה.. אולי היה צורך לשבת בשולחנות נפרדים קרובים.
האוכל: מגוון מאוד מהכול והכול, כולל מנה בשרית שלוקחים מבשר הטרי ועושים לך אותו על גריל ,ועד ממולאים, קציצות ועוד. .סוגים רבים של חמוצים, תוספות, סלטים, דגים ,שניצלונים ,כנפיים ומה לא? גם קינוחים שונים וגלידה. גם שתיה מאוד מגוונת משתיה קלה, חמה, בירות ושער אלכוהול...
יצאה לנו 3600 פורינט לזוג. לא הסכימו לעשות חשבון זוגי. גם כשהצעתי לחלק את הסכום הכללי ל 3 מבלי לבדוק מה שייך למי מבחינת שתיה..., כדי להקל על התשלום. כל זוג הכין את הכסף אך הם ננעלו על שלהם.. המקום היה נחמד וטעים. לערב זה.
המשכנו לטייל ברחוב עד תחנת אופרה, הרחוב היה נעים ,הראיתי לחברים היכן לנו בשנה שעברה, את שדרת ליסט את הכיוון למנזה, בניין אלקסנדרה(לא רצו להיכנס) את שוגר (כנ"ל) .
חלקינו חזר דרך רחוב וואצי חלק בחשמלית הבית.. ערב ספא במלון.
צמוד למלון בית קפה אנה ,איך למי היה עוד מקום. וגם נסגר מוקדם.
יום הקרקס הגדול יום מרחצאות סצ'יני.
בבוקר ,סביב ארוחה דנו איך מגיעים ומה עושים היום..
את הכרטיסים לקרקס רכשתי מראש, למקומות פרמיום. שורה 3 מול כנסית האורחים.
היה צריך להגיע חצי שעה לפני ולפנות למודיעין הקרקס.
הקרקס
החברים הלכו לסצ'יני ספא, הדרכתי לעבור קודם בכיכר גיבורים, לטייל סביב, להיכנס לפארק, לעבור את הטירה(מוזיאון חקלאות) החלקה על הקרח..ב2.45 נפגשים בכניסה.
הטירה בפארק מאחורי כיכר הגיבורים והחלקה על הקרח
אנחנו הסתובבנו בשוק במקורה LAHEL TER, בעיר, קצת קניות. הגעה לשוק פשוטה מאוד. מטרו כמובן.. האזור של מקומיים ,בנינים רגילים ופשוטים.. השוק הוא ירקות ופירות, בקומה עליונה יש חנויות של כל מיני. .ביגוד, פרפומריה. המוכרים, סינים. .עלויות זולות. סתם הסתכלנו סביב.
אוכל דוכנים היה עדיין מוקדם לטעום..
חמוצים שונים
כרוב חמוץ,אם היינו חוזרים למלון,הייתי קונה לי! מתה על כרוב חמוץ..
כיכר הגיבורים
החברים מאוד נהנו במרחצאות. שכרו חלוקים ומגבת. היה קר מאוד בחוץ באותו היום, אך הייתה חוויה.
מרחצאות סצ'יני
הגענו מוקדם יותר ,בפינה היה דוכן סתמי כזה, אך בדיוק עמדה בו אישה וקיבלה לנגוש שנראה אלוהי. ברור שנעמדנו להזמין גם. ישבנו על הספסל בגן ובאצבעות קופאות אכלנו לנגוש חם וטעם בטירוף.
הקרקס היה מקסים! לא היו בו אריות ,היו כלבים קטנים וכמה גדולים ו2 סוסים.
אקרובטיקה מעולה, בכלל היה מעולה. האולם היה חצי ריק .למדנו מפעם שעברה, לא ביום ראשון בצהריים עם מיליון ילדים. היו כתות בתי ספר ומשפחות.
יש קו חשמלית שמגיע עד הקרקס. אנו הגענו עם מטרו צהוב 1.
לארוחת ערב לא עזר לי לשכנע לגשת למנזה או הגיאורגית ,לבית השטרודל... חזרנו לביסטרו אוקטגון. הפעם...הושיבו אותנו למטה, המלצר היה חסר סובלנות, האוכל ברובו היה מלוח בצורה מוגזמת. ביקשנו כמה פעמים שתיה. כוס תה ביקשו ולא קיבלו בסוף. גם הפעם לא הסכימו לקבל תשלום לפי זוג. הפעם עמד בקופה מישהו שספק דובר/מבין עברית או כמה מילים.. זוג אחד השלים את החלק שלו וקיבל עודף בכל הכסף הקטן מהקופה .הקופאית פשוט רוקנה את קערת הכסף הקטן שלה בתור עודף. אחד החבר'ה אמר לא נורא ,נשלם בו בשוק.. סיננתי שזה ממש לא בסדר, היום התייחסות הייתה נוראית. לא קיבלנו תה, המלצר פינה כמה צלחות יחד וכמובן נפלו לו ונשברו, השברים היו על הרצפה בצד שלנו זמן רב... העומד בקופה ,כאילו ענה לי...זה לא נורא-בעברית!
אז להמליץ? אולי לזוג אחד.. לקבוצה, המלצה לשבת בנפרד בשולחן של זוג. יכול להיות שהם גם לא אוהבים קבוצות...המקום פחות תיירותי .היו בו אומנם גם תיירים ,אך המוני מקומיים .צעירים ומבוגרים.
בכלל העיר מלאה במסעדות, בתי קפה .בתקופה זאת (ינואר) הם היו די שוממות. לכן לרוץ למשהו ספציפי לא יודעת כמה נכון להמליץ. כנסו, תראו, תתרשמו..
אישית, נראה לי מוזר איך מסעדה כמעט ריקה, יכולה להגיש תפריט מודפס גדול ועשיר ולעמוד מול ההזמנה. .מתי מספיקים לעשות? לבשל?
סיור ערב, שוב קפה אנה סגור, זה שצמוד לשוק המקורה. לרדת לרחוב וואצי כבר לא היה כוח.
ערב ספא במלון..
היום יום חופשי!
שני זוגות נוסעים יחד לקניות למתחם מחוץ לעיר. .בתכנון דקטלון ומה שיש סביב..
והזוג השלישי מטייל להנאתו לבד ועורך קניות בוואצי.
מאז ביקור בדקטלון בוורשה, הבנתי מה צופנת הרשת ומיד התחלתי לחפש איפה נמצא הסניף הקרוב ביותר בבודפשט. גיליתי 3 סניפים. הקל ביותר להגעה עבורנו היה BUDAORS DECATHLON
מ FOVAM TER למשל, בחשמלית 47/49 או קו מטרו 4 עד Móricz Zsigmond körtér ומשם אחרי חציית כביש קו אוטובוס 240.שם תחנה הראשונה שלו. הוא מגיע ל BUDAORS . תחנה אחרונה מתחם האוטלט, קניון גדול. קצת מחוצה לו סניף דקטלון וסניף איקאה.
הביקור בדקטלון מאוד מוצלח. ממעיל קל משקל, בגדי ספורט, נעלים מעור עם פרווה, מגפי פרווה. ועוד... ביקשנו למלא טופס החזר מס, כאן הייתה בעיה.. ביקשו רק דרכונים עצמם, לא הסכימו, להבדיל מוורשה, לקבל תצלומי דרכון. קצת חבל..
חברתי לא עמדה מול כניסה זריזה לאיקאה. מה גם ששם שירותים נוחים. משחק לנכדה שאזל המלאי שלו בארץ, שכמיית גשם, ותיק גב מתקפל. ממשיכים למתחם עצמו.
כאן, שפע חנויות רשת. ניו יורקר טובה מאוד, נעליים של D , פרפומריה ,ועוד ועוד. .וסניף גדול של סופר ענק AUCHAN BUDAORS. על הכרטיס נסיעה הרגיל בתוך העיר, יש תוספת מחיר של 250 פורינט לאדם. אנו שאלנו את הנהג, הוא בדק בחוברת ושילמנו את ההפרש. החברים בחזור וביום הנוסף לא שילמו, הניחו שאין תוספת כי על לוח תחנת אוטובוס היה ציור של כרטיסיה כמו שלהם .לאחר בירור בארץ כבר עם חברינו IBD כן יש צורך בתוספת תשלום. המתחם מחוץ לעיר.
גם לזוג השלישי היה יום מוצלח של קניות ובילוי זוגי.
ארוחת ערב, פחות מוצלחת אבל לבקשת החברים בשוק המכורה. מסעדת פור סייל, לא הייתה זכורה לנו לטובה משנה שעברה. .החברים לא אהבו את המראה שלה מבפנים. הבשרים של קפה אנה נראו להם דלים מידי. .שוק האוכל!
מסעדת השוק ,נראית טוב ,מחירי מנות בנפרד.. בדוכני השוק הישיבה פחות נוחה, אבל רואים מה יש ומשלמים לפי מה לוקחים( לא הבדל גדול ממסעדה) התיישבנו על כסאות גבוהים, לקחנו כל אחד מה שנראה לו ..האוכל זול אבל....לי לא היה טעים בכלל. אכלתי כרוב ממולא מלוח מאוד ודחוס.
כולם אכלו בדוכן זה או אחר, כמעט לכולם היה פחות טעים. אבל.. אוכל דוכנים..
יכול להיות שהמטבח לכל הדוכנים אחד. .ראינו שהוציאו מאיפה שהו מגשי בשר כל פעם לדוכן אחר.
היו גם דוכנים של מתוקים.. מתחת לשוק, יש סופר LIDL. מצטיידים בו בגבינות, פירות, מים ,ובייגל טעימים. .אננס כמובן.
שבת, יום בודה!
הגעה משולבת בין חשמלית 2 ואוטובוס 16.בחזור עשינו אתו את כל המסלול ,סתם כך, לראות איפה עובר ואת העיר.
ריח נעים מוכר הוביל אותי לדוכן במתחם הארמון...יין חם, זכר לשווקי כריסומס.
יין חם
החלפת משמר הכבוד
נופי פשט מבודה
בית קפה רוזוואום. הפעם לא מוותרת. לא מעניים אם יש הרבה אנשים. מקסימום ניקח למלון מגוון עוגות.. במצודת הדייגים, חבורת בנות ישראליות שואלות אותנו איפה נמצא הרווזאום הזה..
אני לרגע מתלבטת האם לגלות להן או לתת לחפש לבד, ובינתיים אנו נגיע לפניהן.
אך החברה שלי הרי חייבת להולל אותי :הנה,היא יודעת על בטוח איפה זה,היא מדריכת טיולים שלנו הכול רשום לה"... גיליתי בתנאי שיפנו לנו מקום מהר..
מוזיאון המרפיצן הקטן שנמצא במלון הילטון במצודת הדייגים בודה, סגור היה לכמה ימים. ארוחת צהרים עדיין היה מוקדם מידי לאכול..
מצודת הדייגים
לאחר עוד סיבוב בסמטאות ,הגיע הזמן לעוגות. כמובן שהיה מלא אנשים.
ולרגע בעלי אמר אני לא ממתין לשום עוגה בתור! הרוב היו ישראלים. החבר'ה בינו כנראה שדי להם לשבת, ,והתחילו לפנות מקום. בשיטת, אכלת, שילמת, שירותים ותצא. .נכנסנו לחדר הקטן.
המקום הנכסף
עוגת קר משניט לא כפי שזכורה מהבית .טעימה ,איכותית אבל לא זה.. עוגה שאכלתם הייתה נהדרת! תה צמחים, היה משקית סתמית מאוד. ולא טעים בכלל. לומר את האמת עם יד על הלב, העוגות שטעמנו בעיר לא עשו רושם מדהים, ברוואום הן טעימות. יותר. האם להמתין בתור ,לאכול אותן מהר כי אחרים כבר עומדים בפתח?? לא עושה נעים לא כך צריך להיות בילוי בבית קפה.
עוגות הבית
הימים די עמוסים ,אנו כבר לא צעירים כל כך, לבושים חם ,בכל מקום מחממים למוות. .צריך גם הפסקה.
בערב, מכל הקובץ שלי על מסעדות, בין רוברטו ,לדונה קורסו, מסעדת שניצלים ,בית השטרודל ומה לא??? בוחרים קרוב לבית. מסעדת פאטל..שיהיה. .בדרך יש עוד שתיים עם שלט טריפאדוויזר.
אבל הן ריקות. כמעט. לטעמי עדיף פיצה. היא לפחות נאפית במקום ובטוח תהייה טרייה.
הכניסה לפאטל מהפינה. מתגלית לנו מסעדה חמודה. יושבים בה חברה מקומיים ולא מעט.
התיישבנו, קיבלנו תפריט גם מצולם. נוח יותר להבין. המלצרים נעימים, זריזים .בוחרים להתחיל ממרק ואז להחליט .מרק שום ,מוגש כמו כל מרק שלהם בתוך לחם גדול. טעים מאוד. המרק וגם הלחם. מעל שמים כף שמנת, גבינה צהובה מגורדת ושום...בדומה ללנגוש.
הגברים נדלקו על מנת ברך בקר נמוך ,חברה על מנת דגים ואני? לא בא לי כבר ..מלאה מהמרק,
הזמנתי סלט עם פרגית עוף בגריל .טעות! כמובן שהמנות ענקיות .לא מסיימות אפילו חצי.
מה גם שטועמות ממנת הגברים.. מבלי להתבייש ביקשנו לקחת אתנו את חצי המנות.
מרק שום בלחם
מנה לנשים,פרגית
שאיריות הבדרך
כמובן אין סיכוי לקינוח...למרות שחברה אהבה מאוד אחת תמונות הקינוח בתפריט!
ביציאה...מגלים שהתחיל לרדת שלג! פתיתי שלג אמתיים!
שלג יורד!!!
חוזרים ושוב בית המאפה הצרפתי בפינה קורא לנו לשווא...
פעמיים בלילה קמתי לבדוק האם ממשיך לרדת שלג..
מתחת לחלונות מלון ברון רזידנס
יום ראשון, בית הכנסת, הרובע היהודי, ומופע אופרטה על עיירה יהודית.
בזמן תכנון חופשה חיפשתי איזה מופע,אופרה/אופרטה מעניינים בעיר.
בהכרותיי את האנשים המשתתפים ידעתי שאופרה, לא בדיוק כוס התה שלהם. גם לא בלט..
אישית, אהנה מכל סוג של מופע. .אך למה ששותפים לטיול יקללו אותי? לכן הייתי מאושרת כשמצאתי אופרטה "ריקוד החתונה". בתקציר היה מסופר על בחורה צעירה בעיירה טרנסילבנית העומדת להינשא לבנו של שליט העיירה ,ואז מתגלה שהיא בכלל יהודייה.. עוד היה רשום שהאופרטה מתובלת בשירים וריקודים יהודיים. מה מתאים יותר לסיום ביקור ברובע היהודי ובית הכנסת?
מוקדם בבוקר הצצתי מהחלון והכל היה לבן! איזה יופי יש שלג. לא כבד מידי ,הפסיק אומנם לרדת אבל נעים להתהלך, להיזכר ברחשים שזה יוצר..
הכיכר שלנו מושפגת
בחשמלית 47/49 הגענו לתחנת אסטוריה ,ממנה לבית הכנסת. השלג הקל הוסיף גוון מיוחד לעיר וחצר בית הכנסת במיוחד. בכלל אני מאוד אוהבת פארקים מושלגים קלות.. מראה מהפנט.
בקדמת הקופות עמד בחור והציע להצטרף לסיור מודרך בבית הכנסת, הרובע היהודי, מוזיאון היהודי, החצר.. ההדרכה בכמה שפות ועברית כמובן. הסיור נקראה COMPLET ועולה כמובן קצת יותר. יש הנחה לפנסיונרים/סטודנטים ואף אחד לא בודק האם אתה כזה. להיפך, הומלץ לנו לומר שאנו פנסיונרים(כנראה נראים כך) האמת ששני החבר'ה שלנו פנסיונרים אמתיים טרם גיל פרישה.
העלות הייתה בסביבות 10,000 פורינט לזוג. לפני שנה הסתובבנו לבד ברובע מבלי להיכנס לבית הכנסת. בטיול הראשון בעיר, ביקרנו בו..
החברה אמרה שמראה העיניים של המדריך, מוזר מאוד. היינו היחידים בקבוצת העברית, לכן היה זה סיור פרטי. המדריך , ראובן, עיוור כמעט ב95% ונעזר בידידה שמובילה אותו ועוזרת בהתמצאות.
כשחזרנו, IBD שלנו מהפורום סיפר שקוראים לבחור ראובן ברויאר והוא מכיר אותו היטב.
עברנו אתו ברובע היהודים עם סיפורים מקומיים, סיקור המסעדות באזור, מקומות כשרים, התייחסות לפלגים בדת שלנו ומקומם בהונגריה/בודפשט. .היסטוריה יהודית לפני מלחמת העולם ה2 ואחריה.
גם בבודפשט
הגענו לבית הכנסת Rumbach שאינו פעיל ועומד להתחיל בו שיפוץ מסיבי מאוד. התיישבנו במעגל ופתאום ראובן אמר שבא לו לשיר אתנו, הוא יתחיל ואם נרצה, נצטרף. אז הוא סיפא שהיה חזן ובעל קורא בבית הכנסת, אך לאחר שהתחיל להתעוור אינו יכול היה להמשיך. בהדרכה, כל זמן שהוא מבצע את עבודתו טוב אין בעיה לבוסים שלו להעסיק אותו.. חצי הומור חצי עצבות בדבריו.
השירה הייתה עוצמתית, האקוסטיקה טובה והיה מאוד מרגש לשמוע אותו.
ממליצה מאוד לעשות סיור אתו ברובע.
לסיור בתוך בית הכנסת, הצטרפה אלינו בחורה וענתה על השאלות שהיו ,על הקהילה ,על שימוש בית הכנסת, תקציבים ועוד.
מוטיבים של כנסיה בבית הכנסת
משם המשכנו למוזיאון היהודי .יש בו הדרכה אך סיירנו לבד
. וכמובן החצר והערבה הבוכייה שהתכסתה בשמיכת שלג על כתפיה.
החלטה לערב הייתה לאחר המופע ,לאכול במסעדת מנזה הקרובה באזור.
יש המון אפשרויות על אנדרשי וגם בפרנץ ליסט.
הוחלט לבקר ברובע יהודי למשהו קליל. כולם דיברו על קפה פרולייך, אז חשבנו על בית קפה יהודי.. מתאים ליום יהודי. בא לנו שטרודל יהודי, דברים אחרים אולי…
מצאנו די בקלות. המבחר היה דל .קצת מאכזב. בעלי כמובן לקח את קרמשניט וקיווה לגלות בו את טעם הבית. חברים שטרודל תפוחים וקיורטש. היה שטרודל דובדבנים עם מלית אדומה שהזכירה לי את שטרודל של אימא.. כוס תה/קפה והפסקה נעימה. לא יותר מזה. בשלב זה החלטנו להפסיק טעימות מתוקות, לא כדאי להרגיז את הסוכרת עם טעמים של סתם עוגה...
ברגל, כדי להוריד את הקלוריות, צעדנו לבניין האופרטה.
בית האופרטה, האולם גדול ויפה, הכניסה גם היא נעימה מאוד, תמורת 200 פורינט נפתרים ממעילים ונכנסים למקומות שלנו. האולם מלא. היו אנשים שישבו על כסאות בצד. מעל קדמת הבמה יש הקרנת תרגום לאנגלית .מובן רק פחות נוח להרים את הראש כי אז פחות שדה ריאה על הבמה.
ב10 דקות הראשונה בעלי שקל להרוג אותי...לא מובן לו, השפה מעצבנת. למרות שסיפרתי לו על מה העלילה עדיין היו מבטי... ואז התחילו שירי כליזמרים(בהונגרית) והריקודים של עיירה...והוא התחיל לחייך. בהפסקה כל האולם התרוקן והתמלא בשקט מופתי לקראת מערכה שניה.המופע 3 שעות כולל הפסקה.
פנים האולם
בסוף ההצגה, לא נתנו לשחקנים לרדת מהבמה. הקהל הריע ללא הפסקה והם עלו שוב ושוב ושוב.
קטע הסיום,החתונה
היו שמחו כפיים בעמידה...כולנו נהנינו מאוד.
קלמן,על ספסל מושלג
יש כמה דלתות יציאה מהאולם.. כמובן שנפרדנו מהחברים ולקח לנו זמן לחזור לכיוון הכניסה כדי אחרי זה לחזור למסעדת מנזה.
למודי ניסיון, התחלנו ממרקים. ומנות עיקריות מי שרצה באמת..
איך שהו המרק היה פחות טעים לנו ממסעדת פאטל. או שעוגת שטרודל עדיין הציקה.
משאירים מקום לקינוח קרוב לבית יוצאים החוצה..
ההצעה שלי, לקחת חשמלית למתחם הפרלמנט לראות אותו מואר, במיוחד עם השלג מסביב זוכה להתלהבות. אני חושבת שכמעט יום יומית עברנו ברגל מוורשה לדנובה , לחשמלית שלנו.
הפרלמנט המואר באמת יפה, השלג משווה לו מראה מיוחד. ואנו נהנים ללכת על השלג עצמו. להשאיר סימנים כמו פעם, לפני שנים רבות. בבוקר ראינו אבא/סבא עם ילדון וסנוצ'קי/ מזחלת.
בניין הפרלמנט המואר
אין על הרחש דריכה בשלג
חוזרים מצדו השני של הפרלמנט, נהנים מהנוף המואר של בודה. רציתי לעלות לבודה. אבל עם מי??? כולם עייפים וקר להם פתאום . הספא במלון ממתין. או לפחות אמבט ג'קוזי בחדר.
קמים ליום אחרון בעיר, תכוניות רבות לכל זוג.. זוג אחד רוצה לחזור לדקטלון. עוד השאירו משהו על מדפיו. זוג נוסף רוצה יום רגוע וסתם הסתובבות. אנחנו....ספא בגלרט .סוף סוף ספא אמתי. .אולי טיפול אמתי..
ואז,,,, "אני לא בטוח שמים חמים כל כך טוב לי לחץ דם" ומה נהייה שם שעתיים ומה אז?"
"יש עדיין שלג בחוץ, אולי ניסע לקניון ארנה, נסתובב קצת בחוץ ובפנים. רצית נעליים ורצית מקציף חלב של נספרסו""
כן, רציתי נעליים. פעמיים נכנסתי לרשת D או שלא היה מידה או שלא היה לך כוח.
טוב ,שיהיה הסתובבות. בקלות הגענו לתחנת KELETI במטרו 4 הירוק שלנו. יצאנו החוצה ושלג התחיל לרדת שוב. פתיתים יפים כאלה ,רכים. מהופנטים צעדנו לכיוון ארנה. לא רחוק כמה דקות הליכה. יש גם אוטובוס. תחנה אחת ,אך כיף בחוץ.
זה לא מוזיאון,זאת תחנת רכבת
הקניון נעים, בכלל לא עמוס. נוח ונעים. קונה נעליים .זוג אחד .אין את השני שאהבתי ברחוב וואצי.
נחזור לחדר ואם יהיה מקום במזוודה ,אלך לוואצי להשלמות
. בחנות נספרסו אין מקציף חלב .שולחו אותנו לרחוב אנדרשי יש שם סניף גדול של נספרסו. זה לא חשוב מאוד ,יש גם בארץ ,רק יקר יותר. את נספרסו באנדרשי אני מכירה משנה שעברה. יש לנו כרטיסי תחבורה, אין בעיה להגיע לשם..
אנחנו מתחילים להרגיש מקומיים, עוברים ממטרו אחד לשני, לחשמליות ,אוטובוס. .הכול נראה קל כבר.
התחנות נקיות.. שאלו בפורום לגבי פליטים. תודה לאל הכול מסודר ,לא ראינו פליט אחד..
בתחנות הראשיות של קוי 3 ו2 היו הומלסים על מצעי קרטון, מכוסים בשמחות פליז, מעילים. הכי נורא שהיו אנשים זקנים.. חלקם נראו ממש זקנים. זה עשה רע מאוד על הנשמה.
נשים זקנות, שקשה לומר כי הם שתייניות.. נרקומניות. .לא רוצות לעבוד .יושבות/ שוכבות להם במעברים. בתחנות של קו 1 וקו 4 לא היו. בכלל תחנה של DEAK TER לא אהבתי אותה ואת הסביבה גם שנה שעברה, והשנה רק הוכחתי לעצמי כמה שהיה לי לא נעים שם. המוני אנשים ממהרים ,יורדים עולים, לחץ.
בנספרסו רוכשים את מקציף החלב שלי, בהוזלה של 100 שקל, יש כסף לשטויות..
בניין האופרה
עוד מבט על בית האופרה ..בדרך ביתן מוכר של קיורטאש. שנה שעברה עצרנו ו כמה פעמים,צמיד היה תור..הפעם עוד לא אכלנו קיורטש.
קונים לנו שניים חמים לקפה של הערב בחדר. כבר לא זוכרת את העלות..200-300 פורינט..
קינוח ערב
וקפה הבייתה
ואיך אפשר ללא קצת מוצרי קוסמטיקה של HELIA D
בחדר, כבר חלק מהדברים ארוזים. מקום לעוד זוג נעליים אין, אז סתם יוצאים לוואצי לאכול ולומר לרחוב שלום .
הבת קיבלה כובע מבודפשט ונקרע לה משהו בו ..הודעה בהולה .."אימא תקני לי כזה נוסף"
חייבים כובע! החלטנו על פיצרייה, יש בה שלט של טריפאדוויזר ,אך בא לנו פיצה. לא בשר, לא מרק לא דגים. פיצה ,מכינים במקום, תהייה טרייה. .חמה.. ויש קיורטש בחדר.
באיטלקייה נפגשנו עם זוג ישראליים שהגיעו היום, בכייף מעבירים להם טיפים ורשמים .
הם לנים בקמפינסקי כמובן. מלון מפנק. מאוד. לשאלתי במה מפנק? עושה מסג'?? לא .אז לא מפנק.
הם מתלבטים לגבי כרטיסי נסיעה, איזה לרכוש ואנו מעבירים להם את שלנו. הם טובים עד לשעות בוקר מאוחרות למחרת היום. נפרדים מהם, הם מאושרים שקיבלו כמה טיפים.. יצאו לחופשה מבלי לתכנן כלום ובלי לקרוא כלום.. האמת שפקידי קבלה בקמפינסקי ישמחו לעזור ויענו בכייף וכמובן בערב ,ג'קוזי חם ולישון. עד 2.00
שאלתי את פקיד המלון שלנו לגבי ארוחת בוקר. הרי מגיע לנו ארוחה וכבר לא נהייה במלון..
ללא בעיה הבטיח לארגן לנו 6 שקיות לדרך. ביקשנו גם השקמה.. ובשעה רבע לשלוש כולנו בלובי הקטן ונהג ההסעה גם.
הנסיעה בחזור נראית ארוכה יותר, אולי כי לא לנו לעזוב.
הנהג מוסר לי כרטיס ביקור שלו, להתקשרות ישירה. .לנסיעה הבאה שלנו..
BALAZS DUNAI
דלפקי וויז אייר נפתחים שעתיים לפני.. קצת לחץ בבדיקות וזמן פנוי לדיוטי.
במלון המליצו על פלינקה/ סוג של וודקה הונגרית מחברה מסוימת. בעלי חרד האם המשקה אמתי בכלל ,מעדיף לרכוש בדיוטי..
הטיסה בחזור קצרה ,למרות ערפל חזק שהיה בבוקר ועיכוב קצר בגלל בעיה רפואית של אחד הנושעים ,המראנו יחסית בזמן ונחתנו ו בזמן .לקור בארץ החמה שלנו.
היו הרבה תכנוני ספא ,טיפולים שנשארו לגיחה אחרת לעיר.
האמת שעם עלות טיסות וויז אייר לבודפשט במיוחד אם תופסים אותן בזמן, אפשר לפרגן לעצמך חופשה נוספת.
אפרופו עוגות העיר,לאחר שלא יצא לנו להתפנק על שלל העוגות בעיר,בכל זאת חברתי הצליחה להיכנס לבית מאפה צרפתי קרוב למלון,לרכוש מבחר עוגות לא מועט כדי לקחת אותם לארץ! וגך באמת טסה, עם שקית נייר ארוזה גדולה ומתוקה!
