טיול יום מלונדון- טירת ארונדל והפארק הלאומי קינגלי וייל, ואפילו קצת שופינג מרים לקינוח

כשהתכוננו ליום האחרון שלנו בלונדון החלטנו לקחת רכב ולצאת מחוץ לעיר (את היומיים אחרי הביקור בגרנזי בילינו בשופינג באוקספורד סטריט- לא מה שהיה פעם, וכן בווסטפילד בוש גרדנס- מצויין כתמיד). התכנון היה לישון לילה בטרמינל 4, להשכים ולקחת רכב לטיול יום מחוץ לעיר עד לטיסה חזרה לישראל בערב. ישנו בהולידיי אין אקספרס, הגעה באמצעות גשר עילי בטרמינל 4, מרחק הליכה. הלילה עלה 600 ש"ח, המלון היה בסדר, רק "תקעו" אותנו בחדר הכי רחוק ever. מתיש.

למחרת השכמנו לארוחת הבוקר הקונטיננטלית והמשמימה מעט, עשינו צ'ק אאוט והלכנו לתחנת האיסוף - השכרנו רכב בהרץ והיה יעיל ובריטי להפליא. את השירות קיבלנו מפליט אוקראיני שחי באנגליה מתחילת המלחמה. במקביל זכינו למבטים מזרי אימה מאחד מנותני השירות שלא נראה כחובב ישראלים גדול.

התוכנית הוכנה עוד מראש באמצעות שילוב של צ'ט ג'י פי טי, וחיפוש ברשת, וכן כתבה שפגשתי בנושא הפארק הלאומי קינגלי וייל ששלח אותנו לאיזור - כשעה וחצי דרומית ללונדון. הדרך היתה פקוקה בתחילתה עד שהגענו לכבישים הכפריים והיפים של אנגליה. עצי ענק, שדרות מקורות, אנגליה הכפרית בתפארתה. ממש חיכיתי לראות את מר דארסי וליזי מגיחים מאחת הטירות.

הפארק הלאומי הוא חינמי, והוא מרגש במיוחד לחובבי עצים- עצי הטקסוס ייחודיים, מתפתלים, ועתיקים והבנתי כי בעבר הם שימשו גם ליצירת חיצים. אם הייתם רואים את רובין הוד ברקע לא הייתם מתפלאים כלל.

עשינו מסלול חלקי, הדרך היתה נופית ושטוחה עד שהגענו לכניסה הראשית לכיוון העצים העתיקים במיוחד, ושם עשינו סיבוב של כחצי קילומטר.

הרבה אנשים הסתובבו עם כלבים, והמקום בהחלט מיוחד, אבל לא הפארק הכי יפה שראיתי בחיי.

את עצירת הצהריים שלנו עשינו בשופינג מצויין- בראשות חנות matalan הסמוכה, שהיא חנות פשוט מצויינת. החנות היא סוג של שדרוג של פריימארק (הרבה פחות גדול, כמובן) -בגדים ונעליים ואפילו ציוד לבית במחירים שווים בהחלט. פגשנו את החנות לראשונה בביקור הקודם בלונדון. רצוי ללכת למקומות מחוץ לעיר, שם הרשת משגשגת. בעיר עצמה מצאתי חנות אחת יחסית מרוחקת שהיתה בעיקר של סחורה בסייל, עם מידות משונות.

לצהריים אכלנו פיש אנד צ'יפס מסורתי בפונדק דרכים קלאסי (הברבור השחור, איזה שם קלאסי לפונדק!), עם חדרים להשכרה. הצוות היה ידידותי, והאוכל היה טעים, מהיר וזול, ועדיין לא הבנתי למה מגישים עם המנה מחית אפונה בלתי קשורה בעליל.

משם המשכנו לטירת ארונדל היפהפיה. לצערי הרב הגענו ממש בשעה האחרונה, כמה דקות לפני שסגרו את האתר לכניסה, כך שלא יכולנו להכנס או לצאת מהחלק העליון של הטירה. חנינו ברחוב, ללא עלות. באותו יום היתה פעילות של וטרנים מתקופת מלחמת העולם השניה ממש ליד הטירה- לבושים בבגדים הרלוונטיים לתקופה, עם כלי רכב עתיקים- מאד יפה לצילום, והתמהמהנו שם רק כשסיימנו את הביקור בטירה. הגענו בחמישה לארבע, כשניתן להכנס עד ארבע. שילמנו על כרטיסים לטירה ולגנים-כ 130 ש"ח לאדם. שניהם שווים את הכסף לחלוטין. ניתן להרחיב גם לביקור בחדרי השינה, לא עשינו זאת כי האישה שמכרה לנו את הכרטיסים בדלפק חשבה שאין סיכוי שנספיק. ובכן, הספקנו ובענק. מדובר בטירה הכי יפה שהייתי בה בכל הזמנים. החל מהמבנה החיצוני וכלה בגנים ובמיוחד גני הסחלבים הנדירים והיפהפיים. את כל זה הספקנו לעשות בשעה, וראינו המון.

ראשית- הטירה. עתיקת יומין, בנויה מאבן, טיפסנו עד הצריח המרשים וראינו את הנוף הנפלא שנשקף מכל אחד מחלקי הצריח. פשוט יפהפה. חדרי המגורים עתיקים, ומה שמדהים זה שהמשפחה לה שייכת הטירה גרה בטירה עד היום- בתוך העתיקות והיושן, יש צילומי משפחה, ילדים, ובני הזוג מצעירותם ועד היום. כששאלתי את אחת השומרות באחד החדרים האם המשפחה מתגוררת שם, הבנתי שבחודשי החורף כשהטירה סגורה, הם יושבים בסלון הלא נוח, מול התמונות הישנות. לשאלתי אם יש טלוויזיה במגורים, היא חייכה וענתה כי כן, פשוט מגלגלים אותה פנימה. אין אנכרוניזם גדול יותר מטלוויזיה בסלון העצום בסגנון הויקטוריאני בו היינו.

האנשים האלה חיים בעולם כ"כ שונה מהעולם שלנו, ובבית כ"כ שונה מהבתים בהם אנחנו גרים.

ירדנו לגנים וטוב שכך, מאחר והבעלים הינם חובבי סחלבים, המבנים המרשימים, הפרחים היפהפיים פשוט שדרגו את יומנו. זה כ"כ יפה וילדים לדעתי יאהבו במיוחד את המקום, כי יש בו משהו שמזכיר את ימי הביניים. חובבי סיפורי אבירים יעופו על המקום.

את הסיבוב סיימנו באחד הפביליונים, ומשם ירדנו חזרה (אין ברירה, כאמור בשעה הזו של היום), וטיפסנו חזרה ליד הוטרנים ואף צילמנו לא מעט.

קנינו גלידה מאחת העגלות- האוכל באנגליה במחירים סבירים לחלוטין. הגלידה היתה בסדר. משם המשכנו צפונה לכיוון שדה התעופה הית'רו וחזרנו חזרה לישראל לימים המאתגרים שלנו ולמדינה המאתגרת אך האהובה שלנו. יום מצויין, נהנינו מאד, המסלול מומלץ ובמיוחד הטירה.