בסוף אפריל יצאתי לשבוע בקוסטה ברווה להשתתף בכנס Tbex. השם הוא קיצור של Travel Blogs Exchange והוא הגדול בעולם לבלוגרים הכותבים על תיירות. הכנס נפתח ביומיים של הרצאות, אבל בעצם עוד ערב קודם לכן במסיבת הפתיחה. המפגש בין הכותבים בכנס חשוב לא פחות מתוכן ההרצאות והאנרגיות החברתיות מורגשות באוויר מרגע שהחגיגה מתחילה.
מגיעים למסיבת החוף במעבורת מיורט דה מאר
למעלה – דוכני מזון ותזמורת ליד הברכה, למטה – סדנת “וורקשופ” להכנת לחם עגבניות בסגנון קטלני,
הכל במסיבה שנערכה בחוף כריסטינה.
הכנס התקיים בעיירה יורט דה מאר (Lloret de Mar) שבדרום הרצועה של קוסטה ברווה. העיירה ידועה בחיי הלילה שלה ובחופיה רחבי הידיים. הרבה “תיירות דילים” מגיעה אליה. יש בה תשתית של בתי מלון גדולים ואפשרויות לינה למאות הרבות של הבלוגרים שהגיעו לכנס. עם סיום פרק ההרצאות החל שלב הטיולים. אני יצאתי לסיור בכפר קטלני באזור הררי מיוער ולאחר מכן לטיול "בלוג-טריפ" בעקבות מסורות של דייגים, ואתם מוזמנים לקרוא.
יורט אינה עיירה יפה אבל יש בה כמה נקודות עניין שאותן אנסה להראות בצד התיאור של ימי ההרצאות. ההרצאות עסקו בשלל נושאים של תוכן אבל גם בהיבטים אחרים הקשורים בקהילות אינטרנט, בפוטנציאל העסקי של הבלוג, בשיווק שלו ובשמירה על קהילת עוקבים נאמנה. רבים מהבלוגים של כותבי האנגלית מתנהלים כעסק, כך הסתבר לי כעבור זמן קצר. היות שהתקיימו הרצאות רבות בו זמנית השתדלתי לבחור באלה שעסקו בתוכן אבל שמעתי גם אחרות.
קבוצה מג'ירונה באה למסיבת הפתיחה להדגים את המסורת הקטלנית של מגדלים אנושיים. מבוגרים
וילדים פועלים ביחד למען מטרה משותפת. זה הקסם שבמגדלים.
.
כדי להמחיש את האווירה ולהביא כמה תובנות שלקחתי איתי משם אנסה להשתמש בתוכן של אחת ההרצאות ששמעתי. ההרצאה של דיוויד פרלי עסקה בסוגיה:
איך לבנות פסקה פותחת כך שתמשוך את הקורא.
אחת ההצעות של פרלי היתה לפתוח בתיאור עם הרבה צבע על היעד שעליו כותבים. אני מנסה:
הסצנה החברתית בכנס “טי-בקס” מורגשת בכל פינה. יש שמכירים מכנסים קודמים או כעוקבים ברשתות החברתיות ובבלוגים של הקולגות, ופתאום הם פוגשים את הפנים שמאחורי המילים והתמונות. “friendly atitude” זה הסלוגן. השפה "האמריקאית" בולטת בנוכחותה החזקה בין המרצים ובין המשתתפים, אף על פי שפגשתי בכנס גם אנשים מספרד, מפורטוגל ומגרמניה. בלוגרים מנהלים מערכות קשרים וירטואליות באמצעות הטלפון החכם בד בבד עם ניהול חיי החברה הגלויים לעין. הם מצייצים בטוויטר, מעלים תמונות לאינסטגרם וממשיכים ב"בלוגינג", כשכוסית של קאווה - ביד הפנויה. ריק קלוורט, האיש שמאחורי “טי-בקס”, מדבר על קהילת הבלוגרים כעל משפחה, ומטרת המארגנים היא לתת לכותבים אפשרויות ללמוד אבל גם להעניק להם את תחושת ההשתייכות לקהילה. אני הרגשתי בתוך הסצנה הזאת קצת זרה, ולמרות זאת ניסיתי להפיק את המיטב.
את הטיפ לכתיבה עם צבע פרלי הדגים בתיאור של מדינת קליפורניה, שעליו לא אוכל לחזור, אבל ברוח הדברים ניתן לומר שלא מדובר רק בפיקנטריה אלא במסירת פרטים רבים ככל האפשר כדי להמחיש את האווירה או את המראות. אם לתרגם לסוג של תיאור הנפוץ אצלנו זה אומר להמעיט בשימוש בסופרלטיבים כמו "נוף עוצר נשימה" ולהרחיב בתיאור הנוף שאותו אנו רואים, לדוגמה: החוף של קוסטה ברווה סלעי, המצוקים תלולים ועל המדרונות גדלים צמחים המסוגלים לשרוד בתנאים הקשים...
למעלה – הסלעים והצמחייה השרדנית של המצוק התלול בקטעים משביל החוף של יורט
למטה – גן סנטה קלוטילד היפהפה בשולי יורט. צריך ללכת הרבה כדי להגיע או לנסוע באוטובוס מס 2.
הצעה אחרת היתה לפתוח במשפט שיש בו אלמנט של הפתעה ואפילו שוק. וכאן אשתמש במשפט הפתיחה הבא: בדרך לנקודת המפגש של ה”בלוג-טריפ” פגשתי את מלכת בלגיה:
נקודת המפגש לטיולים שאחרי ימי ההרצאות היתה במרחק רב למדי מהמלון. בעודי גוררת את המזוודה לשם מצאתי את עצמי צועדת בצד בחורה אחרת מהכנס ובאופן טבעי פתחנו בשיחה. שאלתי אותה מה היא כותבת, והיא סיפרה שהגיעה למסקנה שצריך להתרכז במשהו. "אין בררה," היא אמרה. ולכן היא וחברתה מתרכזות בכתיבה על טיולי משפחות ובמיוחד בטיולי משפחות בבלגיה. אמרתי לה: וואו, שתי אהבות שהן גם שלי. איזה מקרה מוזר. וגברת בלגיה הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח. מאיפה באה לה זאתי שטוענת לשותפות לאהבה המשונה? קבלתי מידי גברת בלגיה את כרטיס הביקור שלה שבו מופיעים שמות שני הבלוגים שהיא וחברתה מנהלות. איסוף כרטיסי ביקור הוא מנהג נפוץ בטי-בקס, ואם תיסעו יום אחד לכנס הזה כדאי שתצטיידו בכרטיס משלכם. אני לא הבאתי, וחבל. המשכנו לצעוד וגברת בלגיה אמרה: אני עדיין שואלת מדוע היינו צריכים ללכת את כל המרחק הזה עם המזוודה. אם כן, גברת בלגיה יודעת להתלונן. מלכה אמִתִּית.
ממלכת בלגיה לקחתי את הטיפ: להתרכז במשהו. ובאמת, רבים מהבלוגים תפשו נישה כמו לייף סטייל, טיולים בתקציב נמוך, טיולים לאוהבי החיים הטובים ועוד. לבלוגים עם דגש גסטרונומי קוראים “פודי בלוג”. מצאתי שסצנת הבלוגים בעולם שונה מאשר אצלנו גם בכך שאינם כתובים כיומן מסע: "ביום א' אספתי את הרכב מחברת ההשכרה, ביום ב' נסענו לכאן ולשם'". אנשים כותבים סיפור, אנקדוטה, תיאור של תופעה או של מקום, כמו למשל הכתבה על בית הקברות המעניין של יורט דה מאר שהעלתה אחת המשתתפות בכנס בבלוג שלה. הגישה הזאת מאפשרת לכתוב רשומות קצרות שלא מכבידות על הקוראים, כי כשאנו מתארים טיול שלם התוצאה המתקבלת היא לפעמים מגילה אינסופית, ואם זו לא מגילה אז התוכן דל, כי איך אפשר לתאר כל כך הרבה חוויות בלי להאריך?
לעיירות של קוסטה ברווה יש קשר היסטורי מעניין לקובה וכך גם ליורט דה מאר. אפשר לקרוא עליו בדיווח שלי על ה”בלוג-טריפ”. למטה – כנסיית סט רומה, שגם לה יש קשר לעבר הקובני וכמובן לסיגנון המודרנה של גאודי.
תכנית ההרצאות שבניתי לעצמי כללה גם אחת בנושא הפודקאסט, שלא ידעתי כלל מהו. אלו הן שיחות מוקלטות המצורפות לבלוגים בלינק, והן ממש כמו שידור רדיו עם מרואיינים ומוזיקה. זו תופעה שלא חדרה לארץ למיטב ידיעתי אבל היא הולכת וגדלה בארה"ב. שמעתי גם הרצאה חשובה על “תיירות אחראית”. זו היתה ההרצאה האינטימית ביותר שבה השתתפתי, אולי מפני שהנושא אינו מניב רווח אישי. בדקתי גם נושאים שיש בהם פוטנציאל לתועלת כמו כיצד למנף את הבלוג במטרה להפיק ממנו רווחים משניים. המרצים ג'ודי אטנברג ודרק ברון הם בעלי בלוגים שגם מדריכים קבוצות של מטיילים ביעדים שונים. מי שצובר מוניטין יכול לפתוח עסק נוסף הקשור לתחומו. לדעתי זה בהחלט קורה גם בארץ, אם כי בוודאי בקנה מידה קטן יותר. החשיבות שבאמינות, בבניית הקשר עם הקהל, בזהירות מרווחים מהירים ובהימנעות מהם - כל אלה הם תנאים הכרחיים הקודמים לפתיחת עסק הנסמך על הבלוג.
הרצאה שדיברה אלי באופן מיוחד עסקה בפיתוח מיומנויות מתחום העיתונות בכתיבה על תיירות. אפשר לקרוא את ההרצאה כולה בבלוג Green Global Travel שהוא בלוג מוביל ואחד מאלה ששווה לעקוב אחריהם. דובר בה על הכתיבה האיכותית והמעמיקה, על חיפוש אחר הסיפורים המיוחדים, על קריאת חומר עזר, על שיחות עם מקומיים בזמן הטיול ועל מקורות שונים שניתן להיעזר בהם לצורך איסוף מידע חדש ומיוחד. לטענת המרצים גם המפרסמים העובדים בשיתוף עם קהילת הבלוגרים יודעים להבחין בכתיבה האיכותית ומעדיפים אותה על פני הפרמטר של מספר הכניסות לבלוג. דגש נוסף בהרצאה היה על אותנטיות, כנות ואמירת אמת.
בשביל החוף היפה של יורט דה מאר
.
הייתי רוצה להביע שתי משאלות:
האחת שנצמיח גם אצלנו תרבות בלוגים מגוונת. בצד יומני הטיול החשובים כל כך למטיילים המתכננים את הטיולים הבאים שלהם, יהיה מעניין בעיני לפגוש גם את הכתיבה האחרת שמביאה סיפור, אנקדוטה מעניינת או סוגיה הראויה לתשומת לב. המדיה החברתית הביאה אתה בין היתר את הבשורה הדמוקרטית. הידע מגיע כיום מן הקהל הרחב ולא רק ממומחים. יש מקום לכל מי שיודע ויכול לתרום.
ומשאלה נוספת היא שנהיה כל הבלוגרים ופעילי הפורומים זה לזה כקולגות. ראוי בעיני לבדוק את חידוש המפגשים, ואם אפשר שיהיה להם גם בסיס של תוכן כלשהו מחדש או מרענן.
.
כמה בלוגים מובילים. יש כמובן עוד רבים:
