עוד לא ממש שלכת, רק בנגיעות קלות, אבל המון גוונים של סתיו,

הירוק ירוק כל כך על רקע התפאורה האפורה של העננים,

רסיסים דקיקים של גשם, שלג קל, שמש רכה, הגינות עוד פורחות,

צריחים מחודדים של כנסיות אל תוך השמים, בתי תפילה קטנים כפריים, נעלי בית מצמר בעבודת יד, קנודל, נקניקייה, בירה, בירה, בירה וכובע טירולי עם נוצה... 

.

ככה מצאנו את אוסטריה ויותר נכון את הצ'ופצ'יק המערבי שלה. טיילנו בעיקר בטירול עם נגיעה בפורארלברג, פזילות לשוויץ והצצה סימלית בלבד לאיטליה ולבוואריה. והירוק ירוק הזה בכל מקום…

הטיול התקיים בסוף ספטמבר 2015. אחרי התלבטות בחרנו בטיסה לציריך כי היתה זולה בהפרש ניכר מהטיסות למינכן, השעות היו יותר נוחות בעינינו, התוספת של זמן הנסיעה לא גדולה ותמיד משמחת אותנו ההזדמנות להוסיף מחטף קטן בשוויץ. לקוראים שפחות מכירים את האזור כדאי לדעת שהאפשרות של הגעה משוויץ רלוונטית רק כשמדובר במערב אוסטריה, דהיינו מחוזות פורארלברג וטירול. אם רוצים להגיע יותר מזרחה, נניח גם לזלצבורגלנד, עדיף לטוס למינכן. בכל מקרה, בדרך מציריך לטירול יש שפע של אפשרויות לעצירה וטיולים לאורך הציר כולו, גם במזרח שוויץ וגם בחבל פורארלברג באוסטריה.

.

לפני הפירוט של התכנית

כמה הרהורים ודגשים:

.

רכב

בסופו של דבר החיסכון בכרטיסי הטיסה התקזז עם העלות הגבוהה של שכירת הרכב בשוויץ. חיסכון לא היה כאן אבל גם לא הפסד. בחשש הזמנו רכב מקבוצת Economy. קיבלנו סיטרואן C3 ששירתה אותנו מצוין. תא המטען הכיל בקלות את שתי המזוודות הבינוניות שלנו והרכב טיפס בהצלחה במעברי ההרים ובכל הכבישים הגבוהים.

.

אוכל

לא אכלנו ארוחות גורמה בטיול הזה ועם זאת נהנינו מאוד מהארוחות בבקתות ההרים שלאורך מסלולי הטיול. גם בטיולים בהרים העדפנו לאכול בבקתות ולא במסעדות של תחנות הרכבל. המסעדות האלה תמיד נראות לי כמקומות להאבסת תיירים ואילו הבקתות הרבה יותר נעימות, מיוחדות ורומנטיות. מרק קנודל באמצע מסלול או בסופו, נקניקייה עם תוספת של תפוחי אדמה וסלט קטן – זה אחד התענוגות הגדולים עלי אדמות. Mixed Salad באזור הזה פירושו כמה סוגי ירקות המונחים זה לצד זה בצלחת. התמכרנו לאפל-שטרודל ובאופן כללי לבתי קפה. כמו כן, אכלנו פעמיים בפסטיבלים שבהם בילינו. יש דוכני אוכל וניתן לקנות מדי פעם משהו, לא להתנפל בבת אחת על ארוחה גדולה. תמיד יש מאכלים מסורתיים במקומות האלה וכיף לטעום ולהכיר משהו חדש. והבירה… נוזלת כמים בעיקר בסתיו, אבל על כך עוד נדבר.

.

.

לינה

חיפשנו הפעם מקומות זולים אבל תוך הקפדה שיהיו עדיין לטעמנו. לנו בשלושה מקומות:

לילה אחד בדורנבירן: http://www.loewen-dornbirn.at/ , גם באתר בוקינג 

החדר במלון היה מאוד נח, מרווח, צח ומבריק כפי שניתן לצפות באוסטריה. ארוחת הבוקר עשירה. המלון ממוקם קצת מחוץ למרכז העיירה, במיקום נוח ליציאה אל יעדי הטבע של העיירה: רכבל קארן (Karren Bahn) והקניונים רפנלוך (Rappenlochschlucht) ואלפלוך (Alploch Schlucht), על הציר היוצא אל Bregenzerwald, וזו היתה פוזיציה מושלמת בעבורנו. ובכלל, אני יכולה להמליץ עליו בפה מלא. למי שמחפש שירותים מיוחדים כמו בר, חדר כושר, סאונה וכו' – אין שם. אנחנו מחפשים רק מקום נקי ואסתטי להניח בו את הראש, מקלחת כמובן, ובעל בית מסביר פנים.

חמישה לילות ב-Hoch Imst ב-Haus Sager: להזמנה בבוקינג

בבית דירות קטן וחביב מאוד. הדירה שלנו היתה נעימה ונוחה מאוד לזוג. הריהוט קצת מיושן, אבל לתחושתי מאוד טירולי ומסורתי. אני לא מספיק מכירה כדי להשוות. יש בבניין גם דירות גדולות יותר. המארחת נעימה ומסבירת פנים. רצינו להיות קרובים למרכז אימסט אך קצת מחוץ לו כדי להוזיל את המחיר. בסופו של דבר אימסט התגלתה כעיירה מתה לחלוטין בערבים בעונה הזאת (אולי בקיץ זה אחרת) ולא היה שום ערך מוסף למיקום לידה. בנוסף, הוך-אימסט זה פרבר של מלונות ואני פחות אוהבת את זה, בדרך כלל מעדיפה את שכונות המגורים של תושבי המקום או את הכפרים. אבל בסה”כ הפשרה היתה קטנה והתמורה טובה למדי, ונקודה לזכותו של המיקום – שהבית נמצא בקצה של שכונת המלונות, במקום יפה בתוך היער. עשו את השיקול שלכם.

שלושה לילות בסולדן: http://www.pension-charly.at/ , גם באתר בוקינג

מלון משפחתי מהסוג החביב עלינו. בדומה למלון בדורנבירן אין למקום שירותים מיוחדים פרט לארוחת בוקר אבל החדר נח, מרווח, נקי וספון עץ. כמו בהוך-אימסט גם כאן זו שכונה של צימרים ומלונות. המארחת עניינית, נמרצת ונעימה. חדר האוכל מלא בגביעים מתחרויות סקי, מה שהיווה טריגר לשיחה קצרה ולבבית.

בכל מקומות הלינה היתה לנו מרפסת, שזו השריטה הפרטית שלי, האהובה עלי עד מאוד.

תמונות שצילמתי מהמרפסות בדורנבירן, אימסט וסולדן:

.

.

טיול בתקופה הזאת של השנה

.

מזג האוויר – להיות מוכנים לכול

כפי שניתן להבין מהפתיחה חווינו את כל מנעד מזג האוויר משלג ועד שמש. שלג זה כיף ורק צריך להתאים תכניות. ביום השלג אפילו נסענו במעבר הרים אבל נמוך יותר מזה שתכננו תחילה. טיילנו ברגל גם בעננות כבדה מלווה בזרזוף דק. היה קצת קר אבל בהליכה מתחממים, ובסה”כ אלה יופי של תנאים לטיולי הליכה.

.

רכבלים – לתמרן בין אלה שעדיין פתוחים

הרבה רכבלים סגורים אבל יש שגם עובדים. חשוב לאסוף את כל המידע מראש ואף לתכנן תכניות לפני שקובעים את מקום הלינה. לדוגמה, בעמק אוץ הרבה רכבלים היו סגורים ולכן כבר לא מוכרים בתקופה הזאת את כרטיס ההנחות של העמק. לעומת זאת בקאונרטל-פיצטל ואימסט הכל היה פתוח אף כי חלק מהרכבלים רק בסוף השבוע. לשלושת המוקדים האלה יש כרטיס הנחות משותף הנקרא “גליישר-פארק” והוא עדיין נמכר בעונה הזאת. אנחנו עלינו ברכבל פעמיים בלבד בכל הטיול ובמקומות שונים. לא ידעתי מראש כמה פעמים נעזר ברכבלים, אבל לא רצינו להשתעבד לכרטיס. לחובבי הרכבלים כדאי בכל זאת להכיר את המידע הזה. כמו כן, לא בדקתי פעילויות לנוער וילדים. למי שזה רלוונטי – לא לשכוח לבדוק הכול.

כרטיס ההנחות "גליישר-פארק" – מצוין לסוף ספטמבר

אני רוצה להדגיש שלא בדקתי את האפשרויות בכל האזורים בטירול מפני שמראש סיננתי יעדים שלא נגיע אליהם בטיול הזה, כמו למשל העמקים שטובאי וזילר, כך שהסקירה שהעליתי כאן אינה ממצה אלא משמשת רק דוגמה.

.

פסטיבלים – הו… יש המון בסתיו

אחד היתרונות של התקופה הוא החגיגות המקומיות והפסטיבלים. יש אירועים בכל סוף שבוע מתחילת ספטמבר ועד בערך אמצע אוקטובר. הפרות יורדות מקושטות מהאלפים, ובחגיגות האלה יש דוכנים, מוזיקה, להקות מקומיות, אוכל, מוצרים ייחודיים והרבה בירה. אנשים יושבים סביב שולחנות ארוכים עם כוס בירה ביד וכובע טירולי מקושט בנוצה, מבלים, נחים וחולמים שהנוצה תעשה שכך ימשכו החיים לנצח.

חפשו מידע על האירועים על פי המונח - almabtrieb. יש גם חגיגות שבהן החקלאים ומשפחותיהם מודים על היבול והשפע (מעין חג אסיף). הן נקראות בשם Erntedank. בעת ששהינו באימסט היה פסטיבל כזה ב-Haiming. לא היינו בו כי אי אפשר לרוץ מפסטיבל אחד לאחר. חשוב לבחור. כדאי להכיר את האפשרות. בנוסף, יש חגיגות מקומיות אחרות. בילינו בחגיגה נחמדה של מלאכות יד מסורתיות במוזיאון פתוח קטן. אעלה את הפרטים בהמשך.

.

.

.

המלצות מיוחדות

כבישים גבוהים ותצפיות

לא צריך לספר שבטיולים אלפיניים הנסיעה בכבישים הגבוהים היא יעד טיול בפני עצמו. יתכן שבטיול עם ילדים המינון בנסיעה בכבישים האלה יקטן, ולעומת זאת השימוש ברכבלים יגדל. יש לציין שהנסיעה בהרבה מהכבישים הגבוהים כרוכה בתשלום אגרה, והעלות המצטברת מורגשת בתקציב הטיול. זה עדיין זול מעלייה ברכבלים, בוודאי כשממלאים מכונית אבל גם כשמטיילים בזוג.

כבישים שנסענו בהם וכבר דובר עליהם רבות כאן באתר הם הכביש של עמק קאונרטל (Kaunertal), מעבר טימלסיוך (Timmelsjoch) ודרך הקרחונים של סולדן. כולם כבישי אגרה. התרומה שלי היא בעוד כמה תצפיות ומעברי הרים יפים, כולם נטולי אגרה:

  • תצפית Gachenblick מעל עמק קאונרטל. מגיעים אליה כשנוסעים בכביש המחבר בין פיצטל (Piztal) לקאונרטל דרך Piller. התצפית נמצאת ליד מרכז המבקרים Kaunergrat. יש ירידה קצרצרה ברגל מהחניה אל מרפסת תצפית תלויה.
  • תצפיות על עמק האין מהכביש העולה מ-Haiming אל Haimingberg ואל Oschengarten. המבט מהיימינגברג על עמק האין מדהים, ובכלל מרשים לראות את החוות החקלאיות שבמדרון התלול ואת הכפר האותנטי והלא תיירותי.
  • התצפית מפעמון השלום ב-Mosern, בין Telfs ל-Seefeld. נמצאת ממול לתצפית של היימינגברג, בצד השני של העמק, ואמנם היא ידועה אבל אני מזכירה אותה כי כל תצפית שונה במשהו מהאחרת. למי שיש סבלנות וזמן שווה להשקיע בזו ובזו.
  • מעבר ההרים Hahntennjoch בכביש הצר והיפהפה המחבר בין עמק Lech לאימסט.
  • מעבר ההרים Hochtannberg בפורארלברג, המחבר בין כפרי Bregenzerwald לעמק לך ולאזור ארלברג.
  • תצפית יפהפייה על עמק אוץ מ- Höfle. גם הסיבוב בכפרון חביב. אפשר להגיע לשם ברכב או ברגל מהכפר Niederthai. זכות הראשונים להמלצה הזאת היא לגיל שכתב מאוד יפה על טיוליו באוסטריה כאן באתר, ואני רק באה לחזק.

.

עמק האין מהיימינגברג

.

.התצפית מ-Höfle

.

.

מסלולי הליכה

אני מתקשה לראות טיול באלפים בלי הליכה כלל. ניתן להתאים את המסלולים לכל רמת כושר גופני ויש אפילו מסלולים קצרים הנגישים לכיסאות נכים. להלן קישורים לכמה מסלולים שעשינו. דרגת הקושי לא גבוהה.

טיול מעגלי מהכפר הולצגאו אל גשר תלוי

טיול אל אגם הררי במורדות הצוגשפיצה קרוב לגבול בוואריה

מסלול הליכה מאתגר לאורך אגם Achensee (לא לבעלי לב חלש)

המסלול המלא המעגלי של קניון רוזנגרטן באימסט

מסלול בין בקתות הרים מעל סולדן – מומלץ במיוחד למשפחות עם ילדים

.

באתר התיירות של טירול יש רשימה של מסלולים הנגישים לכיסאות גלגלים:

מסלולים נגישים לכול בטבע של טירול

.

בתמונה – הדרך הפנורמית מעל סולדן, היוצאת מתחנת הרכבל האמצעית, מתאימה גם לעגלות ילדים ולכיסאות נכים.

.

.

אינסברוק ומוזיאון המורשת של טירול

היינו באינסברוק היפה והאלגנטית בביקור קצר של כמה שעות. יש בה בוודאי דברים רבים מעניינים שלא היה לנו סיכוי לראות בביקור הקצר הזה, ובכל זאת נכנסנו למוזיאון אחד במרכז העיר שהיה מוצלח ואף מפתיע, ולכן אני רוצה להבליט את מקומו כאן. אני רואה בתיאורי הטיולים שאנשים הולכים לטירת אמברס ולארמון הופבורג ואני שואלת מדוע כמעט באוטומט שלנו לחפש את הטירות והארמונות? במוזיאון למסורות של טירול ניתן לראות אינסוף מלאכות יד, כלי עבודה מהמאות האחרונות, פריטי יום-יום כמו מקלות רועים, פעמונים של פרות, כתרים של פרות, מצפנים, חפצי קודש, כלי בית, צעצועים, מצבות של קברים, חדרים מרוהטים, מסכות ששימשו לטקסים ולפולחנים ועוד. כמעט כל דבר שניתן לחשוב עליו, רק שאלו חפצים ופריטים אשר שימשו את בני האדם ולא רק את השכבת הדקיקה של האצולה. זה מוזיאון של בני אדם.

מאחת הקומות העליונות של המוזיאון יש כניסה אל גלריה שממנה צופים על החלל הפנימי של כנסיית ההוף-קירש, כנסיית החצר. המבט הזה מגבוה על אולם הכנסייה מרשים מאוד. בקומה התחתונה ניתן גם להיכנס לכנסייה ולסייר בה. גם היא מעניינת מפני שנבנה בה מאוזולאום לקיסר מקסימיליאן הראשון. הוא מוקף בפסלים של כל אנשי שלומו, שלל טיפוסים מרתק לכשעצמו. המכלול כולו של הכנסייה והמוזיאון והאופן שבו הם מקושרים זה לזה מתוכנן לעילא.

אתר מוזיאונים של אינסברוק, ממליצה לקנות כרטיס משולב ל-Museum of Tyrolean Regional Heritage ול-Court Church.

.

במוזיאון הטירולי לפולקלור

.

.

המותניים הצרות של טירול

טירול יכולה למלא בקלות טיול ארוך בהרבה משלנו, ובכל זאת יש משהו בגזרה הצרה של חבל הארץ הזה המזמין לבקר גם אצל השכנות. אני מאוד אוהבת לראות את ההבדלים בין התרבויות, וגבול הוא דבר מרתק בעיני. בעבר, ערוץ עמוק של נהר סוער או הר יצרו בידוד והפרידו בין שפות דיבור ומסורות. ואם כבר מתרחקים טיפה לקצוות, דווקא האזור של משולש הגבולות בין אוסטריה, איטליה ושוויץ הוא המעניין. אפילו מחוז פורארלברג האוסטרי שונה מטירול. לעומת זאת, בין טירול לבוואריה, המרחב שמטיילים אוהבים להקדיש לו זמן, יש רצף. הגבול באזור הזה הוא כמעט שרירותי. בין הפנטזיות שלי על הטיול הזה סימנתי ביקור באחד מכפרי עמק אנגדין בשוויץ, ובאמת נסענו אחר צהרים אחד, אחרי טיול בקאונרטל, אל הכפר טשלין (Tschlin) שבפתח העמק. זו היתה טעימה קטנה. לעמק אנגדין עוד אחזור. הטכניקה של החריטה בטיח הלח הגיעה לכאן מאיטליה לפני כמה מאות שנים, אבל המסורת שהתפתחה באנגדין – מקומית וייחודית. שפת הדיבור היא רומאנש.

.

טשלין

.

.

תכנית הטיול

.

22.09.15, יום שלישי

-נחיתה בציריך ב08.30 בבוקר ויציאה מהשדה עם רכב כשעה ומשהו לאחר מכן.

-העיירה אפנצל (Appenzell)

-המשך נסיעה בכבישים צדדיים עד דורנבירן (Dornbirn) וכניסה למלון

-יציאה אל קניון רפנלוך (Rappenlochschlucht) וטיול ברגל לאורך הקניון

-ארוחה במסעדה במרכז דורנבירן והופ למיטה

מה היה מיוחד ביום הזה?

השיכרון של החופש שאחרי הטיסה, היציאה מהאוטוסטרדה אל הכבישים הצרים של קנטון אפנצל, העיירה החביבה אפנצל והפסטיבל לכבוד מאורציוס הקדוש באפנצל שנפלנו עליו לגמרי במקרה, בית הקברות הענק והמעניין של העיירה. ולבסוף – קניון רפנלוך הירוק והיפהפה. יש עוד אטרקציות של טבע באזור דורנבירן, ובדורנבירן עצמה יש מוזיאון טבע, אבל זה מה שהספקנו.

לתמונות מאפנצל ועל בית הקברות שלה (ובהזדמנות גם קצת עלי) אפשר לפתוח כאן .

התמונות למטה הן מקניון רפנלוך המקסים ואגם Staufen שבקצהו. ההליכה בקניון קלה למדי פרט לכך שיש עליות וירידות מרובות במדרגות, אבל זה מה שכיף. המסעדות שלאורך המסלול אשר מסומנות בברושור שקיבלנו במלון היו סגורות, מה שמייצג אולי את המצב בתקופה הזאת בפורארלברג, הקצת פחות תיירותית מטירול.

.

23.09.15, יום רביעי:

-סיור בשכונה של המלון בדורנבירן.

-יציאה אל כביש ברגנצרוואלד (Bregenzerwald) וסטייה אל כפרים שמחוץ למסלול. מזג האוויר היה גשום, קר וסוער למדי. העברנו בוקר בעל אופי מוזיאלי. ביקרנו במוזיאון הנשים (Frauen Museum) ב-Hittisau ובמוזיאון העיצוב (Werkraum) ב-Andelsbuch.

-נסיעה במעבר Hochtannberg וירידה מהרכב לרקוד בשלג.

-ירידה ממעבר ההרים אל עמק לך וטיול ברגל בכפר Holzgau וממנו אל גשר תלוי. בהולצגאו גם קנינו מצרכים לארוחות בדירה ואכלנו במסעדה.

-נסיעה במעבר ההרים Hahntennjoch ושוב ריקודים בשלג.

-כניסה לדירה באימסט קצת אחרי השעה 18.00

התאמת התכנית למזג האוויר

התכנית המקורית של היום הזה היתה לטייל בעמק בראנד ובאגם לונרזי, ואם יהיה זמן לנסוע לטירול בדרך סילוורטה במקום באוטוסטרדה של אזור ארלברג. השינוי שעשינו צמצם את מינון הטבע ואיפשר הסתגרות במוזיאונים בשעות הבוקר הגשומות. כמו כן, מעברי ההרים שבהם נסענו היו נמוכים במקצת מדרך סילוורטה, אבל עדיין הם יפים מאוד, והעיקר חווינו בהם שלג יורד.

מה היה כיף ביום הזה?

הכול, ובעיקר התחושה של יום מתוזמן בצורה נפלאה, אולי קצת במזל אבל גם בתכנון. כבר הרבה שנים לא חווינו שלג יורד. הפתיתים הקלילים, השלג הרך… תענוג. וקצת מעבר להתרגשות: פורארלברג חבל ארץ מאוד מעניין ויש לי הרגשה שאפילו יותר מטירול. הנוף שראינו אמנם רך יותר מאשר בטירול אבל יש הרבה חדשנות בבנייה ביישובים, גישה אחרת. התלהבנו מהשילוב שבין מסורת וחידוש. אני נהניתי במוזיאון הנשים והשותף במוזיאון העיצוב (הפתעה!). בהחלט אפשרי שנבקר שם שוב בעתיד. גם הטיול בהולצגאו היה נהדר כי התאים בדיוק למסגרת הזמן הקצרה, כי את מסורת ציורי הקיר של אזור טירול-בוואריה ראינו לראשונה שם, וכי הנוף החורפי עם הירוק והאפור מהשיר של לאה גולדברג – זה יופי שקשה לנפש להכיל.

מוזיאון הנשים

מוזיאון העיצוב

אתר התיירות של פורארלברג

אטרקציות מובילות בפורארלברג

עוד דירוג של אטרקציות מובילות

מסלול הליכה מהולצגאו אל הגשר התלוי

התמונה ממוזיאון הנשים בהיטיסאו, שכלל תצוגות על נשים באזורי האלפים ויצירות אמנות של נשים

.

24.09.15, יום חמישי

-בוקר ראשון בדירה. התארגנות אטית כי ממילא עננות כבדה בחוץ, קר וקצת מזרזף.

- יצאנו לכיוון Fernpass ובוואריה היות שההרים שם טיפה יותר נמוכים מהפסגות של טירול. הימרנו על מסלול בגובה בינוני. נסענו אל Ehrwald לעלות ברכבל Eherwalder Almbahn וללכת אל אגם Seebensee.

-אחר הצהרים – העיירה גרמיש בבוואריה.

מה היה ההיי-לייט של היום הזה?

הרגשה של נחת שלא נשברנו מהקור, הנוף המשתנה במסלול הטיול, היופי של החורף והצבעים המיוחדים (שוב ושוב ושוב), הבילוי בבקתה. פשוט כנסו ותראו:

מסלול הליכה אל אגם הררי

גרמיש היתה סיום נחמד ליום ולא יותר מזה, אבל אולי אם היא היתה המנה העיקרית היינו ממצים יותר.

.

25.09.15, יום שישי

-השמש יוצאת ואנחנו מנצלים את היום היפה לטיול בעמק קאונרטל

-ארוחת צהרים במסעדה באחד הכפרים ביציאה מהעמק

-נסיעה לאזור משולש הגבולות: אוסטריה-איטליה-שוויץ. הספקנו לראות את המגדל של הכפר השקוע באגם Raschen באיטליה (Raschen בגרמנית, Resia באיטלקית) ואת הכפר Tschlin בעמק אנגדין בשוויץ.

מה היה כיף?

הכל. אין ספק שקאונרטל מרשים. היות שיומיים קודם לכן היתה סערת שלגים והשלג במעלה העמק היה כבד מאוד זה היה מרשים מצד אחד אבל גם קיצר את הביקור שלנו שם מאידך. לדוגמה, החניה של האגם שבתמונה, Weissee, היתה מכוסה בשלג. זה אגם שכה מקובל להקיף אותו בהליכה או לכל הפחות לערוך בו עצירה משמעותית. בכל מקרה עלינו להגיד תודה ושוב תודה לאוסטרים על כך שהם ערוכים לפנות באופן כה מהיר כבישים שמגיעים לגובה 2800מ'. בהשוואה לישראל זה פלא שלא יאמן.

אגם רסיה מאוד יפה. אפשר היה לבלות שם עוד. גם עמק אנגדין יפה. ובכלל, יש עוד אתרים לראות גם באוסטריה באזור של משולש הגבולות, למשל זה. בקיצור, זה היה יום דחוס. התפרענו קצת. לפעמים מרגישים שמוכרחים להתפרע.

למעלה – קאונרטל, ולמטה – מגדל כנסייה של כפר אשר הוצף בעת בנייתו של אגם הסכר בצד האיטלקי של הגבול, ותמונות מהכפר טשלין. זו אמנם שוויץ אבל יש השפעה איטלקית גדולה.

.

26.09.15, יום שבת

-יציאה די מוקדמת מהדירה. היום מתרחקים קצת מאימסט אל עמק אלפבך. ביקור קצר בכפר Alpbach ובילוי ארוך יותר בפסיבל לכבוד הפרות היורדות מההרים ב-Reith im Alpbachtal.

- בסביבות 13.00 יציאה מהכפר ונסיעה לאגם אשן (Achensee). הליכה במסלול יפהפה ומאתגר במקצת מ-Achenkirch אל בקתת מטיילים היושבת על האגם בשם Gaisalm. חזרה לנקודת המוצא בשייט.

מה היה כיף ביום הזה ומה פחות?

הכפר אלפבך יפה, ובכלל עמק אפלבך הצר מפתיע. נסענו לשם בשביל הפסטיבל אבל גילינו עמק צר ויפה. הפסטיבל בריית הוא אחד מהענקים. עומס המבקרים עצום. אוטובוסים שופכים אנשים בכניסה לעיירה, ובמגרש החניה עומדים סדרנים לכוון את המוני המכוניות. בסופו של דבר מאוד נהנינו. התחושות התחלפו בין הנאה צרופה לעלבון שבנפילה למלכודת תיירים. אבל העסק הזה מאורגן כל כך טוב, שבסופו של דבר התמכרנו לאווירת הפסטיבל והתמסרנו להנאות הקטנות של השיטוט בין הדוכנים והישיבה בגני הבירה.

מסלול ההליכה באגם אשן הוא מיוחד במינו. אני נהניתי מאוד חרף הקושי המסוים שהיה בו, והשותף רק רצה שכבר יגמר. זה הסתיים בשבועה שלעולם לא אתכנן שוב מסלול כזה.

מסלול הליכה באגם אשנזי

.

27.09.15, יום ראשון

-קמים בנחת ויוצאים למסלול קל”ב. הסיטרואן האדומה נשארת בחניה של הדירה ואנו יוצאים ברגל אל קניון רוזנגרטן.

-חוזרים אל הדירה (ברגל) ונחים בה שעה קלה.

-יוצאים אל העיירה הסמוכה Tarrenz לבילוי בפסטיבל צנוע המתקיים במוזיאון הכורים הסמוך.

-נוסעים אל זיפלד בדרכי נוף. עוצרים לתצפית בפעמון השלום. מזיפלד חוזרים “הביתה” דרך האוטוסטרדה”

מה היה כיף ביום הזה ומה פחות?

מסלול הבוקר היה נהדר. היה כיף לנוח בדירה באמצע היום אף על פי שזה בזבוז זמן לכאורה. הפסטיבל היה חביב אבל מיצינו אותו די מהר. המוזיאון בסה”כ מותאם לפי דעתנו למשפחות עם ילדים. יש בו עניין גם למבוגרים כי הוא מציג את חייהם הקשים של הכורים במאות הקודמות, אבל לתחושתי דווקא בגלל אירועי הפסטיבל החלק הזה של הצגת ההיסטוריה היה פחות פעיל. נהנינו בעיקר מהאוכל, מהבירה ומהשירה של הלהקה שהופיעה עם רפרטואר מימי הביניים. לסולנית של הלהקה יש קול אדיר וכשהיא פתחה את הגרון זה היה תענוג. הנסיעה דרך העיירות הטירוליות והעצירה במוזרן היו נחמדות, אבל היה נחמד יותר אילו היה זמן לעצור בזיפלד או ללכת בין מוזרן לזיפלד (יש מסלול הליכה מעגלי בין שתי העיירות) או סתם להתעכב יותר בדרך. היתה איזו תחושה של בהילות כי מיהרנו לחזור בשעה מוקדמת ביום הזה לסגור חשבון עם בעלת הדירה. כל זה רק מפני שהתפתינו להזמין מצרכים לבוקר: לחם טרי, חלב ודבש מתוצרת אימסט. לולא כן היינו יכולים לשלם בתחילת הביקור את החשבון ולסגור עניין. אבל אין להצטער כי החוויה הזאת של שירות הבוקר היא אחת מחוויות האירוח הייחודיות לאוסטריה. אני מספרת כמה שיותר כדי שכל אחד יוכל להסיק את המסקנות שלו.

המסלול המעגלי של קניון רוזנגרטן

מוזיאון הכורים בטארנץ

.

התמונה מהכניסה למוזיאון הפתוח Knappenwelt, מוזיאון הכורים

.

28.09.15, יום שני

-עוזבים את הדירה ויוצאים לכיוון אינסברוק, אבל בדרך גובר עלינו היצר ואנו עוזבים את האוטוסטרדה לטובת עלייה מ-Haimung אל Haimingberg ואל עמק סלריין (Sellraintal).

-אינסברוק: שיטוט במרכז היפה + קפה ואפלשטרודל, מוזיאון המסורות של טירול וכנסיית הוף-קירש, שוב שיטוט קצר + שניצל וינאי.

-יציאה מאוחרת אחרי 15.00 אל איטליה כדי לנסוע במעברי ההרים ג'יובו (Passo de monte Giovo) וטימלסיוך (Timmelsjoch)

-כניסה לדירה בסולדן בסביבות השעה 20.00

מה היה מוצלח ומה פחות?

כל הבחירות היו מוצלחות מאוד ולמעלה מזה, אינסברוק היפה ודרכי הנוף, אבל שוב הגזמנו. זה קצת הרבה ליום אחד. ביציאה מאינסברוק הבנו שזמננו קצר, מחלנו על כבודנו ונסענו אל מעבר ברנר (הגבול עם איטליה) והלאה עד היציאה למעבר ג'יובו באוטוסטרדה. שני קטעי תשלום אגרה היו לאורך הדרך: האחד עם היציאה מ”גשר אירופה” והשני עם היציאה מהאוטוסטרדה בקטע של איטליה. בסיבובים האינסופיים של מעברי ההרים הרגשתי כבר קלסטרופוביה ורצון לצאת מהנתיב הפתלתל הזה. שמתי עין על העיירה סט אנדרה באיטליה. אולי היה עלינו להישאר שם ללילה. אל בעלת המלון בסולדן טילפנתי מהדרך, וזה היה מוצלח כי היא אכן הסתלקה מהמקום והשאירה לנו מפתח. מזל שאכלנו הרבה באינסברוק כי בשכונה שלנו בסולדן לא מצאנו מסעדה לרפואה, ורק למחרת בבוקר ביקשנו מידע מבעלת הבית על מסעדות בסולדן. מסתבר שיש מעט שפתוחות בעונה הזאת והן נמצאות בעיר למטה. השכונה שלנו יושבת גבוה מעל למרכז העיר.

.

בתמונות – משהו מהניגודים שחווינו ביום הזה

.

29.09.15, יום שלישי

טיילנו כל היום בהר מעל סולדן, אחר הצהרים נחנו במלון ובערב יצאנו למסעדה בעיר.

מה היה מוצלח ביום הזה?

הכול

יום שמש בהרים מעל סולדן

.

בתמונות – סולדן

.

.

30.09.15, יום רביעי

-ממשיכים לטייל בעמק אוץ ומתחילים את הבוקר מ-Vent והליכה לחוות רופן (Rofen Hofe).

-נוסעים למרכז העמק אל Umhausen כדי לטייל במפי שטוייבן. הגענו אליהם מהכניסה התחתונה. נכון לספטמבר 2015 אפשר היה לעלות אל שלוש מרפסות תצפית, כולן מרשימות.

-ארוחת צהרים בבקתה בדרך חזרה מהמפלים

-עלייה אל Niederthai ועצירה בדרך לתצפית נוספת על המפלים ועל עמק אוץ. התצפית בהחלט יפה, אף כי אני מזכירה אותה כאן לראשונה.

-הליכה קצרה מנידרתאי ל-Hofle. אפשר להמשיך הלאה אל Bichl אבל פעמי סוף הטיול כבר היו באופק וקיצרנו את היום.

-מנוחה במלון ויציאה למסיבת סיום של הטיול באותה מסעדה שבה אכלנו אתמול ומצאה חן בעיננו. המלצרית הצעירה עשתה פעם טיול תרמילאי עם ישראלים וידעה קצת עברית. אמרה שהשירים הישראלים מאוד אהובים עליה והשפה העברית יפהפייה. מעניין.

מה היה מוצלח?

עמק ונט נמצא בסוף העולם ימינה. הוא גבוה מאוד. כשיצאנו לטיול הבוקר הטמפרטורה היתה מתחת לאפס וכל משטחי העשב היו מצופים בשכבת קרח. התעטפנו טוב ויצאנו לדרך. הטיול לחוות רופן נחמד אבל אם הזמן באזור קצר ניתן לוותר. הלכנו צד אחד לאורך הכביש, וחזרנו מהצד השני. יש נהר הזורם לאורך העמק, והחצייה שלו היא על גשר תלוי קצר ממול לחוות רופן. הכי יפה היה חוות רופן המתוקה והשביל. הוא נעים להליכה ויש לאורכו פסלים מקסימים. מה שיפה בעיני הוא המינימליזם שלהם הקורא: בואו תסתכלו עלינו, הסלעים, ממה אנחנו עשויים, איך נראה המרקם שלנו וכמה הטבע עשיר. יש שם דיאלוג עם הטבע ובעיקר הקשבה לו. הסיבה היחידה ללכת צד אחד לאורך הכביש היא הפוזיציה הגבוהה שלו מעל הנהר. רואים ממנו את עומק הקניון של הנהר המתחתר בו. בשבילנו היה טיול בהחלט מוצלח ושונה.

הטיול למפלי שטויבן עובר ביער והוא נחמד מאוד. ראינו הרבה פטריות ביער. המפל – טבע במיטבו. גם הכפרים שראינו למעלה, נידרתאי והופלה, נחמדים מאוד, אבל אחד מאיתנו (לא אגלה מי) כבר היה עם הראש במטוס וזה קצת השפיע על האווירה. מסיבת הסיום היתה נעימה וטעימה.

מסעדה בסולדן שפתוחה גם בלילות הסתיו נטולי התיירים. מגישים בה אוכל טירולי, אוכל איטלקי וסטייקים.

התמונות משביל הפסלים שלאורך הנהר Vent.

.

.

.

01/09/15, יום חמישי

הלילה חוזרים הביתה. נסענו בפליק לשוויץ, הפעם דרך האוטוסטרדה, אלא שלפני סט אנתון החלו עבודות בכביש ושילוט הוביל אל מעבר ההרים ונפרדנו מאוסטריה בעוד כביש נחמד. לא הזכרתי קודם את הפרט הזה אבל חלק מטיול סתיו באוסטריה זה כנראה גם עבודות בכביש. לא סבלנו מזה מאוד, אבל זה קורה פה ושם.

התכנית המקורית היתה לבלות בסט גאלן, אבל ערב קודם לכן סיפרתי לשותף על עיר קטנה סמוך לשדה התעופה שמצטיינת בריבוי של מוזיאונים. הוא התלהב כל כך מההזדמנות לבלות ליד השדה שסט גאלן כבר היתה אבודה. לא היה לה סיכוי. נסענו לווינטרתור (Winterthur). יש בה המון מוזיאונים לאמנות ומוזיאון מדע נודע, הגדול בשוויץ. אבל בחרנו באחוזת Am Romerholz המשמשת בית לאוסף אמנות גדול ומאוד נחשב. אחר כך בילינו במרכז הקטן העתיק היפה של העיר, ובאותו יום עמדו בכיכרות העיר העתיקה ומחוצה לה אורגני רחוב, ורובם אף היו פעילים. הם די מצרצרים יש לומר, אבל יוצרים אווירה של נוסטלגיה (כאילו שגדלתי בין אורגני רחוב), צבע ושמחה.

בשורה התחתונה

לא נהניתי במיוחד מהיום הזה חרף האורגנים וכל השאר. אני לא מתחברת לאוספים גדולים ולא ברור לי איך נפלתי במלכודת של “אוסף נחשב”. היה שם רק חדר אחד מלא בעבודותיו של אונורה דומייה שהיה מעניין כי זו היתה תצוגה גדולה ומשמעותית. העיר העתיקה של ווינטרתור מתוקה וייתכן שכל אשמתה שהיא אינה סט גאלן. אבל אין לנו סיבה להתלונן. בסה”כ היתה יופי של חופשה ורוב הבחירות שלנו היו מוצלחות. למטיילים דרך שדה התעופה של ציריך כדאי להכיר את האפשרות של ווינטרתור. יש בה באמת שפע, ואולי היתה כאן תוגה של החזרה הביתה או סתם מצב רוח שקורה לפעמים.

אוסף אוסקר ריינהרט באחוזת אם-רומרהולץ

אתר התיירות של ווינטרתור

.

בגן של אחוזת אם-רומרהולץ

.

המרכז העתיק של ווינטרתור

.

להתראות בטיולים הבאים

.