לקראת סוף יוני יצאנו אמא ובת 15 לתשעה לילות בהולנד. הגענו לסחיפול בטיסת טרנסאוויה. שעות הטיסה של חברת התעופה הזאת משתנות, והצלחנו לתפוס שעות מאוד נוחות: יציאה מהארץ בצהרים והגעה לסחיפול בארבע וחצי אחר הצהרים לפי שעון הולנד, מה שאפשר לנו להתארגן ואפילו לצאת לעיר בערב. הטיסה חזרה יצאה בצהרים. כשאתם מזמינים טיסות שימו לב לשעות המשתנות וכן למחירים המשתנים.
המטרה היתה לבלות ולטייל בעיקר באמסטרדם וכמה שאפשר גם מחוץ לה אבל בלי יומרה לטרוף את הולנד. תחילה חשבנו שנשהה כל התקופה באמסטרדם ונוכל לצאת ממנה מדי פעם ליעדים אחרים. אבל הוצאות הטיול החלו להתנפח, בעיקר לאחר שרכשנו כרטיסים למופע של קולדפליי, ועל כן קיצרנו את השהות באמסטרדם לטובת לינה זולה ומרווחת יותר מחוצה לה. בחרנו להישאר קרוב, בעמדה שתאפשר לנו גמישות לחזור לעיר הגדולה אם נרצה וגם לטייל בסביבה הכפרית. העיירה Weesp שימשה אותנו כבסיס השני בטיול והיא התגלתה כעיירה יפהפייה שמהווה גם צומת של תחבורה ציבורית המאפשר להגיע להרבה מקומות בקלות. חלק מהנוחות היה הנסיעה ברכבת הישירה מווייספ לשדה התעופה ביום האחרון. ההגעה לשדה היתה קלה יותר מאשר הנסיעה מהשדה אל הדירה באמסטרדם, וזה כיף שאפשר להתפנק בסוף טיול כשכבר קצת עייפים. מראש לא היתה לנו כוונה לראות את כל הקלאסיקה, אבל כן רצינו לחוש את החיים בהולנד, לראות תעלות, סירות, עיירות יפות, גשרים נפתחים ונסגרים, חיות של משק הבית בשדות וכל מה שעושה את הולנד למה שהיא. אני חושבת שהרווחנו מההחלטה הזאת.
אני מזמינה אתכם לקרוא דברים שכבר כתבתי לקראת הטיול הזה ואחריו:
דברים שכתבתי לקראת היציאה לטיול
הדירות ששכרנו, התחבורה הציבורית וחוויות מהמופע ובכלל
הרשמים הראשונים שהעליתי לאחר שחזרנו, כשעדיין הייתי בהיי
למי ששוקל לנסוע בהולנד בתחבורה ציבורית, ובעיני זו בהחלט דרך נהדרת לטייל בה, אני ממש ממליצה לקרוא את המדריך והתובנות לכרטיסי ה”או וי צ'יפקארט” שכתבתי ונמצא בתוך הרשומה הזאת.
.
.
וזה מה שעשינו:
ארבעה לילות בדירת סטודיו באמסטרדם, מצפון לרובע יורדאן:
20.06.16 – נחיתה בסחיפול ב-16.30. רכישת כרטיסי תחבורה ציבורית עוד בשדה התעופה, נסיעה לדירה ברכבת לתחנה המרכזית באמסטרדם + מונית, התארגנות בדירה ויציאה לרחוב עם מטריות (גשם כבד ירד) לארוחת ערב ברחוב Harlemmerdijk, סמוך לדירה. אחרי היכרות של חמישה ימים עם השכונה אני יכולה לומר שהרחוב הזה תוסס ומקסים במשך היום אבל בשעות הערב ובעיקר כשיורד גשם – אין שם חיים. מסעדות בודדות מגישות ארוחת ערב. לעומת זאת ביום שמש בשעות הצהרים זה הרחוב הכי כיפי שחווינו בעיר: יפה עם חנויות מדליקות, שפע של מקומות לאכול ותוסס בדיוק במידה.
.
.
21.06.16 – הליכה למרכז העיר דרך שכונת יורדאן (אצלנו, בשל מיקום הדירה, השכונה היפה הזאת היתה תמיד בדרך), כיכר דאם, קניות ורכישות ברחוב קלוורסטראט היפה ועמוס החנויות, שוק הפרחים (מלכודת תיירים מזעזעת, לא להגיע במיוחד) + ארוחת צהרים במסעדה מול השוק, רחוב ליידסטראט (מלא חנויות ורשתות אף הוא אבל פחות נעים מקלוורסטראט), שיטוט בוונדלפארק + קפה ליד תעלה שברווזים שטים בה.
ביום הזה היינו נמרצות. חזרנו למנוחה בדירה בתחבורה ציבורית ויצאנו בערב לכיכר רמברנדט. הלכנו ברגל עד אליה דרך חגורת התעלות. זגזגנו ביניהן ובין כל רוכבי האופניים. התעלות וכל מה שבתוכן וסביבן – זה יופי שלא נגמר. חזרנו בתחבורה ציבורית.
.
.
22.06.16 – הלכנו לבית אנה פרנק עם כרטיסים ביד שהוזמנו מראש. שוב הלכנו דרך שכונת יורדאן אבל בדרך אחרת מזו של אתמול. שוטטנו באזור תשע הרחובות, כיכר Spui וחצר הבחיינהוף היפהפיה. הכניסה לבחחינהוף מפתח שצריך לגלות אותו בכיכר ספאי. חזרנו לבית אנה פרנק כדי לשכור סירת פדלים לשייט בתעלות השקטות של יורדאן. ההשכרה היא אמנם בתעלת פרינסנגראכט ההומה מכלי שייט, אבל ברחנו ממנה מהר מאוד לתעלות הצדדיות. קשה לתמרן בין כלי השייט הגדולים של התיירים בתעלות הרחבות והראשיות. חזרנו למנוחה בדירה ויצאנו יותר מאוחר שוב לבלות, הפעם לקחנו את מעבורת החינם היוצאת מהרציף שמאחורי התחנה המרכזית אל רציף NDSM. הרציף היה שומם ולא הצדיק לכאורה את השייט. ידוע לי שלפעמים יש שם אירועים. כדאי להתעניין. בכל זאת נהנינו מהסיבוב כי הוא מראה אמסטרדם אחרת, מודרנית, ואת השפך הרחב של הנהר איסל אל הימה הקרויה על שמו. אחרי השייט קפצנו בחשמלית למרכז העיר לאכול.
.
.
23.06.16 – יורד גשם ואנחנו יוצאות לבוקר מוזיאלי, הפעם בתחבורה הציבורית (שתי חשמליות). לבקשתה של הבת שהתרשמה בבית אנה פרנק ורצתה להמשיך עם עוד משהו הנוגע לתקופה נכנסנו אל מוזיאון ההתנגדות: verzets museum. למוזיאון אגף נוער מצוין עם טקסטים בהולנדית בלבד, אבל באמצעות המדריך הקולי ניתן לשמוע חלק מהטקסטים באנגלית. חלקו העיקרי של המוזיאון הוא למבוגרים. המוזיאון מסביר יפה את הסיטואציה של הולנד בתקופת המלחמה. למדנו שם לא מעט. המשכנו לשוק שבכיכר ווטרלופליין, אבל במזג האוויר הסגרירי לא היה שם שמח. הכל נראה מסוגר נורא. אכלנו ארוחת צהרים בכיכר ונכנסנו לבית הכנסת הפורטוגזי. מה שעניין אותי היה לראות את חיי הקהילה דרך המוסדות הנלווים לבית הכנסת בחצר הצמודה. הכרטיס לא זול והוא כולל גם את המוזיאון היהודי הסמוך אז נכנסנו לסיבוב קצר. ראינו תערוכה קלילה על איימי ווינהאוס ותערוכת אמנות צנועה שמצאה חן בעיני. היות ששבענו ממוזיאונים ויתרנו על האגף של ההיסטוריה ואגף נוסף.
הלכנו ברגל אל התחנה המרכזית ובדרך ראינו אזור אחר של העיר, פחות יפה מאזור חגורת התעלות אבל מעניין ובקטעים מסוימים אף יפה. עברנו דרך בית השקילה העתיק והיפה שברחבת הכניסה שלו שוכנת היום מסעדה. מהתחנה המרכזית חזרנו באוטובוס לדירה.
נחנו כשעתיים וחצי ולקראת 18.00 יצאנו אל הערב הגדול – המופע של קולדפליי. סיפרתי על החוויה כאן.
.
.
חמישה לילות בעיירה Weesp
24.06.16 – ארזנו את המזוודות והשארנו בשמירה אצל בעלת הבית. יצאנו לעיר בחשמלית העוברת ליד הדירה שלנו ונסענו למוזיאון ון גוך. היו לנו כרטיסים מוזמנים לשעה 11.00. בכוונה הזמנתי כך שלא ניאלץ להשכים קום לאחר ליל המופע הגדול. הבת שלי היא הפוכה ממני. היא רואה יצירות אמנות ופניה נכבים. אני מעדיפה לא לחנך. זה צריך לבוא בטוב. אם יגיע פעם הרגע ומשהו יפתח זה יהיה נהדר. אם לא, היא כבר תגלה את תחומי העניין שלה. בקיצור, היא בחרה לה ספסל לשבת עליו ולשוחח עם חבריה באמצעות הטלפון, ואני ביליתי במוזיאון. אחר כך הלכנו לשוק אלברט קואופ החביב מאוד ובילינו בו בשעות הצהריים. סיימנו בסיבוב בפארק צרפתי. הדרך אל פארק צרפתי נחמדה ורואים בדרך קטע נעים של שכונת דה פייפ. הפארק קטן ויפהפה.
חזרנו אל הדירה לאסוף את המזוודות ונסענו לדירה הבאה שלנו בעיירה וויספ. הדרך היתה כרוכה באוטובוס לתחנה המרכזית ורכבת לוויספ, הליכה של עשר דקות בערך עם המזוודות לדירה. בדרך הספקנו להתרשם עד כמה מקסימה העיירה שאליה הגענו. בתים עתיקים לאורך הנהר, וגשרים עליו. במעין מרפסות הבנויות בגדת הנהר אנשים יושבים ושותים בירה. לדירה שלנו – מדרגות תלולות. לא מתאים להגיע אליה עם מזוודה גדולה כמו זו של הבת שלי וגם לא עם הרבה ציוד שנלווה בדרך כלל למשפחות צעירות עם ילדים קטנים. היא מתאימה לזוג ולהרכב כמו שלנו (רק עם מזוודה צנועה יותר. בינונית זה בסדר). התארגנו ויצאנו לארוחת ערב במסעדה בגדת הנהר.
.
.
25.06.16, יום שבת – העיירה וויספ חוגגת היום בפסטיבל מקומי. המטרה שלו להביא אנשים לעיירה, וזו הזדמנות לבעלי חנויות ועסקים להציג דוכן עם התוצרת שלהם. בשעה 10.00 בבוקר הפסטיבל נפתח במשט של סירות בכל הגדלים והצורות של תושבים מהעיירה. המשט מאוד חביב. אנחנו מחכות לו, ואחרי שהסתיים המשכנו לתחנה המרכזית ונסענו ברכבת ואוטובוס אל העיירה Spakenburg שהיתה בעבר עיירת דייגים אבל כשיבשו את אדמת פלבולנד ובודדו באמצעות סכר ענק את ימת איסל מהים נלקח מהעיירה תפקידה ההיסטורי. נותרו בה בתים יפים ושני נמלים שעוגנות בהם יאכטות וספינות עם תרנים גבוהים. ביום שבת מתקיים בה שוק שמגיעים אליו תושבים רבים מהסביבה.
חזרנו לווייספ, בילינו בדוכנים, ערכנו היכרות מעמיקה עם בעיירה וטיילנו עד לתחנות הרוח שבשולי העיירה על הנהר. ביום שבת הן פעילות ואחת מהן אשר שימשה בעבר כתחנת קמח פתוחה למבקרים, אבל אנחנו איחרנו לשעת הביקור.
.
26.06.16, יום ראשון – הקדשנו את כל היום לאוטרכט. העיר מפרסמת את עצמה כעיר של קניות, וגם ביום ראשון החנויות במרכז העתיק היפה של העיר פתוחות מ-12.00 עד 17.00. אוטרכט יפהפייה. מכל הפעילויות שיש בה אנחנו בחרנו בשייט, כי כששטים ניתן לראות טוב את המפלס התחתון העתיק והיפה שמאוכלס כיום במסעדות, בתי קפה ומחסנים. כמו כן היינו במוזיאון האבורוג'יני. חיפשנו ביקור מוזיאלי קצר ומהנה ובריחה ראויה מהגשם. גם כאן אני מאוד נהניתי והבת שלי מאוד נהנתה עם הטלפון, החברים, תה ועוגייה בבית הקפה של המוזיאון.
.
.
27.06.16 – יורד גשם והטמפרטורות נמוכות. אנו יוצאות מהדירה מאוחר וחרף מזג האוויר הקודר אנו שוכרות אופניים בתחנת הרכבת, כי סיום החופשה מתקרב וטרם נסענו באופניים. אנחנו רוכבות למיודן. בתכנית היתה להמשיך לנארדן אבל היות שעם הגעתנו למיודן יורד שוב גשם והוא חזק מאוד והטמפרטורות עדיין נמוכות, אנחנו מסתפקות בטירה, מסיירות בה קצת ומעבירות את הזמן במסעדה שבקומת הקרקע. הטירה יפה, מוקפת בתעלה עם חבצלות מים ומחוץ לה גן יפה. בדרך בין וויספ למיודן אנו נהנות ממרחבי האחו הענקיים שבהם רועות פרות וכבשים ולהקות של ברווזונים מהלכות אחרי אמא ברווזה. בהפסקת הגשם הראשונה אנו חוזרות לווייספ, נהנות מבילוי בדירה ויוצאות לחפש מסעדה שטרם היינו בה לארוחת ערב.
.
.
28.06.16 – אנו יוצאות לכפרי הדייגים המפורסמים שמצפון לאמסטרדם. הנסיעה כרוכה ברכבת לאמסטרדם ואוטובוס לאדם שבחרנו להתחיל בה. זה אינו יום שוק. בחרתי בה כי ידעתי שהיא עיירה יפה ואכן היא מקסימה ונטולת תיירים לחלוטין. אנו שוכרות סירת מנוע לשייט של שעה בתעלות היפות. יש בה שתי תעלות, ומסלול השייט הוא סיבוב בין שתיהן. המפעיל של הסירות לא הזהיר אותנו שיש שני גשרים נמוכים שכדי לעבור אותם צריך להשתטח בסירה, ואז – איך ממשיכים להחזיק בידית ההגה? אבל עובדה היא שחזרנו בשלום והסתדרנו. הכל הופך בסוף להרפתקה. לעניות דעתי היה עליו לתת הדרכה קצת יותר מסודרת. בכל אופן הסיפור שלנו מלמד שני דברים:
-יש מקומות ששווה ואף כדאי להגיע אליהם דווקא לא ביום של השוק או ביום אירוע.
-יש סירות להשכרה בהמון מקומות בהולנד. אבל כדאי לדעתי להתכונן ולדעת היכן.
אנחנו ממשיכות באוטובוס לוולנדם. אופס, מלכודת תיירים קלאסית. איזו נפילה אחרי וויספ היפה, ספקנבורג המקסימה, מיודן החביבה ואדם הנהדרת. המוני תיירים ממלאים את הרחוב של הנמל. חנויות המזכרות סתמיות לחלוטין ולא יפות כמו במקומות אחרים. כאן הרגשנו את טעם העדר והתעופפנו משם די מהר, מיד אחרי שאכלנו צהרים, למרות שאולי הפסדנו כמה רחובות יפים. אני מניחה שגם בה יש יופי. עלינו על המעבורת למרקן. העיירה מרקן אמנם תיירותית אבל יפה ומעניינת. התיירים נתפזרים בה לארבע רוחות ומטיילים בכל הסמטאות ובמרחב. מאוד נהנינו ואני חושבת שמרקן היא דוגמה לעיירת דייגים היסטורית שכדאי לראות. עלינו על אוטובוס לאמסטרדם, בילינו ערב במרכז העיר וחזרנו לוויספ.
.
29.06.16 – טיול בוקר אחרון בוויספ שלנו. ארוחת בוקר אחרונה בממלכה הקסומה שלנו. אנו אורזות, מגלגלות את המזוודות למטה ויוצאות מהדירה בלי להביט לאחור ובלי להניד עפעף, עוצרות חזק את דמעות הפרדה. היה טיול רגוע ומקסים, מעורר געגועים מהשנייה שבה הסתיים. עוד נחזור פעם להולנד.
