קליפורניה ומואב - הטבע במיטבו

לאחר כמעט 3 שנים ללא טיולים בחו"ל, ודעיכת הקורונה שגרמה לנו להשלים טיול בשבילים אחרונים שטרם היכרנו בישראל היפה, הגיע הזמן לצאת שוב לעולם הגדול. לאן ניסע?

למזרח? דרום אמריקה? אפריקה? יצטרכו לחכות לנו - הקורונה עדיין כאן ובכל זאת מדובר במדינות עולם שלישי. אירופה? בדרך כלל קצר מידי, ואחרי איסלנד המדהימה זה מרגיש שכבר חווינו את כל היבשת.

אז קליפורניה - HERE WE COME. כבר היינו באזור פעם אחת, אבל לא הצלחנו לרכז טיול מלא במדינה הענקית והמעניינת הזו, הנקראת GOLDEN STATE. בפעם הקודמת נחתנו בקליפורניה, אבל במסגרת אהבתינו לאתרי טבע, ביקרנו בעיקר במדינות הסמוכות נבאדה יוטה ואריזונה, שבהן פארקי הטבע המרכזיים והידועים (ברייס, ציון, גרנד קניון) ולאס וגאס האחת והיחידה. בפעם הזו בחרנו להתרכז באתרי הטבע של קליפורניה והערים המרכזיות שבה, לשלב בטיול את אהבתינו לפעילויות אקסטרים מכל סוג שהוא, ולקנח בהגשמת חלום ישן - ביקור באחד ממגרשי המשחקים הגדולים בעולם לפעילות אקסטרים בשטח - מדבר מואב הנמצא על גבול המדינות יוטה וקולורדו.

לאחר 3 שנים ללא חופשה ארוכה, איכשהוא הצלחנו לתמרן טיול של 18 יום מלאים בחודש יוני, המועדף עם מזג אוויר אידאלי ורגע לפני המוני המטיילים של חופשת הלימודים. למערב ארה"ב צריך מינימום שבועיים לכל מסלול שהוא - טיסה ארוכה, נסיעות ארוכות והכל גדול עם מרחבים אינסופיים. את הטיול תכננו כלהלן:

יומיים - סן פרנסיסקו

יום - סאוסוליטו ושמורת העצים MUIR WOODS

יום - עמק נאפה

3 ימים - פארק יוסמיטי

3 ימים - כביש 1

4 ימים - לוס אנגלס

4 ימים - מואב

מדינת קליפורניה באופן כללי היא רצועה ברוחב כ-400 ק"מ בדרום מערב ארה"ב, הכוללת במזרח הרים אימתניים וטבע ירוק ושוצף מים ונהרות, ובמערב רצועת חוף מדהימה, מזמינה ואינסופית. אזור נוסף של טבע, טיולים וטרקים בקליפורניה הוא אגם טאהו, שעליו ויתרנו בנסיעה הזו בגלל שריפות מרובות שהיו באזור בשנים האחרונות, וחוסר יכולת ליסוע ב"מסלול הרוביקון" הסמוך אליו, שהוא מסלול הגיפים שנחשב למאתגר בעולם, בעיקר גלל מורכבויות לוגיסטיות של רכב מתאים וכדומה. כנראה שעוד נחזור לשם בעתיד...

מאחר וארה"ב היא מדינה מסודרת ומאורגנת, אין צורך לדבר הרבה על לוגיסטיקות, הכל זמין ופשוט דרך אתרי האינטרנט למיניהם, וההתניידות בכל מקום פשוטה עם רכב שכור או UBER בערים. דבר אחד חשוב - כניסה לפארקים הלאומיים היא לפי הזמנה מראש ולפי מכסות שמתמלאות ימים מראש - קחו זאת בחשבון ותכננו בהתאם. שאר הטיפים החשובים יופיעו בבלוג עצמו.

יומיים בסן פרנסיסקו

יש הרבה אופציות לטיסות שמגיעות מישראל לסן פרנסיסקו. הטובות ביותר הן טיסות ארוכות אך ישירות של יונייטד או אלעל שיוצאות מהארץ בחצות, ונוחתות בסן פרן בשש בבוקר. הטיסות הישירות מונעות זמן המתנה מיותר לטיסות המשך, מקלות על ניהול הג'טלג (מגיעים עייפים לטיסה הלוך אחרי יום עבודה בישראל ומתחילים יום חדש בארה"ב), ומבטיחות ימים מלאים להתחלת הטיול. הטיסות מבוקשות, מליאות ולעיתים קצת יקרות יותר, אבל כדאי להתאמץ, ורצוי ללהזמין מראש, כי הטיסות האלו הכי אפקטיביות מבחינת ניצול זמן הטיול.

לגבי לינה בעיר, יש כמובן המון אופציות טובות במרכז העיר באזור כיכר יוניון, ולא כדאי להתפשר על מלון מרוחק. אנחנו בחרנו במלון שקט וקטן וביתי בשם Cornell Hotel De France. הטיסה נחתה בשש בבוקר, הגענו למלון כבר בשבע בבוקר, ונכנסנו מיד לחדר שהוכן עבורינו מראש, להתארגנות ואחסון המזוודות לפני תחילת מסעינו בסן פרנסיסקו (הזמנו לילה נוסף מקדים במלון מראש כדי לקבל את החדר כבר בבוקר).

לאחר ארוחת בוקר בדיינר באזור המלון, שמנו פעמינו לעיר.

ביום הראשון בסן פרנסיסקו, במזג אוויר מושלם, צעדנו לצומת הרחובות POWEL ו-MARKET, שבו מסתובבות הקרוניות האדומות הפתוחות המפורסמות של העיר, ויוצאות לכיוון צפון העיר. טיפ חשוב - לנעול נעלי הליכה טובות לטיול בעיר - התמונות והסרטים שרואים עם העליות המפורסמות ברחובות סן פרנסיסקו לא מראות כמה הרחובות באמת תלולים וקשים להליכה, גם אם קצרה.

הגענו למקום יחסית מוקדם ועלינו לקרונית כמעט ללא תור (דוכן כרטיסים צמוד לתחנה הראשונה, 8 יורו לאדם). התיישבנו בצד הימני של הקרונית, המאפשר צפייה על מדרונות העיר והנמל בהמשך הנסיעה. סיבוב הקרונית והנסיעה בה היו יותר מעניינים מהצפוי, בעיקר בגלל הסצינה של עולים ויורדים, אופן תפעול הקרונית שהוא ידני לחלוטין על ידי נהג וידיות שנמצאים ממש במרכז הקרונית בין כל האנשים, וההכרזות המתחכמות של הנהגים שמוסיפות צבע לנסיעה.

הקרונית מטפסת לאיטה לאזורים הגבוהים בעיר, תוך תצפיות נעימות על הנמל מלמעלה. לאחר כחצי שעה נסיעה, ירדנו בתחנה של הרחוב הקצר והידוע LOMBARDO. מהרחוב יש תצפית יפה על העיר והים, וההליכה ברחוב עצמו, עם הבתים המעוצבים והמסוגננים ועם צמחיה צבעונית ופרחים, פסטורלית ונעימה.

מקצה הרחוב המשכנו מזרחה על רחוב GREENWICH כק"מ הליכה בין בתי העיר המעניינים והצרים, עד למגדל הבולט והגבוה בעיר - COIT TOWER. לעייפים שביניכם, אפשר גם להזמין UBER.

בתמורה לכ-10 דולר לאדם, מעלית תיקח אתכם לקצה המגדל שממנו יש תצפית היקפית על כל העיר - זהו אתר חובה והיחידי שמאפשר לראות את כל מרחבי העיר ממקום אחד גבוה, כולל אלקטרז, גשר הזהב, גשר אוקלנד ואי המטמון. להלן תמונה של אחד מהכיוונים היפים שניתן לראות מהמגדל:

לאחר הביקור כדאי לנצל את קרונית הקפה למרגלות המגדל ולשבת למנוחה והתרעננות.

מרחבת אתר המגדל, בצד הדרומי שלה, יוצאות מדרגות רחוב FILBERT, היורדות מזרחה עד לאחד ממזחי העיר. מדובר במסלול הליכה תלול אך קליל, בירידה במדרגות מסודרות, במקום פסטורלי ומדהים במרכז העיר, כשמשני הצדדים בתים יפהפיים ומסוגננים עם גינות מטופחות ופורחות ופתוחות, ולאורך כל המסלול נופי הים והנמל היפהפיים של סן פרנסיסקו - חובה לבקר!

רחוב המדרגות היפה מסתיים ב- LEVIS PLAZA, שבה פארק קטן וקרוניות אוכל, עם מקומות ישיבה נעימים ומוצלים, שבהם ניתן לאכול אוכל רחוב טעים מקסיקני או ים תיכוני, ולנוח לפני המשך הטיול (כבר צהריים - הספקנו הרבה, ורק נחתנו בעיר בשש בבוקר...).

משם הלכנו כרבע שעה דרומה על קו הים לכיוון FERRY BUILDING שבו חנויות בוטיק של שוקולדים, גבינות, מאפיות ייחודיות ומוצרים נוספים. משם לקחנו אובר ישירות ל-PIER 39 הידוע והממוסחר לעייפה בחנויות תיירות אמריקאיות טיפוסיות, מתקני משחקים, וריכוז משעשע של כלבי ים משתזפים בשמש. המקום עמוס ותיירותי, ובכל זאת, כנראה מקום חובה לעבור בו בסן פרנסיסקו.

לאחר התלבטות קצרה על השלב הבא, החלטנו להמשיך לטייל על קו הים עד לחוף CRISSY FIELD, שממנו ניתן לצפות בגשר הזהב לכל אורכו. מדובר בהליכה קלילה של כשעה, עם בריזה נעימה מהים, העוברת דרך מזחים נוספים, פארק AQUATIC, ואזור FORT MASON כולל הפארק שבו. הגענו לחוף המדובר בקרבת גשר הזהב לקראת ערב. השילוב של שמש לקראת שקיעה, חוף פסטורלי ושקט, כמעט ללא אנשים, גשר מרשים וארוך, וטבילת רגליים במי הים הקרים והמרעננים, הייתה סיום מוצלח ליומינו הראשון בעיר:

משם הזמנו UBER למלון, ולאחר מנוחה, וכדי לא לתת לג'טלג להשתלט על ימינו הראשונים בארצות הברית, הכרחנו את עצמינו לקום לארוחת ערב באחת ממסעדות הסטיייקים המפורסמות בעיר MORTONS THE STEAKHOUSE הנמצאת ליד כיכר יוניון (מצויין ויקר). בדרך עברנו בחנות אפל בכיכר יוניון, והצטיידנו במכשירים שהוזמנו מראש על ידי הילדים.

ההתעקשות להילחם בג'טלג השתלמה, ולאחר שנת לילה מליאה ויציבה יחסית לאור הפרשי השעות, התעוררנו יחסית מוקדם.

את היום השני בסן פרנסיסקו פתחנו בסיור באלקטרז (רצוי להזמין מראש, תמיד אפשר לשנות תאריך אם צריך, 80 דולר לזוג) ויצאנו לסיור של שמונה וחצי בבוקר (כשלוש שעות סיור) - https://www.alcatrazcruises.com. הנסיעה במעבורת נעימה, עם מראות יפים של העיר והאי:

הסיור באי עצמו מעניין ומבוצע עם מדריך אודיו מאורגן. מומלץ. כמה טיפים - עם ההגעה צריך לעלות למבנה המרכזי שבו מבוצע הסיור. העלייה אינה קשה, אך בכל מקרה יוצאת רכבת קלה משמאל למזח ההגעה כמה דקות אחרי הגעת המעבורת - מומלץ לתפוס מקום ולקחת אותה, ואת הדרך חזרה בירידה בתום הסיור לעשות ברגל. בתום הסיור ולפני הירידה, מומלץ ללכת לתצפית הציפורים מאחורי האי, ובירידה למזח גם לשים לב למשפחות השחפים שנמצאות מצידי השביל:

הסיור באלקטרז מסתיים בצהריים. מאחר ובאופן כללי אנחנו פחות מתעניינים במוזיאונים או רחובות חנויות וקניות (MARKET STREET), וגם מכיוון שמרכז העיר ורחוב מרקט אינם מזמינים במיוחד ועמוסים בהומלסים כמעט בכל פינה, נסענו עם UBER כחצי שעה אל GOLDEN GATE PARK, שהוא אחד האזורים הפחות מתויירים בעיר, אבל אחד היפהפיים והמטופחים בה. נכנסנו לפארק מצידו המזרחי, הלכנו בשבילים ירוקים ופורחים, וסיירנו בחממת הפרחים הייחודית והמרשימה. עברנו במתחם מזרקות הפארק הפסטורלי, בגן היפני ובית התה שבתוכו, ובגן שייקספיר הרומנטי בו עשינו הפסקה למנוחה:

משם הלכנו ל-STOW LAKE BRIDGE המרשים שבמרכז הפארק, וחצינו אותו לביקור היקפי קצר באי STRAWBERRY HILL:

באי עצמו יש מסלול הליכה נעימה וקלה לאורך האגם, העובר במפלים הפסטורליים HUNTINGTON FALLS שניתן גם לעלות אליהם ברגל וללכת "בין הטיפות":

סיורינו באי ובפארק הסתיים בחציית גשר מצידו השני של האי, הצמוד לכביש שממנו לקחנו UBER חזרה למלון למנוחת אחה"צ. צידו השני של האי מלא בברווזים וברבורים ידידותיים, סיום פסטורלי ליום מהנה ויחסית רחוק מהמוני התיירים המטיילים בעיר עצמה. מומלץ מאוד. הפארק אגב ממשיך עד חופה המערבי של סן פרן.

לאחר מנוחה במלון, יצאנו לארוחת ערב במסעדה הודית מקסימה ואוטנתית במחירים סבירים New Delhi Indian Restaurant, ולסיום ביקורנו בסן פרנסיסקו עלינו לרופטופ בר הסמוך והכי גבוה בעיר הנקרא Cityscape, ישבנו על ספות נוחות, לגמנו יין משובח, וצפינו מגבוה על אורות העיר והערפל הנע בקו הרקיע של הבניינים מסביב.

סאוסליטו ושמורת העצים MUIR WOODS

בבוקר יומינו השלישי בארה"ב, לקחנו את הרכב מחברת DOLLAR THRIFTY שלה סניף במרכז העיר. כמה טיפים על שכירות רכב בקליפורניה - אין צורך לשלם על נהג נוסף לזוג נשוי - לפי החוק בקליפורניה השכרת רכב כוללת את בן הזוג. בנוסף, יש כמה חברות, כמו זו שבחרנו בה, שכוללות ביטוח מלא כל הסיכונים לרכב השכור ללא השתתפות עצמית LDW ללא תוספת מחיר - חוסף לא מעט כסף. חצינו את גשר הזהב בנסיעה צפונה, ועצרנו באתר Battery Spencer לתצפית וצילום אחרון על רקע גשר הזהב. משם נסענו כחצי שעה לשמורת MUIR WOODS לסיור רגלי. שימו לב שיש צורך להזמין מקום חנייה מראש - https://gomuirwoods.com/. לא להגיע בלי להזמין, אין איפה לחנות באזור ואי אפשר להגיע לאתר בלי החנייה. זו אמריקה ואין קיצורי דרך. הסיור בשמורה פשוט יפהפה ופסטורלי על גדות נחל זורם, עם עצים גבוהים בתוך ירוק אינסופי, ועם מספר מסלולים לבחירתכם ברמות קושי שונות. הסיור המרכזי הוא על דק מסודר ונגיש לכולם ואורך כשעתיים. בסיום ההליכה יש בית קפה פסטורלי עם מקומות ישיבה שלצידם רצים ציפמאנקס קטנים וחמודים (מין סנאים קטנים):

משם נסענו כחצי שעה לעיירה SAUSALITO השופעת חנויות וגלריות אומנות, וטיילנו בעיר ובטיילת. משם נסענו כשעה לכיוון עמק נאפה והתמקמנו לשני לילות - חשוב להזמין מלון מראש מאחר והאזור מוגבל במקומות לינה במחירים סבירים. אנחנו ישנו במלון מרוחק כחצי שעה מנאפה עצמה, בגלל ההבדלים במחירים וזמינות המלונות - Hampton Inn and Suites Suisun City Waterfront. בצמוד למלון יש מספר מסעדות טעימות ונעימות על גדת האגם שבסביבה.

עמק נאפה

עמק נאפה מאופיין באחוזות וכרמים אינסופיים, שבהם ניתן לטייל ביום נסיעה נינוח עם עצירות. העמק מחולק למספר כבישים ראשיים - כבישים 29 ו-128 בין נאפה לקליסטוגה, ו-SILVERADO TRAIL העובר במקביל אליהם. בנוסף ממערב לכבישים אלו יש גבעות וכבישים רומנטיים ופסטורלים עמוסים ביקבים ואחוזות וכרמים, המגיעים עד כביש 12 שהוא בעצם עמק סונומה שגם הוא מאופיין בכרמים ויקבים.

את היום פתחנו מוקדם בבוקר ונסענו כחצי שעה לנקודת מפגש בעיירה נאפה, בשעה חמש וחצי, ממנה יצאנו לטיסה של כשעה בכדור פורח מעל עמק נאפה. הוזמן מקום מראש בעלות של כ-600 דולר לזוג. https://balloonrides.com/. החברה והטייס היו מקצועיים ושירותיים, והטיסה הייתה מעניינת ומלהיבה עם הסברים על האזור.

לאחר הטיסה, שהסתיימה בשעה 9:00, נסענו באזור וביקרנו במספר יקבי בוטיק בעמק הנאפה. התחלנו ביקב פסטורלי ומרשים הנקרא BLACK STALLION WINERY (הוזמן יום לפני) בו עצרנו לארוחת גבינות וטעימות יין:

,

לאחר מכן נסענו בכבישים צדדיים, דרך אזור הנקרא ENCHANTED HILLS, עד כביד 12 ועמק סונומה, ומשם חזרנו דרך אזור הנקרא PETRIFIED FOREST לעמק הנאפה, ועצרנו ב-CHATEAU MONTELENA שהיא גם מקום יפהפה עם טירה ואגם וגנים מטופחים, הפתוחים למבקרים, וגם יקב מפורסם באזור. סיירנו באזור וקנינו יין איכותי:

מיקב מונטלנה נסענו נסיעה קצרה למרכז העיירה קליסטוגה - זו העיירה היחידה באזור עם מרכז מסחרי משמעותי של חנויות רחוב ומסעדות, ולכן רצוי לעצור שם למנוחת הצהריים. מקליסטוגה חזרנו דרומה לכיוון המלון, ועצרנו בדרך גם בעיירה ST HELENA הציורית והשלווה. ארוחת ערב אכלנו במסעדה הודית חביבה ומקומית סמוך למלון, שבאופן מפתיע הייתה מצויינת מבחינת טעם ותיבול האוכל ואפילו הגישה DOSSA MASSALA שהיא מנה הודית שנדיר למצוא מחוץ להודו - Amar Indian Cuisine & Banquet.

3 ימים באזור עמק יוסמיטי

למחרת, יצאנו לנסיעה של כ-3 שעות לכיוון פארק יוסמיטי. כמה טיפים בנושא - לינה בפארק עצמו היא יקרה מאוד. כדאי להתארגן מראש עם מלון קרוב לאחת הכניסות לפארק. הכניסות עצמן מאויישות ויש צורך להזמין כרטיס כניסה מראש לרכב, שתקף לשלושה ימים. מטרת הכרטיסים היא לווסת עומסים, ומכסות הכניסה נסגרות הרבה זמן מראש. מומלץ לרכוש מספר כניסות כדי להתמודד עם עיכובים או שינויים בזמני הטיול. הכרטיס שנרכש הוא ללא החזר, אך מצד שני עולה רק 2 דולר. אם הגעתם ללא כרטיס, תיאלצו לנסות ולהיכנס לפארק לפני שש בבוקר שהיא שעת איוש מחסומי הכניסה. כמו כן, בשל הגובה הרב, יורד הרבה שלג באזור, וזמני פתיחת הכבישים לאחר החורף משתנה משנה לשנה. בדרך כלל עד סוף מאי כבר כל הכבישים נפתחים, וחשוב לתכנן בהתאם. בכל מקרה, הנסיעה בתוך הפארק איטית ויש הרבה רנג'רים מסביב, קחו את כל זה בחשבון בתכנון הזמנים.

הפארק מורכב מהמוני מסלולי הליכה ותצפית, ומכמה כבישים מרכזיים:

• TIOGA ROAD הצפוני העוטף את העמק מצפון

• כבישי העמק עצמו העוברים בתוך העמק הצר

• GLACIER POINT ROAD המוביל לנקודת התצפית המרכזית על העמק, שהיה סגור לשיפוצים כשהגענו

את היום הראשון ביוסמיטי, שהיה סגרירי מעט, בטיול במקומות הבאים לאורך כביש 120 וכביש טיוגה העוטפים את פארק יוסמיטי מצפון:

תצפית Stanislaus National Forest Vista: Rim of the World הנמצאת בכניסה לפארק.

משם נסיעה של כחצי שעה למסלול הליכה של כ-4 ק"מ Tuolumne Grove Trail שכולל את עצי הסוקויה הענקיים ועץ המנהרה המפורסם.

לגבי מסלול ההליכה עצמו, המסלול משולט וסלול היטב, והנוף יפהפה וייחודי ועוצמתי. יש לקחת בחשבון שתחילתו בירידה ארוכה יחסית לשמורת העצים עצמה, שאותה צריך לעלות בדרך חזרה - את המסלול עשו מבוגרים וילדים כאחד, אבל צריך לקחת את זה בחשבון ולהתארגן בהתאם עם מים, נעלי הליכה וכדומה.

משם נסענו מזרחה על כביש טיוגה דרך נחלים זורמים מצידי הכביש, לתצפית OLMSTED POINT, וסיימנו באגם TENAYA LAKE הפסטורלי.

משם חזרנו מערבה, למלון שהוזמן מראש קרוס יחסית לכניסה המערבית לפארק - Yosemite Rose Bed and Breakfast. המלון הוא בפועל בית מגורים שהוסב על ידי הבעלים למלון בוטיק שבו האורחים ישנים בחדרי השינה של ילדי הבית שעזבו, והנקראים על שמם. המלון והחווה מטופחים ושמורים, ויש במלון אזורים משותפים מעניינים עם ריהוט עתיק בטוב טעם. המלון נבחר גם בגלל קרבתו לעיירה GROVELAND שבה מסעדות וסופרמרקט אזורי ותחנת דלק. ארוחת ערב אכלנו במסעדת הגריל המקומית IRON DOOR SALON שבה תפריט מגוון ואווירה טובה. פתוחה עד תשע בערב.

את היום השני ביוסמיטי הקדשנו לעמק יוסמיטי עצמו. בבוקר נסענו לתצפית ה-TUNNEL VIEW הידועה, תצפית "מנהרה" שרואים ממנה כמעט את כל עומק העמק, עם הצוקים האימתניים משני צידיו. הגענו יחסית מוקדם בבוקר (חנייה...) כאשר העמק עדיין עטוף בערפילי הבוקר - מרשים ויפהפה:

משם נסענו ל-UPPER PINE CAMPGROUND, חניון רכבים שממנו ניתן לצאת למסלולים שבקצה עמק יוסמיטי. בדרך עצרנו לצילומים של כל היופי מסביב, מאחר והנסיעה למקום עוברת בתוך עמק ירוק מוקף מפלים וצוקים אין סופיים. החנינו את הרכב (מומלץ להגיע מוקדם כדי למצוא מקום חנייה במהירות) ויצאנו ברגל צפונה לטרק mirror lake trail שאורכו כ-5 ק"מ הלוך חזור, כשלוש שעות הליכה. הטרק קליל, על שביל מוסדר לאורך נהר שוצף וזורם, דרך טבע מרשים וחיות בר מכל הסוגים - צבאים, ציפורים צבעוניות וציפמאנקס חמודים. בסוף השביל מגיעים לאגם מרשים, המשקף בתוכו את צוקי העמק ואת סביבתו הקרובה:

לאחר סיום הטרק נחנו מעט ואכלנו צהריים. מאחר והרגשנו "עירניים", החלטנו להמשיך לטרק נוסף שנקרא Mist Trail & John Muir Trail ומגיע אל VERNAL FALLS. הטרק יוצא מאותו חניון רכב במגמה מזרחה. לפי המפה הטרק עובר לאורך הנהר, ומגיע למפלים בסופו. בהמשך לטרק הקודם הנחנו שמדובר בהליכה קלילה ומישורית יחסית, לאורך הנהר עד נקודת המפלים, אך טעינו. מדובר בדרך טובה וסלולה, לאורך נהר שוצף ועמק יפהפה, אך במגמת עלייה מתמדת לאורך לא פחות משניים וחצי קילומטרים ארוכים. כמסלול בפני עצמו הוא כנראה סביר, אך בשילוב עם הטרק הקודם היה מאתגר. בכל מקרה, בעידוד הדדי עמדנו במשימה, והמפלים והגשרים בקצה הטרק היוו פיצוי הולם למאמץ שלנו. המפלים עצמם אימתניים, רחבים וגועשים, ונשקף מהם נוף משכר של עמק יוסמיטי והצוקים מסביבו. כבונוס, המקום גם שורץ ציפמאנקס ידידותיים וחביבים.

לאחר מנוחה ליד המפל, ירדנו את כל הדרך חזרה בקצת יותר מחצי שעה, וביקרנו בדרך חזרה למלון במפלי יוסמיטי שנמצאים בסמוך לכביש הראשי ונקראים Lower Yosemite Falls.

נושא החנייה מורכב קצת בעמק, ולעיתים צריך לחכות. לכן כדאי להגיע לתחילת הטרקים מוקדם ולשלב אותם ואת נקודת העצירה בצורה חכמה, כדי למנוע נסיעה כפולה שחלקה בכביש חד סטרי. יש בתוך הפארק אוטובוס שעובר בנקודות המרכזיות ונראה שניתן להשתמש בו ביעילות - אנחנו לא הגענו בשיא העונה ואז לא השתמשנו בו.

כחצי שעה לפני ההגעה למלון, לאחר היציאה מהפארק לכיוון מערב, עצרנו בבריכה הנקראת RAINBOW POOL. הבריכה נגישה בקלות ומורכבת ממספר בריכות טבעיות של מי נהרות. הטבילה בבריכה הקרירה וצפייה באמיצים שקפצו אליה מהסלעים המזדקרים, הייתה סיום מרענן ונעים ליום הליכה מאומץ. אם אתם עוברים באזור, לא לוותר על ביקור בבריכה הטבעית והיפה הזו, ובכל מקרה זה בדרך כשמגיעים מאזור סן פרנסיסקו.

במקור, היום השלישי שלנו ביוסמיטי תוכנן להיות מוקדש ל-GLACIER ROAD. בכביש מספר תצפיות עוצמתיות על האזור והעמק, כולל הסלע הידוע EL CAPITAN, ומסלולי הליכה קלים של עד 3 ק"מ הלוך חזור לכיפות סלע גבוהות המספקות תצפית היקפית על האזור, כמו TAFT POINT ו-SENTINEL DOME. זהו האזור הגבוה ביותר בפארק ומספק את התצפיות המרשימות ביותר, ולכן אם הגעתם והכביש פתוח אסור לוותר על נסיעה בכביש וביקור בתצפיות. אופציה נוספת לטרק שלהערכתי הוא המדהים באזור, הוא טרק PANORAMA TRAIL. הטרק יוצא מתצפית GLACIER POINT שנמצאת בקצה הכביש, ומשם יורדת מגובה 2,000 מטר ברגל, דרך מפלי VERNAL שבהם ביקרנו ומוזכרים למעלה, עד עמק יוסמיטי (חזרה באוטובוס של הפארק). מדובר בטרק ארוך שיש להיערך אליו מראש ושל כ-20 ק"מ, אבל להערכתי הוא המתגמל והיפה באזור - כנראה עוד אחזור אליו פעם. מאחר והכביש היה סגור כשהגענו, אנחנו המשכנו לכיוון כביש 1.

בדרך חזרה ביום השלישי שלנו ביוסמיטי, לכיוון רצועת החוף של קליפורניה וכביש 1 שעובר לאורכה, החלטנו לבצע רפטינג בנהר MERCER. יש מספר אופציות רפטינג באזור, כולל קרובות יותר לפארק יוסמיטי, והבחירה תלויה בעונה. האופציות כוללות יום רפטינג שלם או כמה ימים (המדריכים אמרו שלא מומלץ - מחיר כפול ומשולש ובפועל מדובר ברפטינג רגיל פלוס ארוחות ברוב העונה (לטענתם, רק בשבועות ספציפיים מיד לאחר החורף, הנהר אכן שוצף יותר ברמת רפטינג 5 ואז מדובר ברפטינג אתגרי מסוג אחר למעוניינים). חברת הרפטינג והנהר שבחרנו היו היחידים שאפשרו רפטינג של חצי יום, ברמה 4 שהיא מספיק אתגרית ומהנה למשפחות וזוגות. הרפטינג התחיל בשמונה וחצי בבוקר בנהר MERCER (יש גם רפטינג צהריים). צריך להזמין מקום מראש באתר החברה ZRAFTING, בעלות של כ-250$ לזוג. הרפטינג עצמו היה מצויין, צוות מדריכים מקצועי וחביב, מים זורמים וגועשים, נוף יפהפה, עצירת ביניים עם סלע קפיצה למים - נחמד לכל הגילאים, ולפחות 3-4 מקומות לטבילה מרעננת וקרה.

לאחר סיום הרפטינג נסענו כשעתיים לכיוון כביש 1 אל העיירה GILROY, שבה פרימיום אאוטלט גדול המתאים לקניות ופתוח עד שמונה בערב. לקראת ערב התמקמנו על כביש 1 צפונית לעיירות מונטריי וכרמל, בלודג הפסטורלי Captain's Inn at Moss Landing על חוף הים:

יומיים בכביש 1

על כביש 1 בלקיפורניה דובר ונכתב הרבה. אפשר לבלות בו הרבה ימים, אך לטעמי יומיים הם די והותר כדי למצות את האזור המרכזי והיפה. בפועל, כביש 1 מתחיל צפונית לסן פרנסיסקו, בעיר LEGGETT, יורד דרומה דרך סן פרנסיסקו על קו החוף, ומגיע עד לעיר LAS CRUCES הנמצאת צפונית ללוס אנגלס. כל זאת לאורך כ-1,000 קילומטרים של רצועות חוף ואתרי טבע אינסופיים. CALIFORNIA DREAMING כבר אמרנו?...

לנו אין זמן לעשות את כל הכביש, אז אנחנו מתרכזים כמו כל התיירים ברצועת הכביש הנחשבת למעניינת ביותר, ומשתרעת לאורך כ-200 ק"מ על קו החוף, ממונטריי דרומית לסן פרנסיסקו ועד סן לואיס אוביספו צפונית ללוס אנגלס.

ביום הראשון בכביש 1, נסענו למרכז מונטריי, ואכלנו ארוחת בוקר מול הים. מונטריי נעימה לסיור בוקר, אבל ממוסחרת יחסית וטיפוסית לארה"ב. החלטנו לוותר על הביקור באקווריום המקומי שנחשב לגדול בארה"ב (כבר בשעה 10 בבוקר היו תורים ארוכים בכניסה. אם רוצים ללכת חייבים להזמין כרטיסים יום יומיים מראש באינטרנט - אין דוכן כרטיסים בכניסה), ונסענו לכניסה הצפונית לדרך 17 מייל של מונטריי, שנקראת PACIFIC GROVE GATE. כדאי ליסוע לכניסה דרך כביש החוף עצמו ולא דרך רחובות מונטריי. שילמנו 10$ בכניסה (למה? זה סך הכל כביש קצר? בהמשך הבנו - רמת הטיפוח באזור היא גבוהה וכנראה מצריכה קצת "מיסים"), קיבלנו מפה עם נקודות העניין המרכזיות והתחלנו את סיורינו במקום. המפה ונקודות העצירה והתצפית מאוד ברורים ולכן לא אפרט כאן. בכל מקרה, הנסיעה והעצירות, ביום בהיר ושמשי ואופייני לקליפורניה, היא מהנה, מרגיעה ויפהפייה, ולאורך הדרך ניתן לראות את "אחוזות החלום" של עשירי המקום. לא לוותר:

כביש ה-17 מייל מסתיים בעיירה CARMEL BY THE SEA שהיא עיירה עם ניחוח אירופי צרפתי, רחובות ראשיים שוקקים עם בתי קפה וחנויות בוטיק יפהפיות, מקום נעים לשיטוט וקפה. מבחינת חנייה יש חניון מרכזי קרוב לחוף ואז הולכים ברגל למרכז העיירה, ואופציה טובה יותר היא לא לפחד ולחנות באחד הרחובות הצדדיים הקרובים יותר לכביש הראשי המאפשרים שעתיים חנייה בחינם (האכיפה היא דרך מצלמות אז שימו לב). לטעמי מדובר באחת העיירות היפות והמטופחות בארה"ב.

לאחר מנוחת צהריים באחד מבתי הקפה בכרמל שעל הים, המשכנו לכיוון פארק פוינט לובוס. הכניסה לפארק בתשלום, ויש בו מסלולי הליכה קצרים על ואל קווי חוף וחופים ציוריים, ותצפיות על ציפורים וכלבי ים. אנחנו ביקרנו בפארק ב-WHALERS COVE, SEA LION POINT, ו-BIRD ISLAND LOOKOUT. מדובר בכשעתיים ביקור, ולמרות שבכניסה לפארק המקום אינו נראה מרשים, קו החוף שלו הוא מהיפים שעל הכביש ולכן מומלץ לבקר ולטייל בו.

דרומית לפארק, מתחיל התענוג האמיתי לחובבי הנהיגה. אנחנו נוסעים על הנתיב הימני הצופה לים, על קצה המצוק כל הנסיעה, בכביש מפותל ומהנה לנהיגה, בשעת הצהריים שבה רוב התיירים, כולל המקומיים, מבלים בארוחת צהריים כזו או אחרת. הכביש והנופים המדהימים לרשותינו, הרכב עובר למצב נהיגה ספורט הילוכים, המצערת נפתחת ונלחצת כמה שאפשר, ושימות העולם. חבל שאנחנו בלי גג נפתח ופורד מוסטנג GT (-:

מדובר בנסיעה של כ-120 ק"מ רצופים של הנאה צרופה לחובבי הנהיגה. עצירות מרכזיות בדרך לצילומים והתפעלות הם Rocky Creek Bridge שנקודת הצילום הטובה שלו היא הצפונית יותר לפני המעבר עליו, ו-Elephant Seal Vista Point שנמצא קרוב יותר לקצה הנסיעה שלנו ביום הזה, העיירה SAN SIMEON:

לקראת ערב התמקמנו באחד המלונות על קו החוף השטוח באזור SAN SIMEON, מאחר וטירת הרסט קרובה אליו ומתוכננת למחרת בבוקר. מומלץ להזמין מלון מראש אם אתם בעונה, אין הרבה אופציות טובות באזור, אנחנו תפסנו את החדר האחרון במלון סביר. אופציות טובות לארוחת ערב יש בעיירה CAMBRIA שנמצאת מעט דרומה (המסעדות SOWS EAR ו-ROBINS הם אופציות מצוינות עם אוכל גורמה).

ביום השני בכביש 1, בחרנו לבצע הליכת בוקר על קו החוף. בריזת הבוקר, עם קו חוף יפהפה ובלתי נגמר, והשיר CALIFORNIA DREAMING המפורסם של MAMAS & PAPAS באוזניות, היוו פתיחה מושלמת ורגועה ליום נוסף של טיול באזור. לאחר ההליכה ומקלחת בוקר מרעננת, נסענו נסיעה קצרה למרכז המבקרים של טירת הרסט שממנו עולים לסיור בטירה. רצוי לבדוק באינטרנט את מצב הכרטיסים כמה ימים לפני (רואים בדיוק כמה כרטיסים נשארו לכל סיור) ולרכוש באינטרנט כדי לא לבזבז זמן בתורים מיותרים. יש כל מיני סוגי סיורים, המתאים ביותר למבקרים לרגע, הוא הסיור הראשי במבנה המרכזי, אין צורך ביותר מזה. הסיור בטירה מפתיע באיכות ההדרכה, הארגון והיופי, וגם מבחינת ההסטוריה המעניינת של הטירה שהוקמה בשום מקום על ידי יזם עם חזון מעניין ואדריכלית יצירתית. מומלץ להגיע. שימו לב שהסיור אינו חוזר לנקודת ההתחלה, אז צלמו בדרך מה שרוצים כי לא חוזרים בדרך לאותם המקומות והתצפיות.

לאחר הסיור שאורך כשעה, נסענו כחצי שעה למפרץ MORO. המקום נחמד ושווה עצירה, אבל הוא קצת OVER RATED ביחס לאתרים האחרים על כביש 1. בכל מקרה הוא בדרך אז כדאי לעצור לשעה קלה. פחות או יותר בנקודה זו, מסתיים החלק המרשים של כביש 1. אנחנו נסענו משם לשני מקומות המתאימים לקניות ושוטטות חנויות - SAN LUIS OBISPO החביבה והקרובה יחסית למורו ביי, ואאוטלט CAMARILLO הנמצא על הדרך וקרוב ללוס אנגלס (כשעתיים נסיעה מלואיס אוביספו).

4 ימים בלוס אנג'לס

לוס אנגלס היא עיר ענקית וידועה. אבל בסופו של יום היא עיר חוף טיפוסית ועמוסה בארה"ב. אנחנו בחרנו לבלות בה 4 ימים, גם בגלל שיש לנו בה משפחה קרובה שלא פגשנו מספר שנים. יש כמובן הרבה מרכזים בעיר, אנחנו ניסינו לשלב בין מרכז העיר, קו החוף, תצפיות על העיר, ופארקי האטרקציות. מבחינת לינה המלונות בעיר יקרים ומכל מיני סוגים, ורצוי ללכת על רשת מוכרת ולא עלומה. רשת MARRIOTT BONVOY נותנת הרבה אופציות טובות לרוחב כל העיר. כדאי להשתדל למצוא מקום קרוב לכבישים הראשיים ובמקום מרכזי בין האתרים שאתם מתכננים לבקר - העיר עמוסה ויש פקקים ותנועה אינסופית גם בכבישים המהירים, והנהיגה היא פשוטה אך מסוכנת משהו - בכבישים המהירים יש חמישה ושישה נתיבים, ואלפי רכבים כאילו נוסעים בפקק אחד ארוך ובלתי פוסק במהירות של 120 ק"מ לשעה ויותר. רק כשנוהגים שם מבינים את מורכבות התנועה הזו, שמהווה גם את הסיבה לתאונות הדרכים הרבות בכבישי העיר. אנחנו בחרנו ללון במלון Four Points by Sheraton Los Angeles Westside שנתן תמורה טובה למחיר וממוקם באזור שקט של העיר.

ביום הראשון בלוס אנגלס שמנו פעמינו למרכז העיר, והתחלנו משדירת המפורסמים והתיאטרון הסיני בהוליווד. למרות הפרסום וההילה שיש למקום (לפחות אצלינו בראש), המקום שורץ הומלסים, ויותר מזכיר את רחוב אלנבי בתל אביב מאשר מקום נוצץ ומעניין ומרשים. עשינו V והמשכנו הלאה. אם אתם מרגישים חובה לבקר שם (כנראה שכן...), המקום המרכזי לביקור הוא התיאטרון הסיני וטביעות הידיים של המפורסמים, ואין צורך לטייל לאורך HOLYWOOD BOULEVARD - פשוט אין מה לראות שם.

משדירת המפורסמים נסענו למרכז הבילוי והקניות THE GROVE שבו גם נמצא THE ORIGNAL FARMERS MARKET. מדובר במרכז יפה ומטופח שחלקו פתוח, חנויות מרשימות ושוק איכרים ומסעדות נעימות, ומספר כיכרות ומזרקות. נחמד מאוד ונעים לשיטוט וביקור.

משם המשכנו, בהתאם להמלצת חברים קרובים, למוזיאון המכוניות PETERSON AUTOMOTIVE הסמוך. יש חנייה בתוך המוזיאון. המוזיאון מציג רכבים מכל התקופות ומהסרטים והסדרות הידועים של גיימס בונד ובטמן וסטרסקי והאצ וחזרה לעתיד ועוד ועוד, לצד רכבי על ספורטיביים ורכבי עתיד חשמליים. יש גם סימולטור נהיגה נחמד של מסלולי גרנד פרי. אם אתם בעניין של מכוניות (אני כן...), וגם אם לא, המוזיאון מרשים בהיקף ובגודל והמכוניות יפהפיות ומרשימות.

משם נסענו וסיירנו בקצרה ברכב בשכונת RODEO DRIVE וחנויות היוקרה והבוטיק שבה, שם הסתובבה גוליה רובטרסט עם כרטיס האשראי של ריצארד גיר, בסרט אישה יפה, ואמרה את המשפט הידוע למוכרות שזלזלו בה - ...BIG MISTAKE

ארוחת ערב אכלנו באחת ממסעדות רשת הגריל WOOD RANCH במחיר סביר ועם סטייק מעולה.

את היום השני בלוס אנגלס פתחנו בנסיעה והליכת בוקר מרעננת באחד החופים המפורסמים בעיר, VENICE BEACH שנמצא בצפון העיר. חנינו בחניון החוף ליד VENICE CANALS, והלכנו צפונה על קו החוף הרחב, כשמסביבנו מאות מקומיים שעוסקים בספורט מכל הצורות - אופניים, יוגה, סקייטבורד, גלישה מכל הסוגים ועוד ועוד. מאוד יפה ונעים - פסטורלי מצד אחד, אבל דינמי ווויברנטי מצד שני. רצועת החוף של VENICE מסתיימת במזח של סנטה מוניקה.

סנטה מוניקה היא עיר נחמדה ועצמאית מלוס אנגלס. סיירנו במזח השוקק והרחב שבו גם משחקים לילדים, הופעות רחוב ומסעדות רבות, ומשם הלכנו למרכז העיר סנטה מוניקה, שהוא בעצם מדרחוב נחמד עם חנויות מעניינות ובתי קפה נחמדים. כדי לחסוך זמן והליכה, חזרנו לחניית הרכב שלנו עם UBER - זריז ויעיל.

לקראת ערב נסענו לפאתי העיר, למצפה Griffith Observatory. בקצה הגבעה עליה הוא שוכן, יש חניון שבשיא העונה הוא בטח מלא אז לתכנן בהתאם. מהמצפה יש תצפית יפה ומרשימה על כל העיר, ובדרך כלל מגיעים אליה לקראת ערב ומבלים שם שעה כדי לצפות בשקיעה ובנופי העיר באור ובחושך.

לארוחת ערב נסענו לעיירה GLENDALE הסמוכה, ואכלנו ארוחת ערב במסעדת הרשת עם אופי איטלקי California Pizza Kitchen at Glendale המגישה אוכל טעים ובמחירים סבירים.

את היום השלישי בלוס אנגלס החלטנו לפתוח באחד ממתחמי הקולנוע בעיר בהקרנת בוקר, עם הקרנת "חצי בכורה" של אחד האייקונים של התעשייה שבאותו שבוע יצא לאקרנים, טום קרוז בסרט ההמשך לאהבה בשחקים. הסרט היה מצויין ומרגש, בית הקולנוע גדול ומרשים, והרגשנו שהשלמנו את החוויה ההוליוודית כך או אחרת.

לאחר מכן נסענו לכיוון LONG BEACH שהיא יותר דרומית בעיר. נסענו לשם על קו החוף ועברנו בשכונות PALOS VERDES ESTATES ו-ROLLING HILLS ESTATES והתפעלנו מגודל ויופי הבתים באזור, שכולם על צוקים מרשימים מעל קו החוף והיו מטופחים ומרשימים. אל LONG BEACH עצמה מומלץ להגיע דרך הגשרים שעוברים מעל הנמל האקטיבי והענק של לוס אנגלס, Vincent Thomas Bridge וגם Gerald Desmond Bridge האימתניים והמרשימים.

ב-LONG BEACH מומלץ לחנות ב-The Pike Outlets Parking Garage הקרוב לקו החוף ונמצא ליד מרכז חנויות כולל נייק במחירים טובים וליד מתחם אוכל ודוכנים נחמד (תלוי בעונה). מהחניון הלכנו לכיוון טיילת החוף וההמגדלור המקומי, בטיילת נעימה עם בריזה טובה ומספר מקומות ישיבה. חוויה נחמדה לסיום הביקור היא מסעדת HOOTERS השנויה במחלוקת ונמצאת ממש בכניסה למתחם, שבה המלצריות לבושות בלבוש מעודדות סקסי ופרובוקטיבי, אבל האוכל והאווירה טעימים ונעימים, ובאמריקה כמו באמריקה היו במסעדה זוגות ואפילו משפחות עם ילדים...

לאחר מכן נסענו לאאוטלט המומלץ והענקי של לוס אנגלס OUTLET CITADEL להשלמת קניות מכל הסוגים, והיינו שם עד שעות הערב המאוחרות בגלל גודל המקום. מומלץ לא להסתובב ברגל - לסמן חנויות מעניינות ולעבור ביניהן ברכב.

את היום הרביעי בלוס אנגלס הקדשנו לפארק יוניברסל המפורסם, הכולל אטרקציות אקסטרים מסוגים שונים וסיור שמראה את מתחמי צילומי הסרטים והפעלולים. כדי להימנע מתורים ארוכים קנינו את כרטיס האקספרס שמאפשר דילוג על תורים בכל האטרקציות המרכזיות. הכרטיס כדאי ואפקטיבי, בפועל לא חיכינו יותר מכמה דקות להיכנס לכל המקומות. המחיר הכולל של ביקור בפארק, כולל שני כרטיסים למבוגרים וחנייה, הוא מעל 500 דולר. אני יודע שאי אפשר לוותר על ביקור במקום, אבל, הסיור במתחמי הפעלולים לא מעמיק ומעניין במיוחד ומאכזב משהו, וכמעט בכל האטרקציות מדובר ברכבות שאינן נוסעות בפועל, אלא נמצאות במתחם סגור עם הקרנת סרטי 3D מסביב, כאשר כלי הנסיעה מוזז אוטומטית כדי להשלים את החוויה של "כאילו נוסעים". רמת הביצוע היא הכי טובה שיש, וזה אכן מפתיע ומפחיד לעיתים, אבל באופן כללי לזוג מבוגרים בגילאי 50 זה קצת OVER RATED. בטח במחיר כזה. ועם זאת, נסענו חצי עולם אז קשה לוותר. בכל מקרה, תתכננו את השיטוט בפארק בעזרת אפליקציה שאפשר להוריד, שגם מראה איפה אתם נמצאים בפארק על ידי GPS, גם את זמני התורים (ללא אקספרס) וגם מה כבר פתוח ומה לא אם מגיעים בבוקר. עדיפות ראשונה תנו להופעות החיות - יש שתיים מומלצות, הראשונה בלוחות הזמנים היא עולם המים שהיא מרשימה ומרטיבה במיוחד, והשנייה היא עם החיות של הוליווד שהיא משעשעת במיוחד. את האטרקציות תכננו מסביב זמני ההופעות (הכי טובות הן מתחם הארי פוטר וסירות פארק היורה). יש שני מתחמים - תחתון ועליון, התחתון נפתח מאוחר יותר ומומלץ להשאירו לאחר הצהריים. אם יש לכם כרטיס אקספרס לקיצור תורים, קחו את הפארק באיזי ובכיף, ועדיין תוכלו להספיק את כל האטרקציות המרכזיות בפארק עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, עד שעה שלוש או ארבע לכל היותר. אם אתם עם ילדים שירצו לבקר בכל האטרקציות או כמה פעמים בחלקן, זה יקח יותר זמן.

לאחר מנוחה במלון, יצאנו לערב אחרון בלוס אנגלס במקום שהיה הכי חביב עבורינו בעיר, ואכלנו במסעדה טובה על קו החוף של סנטה מוניקה הנחמדה והפעילה - MEAT ON OCEAN. במסעדה מתחם חיצוני מוגבה עם קמין חימום נעים, ואוכל מצויין. לחיים.

3 ימים במואב

זהו. סיימנו עם הערים והקניות. אנחנו פנויים לגולת הכותרת של הטיול, מספר ימי שטח אקסטרים במדבר מואב, שנמצא במזרח מדינת יוטה. לאס וגאס נמצאת כחמש שעות נסיעה צפון מזרחה מלוס אנגלס, ומואב נמצאת עוד חמש שעות נסיעה צפון מזרחה באותה כיוון. אנחנו בחרנו להגיע למואב בטיסה בשל הנסיעה הארוכה ברכב, ובגלל שכבר ביקרנו בלאס וגאס באחד הטיולים הקודמים. מאחר ואין טיסה ישירה מ-LA למואב, בילינו את רוב היום ב-2 הטיסות שעברו דרך דנוור. נחתנו במואב בשעה ארבע אחר הצהריים. מדבר מואב בקרבת העיירה מואב מקוטלג כאזור ה-OFFROAD היפה והאתגרי בעולם, עם אופציות אינסופיות לטיולי שטח מכל סוג ובכל אורך ורמת קושי, וכולל כמה ממסלולי השטח המפורסמים בעולם, שכל ג'יפאי שמכבד את עצמו צריך לבקר ולכבוש. אבל העיירה מואב היא עיירה קטנה ונידחת במונחי ארה"ב, שמטרתה להוות בסיס לטיולים בשטח שמסביבה. ככזו, אין שם מוניות, או נהגי UBER, אין מגוון מסעדות רחב וכמות המלונות מוגבלת ביחס לכמות המבקרים. מהות המקום הוא טיולי ולינת שטח. כך גם האווירה הפשוטה במקום, אשר פשוט עושה חשק לקנות ג'ינס, כובע ומגפי בוקרים, ולרכב על סוס מוסטנג אל עבר שקיעה פסטורלית. אבל משכך, האופציה יחידה להגיע משדה התעופה הקטן (יורדים מהמטוס ברגל, מזוודות נערמות מחוץ למטוס וכדומה) למלון, או לחברת השכרת הרכב, היא עם השטל המקומי היחיד. אנחנו לא היינו מודעים לזה, ולמזלינו השטל טרם יצא כשהבנו את זה, ועדיין היה מקום לשני נוסעים. זאת למרות שיש רק שתי טיסות נוחתות ביום, וכולם משתמשים בשירות הזה. מזל של הגעה מחוץ לעונה, שבעצם דווקא מתחילה במואב בחורף, ומסתיימת לקראת אמצע יוני בגלל טמפרטורות החום שעולות במדבר בקיץ.

כדי להתנייע במקום, כולל נסיעה בשטח, השכרנו מראש גיפ מותאם באחת החברות במקום, לשלושה ימים, במחיר של כ-300 דולר ליום. מדובר בגיפ רוביקון אימתני, עם צמיגים של 37" והגבהה נוספת של 5". מרווח הגחון של הגיפ הזה גבוה בערך בעשרים ס"מ מלאים מגיפ רגיל, כמעט כפול מגיפ סטנדרטי בארץ. ככה אפשר ליסוע בשקט בשטח. באופן כללי מואב מציעה מגוון רחב של כלים מכל הסוגים, כולל רייזרים, MAVRICKS, גיפים מתונים יותר - מכל הבא ליד, רק תיקח. חברת ההשכרה שלנו הייתה מצויינת וגמישה לצרכינו ויש לה הכל מכל וכל: http://cliffhangerjeeprental.com/

השטל משדה התעופה הוריד אותנו ישירות בחברת ההשכרה, שם לקחנו את הגיפ ביחד עם ציידנית וקרח כשירות של חברת ההשכרה, וקיבלנו הדרכה קצרה ואזהרה לגבי מסלולים קשים באזור שאסורים לנסיעה. עוד נגיע לזה בהמשך. משם נסענו נסיעה קצרה לחווה שבה שכרנו בית לשלושה לילות. באופן מוזר עלות הבית הייתה דומה למחירי המלונות. החווה במרחק 20 דקות ממרכז העיר, ממוקמת בתוך טבע ירוק, מבודדת ושקיטה ומאובזרת באופן מלא, ובתוך המתחם יש בריכה והוט טאב ענק לשימוש בכל שעה שרוצים. תענוג צרוף והחוויה האמריקאית ה"קאובואית" בהתגלמותה - מומלץ מאוד!!!!

https://www.packcreekranch.com/

לפני ההגעה לחווה המרוחקת משהו מהעיר, הצטיידנו בסופר המקומי הגדול City Market לקראת השהות בחווה והטיולים בימים הקרובים. ארוחת ערב אכלנו במסעדת הגריל המומלצת ZAX RESURANT.

כאמור, במואב יש אין סוף אופציות לטיולי שטח וטיולים בכלל. אנחנו תכננו את הימים כך שנוכל לטעום טיולים מכמה סוגים (טיפוס, שבילים מהירים, תצפיות, נחלים ומעיינות, קשתות וכדומה) וגם לכבוש את כמה מהמסלולים הידועים והאתגריים. המסלול שעשינו מתאים לנהגים מנוסים בשטח, ולכאלה שעדיין רוצים לשלב מסלולים של הליכה רגלית עם טיולי רכב שטח מהנים.

ביום הראשון במואב קמנו יחסית מוקדם ולאחר ארוחת בוקר בהכנה אישית בבית החווה, נסענו מזרחה כשעה על כביש 128 עד DEWEY BRIDGE, כדי לבצע את מסלול הגיפים האתגרי שנקרא TOP OF THE WORLD שבסופו תצפית מיוחדת. הגענו מוקדם והיינו לבד במסלול העלייה לתצפית. העלייה עצמה הייתה אתגרית ולכן מתאימה לבעלי נסיון בנהיגת שטח, הצדיקה את המוניטין של המסלול מצד אחד, אבל לא הייתה מוגזמת מצד שני. בכל זאת, מדובר בג'יפ שכור והמסלול הוא ברשימת המסלולים האסורים...

לאחר כשעתיים טיפוס הגענו לקצה המסלול, והיינו במשך כשעה לבדינו בתצפית מדהימה על כל השטח שמסביב - מספיק זמן לחיוך שלא יורד מהפנים, תמונות מכל זווית אפשרית, ומנוחה ונשנוש קל בתוך טבע פלאי ומבודד. בקצה המסלול יש סלע בולט מול תהום מפחיד שעליו כולם מצטלמים עם הג'יפים. בדרך כלל יש שם תור לתמונה של ה-LIFETIME, אבל אנחנו היינו לבד.

מהתצפית סבבנו על עקבותינו, ובירידה כבר נתקלנו במספר קבוצות שעולות את המסלול. אחד מהם שבר את הדריישאפט של הג'יפ בגלל זווית נסיעה לא נכונה, עזרנו ככל יכולתינו, והמשכנו לסיום המסלול. עברנו בעיירה המנומנמת מואב ושתינו קפה בבית הקפה החביב עלינו Moab Coffee Roasters. משם המשכנו למסלול הליכה קליל שמאפשר לחלץ עצמות ולטבול במימיו הקרירים של אחד מערוצי נהר הקולורדו והמעיינות שמסביבו. המסלול נקרא MILL CREEK WATERFALL והוא מומלץ מאוד. סנדלים, בגד ים, מצב רוח טוב, ואתם מסודרים. המסלול מתחיל מהנקודה Mill Creek North Fork Trailhead ומסתיים לאחר כק"מ במפל ובריכה המתאימים לשחייה.

לאחר יום ממצה ואתגרי במואב, ואחרי אינסוף המסעדות לאורך הטיול, החלטנו ללכת על ארוחת ערב אינטימית בבית החווה בבישול אישי:

את הערב סיימנו אחרי טבילה נעימה בהוט טאב בחווה, עם כוס יין על מרפסת הבית, מול טבע שקט ופורח. מה צריך יותר מזה?...

ביום השני במואב שמנו פעמינו למסלול הג'יפים המפורסם ביותר באזור - מסלול HELLS REVENGE. מדובר במסלול עם נסיעה על סכינים צרות ומפחידות בגובה רב, עליות וירידות תלולות מכל מיני סוגים, ומכשולים מפורסמים ברמה העולמית כמו LIONS BACK המפחיד, THE ESCALATOR האימתני, MICKYS HOT TUB שקשה לצאת ממנו בלי להתהפך ובכלל, ועוד ועוד. בגלל מגבלת הרכב השכור והטיול היחידני, ביצענו את המסלול הראשי בלבד ורק צפינו בג'יפאים מסוקסים עם כלים משודרגים להפליא, מבצעים את המכשולים ה"מיוחדים". המסלול ממש צמוד לעיירה מואב, ומשולט ומנוהל בצורה מליאה על ידי הרשויות, כולל סימונים איך ואיפה ליסוע על הסלעים עצמם, כדי למנוע כמה שאפשר התהפכויות שקורות שם כל יום. המסלול עצמו אכן מספק את הסחורה מכל הבחינות, מדבר מסולע בכל מיני רמות, תצפיות יפהפיות על נהר הקולורדו, ואווירה מחשמלת של כיף וג'יפאות. המסלול מתחיל מנקודת Hells Revenge Trailhead, עם אתגר סכין LIONS BACK המדהים והניתן לביצוע על ידי ג'יפ מהסוג שלנו, עובר דרך המכשולים, מגיע לתצפית על נהר הקולורדו שנקראת HELLS GATE, ואז חוזר דרך האתגרים הקשים ביותר, ויורד למואב בשביל מסולע ואתגרי מאוד שבו צריך להיזהר על הרכב. בתחילת המסלול משלמים 10 דולר כניסה ומקבלים מפה מפורטת.

אני מצרף כאן כמה תמונות מהמסלול, שהוא פשוט תענוג צרוף לכל חובבי הג'יפאות ונסיעת השטח, כאשר כל מטר מחביא אתגר נוסף, נסיעה מסוג אחר, ונוף מדהים ועוצמתי:

אחד המכשולים שלא עשינו הוא ה-ESCALATOR שהוא עלייה חלקלקה ומתעתעת בשיפוע צד, שבה כל שבוע בערך יש התהפכות של רכב כזה או אחר. הבעייה היא שכל התהפכות מביאה את הרכב עד לתחתית המעלה... להלן תמונה של המעלה המסוכן (אולי קצת קשה להבין את הקושי בתמונה, אבל תאמינו לי...):

לאחר סיום המסלול, עם הראש בעננים מהאווירה והנופים, חזרנו למואב לארוחת צהריים וקפה. משם נסענו לאחד האתרים המפורסמים במואב לסיור רגלי ורכוב, פארק הקשתות - Arches National Park. הפארק הלאומי נמצא צפונית למואב, וגם בו צריך להזמין מקומות כדי להיכנס - כמות המכסות היא קטנה ביחס למבקרים אז חובה להיערך מראש. גם כאן עלות ההזמנה היא שני דולר בלבד אז כדאי להזמין מראש לכמה זמנים אפשריים - שימו לב שמדובר באמריקה - אין כרטיס לא נכנסים, ואין שום קומבינות או מעקפים. אנחנו הזמנו כניסה לשעה שלוש, מתוך הנחה שהשמש שוקעת רק בתשע בערב אז יהיה לנו מספיק זמן לטייל באותו היום. סימנו מראש את הקשתות והמקומות שמעניינות אותנו כדי לייעל את התהליך (חובה, יש עשרות מקומות עצירה בפארק), למרות שהנסיעה בפארק עצמו אינה ארוכה בין מקום למקום. הגענו לפארק בלי ציפיות בגלל שעיקר הסיבה לביקורינו במואב הייתה טיולי השטח, אבל הפארק הוא לא פחות ממדהים. זאת באופן כללי מבחינת תצורות הנוף, וגם מבחינת הקשתות עצמן שזה פשוט מדהים איך נוצר ריכוז כל כך מגוון של קשתות מכל הסוגים בשטח כל כך מצומצם. המקומות המומלצים לביקור הם אלו:

PARK AVENUE VIEW POINT שנמצאת כק"מ אחרי הכניסה לפארק ונגישה מהרכב עצמו. מהתצפית רואים שדירה של קשתות ותצורות וקירות קרקע מרהיבות.

ה-BALANCED ROCK המוזר שנראה כאילו עומד ליפול כל רגע:

NORTH WINDOW ARCH ו-DOUBLE ARCH הסמוכות אחת לשנייה ,ונמצאות במרחק הליכה קצר מאוד מחניית הרכב:

משם נסענו נסיעה קצרה לחניון של גולת הכותרת של הפארק, הקשת הידועה והמרהיבה בשם DELICATE ARCH. לצערינו, הקשת אינה קרובה לכביש וכדי להגיע אליה צריך לצאת למסלול הליכה של כשלושה ק"מ הלוך ושלושה ק"מ חזור. בחרנו לבצע את המסלול אחר הצהריים בגלל החום. המסלול הסתבר כמסלול קשה. השליש הראשון של המסלול עובר בשביל כבוש ומסודר, השליש השני בעליה תלולה ומתישה על סלע ענקי ותלול, והשליש האחרון קליל יחסית אך חלקו עובר בשביל צר וצמוד לצוקים תלולים מצד אחד ותהום עמוקה מהצד השני. היו מספר פעמים ששקלנו לוותר - קחו בחשבון שמדובר במסלול קשה יחסית. אנחנו הצלחנו להשלים את הדרך הלוך בשעתיים בערך, בעידוד הדדי וגם בגלל שלצידנו צעד זוג מקסים ומבוגר ובעל השראה, בגיל של לא פחות מ-71, אז אם הם יכולים, כנראה שגם אנחנו...

בקצה המסלול התגלתה לפנינו הסיבה לייחודיות של המקום. אף תמונה לא תסגיר את היופי והעוצמה המשולבת בעדינות שהטבע יצר במקום. באמת מעורר השראה והשתאות וענווה, והכל באותו הזמן. מאחר ואנחנו מחוץ לעונה, יכולנו גם להצטלם בנחת בלי ההמונים:

נחנו במקום שעה קלה, ולקראת ערב והשקיעה, יצאנו חזרה לרכב. הדרך חזרה היא כמובן קלילה יותר ולקחה רק כשלושת רבעי שעה. בכל מקרה, המסלול קשה יותר ממה שמתואר באינטרנט, ויש להצטייד בבגדים ונעליים מתאימות ולפחות בשני ליטר לאדם בחודשים החמים.

משם חזרנו לבית החווה, נחנו והתרעננו בבריכה, ויצאנו לארוחת ערב אחרונה במואב במסעדת SUNSET GRILL, הצופה על העמק והשקיעה, ויודעי דבר מספרים שבעבר הייתה משכנו של יזם המתכות שהקים את מואב לפני מאות שנים כחלק משלב הבהלה לזהב.

ביום השלישי שלנו במואב, בחרנו לבצע מסלולים "קלילים" ללא אתגרי עבירות, מאחר והטיסה שלנו יוצאת בשש בערב. בהתאם יצאנו למסלול שנקרא SHAFERS TRAIL, היחיד שלנו ממערב למואב (כל שאר המסלולים שציינו ופארק הקשתות הם ממזרח למואב) והמשתרך על שבילים כבושים לאורך נהר הקולורדו. המסלול מתחיל בפועל מנקודה הנקראת Potash Boat Ramp, ומשתרך מצפון לנהר הקולורדו. בדרך עוברים במספר נקודות מרשימות כגון ELVIS ROCK המתנדנד:

תצפית תלמה ולואיז שבה צילמו את הסצינה המפורסמת של הסרט שבה סוזן סרנדון וג'ינה דייויס קופצות עם הרכב מעבר לצוק, אל תוך נהר הקולורדו כדי לא להיתפס על ידי השוטרים:

Gooseneck Overlook, תצפית צוואר הברווז המרשימה על עיקול פרסה בנהר הקולורדו:

ולבסוף העיקולים הצרים של שביל שייפר בצמוד למצוקים אימתניים, העולים לרמה הגבוהה המשקיפה על נהר הקולורדו ותצפיות שבהם:

מאחר והשביל סלול וכבוש, הוא לוקח שעתיים עד שלוש שעות לנקודת הסיום שנקראת Shafer Trail Viewpoint. מאחר ונשאר לנו זמן עד הטיסה, ביקרנו גם בתצפית קרובה הנקראת DeadHorse Point, והנמצאת בדרך למואב. לשם התצפית יש סיפור רקע מעניין, והנופים כרגיל באזור, עוצמתיים ואין סופיים, סיום מתבקש לביקור במקום המדהים הזה:

CHEERS, עד הטיול הבא...