מסלול טיול לשוויץ - אביב 2023 - משפחת בן עוליאל
הרכב: זוג הורים ושתי בנות (5.5, 3)
מספר ימי הטיול: 9 ימים
מאי 2023
לפני שיצאנו לטיול עם הקרוואן בשוויץ, היו לנו המון שאלות, וקבלתי המון עזרה ממטיילים מנוסים שכתבו בלוגים ופוסטים עם המלצות וטיפים ופרסמו. לכן וכהכרת הטוב, וגם כדי לשתף את מי שמתעניין, החלטתי לכתוב את יומן הטיול הזה לשוויץ. הטיול שלנו לשוויץ היה מוצלח ומהנה מכל בחינה אפשרית עם הרבה סייעתא דשמיא ועניינים שהסתדרו לטובה, כמעט בלי חריקות (למרות העובדה שמדובר היה בטיול קרוואנים ראשון שלנו, ושיצאנו עם שתי בנות קטנות). סליחה מראש שיצא קצת ארוך - אבל השתדלתי לכתוב באופן מפורט ומלא ככל האפשר.
ההכנות שלנו לטיול התחילו בערך חודש ימים לפני שיצאנו. כתבנו רשימת ציוד באקסל עם כל הדברים שעלו על דעתנו ושקראנו בהמלצות של מטיילים אחרים שהם נדרשים לטיול קרוואן, ותכננו מסלול מפורט ומדויק, כולל בדיקת זמני נסיעות ממקום למקום וכן אתר קמפינג אופציונלי לכל לילה (שאותו רשמנו לעצמנו אך לא שריינו מראש, בגלל שהנחנו שיהיו מקומות פנויים במאי ולכן העדפנו לשמור את אפשרות הגמישות, מה שאכן היה החלטה נכונה בדיעבד). הטיול שלנו התחיל במינכן, משם המשכנו לעיירה לינדאו שבדרום גרמניה, ואז חצינו לשוויץ וביקרנו בה בערים ברינץ (בה נסענו ברכבת קיטור מיוחדת שנוסעת בתוואי הררי), גרינדלוולד (שם עלינו על רכבל אל הר פירסט המושלג), אינטרלאקן (שם לנו באחד הקפינגים היפים בשוויץ ואולי באירופה), לוצרן (בה ביקרנו בעיר העתיקה) וציריך (שבה בעיקר הצטיידנו במזון כשר), כמו כן ביקרנו גם במפלי הריין, בעמק המפלים לאוטרברונן וכן באי הפרחים Insel Mainau, וחזרנו חזרה למינכן. זה בקצרה. אבל יש כל כך הרבה דברים מעניינים ורלוונטיים נוספים, ושוויץ כל כך מהממת שאי אפשר להסתפק בסיכום התמציתי הזה.
·יום ד' 3.5.23 - יום ראשון לטיול (נחיתה, קבלת הקרוואן, הצטיידות, אגם לינדאו)
ביום רביעי קמנו כל המשפחה לפנות בוקר, בשעה 3 בבוקר, ויצאנו ברכבנו לשדה התעופה.
v טיפ - עוד לפני שהלכנו לישון הורדנו את כל המזוודות לרכב, וכך כשקמנו פשוט ירדנו עם תיקי הגב שלנו ושתי הבנות וחסכנו זמן התארגנות יקר בבוקר. חניה בחניון לטווח ארוך בטרמינל 3 עולה 40 ₪ ליום, כשלפעמים זה יוצא יותר זול ממונית לשדה התעופה הלוך ושוב.
הטיסה שלנו למינכן הייתה בשעה 6 בבוקר, בחברת אל-על. כמה שאוהבים לרדת על אל-על, בסוף איתה מרגישים הכי בנוח בחו"ל, בייחוד עם ילדים במטוס. נציין שכמו מטיילים ישראלים רבים (בייחוד מטיילים דתיים רבים שצריכים לסחוב מהארץ מזון, כלי מטבח וקופסאות שימורים לרוב) גם לנו היה משקל עודף (די משמעותי..) בחלק מהמזוודות שנשאנו איתנו, אך יאמר לזוכת אל-על שהם החליקו לנו את החריגה ולא חייבו אותנו על החריגה, ובאופן כללי השירות היה טוב והמחיר סביר (400 דולר הו"ש עם מזוודה, 300 דולר הו"ש עם טרולי בלבד).
נחתנו בשעה 9 בדיוק בשדה התעופה הבינלאומי במינכן, לערפל קודר שעטף את השדה והעיר כולה. התחלנו לחשוש שכך הולך להיראות כל הטיול שלנו. התחזית, כשבדקנו אותה מהארץ בימים שלפני הטיול, הראתה שאמור לרדת גשם ברצף כמעט לאורך כל הטיול שלנו בכל האיזורים שבמסלול שלנו לשוויץ, וגם במסלולים האלטרנטיביים לאוסטריה או לצפון איטליה. בסוף עד הרגע האחרון עוד התלבטנו אם לשנות את המסלול, אך לבסוף (בין השאר כי לא היה נראה לפי התחזית שבמקומות אחרים המצב טוב יותר) החלטנו לדבוק במסלול המקורי שלנו - החלטה שבדיעבד התבררה נכונה כי בפועל ירד מעט גשם, וגם זה רק בימים האחרונים של הטיול ובעיקר בערבים.
אז נסענו מהשדה עם מונית (גדולה.. שנוכל להיכנס שנינו עם שתי הבנות שלנו, שתי המזוודות שלנו וארבעת הטרולים) היישר לתחנת ההשכרה DRM שממוקמת בעיירה קטנה חצי שעה נסיעה ממינכן בשם market schwartz. שילמנו לנהג המונית את שכרו כולל טיפ על כך שהכניס אותנו לתוך התחנה עצמה ופרק לנו את המזוודות והתפנינו להתחיל את תהליך הצ'ק אין שכולל את החתימה על כל הטפסים הבירוקרטים הקשורים לקרוואן (ויש רבים כאלו) וכן הדרכה "על רטוב" על כל מערכות הקרוואן מבפנים ומבחוץ.
v טיפ - עקרונית, קבלת הקרוואן היא החל מהשעה 15 בצהריים והחזרתו היא עד השעה 9-10 בבוקר (בדומה לשעות קבלה ויציאה מחדרי לינה בבתי מלון). מאחר והטיסה שלנו נחתה ב9 בבוקר, ולא ממש היה לנו מה לעשות עם כל הדברים עד הצהריים (מה גם שרצינו להרוויח את היום ולהספיק לעשות נסיעה רצינית דרומה) יצרנו קשר עם חברת ההשכרה הגרמנית (באמצעות מיילים, עוד מהארץ) ובקשנו להקדים את שעת קבלת הקרוואן. להפתעתנו קבלנו תשובה לגמרי שירותית ואדיבה, לפיה ככל ולא יהיה עומס בתחנה, והקרוואן יהיה פנוי, נוכל להקדים ולקבלו ללא תשלום. ואכן כך היה (אגב אותו הסיפור בדיוק גם לגבי היום האחרון כפי שאכתוב בהמשך). אציין שזה טיפ שקשה לי להאמין שיתפוס בעונות השיא של יולי ואוגוסט, שאז מומלץ למעוניינים פשוט להוסיף ולשלם על עוד יום השכרה וכך לקבל את הקרוואן קודם או להחזירו מאוחר יותר ביום האחרון.
תהליך קבלת הקרוואן הוא ארוך, ומומלץ להיות בקשב רב לנאמר על ידי נציגי חברת ההשכרה ולא לנסות לזרז. הרבה מידע חשוב זורם בבת אחת, ואחר כך לפעמים אין את מי לשאול ונתקעים וחבל. (כדאי אפילו לרשום במחברת או להשריט דברים חשובים). הנחת המוצא היא שכל מה שנציגי החברה אומרים הוא חשוב, בייחוד ובפרט למי שזו לו הפעם הראשונה עם קרוואן (כמונו). כל התהליך של הקליטה ארך לנו כ-3 וחצי שעות. שאלנו שאלות רבות, והתנסינו בעצמנו בכל הפירוקים וההרכבות של הכיסאות והשולחנות, פתיחה וסגירה של חלונות, חיבורים של מים וחשמל וכו'. אגב, כאנקדוטה מעניינת ואולי מפתיעה, קיים בתחנת ההשכרה חדר משחקים גדול ויפה שבו הבנות שלנו שיחקו בזמן הזה, כשבחדר הזה היו משחקים וספרים רבים גם בעברית. מסתבר שמטיילים ישראלים רבים פוקדים את תחנת ההשכרה במינכן והם בהחלט ערוכים לארח אותנו באופן נעים.
v טיפ - נציג חברת ההשכרה במקום (בשם שטפן, בחור מאד נחמד עם אנגלית מעולה) הציע לנו באדיבותו לאחר שראה את כמות המזוודות שבאנו איתה, שנפרוק את תכולת המזוודות במקומות האחסון הרבים שבקרוואן, ונשאיר את המזוודות (הריקות) בתחנה עד שנחזור. לא היינו חושבים לבקש את זה, אבל אין ספק שהעובדה שהשארנו את המזוודות הריקות בתחנת ההשכרה הפכה את השהות שלנו בקרוואן לאורך כל הטיול למרווחת ונעימה הרבה יותר. מומלץ לנסות לבקש, אין מה להפסיד (תא המטען בקראון הוא די קטן, ולרוב הוא גם מלא בציוד שמקבלים בתחנת ההשכרה - כיסאות מתקפלים, שולחנות, כבל חשמל, כלי אוכל, כלי ניקוי וכו', ככה שלפעמים מטיילים אחרים כתבו שהמזוודות הריקות מכורח המצב פשוט מטיילות כל הזמן בקרוואן, פעם במקלחת, פעם על המיטה מעל הקבינה, פעם על הכיסא של הנהג.. נוח זה לא).
בשעה 14 יצאנו סוף-סוף עם הקרוואן מתחנת ההשכרה כאשר התחנה הראשונה שלנו הייתה הסופר-מרקט הסמוך בשם Kaufland שם הצטיידנו במוצרי מזון רבים. לאחר מכן תדלקנו (כי את הקרוואן קיבלנו עם רבע מיכל בלבד) ויצאנו לדרך בכביש המהיר 96A לכיוון אגם בודנזי (המכונה גם אגם קונסטנץ) אשר לידו העיירה לינדאו שבה נעביר את הלילה הראשון.
כבר כשיצאנו מתחנת ההשכרה העננים הסתלקו ופינו את המקום לשמש, שלמעשה נשארה איתנו כמעט לאורך כל הטיול (בניגוד לכל התחזיות..). את הנסיעה לעיירה לינדאו, שארכה כשעתיים וחצי, עשינו כמעט ללא עצירות, למעט עצירה אחת לאכול ליד נחל כלשהו שמצאנו באישזהו מקום לא ממש מוסדר.
הגענו לכניסה לאתר הקמפינג Park Camping Lindau am See בשעה 20:10 בערב. למרות שנסענו כמעט ברצף, בסופו של דבר איחרנו את המועד האחרון לכניסת קרוואנים למחנה (כמעט בכל אתרי הקמפינג באירופה מדובר בשעה 20 בערב), ולכן את החניה בלילה הראשון עשינו "חניה יבשה" (קרי, ללא חיבור של הקרוואן למים וחשמל). חנינו בצמוד לאתר הקמפינג כך שלא היננו לבד ויכלנו להשתמש, כמובן באישורו של בעל המקום, בשירותים ובמתקנים של האתר שכללנו גם כיורים לשטיפת כלים, מקלחות, ומכולת. (לפי מה שנמסר לנו, לא מומלץ לעשות יותר משתי חניות יבשות בשני לילות רצופים מאחר והדבר עלול לגמור את המצבר של הרכב, אבל חניה אחת ללא חיבורים אינה בעייתית).
v טיפ - מומלץ מאד לתכנן את מועד ההגעה לחניון הקמפינג באופן כזה שגם אם יהיו פקקים או עיכובים בלתי צפויים, עדיין ההגעה בפועל תהיה לפני השעה 20 בערב, כי אחרת הרבה מהמקומות פשוט נסגרים ואין עם מי לדבר.
האתר היה די מלא בקרוואנים ביחס לאתרים האחרים שהיינו בהם בלילות האחרים, וההתרשמות שלנו מהמקום הייתה סבירה מינוס. השירותים לא היו מאד נקיים, והקמפינג עצמו לא היה יפה במיוחד. בערב ישבנו ליד האגם, שמהגדה השנייה שלו כבר יכלנו לראות את פסגות הרי האלפים אליהם אנו עתידים להגיע בהמשך הטיול. הכנו ארוחת ערב זריזה במטבח שבקרוואן והלכנו לישון שמחים ועייפים .
· יום ה' 4.5.23 - יום שני לטיול (מפלי רייכנבאך, ברינץ)
בוקר יום חמישי היה שמשי ונעים. לאור תחזית מעודכנת של מזג האויר לפיה היום ומחר צפוי להיות שמשי, החלטנו לנסות להגדיל הספקים ולנסות לצמצם מרחקים, כך שכבר היום ומחר נגיע לאיזור האלפים במרכז שוויץ, ואת הביקור העירוני בעיר לוצרן נדחה לשבוע הבא.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר זריזה של כריכים וקורנפלקס עם חלב, יצאנו לסיבוב הליכה ליד האגם, ודי מהר יצאנו כבר לדרך. בשעה 9 וחצי לערך כבר היינו מאורגנים לנסיעה והתחלנו את הדרך לשוויץ. בדרך לשוויץ חצינו את אוסטריה ועברנו במנהרה ארוכה מאד. הגבול בין גרמניה לאוסטריה לא מורגש בכלל, לעומת זאת בגבול בין אוסטריה לשוויץ כן יש חיילים ועמדת בידוק, אם כי לא שואלים שאלות ולא מבקשים אפילו לראות דרכונים. עוד נקודה חשובה ביחס לשווייץ - הרבה מהכבישים בשוויץ הם כבישי אגרה (לא מדובר בהכרח רק בכבישים המהירים), אי אפשר באמת להימנע מנסיעה בהם, וחייבים לקנות מראש מדבקה באחת מתחנות הדלק הסמוכות למעברי הגבול בכדי שלא לקבל קנס גבוה.
v טיפ - תוקף המדבקה אותה רוכשים היא לשנה שלמה (!). לא ניתן לרכוש לתקופה קצרה יותר (העלות - 40 פרנקים שוויצרים). ולכן, אם יודעים שמתכננים לצאת לשוויץ, כדאי לבדוק עם תחנת ההשכרה אולי לרכב שלכם כבר יש מדבקת אגרה כזו ולא תצטרכו לשלם. לנו בכל אופן נאמר שאין מדבקה בתוקף, ולכן קנינו מדבקת אגרה, עם תוקף של שנה כאמור (מקווים שמישהו נהנה ממנה אחרינו..).
נסענו משך של כ-3 שעות עד שהגענו לעיירה מירינגן (Meiringen), שם יש מספר אתרים יפים מאד, בהם קניון הארה (בו נבקר ביום ראשון) ומפלי רייכנבאך. אל ראש ההר ממנו צופים במפל רייכנבאך העוצמתי עלינו באמצעות רכבת אנכית מיוחדת (פוניקולר) שיוצאת כל רבע שעה. הנסיעה ברכבת הזו היא חוויה בפני עצמה, והנוף מאוד יפה וגם המחיר זול יחסית (16 פרנק למבוגר, חינם לילדים. התמזל מזלינו ועלינו עליה ביום פתיחת העונה, אז גם זכינו לחצי מחיר בשל כך). מנקודת הירידה מהרכבת למעלה יש כמה קטעי הליכה וטיפוס רב במדרגות, עד לנקודת התצפית העליונה. לאורך הדרך הדרך ישנן מספר נקודות תצפית אל המפל, ובסיום הסיבוב חוזרים חזרה אל הפוניקולר, ויורדים איתה למטה. הבנות שלנו (והאמת שגם אנחנו..) התעייפו בשלב מסוים של הטיפוס ולכן הסתפקנו בתצפית בחצי הגובה שגם ממנה נשקף נוף מהמם ועוצר נשימה של הרים ירוקים שמיים כחולים ומפלים, ולא העפלנו עד לתצפית העליונה שם שוכנת מסעדה ובית קפה לחובבי הז'אנר.
לאחר הסיבוב הרגלי על ההר, ירדנו בפוניקולר בחזרה למטה, נחנו קצת במדשאות הירוקות של העיירה הקסומה, חזרנו לקרוואן ושמנו פעמינו לחניון הקמפינג (הפעם נחושים להספיק להגיע בזמן). את הלילה בחרנו להעביר בחניון קמפינג קטן ומשפחתי על שפת אגם ברינץ (Brienzersee), בשם Camping Seebucht Brienz שקיבלנו עליו המלצות ממקומיים. ואכן, הגענו בזמן, וקיבלה את פנינו בעלת המקום (שמייד זיהתה שאנחנו ישראלים לפי המבטא, ואפילו סיפרה שהייתה פעם בישראל). בעלת המקום הובילה אותנו לעמדה צמודה לאגם, במיקום טוב ופרטי. למעשה, היינו כמעט לבדנו בקמפינג הזה, שיחסית לקמפינגים האחרים שהיינו בו היה קצת פחות מתוחזק, ואחד היחידים שבשביל מקלחות חמות היינו צריך לשלשל כל 3 דקות מטבע של פרנק למכונה צמודה שהייתה ליד המקלחות. גם עמדת ריקון המים האפורים והשחורים לא הייתה נוחה במיוחד ודרשה לא מעט תמרונים. לכן, הקמפינג מומלץ למי שמחפש קרבה לטבע ושקט, ופחות למי שמעוניין בפסיליטיס ברמה גבוהה ותנאים נוחים. הכנו ארוחת ערב מפנקת מול האגם היפהפה, סידרנו את הקרוואן למצב לילה, והלכנו לישון עייפים אך מרוצים ממזג האוויר וחוויות היום שעבר.
· יום ו' ושבת 5-6.5.23 - ימים שלישי ורביעי לטיול (גרינדלוואלד, רכבל להר פירסט, לאוטרברונן, אינטרלאקן)
בוקר יום שישי הגיע, והיה כל כך יפה בחוץ שהחלטתי לרוץ ריצת בוקר קלילה לאורך האגם והעיירה המנומנמת ברינץ. הנוף היה כל כך יפה, שריצת הבוקר מהר מאד הפכה לרצף של עצירות לתצפית, ואז ליוגה בנקודה מסוימת ממנה נשקפה הזריחה. היום מאיר בעונה זו בשוויץ מוקדם מאד (סביב 5 בבוקר), אך בגלל ההרים הגבוהים הזריחה היא רק בשעה 7 בבוקר, כך שגם הפחות חרוצים שבינינו יכולים להצליח ולתפוס את הזריחה המהממת בשהותם באיזור. לאחר מכן חזרתי, הבנות התעוררו משנת היופי שלהן, וכל המשפחה התארגנו על ארוחת בוקר, ריקון מים משומשים ומילוי מים טריים, נפרדנו לשלום מבעלת המקום (לא לפני שבקשנו שתצלם תמונה של כולנו על שפת האגם) ויצאנו לדרך.
היום בחרנו להתמקד בהרי האלפים. התחנה הראשונה שלנו היום הייתה העיירה גרינדלוואלד (Grindelwald). העמק בו שוכנת העיירה גרינדלוואלד הוא עמק רחב ידיים, תחום מכל עבריו בהרים מהגבוהים של שוויץ שפסגותיהם מושלגות. הנסיעה אורכת חצי שעה, ומומלץ לבחור את הנתיב שעובר מזרחית לאגם ברינץ, ממנו נשקף לאורך כל הנסיעה האגם והרי האלפים, ולא את כביש 9 המהיר יותר אבל שרובו עובר דרך מנהרות. הבתים בגרינדלוואלד הם בתי עץ קטנים, והיא ממש נראית כלקוחה מהסרט היידי בת ההרים. לאחר שחנינו בחניון בעיירה (חניון גדול דיו גם לקרוואנים, ואפילו ללא תשלום) עלינו על רכבל לפסגת הר פירסט בגובה 2,100 מטר מעל פני הים. בחרנו לקחת את הרכבל עד לתחנה הסופית שלו ולא לרדת בתחנת האמצע, בחירה שאמנם הכפילה את המחיר של החוויה (שהיה בהחלט גבוה בכל קנה מידה) אבל לגמרי הוכיחה את עצמה. הנסיעה ברכבל מעלה ארכה כחצי שעה, והחל מחצי הדרך כבר התחלנו לראות מתחתינו את השלג. כשירדנו מהרכבל שבתחנה שבראש ההר מסביבנו היה רק שלג לבן ונוף עוצר נשימה של פסגות הרים משוננות ומצנחי רחיפה רבים. היינו כה גבוהים שהעננים היו מתחתינו. עשינו את המסלול המעגלי שעובר דרך מספר נקודות תצפיץ ושבילים תלויים, אכלנו ארוחת צהריים, וירדנו חזרה ברכבל אל הקרוואן.
התחנה השנייה שלנו היום הייתה עמק המפלים המקסים לאוטרברונן (Lauterbrunnental), שבו יש 72 מפלים (הגדול שבהם בגובה 300 מטרים) אשר נשפכים ממצוקים אדירים אל עבר עמק פסטורלי עם כרי דשא מוריקים ופרעות שרועות באו ומסתובבות חופשי בין המטיילים. לאוטרבורנן סמוכה לגרינדלוולד והגענו אליה עם הקרוואן בנסיעה של כעשרים דקות נוספות, אם כי כאן צריך לומר שהנסיעה היא בכבישים מפותלים ולעתים די צרים (אבל - קרוואן, וגם משאיות ואוטובוסים, יכולים לעבור ללא קושי גם בדרך זו). הסתובבנו במקום רגלית, ונהינו מהנופים ומהטבע המפעים. ראוי לציין שיש חניון קמפינג גדול מאד של TCS בתוך העמק למעוניינים. כמו כן, ליד אחת הבקתות שם יש דוכן עם מקרר שבו מבחר גבינות המיוצרות במקום מהחלב של הפרות המקומיות, לצערנו מטעמי כשרות לא יכלנו לקנות ולטעום, אבל נראה שווה מאד (הרכישה היא עצמאית, לוקחים את הגבינה מהמקרר, רושמים בפנקס הסמוך ומשלשלים את סכום הכסף לתוך תיבת עץ צמודה).
היעד הבא שלנו היה קמפינג Lazy Rancho שבעיירה אינטרלאקן הסמוכה, בו תכננו להעביר את השבת.
v טיפ - הקמפינג "סומן" על ידינו מראש כקפמינג לשהייה בשבת, היות וקראנו בבלוגים של מטיילים אחרים, וכן בדירוג בגוגל, שמדובר בקפינג יפה במיוחד, עם פסיליטיס ברמה גבוהה כולל גן שעשועים ובריכה. הבריכה אמנם עדיין הייתה סגורה במועד שבאנו, אבל גן שעשועים זה משו שהיה הכרחי על מנת להעביר שבת שלמה בקפמינג, והיה גם המון דשא ומרחבים להסתובב בהם רגלית. לשומרי שבת מומלץ לבחור בשבת קמפינג בדירוג גבוה, עדיף עם מתקנים לילדים ואפשרות לשמור אוכל במקרר של המקום (בגלל שלעתים יש מנורה במקרר שבקרוואן, כמו שהיה אצלנו, מה שאילץ אותנו לכבות את המקרר שלנו בשבת). לעוד טיפים בנושא השבת אפשר לפנות אליי במייל שבסוף ואשמח לעזור.
הגענו כשעתיים לפני כניסת השבת לאתר הקמפינג, בישלנו אוכל לשבת, התקלחנו והכנסנו את השבת. ממש בסמוך להגעתנו למקום, כאילו חיכה לבואנו, התחיל לרדת גשם קל (לראשונה מאז תחילת הטיול). הגשם המשיך גם אל תוך הלילה אבל בבוקר כבר פסק וזרחה השמש שוב. אגב, זו חוויה מאד יוצאת דופן לישון בקרוואן החמים ולשמוע את טיפות בגשם מטופפות על גג הקרוואן והחלונות. את השבת בגדול העברנו באכילה, משחקי קופסה, קריאה, שינה וגן שעשועים. למרות החשש שלנו משבת כל כך ארוכה (יוצאת ברבע לעשר בלילה) היה כיף מאד ולבנות וגם לנו הייתה שבת מגבשת, ובעיקר - הזדמנות למנוחה אחרי כמה ימים די מעייפים של לא-מעט נסיעות ארוכות.
· יום א' 7.5.23 - יום חמישי לטיול (מפלי ST BEATUS CAVES, קניון הארה, רכבת Brienz Rothorn Bahn)
ביום ראשון בבוקר נפרדנו לשלום מאתר הקמפינג בו שהינו 2 לילות. ביציאה, כשבקשתי לתמרן את הרכב כדי להגיע לבור הניקוז של המים האפורים, עשיתי פרסה עם הרכב וקצת עליתי על הדשא, וקבלתי מייד נזיפה מבעל המקום.. (מסתבר שזה היה אסור ולא ידענו, כדאי להיזהר).
יצאנו לדרך כאשר היעד הראשון שלנו היה SAINT BEATUS CAVES. מקום מדהים ובו מפלים סימטריים עם גשרי עץ יפים, עם שביל הליכה נגיש שעולה עד למעלה למערות שבהם יש מוזיאון (אליו לא נכנסנו). אחד המקומות היפים ביותר בטיול הזה לדעתנו. ללא ספק מקום חובה שמי שבאזור חייב לעבור דרכו (6 דקות מאינטרלאקן, הכניסה למפלים עצמם היא חינם).
v כאנקדוטה, כאשר חזרנו לחניון מהסיבוב במקום גילינו שהחניון (שהיה ריק בבוקר כשהגענו) התמלא לחלוטין ושני רכבים נצמדו אלינו מלפנים ומאחור עד כדי סנטימטרים ספורים באופן שלא איפשר לנו לצאת מהחניה. זה היה מאד מבאס, ובסופו של דבר חיכינו בערך שעתיים בחניון עד שהגיע אחד מבעלי הרכבים "לשחרר" אותנו. בינתיים ניצלנו את הזמן לארוחת צהריים (מזל שהמטבח תמיד איתנו..) אבל בכל זאת זה גרם לנו לקצת שיבוש בלוז שתכננו, ולכך שנאלצנו לפספס את רכבת הקיטור של השעה 14 שתכננו לקחת, ובמקומה לקחת את הרכבת הבאה בתור (האחרונה) של השעה 16 תוך ידיעה שככל הנראה הגשם שכבר ראינו בתחזית שצפוי לרדת, יתפוס אותנו באמצע. מסקנה - תמיד להחנות באופן שיהיה קל גם לצאת (להשאיר מרווח, פנים ליציאה, וכו').
היעד הבא שרצינו להספיק זו רכבת הקיטור המיוחדת שנוסעת על תוואי הררי גבוה מאז 1892, מתחנת ברינץ אל עבר פלנאלפ (Planalp). יצאנו לדרך מייד לאחר שהצלחנו להיחלץ מהחסימה מתוך רצון לנסות להספיק עוד מקום יפהפה שגם קיבלנו עליו המלצות קודם הטיול - קניון הארה, או Aareschlucht בשמו המקומי. מדובר בקניון צר שבתוכו עובר נהר הארה, כאשר לאורך הקניון ישנו שביל תלוי שניתן ללכת עליו ממש מעל הנהר עם מי הטורקיז (קצת מזכיר את שביל הבניאס התלוי למי שמכיר). מקום נחמד, לא מאסט, אבל לא יקר ולמי שכבר נמצא גם ככה באיזור מומלץ.
לאחר מכן נסענו חזרה לברינץ, שם עלינו על רכבת הקיטור הישנה Brienz Rothorn Bahn אשר עולה בנסיעה איטית ובתוואי ציורי שעובר דרך מנהרות בסלע וגשרי עץ את כל הדרך מברינץ אל Rothorn בגובה 2,350 מטר. אנחנו ירדנו בתחנה הביניים Planalp היות והרכבת פועלת רק החל מאמצע יוני בתוואי המלא. (היום, 7.5, היה היום הראשן של הפעלת הרכבת בתוואי הביניים שלה בעונה הנוכחית. למעשה בטיול שלנו היו 2 אטרקציות שנפתחו בדיוק ביום שבו הגענו אליהם, רכבת הקיטור הזו, והפוניקולר ברייכנבאך. לכן, מומלץ למי שמעוניין לטייל מחוץ לעונה לבדוק היטב קודם לטיול אילו אתרים פתוחים, היות שרבים מהאתרים, האטרקציות וגם הקמפינגים, נפתחים בהדרגה רק החל מסוף אפריל, ונסגרים בסוף אוקטובר).
כפי שצפינו, גשם החל לרדת כשהיינו בדרכנו חזרה עם רכבת הקיטור לברינץ (המסלול הוא הלוך ושוב, עם עצירה של חצי שעה על הפסגה). כשיצאנו הזדרזנו להיכנס לקרוואן שחנה בסמוך, ויצאנו לדרך צפונה לכיוון אתר הקמפינג TCS camping luzern-horw. הגענו לקמפינג בגשם שוטף, עשינו צ'ק אין, והתמקמנו במגרש שיועד לנו, בו נשהה את שני הלילות הבאים.
v טיפ - כאשר מעוניינים לעשות טיול עירוני, להבדיל מטיול טבע או נופים, מומלץ ללון באתר קמפינג סמוך ל-2 לילות לפחות, ואז להשאיר את הקרוואן במקום ולצאת לעיר עם תחבורה ציבורית (אחרת צריך לפנות את הקרוואן עד 11 או 12 בצהריים). הרבה יותר פשוט למצוא חניה ולהתנייד באופן זה, ופעמים רבות מקבלים גם כרטיסי נסיעה תחבורה ציבורית חינם מאתר הקמפינג.
· יום ב' 8.5.23 - יום שישי לטיול (לוצרן)
את יום שני ייעדנו כולו לטיול רגלי עירוני בעיר לוצרן - Luzern. לוצרן עיר עתיקה ששוכנת בסמוך לאגם גדול שנושא את שמה, ועל מורדות רכס הרי האלפים. בשל העובדה שהעיר העתיקה שממנה צמחה העיר השתמרה כמעט במלואה היא מהווה מוקד משיכה משמעותי לתיירים לאורך כל השנה. יש בה מוזיאונים רבים, מסעדות, אולמות תרבות ומופעים, אבל אנחנו העדפנו פשוט להסתובב ולשוטט בין הגשרים היפים, הסמטאות והמבנים המיוחדים. אתרים שעברנו בהם בביקור בעיר -
גשר העץ המפורסם, גשר הקפלה, המעוטר בציורים מבפנים, העובר מעל נהר רוס שחוצה את העיר.
חומות העיר העתיקה שנבנו במאה ה-14, ועליהם ניצבים 9 צריחים שעל חלקם ניתן לטפס. על אחד מהם, עליו טיפסנו, ניצב השעון העתיק ביותר בעיר שנבנה במאה ה-15, ומצלצל בכל שעה עגולה.
כיכר הברבורים Schwanenplatz - כיכר בנמצאת בתחילתה של הטיילת לאורך גדת האגם, ושבה בעונות מסוימים בשנה יש עשרות ומאות ברבורים. כשאנחנו היינו הם כנראה היו בנדידה, כי למעט אחד תועה לא ראינו בכלל ברבורים (והתאכזבנו..)
בלוצרן ביקרנו גם במספר חנויות, קנינו מטריות ובועות סבון לבנות, וקצת מזון וחידוש מלאי. שכחנו לקחת את העגלה איתנו לטיול בלוצרן (בהחלט טעות) והבת הקטנה שלנו בשלב מסוים מאד התעייפה מההליכה. אז לאחר שעשינו כמה הפסקות מנוחה, ולמרות שיש עוד מקומות מומלצים רבים לביקור בלוצרן, החלטנו לחזור חזרה לאתר הקמפינג. בנוסף, התחיל טפטוף קל ואמנם היו לנו מטריות אך רצינו להספיק להגיע לקרוואן לפני שגשם זלעפות יתפוס אותנו. אז חזרנו חזרה לאתר הקמפינג סביב השעה 16 וחצי (הגשם כבר ירד חזק בשלב זה), והפעם התארגנו עם ארוחת ערב ומקלחות בנחת והלכנו לישון יחסית מוקדם יותר מבלילות הקודמים.
· יום ג' 8.5.23 - יום שביעי לטיול (ציריך, מפלי הריין)
הגשם פסק כבר באמצע הלילה, ובבוקר שוב קמנו ליום יפה. בטרם עזיבה החלטנו ליהנות קצת ממה שיש למקום להציע, וביקרנו באגם הסמוך, ובגן השעשועים (שם הבנות התחברו עם אחת הבנות המקומיות, שאף חלקה איתם את הדלי והכף בארגז החול). לאחר מכן התארגנו ויצאנו מאתר הקמפינג עם הקרוואן כשפנינו לכיוון ציריך, העיר הקרובה ביותר בשוויץ בה יש קהילה יהודית וסופר מרקט כשר שבו ניתן לקנות כמעט כל דבר שיש בארץ (כולל חומוס, במבה, שניצל טבעול וכו').
v טיפ חשוב - האמת שזה הרבה יותר מטיפ, זה עצת זהב. לעולם אל תיסעו עם הקרוואן ברוורס בלי מכוון אחורי (!). אין שדה ראייה לאחור בכלל, וזה שקול לנסיעה בעיניים עצומות. בפעם היחידה שבה אשתי לא כיוונה אותי בנסיעה אחורה, ביציאה מהחניה בקמפינג האחרון בלוצרן, התנגשתי קלות באחד הסלעים שתיחמו את השביל, ושברתי את הפגוש האחורי.. זה לא נעים בכלל וחבל. המזל שלנו הוא שמדובר היה במכת פח קלה יחסית שלא הפריעה לנו להמשך הטיול, אבל בהחלט חויבנו על מלוא ההשתתפות העצמית כשהחזרו את הקרוואן (ובצדק). ועל כן - כדאי להיזהר. (טיפ חובה נוסף הוא, כמובן, לעשות ביטוח ביטול השתתפות עצמית - ועל כך אכתוב בהמשך).
ציריך עצמה אינה עיר יפה במיוחד, והיא אף מתויגת במספר אינדקסים כעיר הכי יקרה בעולם, ועם קרוואן בכלל שאין סיבה להיכנס אליה. אנחנו התקשינו מאד למצוא בה חניה (בערך חצי שעה הסתובבנו סביב עצמנו), וכשמצאנו זה היה בתשלום כמובן ורק לחצי שעה, ככה שאת הקניות בסופר עשינו כמעט בריצה כדי להספיק לחזור. לכן אם אין סיבה (כמו לקנות אוכל כשר לדוגמה) לדעתנו אין סיבה לעבור או לטייל בה.
לאחר הקניות - שמנו פעמינו ליעד הבא - מפלי הריין המפורסמים, שמוכרים בעיקר בגלל שמהווים יעד חובה לכל מטיילי היער השחור. ההגעה למפלי הריין מאד נגישה, והחניה מאד מאד נוחה (יש חניון ענק נפרד שמיועד רק לקרוואנים, והוא חינמי ומאפשר גם לינה למעוניינים). מפלי הריין כשלעצמם מאד מרשימים ועוצמתיים. ההליכה לא ארוכה ומייד מגיעים למפלים דרך שביל עם מדרגות שיורד ממבצר ישן לעבר הנהר. כשיורדים למטה יש אפשרות (שכמעט כולם בוחרים לקחת אותה) לקחת הפלגה בסירות מנוע קטנות אל קרבת המפלים. אנחנו בחרנו את המסלול הכחול, שעובר בסמוך למפלים, אבל לא מגיע עד אליהם ממש (ישנה אפשרות גם לסירה שמורידה את הנוסעים על אי קטן בתוך המפלים לסיבוב של רבע שעה ואז חוזרת לקחת אותם, אנחנו בחרנו שלא לעשות זאת בגלל שחששנו מהחלקות וכו'). הנהג של הסירה היה נחמד באופן חריג, ניאות לצלם אותנו מיוזמתו תוך כדי ההפלגה ואף הושיב את הבנות שלנו (שהספיקו בינתיים להתיידד איתו) על הכיסא שלו.
לאחר מכן עלינו חזרה, הבנות שיחקו קצת במין גן שעשועים מאולתר שהיה ליד המסעדה, ולאחר שאכלנו את הכריכים והפירות שהבאנו אתנו, חזרנו חזרה לקרוואן כשבמקביל - החל שוב טפטוף קל.
· יום ד' 10.5.23 - יום שמיני לטיול (Insel Mainau - אי הפרחים)
בוקר יום רביעי הגיע, וכבר מתחילים להרגיש את הסוף..
v טיפ - על מנת לנסות למצות כמה שאפשר את היום הלפני האחרון, ומאחר והטיסה שלנו מחר רק בשעה 20 בערב, הרמנו טלפון לתחנת ההשכרה ובדקנו אם ניתן להחזיר את הקרוואן בשעה מאוחרת יותר. קבלנו תשובה חיובית לפיה ניתן להחזיר את הקרוואן מחר בשעה 14 במקום 10. הגרייס הזה אפשר לנו למצות את היום בצורה טובה יותר, בגלל שהיינו עדיין רחוקים ממינכן מרחק 330 ק"מ (5.5 שעות נסיעה), ואם היינו צריכים כבר מחר בבוקר להחזיר את הקרוואן מחצית מהיום היתה צריכה להיות מוקדשת לנסיעה על מנת להתקרב מרחק של עד שעה ממינכן. בזכות תוספת השעות הרווחנו פיצול של הנסיעה לשניים, וכך לנו בקמפינג שנמצא באמצע הדרך, וגם התארגנו בבוקר המחרת הרבה יותר בנחת. מדובר טיפ שיכול להיות רלוונטי בעיקר למי שנוסע מחוץ לעונה שאז הקרוואנים פנויים יותר ותחנות ההשכרה גמישות יותר.
את היום הנוכחי כולו הקדשנו למקום מופלא, המקום היחיד בטיול שלנו שהכרנו רק דרך האינטרנט ולא ממש דברנו עם מישהו שהיה בו קודם לכן - Insel Mainau. ובכן, ההימור השתלם בגדול. נסענו מהקמפינג ישירות ל-Insel Mainau שזה שם של אי קטן ויפהפה שהגישה אליו היא רק רגלית (דרך גשר), הממוקם בתוך אגם קונסטנץ/ בודנזי. האי כולו מכוסה באלפי פרחים מסוגים שונים, במרקמים שונים וצבעים מרהיבים. קצת כמו גני הבהאיים, על אקסטרים. האי גדול למדיי (הליכה רציפה מקצה לקצה אורכת כשעה), כאשר בכל אזור יש פרחים מסוג שונה, כמו גם חיות בית שניתן להאכיל וללטף, ואגף שלם (פשוט מדהים) של פרפרים בגודל כף יד בכל צבעי הקשת שמתעופפים מסביב למטיילים ופשוט דורשים שיצלמו אותם. כל הדרך רצופה בפסלים שעשויים מפרחים, מזרקות, ספסלים מעוטרים, ובסוף מגיעים לארמון נופש שלפי מה שהיה כתוב במקום שימש את המלכה מרי לואיז. הבנות שלנו "עפו" על הארמון, הרגישו נסיכות בעצמם ונהנינו מאד גם מהפרפרים הגדולים והפרחים הצבעוניים. מקום מאד מומלץ!! אפשר להעביר שם בכיף יום שלם, ובנחת, בלי להרגיש מיצוי.
בערך בשעה 17 התקפלנו מהמקום, חזרנו לקרוואן, והתחלנו את הנסיעה צפונה ומערבה לכיוון מינכן. את ההחלטה באיזה קמפינג לישון הפעם קיבלנו פשוט לפי הדרך: כאשר הגיעה השעה 19 וחצי, בדקנו בגוגל מאפס איפה הקמפינגים הסמוכים אלינו, ובחרנו באחד מהם (לאחר שווידאנו כמובן עם בעלת המקום בטלפון שהוא עדיין פתוח, לאור הקרבה לשעה 20, שכזכור, כל הקמפינגים כמעט ללא יוצא מן הכלל נסגרים בה).
אני חושב שהתיאור "באמצע שום מקום" הוא התיאור ההולם ביותר לקמפינג האחרון שהגענו אליו ((CAMPING OTTOBEUREN GmbH, והוא גם היה המוזר ביותר.. בלילה היה חושך מוחלט מכל עבר, ושקט מוחלט, ולמעט הביתן המרכזי שבו היו מרוכזים השירותים, המקלחות והקבלה - לא היה בו דבר. בנוסף, בגלל העונה ובגלל שהיה לילה גשום מאד היינו כמעט היחידים (הגשם התחיל לרדת כשהיינו בדרך, והמשיך כבר ברצף עד למחרת כשהחזרנו את הקרוואן ונסענו לשדה). אבל, לנו המקום היה נוח מאד, והוא גם היה נקי ומסודר מאד ובאופן מפתיע המקלחות היו חמות, כלולות במחיר, וללא הגבלת שימוש.
· יום ה' 11.5.23 - יום תשיעי לטיול (מינכן, החזרת קרוואן, חזרה לארץ)
יום חמישי - היום האחרון של הטיול המופלא. קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר אחרונה בקרוואן, ארגנו את כל מה שצריך לארגם לקראת החזרה (ניקיון פנימי, ריקון מים אפורים ושחורים, מילוי מים וכו') ויצאנו לדרך לתחנת ההשכרה DRM שבמינכן. כל ההתארגנות הזו בבוקר לקחה לנו בערך שלוש שעות (לא מעט) ככה שיצאנו בסוף רק סביב 12. הנסיעה, שהייתה פקוקה בחלקה, לקחה לנו עוד שעתיים וחצי, והגענו לתחנה סוף סוף. באיחור של חצי שעה אבל לא נורא. בעת החזרת הקרוואן נציגי החברה בדקו שהכל תקין (כולל פתיחת הגגון באופן מלא, הרמת והורדת כל התריסים שבחלונות, דלק, מים, ניקיון וכו וכו) וכמובן גם בדיקה ויזואלית חיצונית של גוף הקרוואן. כמובן, אצלנו הייתה מכה בולטת מאחור וגם בצד כתוצאה מהרוורס שסיפרתי עליו ביום השביעי, ועוד תמרון לא מוצלח בקמפינג אחר. בסופו של דבר חויבנו על מלוא סכום הפיקדון שהשארנו (1500 יורו) לא היה מקום להתווכח והאמת גם לא היתה סיבה. הקדמנו תרופה למכה, ובעצתם של נציגי חברת מוטורהום (ומטיילים רבים נוספים שכתבו זאת ביומני המסע שלהם) הרחבנו את הביטוח הנסיעות שלנו גם לכיסוי בגין ביטול השתתפות עצמית ותוך יומיים בלבד(!) מעת חזרתנו ארצה קיבלנו את מלוא הכסוי המקסימלי בגין נזק מסוג זה לפי תנאי הפוליסה (1500 דולר), בלי כל קושי.
v טיפ הכי חשוב - גם אני חשבתי שאני נהג טוב (ואני באמת נהג טוב לדעתי) ואעפ"כ דפקתי את הקרוואן, ואילולי הכיסוי הביטוחי היינו יצאים בנזק של עוד אלפי שקלים (6,150 ₪ ליתר דיוק) ששווה לכמעט שליש מכל עלות הטיול, על סתם. הסיכון גדול והסיכוי לקרות נזק גבוה. למיטב בדיקתנו, החברות היחידות שמבטחות קרוואנים הם פספורט כארד והראל (דרך סוכן הביטוח שעובד עם מוטורהום). אנחנו בחרנו את הביטוח של הראל והיינו כאמור מרוצים. חשוב להדגיש - את הביטוח לביטול השתתפות חייבים לעשות מהארץ, מבעוד מועד, ורק דרך חברת הביטוח שרכשתם ממנה את כל חבילת ביטוח הנסיעות לחו"ל שלכם. לא ניתן לעשות את הרחבת הביטוח הספציפית הזו בתחנת ההשכרה בשל חקיקה אירופאית שאוסרת זאת על אזרחים זרים.
לאחר הליך החזרת הקרוואן, שלמעט עניין המכה של הפגוש, הלך אצלנו חלק לגמריי, ארזנו את הדברים שלנו במזוודות הריקות שחיכינו לנו בתחנה באחד החדרים הצדדיים, ואז אחד העובדים הציע להקפיץ אותנו לשדה התעופה במקום שניקח מונית (באחד הקרוואנים האחרים שהיו בתחנה..), ובחצי מהמחיר. זה היה לנו מאד נוח, וכך חזרנו חזרה לשדה התעופה, והשלמנו טיול מעגלי שלעד נזכור אותו בשווייץ, מאי 2023.
כתב: רון בן עוליאל.
טיילו ונהנו: משפחת בן עוליאל.
לשאלות ופרטים נוספים מוזמנים בשמחה לשאול כאן בבלוג
*********************************************************************************
