נוסעים לטינגווליר ועמק תורסמורק
בכל קיץ, בעלי, אני והילדים יוצאים לטייל ביעד שונה. התחלנו בכך כאשר הילדים, ארבעה, היו יחסית גדולים, מכיוון שאף פעם לא יכולתי לצאת לטייל וליהנות מהטיול בלעדיהם. בינתיים, גדלו הילדים והשנה יצאנו לטייל עם בת הזקונים (15). היעד הנבחר היה איסלנד. בהתראה קצרה, כשבוע, קראנו חומר באינטרנט על איסלנד, על מנת לבנות מסלול שילדי, הזמנו טיסות ומקומות לינה. בזמן שנותר עד הטיסה, כחודש, העמקתי לקרוא והכנתי לנו חוברת מידע על המקומות בהם נהיה (אין ספר זמין בעברית, הבנתי שיש ספר הנקרא "איריס וחברים ממליצים איסלנד" . לקניה ישירה, כאמור לנו לא היה זמן).
יצאנו ביום שני 20.7 -; המראנו בשעה 10:15 בטיסת אל על להית'רו, אנגליה. כחמש וחצי שעות טיסה. מאחר וטיסת ההמשך הייתה ב - 21:10, יצאנו לסיור של כשלוש שעות בלונדון. טסנו בחברת Icelandair. נחתנו אחרי השעה 23:00 כשעוד היה אור בשמיים. ביציאה משדה התעופה קנינו כרטיס לאוטובוס שחיכה בחוץ. האוטובוס עובר בכל העיר ומפזר לבתי המלון. האוטובוס חיכה לשעה 00:00, עשה סיבוב בכל בתי המלון ואנחנו הגענו בשעה 1:00 לבית המלון. הגענו עם עוד שני בחורים צעירים לאותו בית מלון, התברר שאין מקום, המלון בתפוסה מלאה. הוזמנה לנו מונית לבית מלון סמוך, משודרג. הוילונות בבית המלון לא ממש מנעו מכניסת אור לחדר, אך לאחר יותר מ - 24 שעות ללא שינה, נרדמנו.
למחרת, יום בהיר, 20 מעלות בחוץ. לקחנו את הרכב השכור ויצאנו למשולש הזהב: נסיעה לטינגווליר, שהוא האתר ההיסטורי המשמעותי ביותר באיסלנד - כאן נוסד האלתינג (Althing), הוא הפרלמנט הראשון בעולם (בשנת 930 לספירה). יצאנו להליכה רגלית מהתצפית אל בריכות המים. במקום שירותים, מרכז מבקרים קטן ובו אמצעי המחשה. המשכנו בנסיעה לכיוון גייזיר (Geyser), דרך כביש מס' 361, העובר על שפת האגם. הנסיעה עד Geyser אורכת כשעה. המשכנו למפלי גולפוס - "מפלי הזהב", שם צונח נהר Havita מגובה של 32 מטרים לקניון מרשים (טיפ: לקחת מעילי גשם). חזרנו ללינה ב - Hella.
ביום שלאחר מכן, בוקר בהיר, בצהרים מעונן וטיפטוף קל, בהמשך מתבהר. יצאנו לכיוון עמק תורסמורק, בדרך עצרנו ב - Seljalandsfoss. הלכנו מאחורי המפל עם מעיל ומכנסי גשם. מפל נהדר. בכניסה שרותים מסודרים. המשכנו על F249, חצינו נחלים, כמובן שלאורך הדרך מפלונים. בדרך חולפים על פני קרחון Gigjökull, שהוא שלוחה של קרחון Eyafallajökull. עצרנו באגם והלכנו לכיוון הקרחון. בהמשך עצרנו ב-Stakkholtsgja. המשכנו בהליכה בקניון, אך לא הגענו עד סופו. המשכנו לכיוון התורסמוק. חצינו באומץ נחלים, אך כאשר הגענו למעבר המים האחרון, החלטנו לא להסתכן, מאחר שבמרכז המבקרים, טרם צאתנו, הזהירו אותנו ומאחר ואין כיסוי בביטוח. כאן, הגענו בפעם הראשונה לתובנה שעדיף ג'יפ גבוה יותר. חזרנו לכביש 1 והמשכנו שמאלה, לכיוון מפל Skogafoss. גם כאן עזרו מעילי הגשם. עם מעט טפטוף משמים, טיפסנו 364 מדרגות לתצפית על הנהר ותחילת המפל. חזרנו ללינה.
ביקור בשמורת לאנדמאנאלוגאר והחולות הצבעוניים
למחרת, יצאנו דרך שדות הגעש של הר הקלה (Hekla) - "שער השאול", כך כינו ראשוני המתיישבים באיסלנד את ההר. הנסיעה הייתה חוויה. כאשר הגענו לשמורה היה קר נורא, שש מעלות. במקום חנות, אתר אוהלים, שירותים ומקלחות ו - אגם מים חמים. אנחנו רק התקרבנו לראות את האמיצים המתרחצים. ישנם מספר מסלולי טיול. אנחנו בחרנו במסלול האדום עד ללוע מעשן וחזרנו במסלול הלבן. בדרך חזרה ניסינו להגיע ללוע הר געש Ljótipollur. התחפרנו מעט בחול, החלטנו לחזור ברוורס, אך מאחורי הגלגל סלע. חבר'ה נחמדים עצרו וביחד הזזנו את האבן. בסופו של דבר החלטנו לוותר על הר הגעש. כאן הייתה תובנה בפעם הנוספת שיש צורך בג'יפ רציני יותר אם רוצים להגיע למקומות שהמעבר אליהם אתגרי. גם הלילה לנו ב - Hella.
למחרת המשכנו בנסיעה לחופיה הדרומיים של איסלנד, אל Dyrhólaey. מילולית: "השער לאי הים". זוהי לשון יבשה סלעית, עם מצוקים תלולים, בגובה של 100-120 מי. לפני ההגעה ל-Dyrhólaey יש שלט המפנה אל Dyrholaöfn. נוסעים כחמש דקות עד שמגיעים למזלג דרכים: למרות שהיעד העיקרי הוא הימני, לוקחים קודם כל את השמאלי, אל קשת בזלתית קטנה ותצפיות אדירות על המצוקים המזדקרים מעל המים, על החוף השחור ועל עופות המים. מתוך החוף מיתמר עמוד בזלתי, קטן מן הים. לאחר שהולכים לאורך המפרץ וצופים במושבות קינון, חוזרים למזלג, פונים שמאלה ועולים לכיוון המגדלור. שם, מצוק עם שמורת ציפורים יפה. ממשיכים בהליכה לאורך המצוק, לתצפית על קשת ענקית הנראית כגשר של פיל. משם המשכנו בנסיעה קצרה אל Reynisfjara והליכה אל עמודי משושים מרשימים ומעיין "מערת" בזלת יפהפייה.
משם, המשך נסיעה מזרחה. הכביש מטפס על צדו הצפוני של המצוק וכעבור כמה רגעים מתחיל לגלוש לעמק חקלאי פורה ויפה. כדאי לעצור לתצפית על העמק וכעבור כעשר דקות נוספות, מגיעים אל ויק. בים, ממול, מזדקרים תִלים מוזרים הנקראים Laufskálavörôur. הסלע נוצר כאשר שני טרולים ניסו בלילה חשוך לגרור ספינה בת שלושה משוטים אל החוף. כאשר היום האיר הם הפכוה לאבן. הנוסעים הקדומים האמינו שתפקיד הצוקים להבטיח מזל. מולם מזדקר מצוק Reynisdranger, הנישא לגובה של 66 מ'. המשכנו בדרכנו למקום הלינה ליד Kirkjubæjarklaustur בגסטהאוס חביב. פקיד הקבלה המליץ לנו לטייל לקניון סמוך, שהיה גם בתוכנית. קניון Fjadrárgljűfua. המראה מדהים. אפשר לטפס על גדתו המזרחית של הקניון.
למחרת, יום שבת. נסענו לקרחון וטנאיוקול. העליה לקרחון בנוף נפלא. נסענו באופנועי שלג, כשבזמן הנסיעה היה קצת ערפילי וירד שלג. משם המשכנו ללגונה הקרחונית Jökulsárlón, בשייט היוצא בכל עשר דקות (זמן המתנה כחצי שעה). השייט אורך כארבעים דקות. הלכנו לאורך הלגונה ולאחר מכן חזרנו חזרה ללינה ב- Hornafjörður בגסטהאוס חביב.
לתחילת הכתבה
ממשיכים לשמורת סקאפטאפל
למחרת, נסיעה לשמורת סקאפטאפל. עשינו שני מסלולים. טיילנו לאורך הנחל בין המפלים: הונדפוס (Hundafoss), מגנוסרפוס (Magnusarfoss) ועד למפל המפורסם ביותר, סבארטיפוס (Svartifoss), היורד בין עמודי בזלת משושים-מחמושים. משם ירדנו חזרה לכיוון הכניסה לפארק ומשם המשכנו בשביל אל הקרחון שבשמורת הטבע: סקאפטאפלסיוקטל (Skaftafellsjokull). הקרחון שחור ממש מרוב אפר וולקני וייחודו הוא בכך שאפשר לראות אותו "פועל" ממש מקרוב: ניתן לחזות בהפשרה המצטברת לנהר שהוא יוצר. במרכז המבקרים ראינו סרט על ההתפרצות שהייתה ב - 1996. לאחר הביקור חזרנו ללינה בגסטהאוס. בערב אכלנו בגסטהאוס אחר, סמוך, שיש לו מאכלים ביתיים.
למחרת יצאנו צפונה, דרך החוף המזרחי. עצרנו בהופן ונכנסנו לחנויות מקומיות. היה מבצע סוף עונה. ממש כדאי. נכנסנו לספריה, לסופר. השמיים נעשו מעוננים וגשם ירד כמעט כל הדרך. מידי פעם עצרנו לתצפיות. הגענו למוטל בקרבת Egilsstadir. ביום שלאחר מכן נסענו לאגם מיוטאן. הגענו לאזור הקרפלה. מכביש מס' 1 נוסעים צפונה על כביש 863. בדרך עברנו ליד תחנת הכח הגיאותרמית, שכמעט הושמדה בהתפרצות האחרונה שהייתה בשנים 1975-1984. התחנה מייצרת כוח על ידי סחיטת קיטור תת קרקעי. בדרך נראים הצינורות שמזרימים את מי המעיינות החמים אל היישובים שמסביב לאגם. הגענו ל- Leirhnjukur,. ממגרש החניה יוצא שביל לאזור עצמו להליכה של עשרים דקות. כאן אפשר לראות את משטחי הלבה ולאמוד לאיזו התפרצות הם שייכים: זאת שלפני 2000 שנה, זאת שלפני 200 שנה או זאת שלפני 20 שנה. ההבדל הוא בכמות הצמחייה עליהם -; הישנים כבר העלו צמחיה נמוכה, אלה שלפני 200 שנה כבר מעלים טחב, והחדשים עדיין שחורים ועירומים לגמרי. כל השדה עדיין מעלה אדים, יש המון חורים שמהם יוצא עשן - כל האדמה רותחת. המרחק שאליו מגיעה הלבה הוא של קילומטרים רבים.
לאחר הסיור המשכנו בנסיע בכביש ובקצהו נמצא ה"ויטי" (Viti) -; הגיהינום. זהו לוע הר געש שבתוכו אגם כחול. חזרנו לכביש 1 ובקרבת מקום הגענו ל "מטבח השטן" - הר נמפיול (Námafjall), שבו היו פעם מכרות לכריית גופרית שהייתה מיועדת לאבקת שריפה. ישנה אפשרות לבחור בשביל של עשרים דקות הליכה, המוביל לפסגה, ממנה נשקף נוף נהדר של כל האזור. אנחנו הסתפקנו בסיור באתר Hverarond, שנמצא למרגלות ההר, ממש ליד הכביש. זהו שטח גדול שכולו אזורים מבעבעים, בריכות בוץ כחולות-אפורות ועשן בכל מקום. עברנו דרך Grojótaja. מערה תת קרקעית בתוך סדק וולקני ובה מעיין גיאו-תרמאלי,אל הר הגעש Hverfjall (שנמצא בגובה של 463 מ'). טיפסנו ללוע מכיוון צפון. משם המשכנו ל - Dimmuborgir -; למסלולי הליכה (אדום). המשכנו בנסיעה קצרה ל- Höföi. מסלול הליכה, בתוך יער נטוע, גן מטופח, עם תצפיות על האגם ועל עמודי בזלת המזדקרים ממנו. את היום סיימנו בנסיעה למלון במיוטאן.
לתחילת הכתבה
טיול באסקייה, שמורת יוקולסאר והלגונה הכחולה
את היום העברנו במסגרת טיול מאורגן לאסקייה. חייבים להזמין מראש. יצאנו ב - 8:00 ממרכז המידע וחזרנו ב - 19:30. ניתן לעשות את הטיול הזה לבד, אך שמחנו שהזמנו. בכל זאת מעייף לנהוג כל כך הרבה שעות ובנוסף לטייל במקום. גם כאן ניתנה לנו הזדמנות לשחק בשלג טרי שירד יום קודם. למחרת יצאנו לשמורת יוקולסאר: נסיעה למפל דטיפוס, משם ל - Asbyrgi, שמורת נוף הנסתרת בין מצוקי ענק דמויי פרסה. המשכנו בערפל סמיך וירדנו לשמורת סלעי ההד, שהתגלתה מתחת לערפל. המשכנו להוסביק בערפל מוחלט. חזרנו ללינה במלון. ביום שישי נסענו למפלי Goôafoss ולאחר מכן לאקוררי, עיר חביבה ביותר. ביקרנו בגנים הבוטניים, בדרך אגם אוזים, כנסיה, ושוטטנו במדרחוב. המשכנו ללינה בחצי האי סנאפל. בשבת נסענו לאורך החופים של חצי האי, שבקצהו הר הגעש סנאפל. הנסיעה היא כמו נסיעה בתוך גלויה, אך כבר אין נופים חדשים, כנראה התרגלנו לנוף הנפלא. הגענו למלון בריקיויק. בערב יצאנו לטיול ברחובות העיר.
למחרת נסענו ללגונה הכחולה, נסיעה של ארבעים דקות. מקום מדהים. הכניסה כוללת קבלת צמיד, המאפשר להשאיר את הציוד בתא. בנוסף לטבילה במים, יש אפשרות להיכנס לסאונה רטובה, יבשה, ולעמוד מתחת למפל מים נעים. לאחר השהות ישנן מקלחות נקיות, בהן סבון ושמפו, מראות ומכשירי יבוש לשיער. בחוץ אכלנו במסעדה, בה אוכל איסלנדי, לא משהו. וכמובן חנות במקום. אנחנו שכרנו מגבות, ניתן לשכור חלוקי רחצה. ביציאה מהמים יש כדי מים לשתיה. חזרנו לרקיויק, להשלים את הסיור מאתמול שכלל את ה - AlÞingishúsið - בית הפרלמנט העתיק בעולם. ה - Ráõhúsið - בית העירייה - בניין פוסט מודרני שנחנך ב-1992. לצדו ה - Tjörnin - האגם ובו 40 מיני עופות. לאחר מכן שוטטנו ברחוב Aðalstræti והמשכנו לביקור בנמל הדייגים. ב-Sun Craft - הפסל המודרני של הספינה הויקינגית. משם המשכנו ל - Perlan, הנמצאת מעל מאגר מים חמים. משם - תצפית נהדרת על העיר.
הגיע היום האחרון לטיולנו. נשארו לנו כשלוש שעות בעיר לפני הנסיעה לשדה התעופה, אותן חשבנו לנצל לשיטוט בקניון הגדול. הגענו אחרי השעה 10 והקניון היה סגור. חשבנו אולי לצאת לקניון מחוץ לעיר, גם שם ובכל המרכזים היה סגור. אולי חופשת אוגוסט? חזרנו לעיר והחלטנו לנסוע לאורך החוף. הגענו לפנינה אמיתית שתחילה לא נראתה. הכל היה מכוסה בענן. לאט נעלם הערפל ומאוד נהננו.
לסיכום: איסלנד מקום מדהים. לכל מי שאוהב טיול טבע - מומלץ בחום. תופעות מדהימות, אנשים נעימים, חייכנים ומסבירי פנים.
טיפים
- אין כמעט צורך בכסף מזומן - כאשר בקשנו לדעת במלון היכן נמצא בנק בסביבה, על מנת למשוך מזומנים, ענתה פקידת הקבלה, שהיא כבר שנים לא משתמשת במזומן, אפילו בול היא קונה בכרטיס אשראי. אבל אנחנו, שלא רגילים, החלטנו למשוך 2000 קרונות.
- חייבים לשכור ג'יפ - מקריאת החומר באינטרנט למדנו זאת ושכרנו רכב טויוטה RAV 4. בדיעבד, הצטערנו שלא שכרנו ג'יפ גדול יותר. אם מעוניינים להגיע למקומות קשים למעבר, אך מדהימים, למשל בתורסמוק, או ל - Ljótipollur בדרך ללנדמנלוגר, נחוץ רכב גדול יותר. רכב שאינו 4X4 מגביל תנועה עצמאית. אם בכל זאת מזמינים רכב כזה, יש אפשרות להזמין סיורים יומיים מחברות מקומיות, כמו Reykjavik Excursions (אתר האינטרנט שלה: www.re.is).
- מקום לקיחת הרכב- אנחנו לקחנו את הרכב למחרת הנחיתה במרכז העיר והחזרנו בשדה התעופה ביום העזיבה. בדיעבד, אנחנו חושבים שעדיף לקחת את הרכב בשדה התעופה. על כך בהמשך.
- אפשרויות לינה -; בתי מלון, גסטהאוס ברמה סבירה מאוד וכמובן מוטלים ואכסניות. מאחר ואנחנו אוהבים שמקום הלינה מובטח, הזמנו מראש מקומות. התחלנו בהזמנת מקומות לינה בבתי מלון, אך מאחר וביקרנו בשיא עונת התיירות, לא בכל המקומות נמצאו מקומות בבתי מלון. בדרך כלל אנחנו אוהבים להזמין מקום לינה במקום שיש לו אתר באינטרנט, הפעם נוכחנו שאם לא נתפשר נשאר ללא מקום. לכן נכנסנו לאתר Islandic Farm Holiday. שלחנו מיילים למספר כתובות, מהר מאוד קיבלנו תשובות והזמנו. במהלך הטיול, ראינו שעל הדרך פזורים הרבה מאוד שלטים המכוונים ללינה בחוות.
- דלק - חשוב מאוד לתדלק לפני יציאה לשטח. אומנם פזורות תחנות בדרך, אך לפעמים המרחק ביניהן רב, או שאינן פועלות. אנחנו נעזרנו במפה שבה היה סימון לתחנות (לא כולן מסומנות). מחיר הדלק כ- 187 קרונות לליטר.
- מזג אויר - נע מימים חמים שהיו לנו בתחילת הטיול, בהמשך קר, גשום, ערפל כבד, רוחות, יובש. ממליצה על מעיל רוח/גשם עמידים למיים ומכנסי רוח/גשם שהיו יעילים מאוד גם כאשר טיילנו בקרבת או מאחורי מפלים. אין צורך במטריה.
- מיואטן - "אגם הזבובונים". הסיפורים יותר מפחידים מהמציאות. פה סגור ואוזניים מכוסות בהחלט מספיקים. לא השתמשנו בתכשיר שדאגנו מראש לקנות.
- רמת המחירים - דומה לקיים בארץ. דלק זול יותר.
- מרק - בכל תחנת דלק, כמעט, ובמסעדות יש אפשרות לאכול מרק. המרקים מצוינים לטעמנו. מרק בשר, פיטריות, פירות ים, עגבניות. מרק הבשר יכול להוות ארוחה בפני עצמה.
- ישראלים - הרבה מאוד מטיילים ישראלים.
- שמורת טבע ברקיוויק - נוסעים לאורך הטיילת, עוברים את הנמל לכיוון המגדלאור ומגיעים לשמורה. הגענו אליה במקרה. שמורה מדהימה.
- התמצאות בדרכים - את המסלול השילדי בנינו בעזרת מפה 1:750.000 היחידה שהייתה בחנות ממסי. לקראת הנסיעה מצאנו בחנות מפה של 1:400000 כמובן יותר מפורטת. בכל מקום אליו הגענו לקחנו מפות של האיזור מפורטות. הדרכים משולטות וממש אין בעיה להתמצא.
