הכנות לפני הטיול

באיסלנד ניתן (ומומלץ) לטייל רק בחודשים מאי-ספטמבר ובעיקר ביולי-אוגוסט, אז פחות קר ועדיין ניתן לצפות בבעלי החיים המיוחדים באי. הקרחונים מפשירים והאי ברובו נצבע בירוק ומבורך בשמיים כחולים ובהירים (רוב הזמן). ברור שמעניין ובטח מהמם לראות את האי הזה צבוע גם בלבן מהשלגים, אבל זה כנראה לאנשים מסוג אחר שאוהבים חורף וקור... ואולי בעצם להשאיר משהו לטיול הבא באיסלנד. יתרון נוסף של הטיול בחודשי הקיץ הוא השקיעה המאוחרת. ב-22:00-22:30 עדיין לא חשוך לחלוטין והתחושה שלווה. לגבי טיסה - אין טיסה ישירה. אנחנו רצינו "להרוויח" מחזמר בלונדון אז עצרנו לנו ל-24 שעות. ראינו את ג'ייסון דונובן (כן, כן - האליל משנות ה-80) ב"פרסילה מלכת המדבר", חוויה משגעת וסיפתח מצוין לטיול.

מאחר ונסענו בשיא העונה (אמצע אוגוסט) ולאחר בירור בכמה מקומות לינה -; הבנו שכדאי לתכנן את המסלול היטב, במיוחד מאחר והחלטנו שלא לשכור רכב אלא לנסוע בתחבורה ציבורית -; באוטובוס. איסלנד היא מדינה קטנה ולמרות שהתיירות בה הולכת וגדלה, בעיקר לאחר קריסת הקרונה המקומית, אין בה הרבה מקומות לינה וגם טווח המחירים מוגבל. על כן, אם אתם מתעתדים לטייל כמונו -; היעזרו בטיפים הללו ובאתרי האינטרנט הרבים של לשכת התיירות האיסלנדית, חברות האוטובוסים ומקומות הלינה -; הם מאוד אדיבים ויעילים. הסיבה שבחרנו באוטובוס היא בעיקר בגלל הזמן המוגבל שנסענו -; 10 ימים (שבהם אפשר למצות היטב את הטופ שבאתרי איסלנד ולחוות חוויות בלתי רגילות). חששנו להיתקע בכביש חסום, נהיגה ארוכה ומעייפת, פנצ'ר או בכלל נהיגה ברכב 4X4 שאיננו מיומנים בה. יתר על כן, לוח הזמנים של האוטובוסים התאים בדיוק לצרכים שלנו. זה גם יוצא יותר זול, לא רק לזוג או ליחיד לעומת רכב ל-4 אנשים, אלא גם בגלל שהאוטובוס עוצר במסלול שלו באתרים תיירותיים וכך חוסך את הזמן לנסוע לאתרים אלה.

מאחר ויש כמה נסיעות ארוכות, ישנם טיולי יום ארוכים וכמה מלונות/אכסניות שבהן מצוי מטבח (אנחנו לא מאנשי הקמפינג, הגזיות והאוהלים) -; כדאי לעשות קניות בסופר ולדאוג לכמה מצרכים בסיסיים. מאחר ולא ידענו בדיוק מה מצפה לנו, הצטיידנו בקצת צ'ופרים מבעוד מועד -; וזה היה רק יתרון (לא רק חטיפים, אלא בעיקר חטיפי גרנולה למיניהם ומרקים -; הם עושים עבודה מצוינת בערב הקריר). כמו בכל טיול, ובכל זאת שונה מדרום אמריקה, למשל, המסלולים והטרקים למטייל הממוצע אינם קשים ודי נוחים. כדאי להצטייד כמובן במכנסיים נוחים ונעליים גבוהות. חובה להביא בגד ים ולשמור עליו בהישג יד. ההזדמנויות לטבול במעיינות חמים במהלך הדרך לפעמים בלתי צפויות ושוות כל רגע!

לתחילת הכתבה

מהלגונה הכחולה להר הגעש אסקיה

ראשית, כבר מהנחיתה לומדים להנות מאיסלנד. שדה התעופה קטן ובתוך 20 דקות (!) כבר מצאנו את עצמנו אחרי ביקורת דרכונים ועם התרמיל על הגב. על מנת להגיע לריקאוויק וכבר לטעום מהם החיים הטובים באיסלנד, מומלץ לקחת את האוטובוס לעיר שעובר בלגונה הכחולה -; מעיינות חמים וספא מהמם ומחמם (מחיר -; 5900 קרונות כולל כניסה והסעה לריקיאוויק עד המלון -; חברת Reykjavik Excursions). אחרי טבילה של כשעתיים, ביקור בסאונה וארוחה קלה לקחנו את ההסעה לעיר ולבית המלון. בריקייאויק יש יחסית לא מעט מלונות אולם רובם קטנים ובעלי מספר חדרים מצומצם. גם אם המלון שלכם (כמו שלנו) ממוקם "מחוץ" למרכז העיר -; זו עיר קטנה ושטוחה -; מדובר במספר דקות בודדות של הליכה. בעיר עצמה אין מה לראות, גם המרכז והחנויות בו מעטות (בעיקר מזכרות ודברי צמר). המסעדות נחמדות אבל אם תרצו לצאת לשתות איפשהו -; חיי הלילה האמיתיים כנראה מתחילים מאוחר. מאוד. אחרי חצות. אנחנו כבר היינו די מותשים מהטיסה.

למחרת נסענו לפארק Landmanalaugaar. ישנו מסלול של האוטובוס המעגלי שעוצר במקום, אולם זה אמור היה להאריך את הטיול שלנו בעוד יום-יומיים (עצירה וטיול במקום). כיוון שלנו לא היה את הזמן הזה, העדפנו לקחת את טיול היום. ממילא גם לא היינו עושים את הטרק. הטיול היה מעלף. בטיול (של אותה חברה שהזכרתי קודם, 17000 קרונות), המדריך מסביר הרבה על המדינה לא רק מבחינה גיאולוגית והיסטורית אלא גם קצת על חיי היומיום. האנגלית של האיסלנדים טובה מאוד והם מאוד חביבים ושמחים לענות על כל שאלה שהיא. יש להם גם בדיחות לא רעות. ביקרנו בשחזור של כפר שנהרס בעקבות התפרצות הר געש, ובלוע של הר געש בו הסלעים והלגונה היו בעלי צבע בלתי רגיל. בפארק עצמו טיילנו קצת וטיפסנו על ההרים, וכמובן לקינוח -; מעיינות חמים בחיק הטבע. פינוק מושלם. זהו טיול של יום שלם -; מ-8 בבוקר עד 8 בערב (איסוף ופיזור מבית המלון).

ואז התחיל המסע הגדול. כל חברת אוטובוסים מציעה מסלול אחר, כך שכדאי להסתכל ב"Bus Pass" שמתאים לכם. החברה שהתאימה לנו היא "TREX". את הנסיעה באוטובוס אפשר לעשות עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון. ישנם מספר מסלולים להקיף את האי. אנחנו טיילנו עם כיוון השעון (מומלץ -; היו לנו הרבה אנרגיות בתחילת הטיול, אתה נפעם מכל דבר שאתה רואה ולקראת הסוף, באופן טבעי אתה מוריד הילוך, ובאמת בחלק זה יש גם פחות "שיאים" לראות). מחירי התחבורה באיסלנד לא זולים, אולם ביחס לקילומטראז' ובכך שהכרטיס לא מוגבל בזמן (רק עד סוף הקיץ) -; מחיר האוטובוס לא נורא: 30,000 קרונות. על כל מסלול צדדי, כמו זה שאנחנו עשינו (דרך קיולור) יש להוסיף עוד קצת כסף (במקרה שלנו עוד 1500 קרונות). כאמור, כיוון שזמננו היה מוגבל ויתרנו על האיזור המערבי של האי ובהמלצת חבר, שטייל באי לפני מספר שנים, ובהמלצת משרדי התיירות - בחרנו את המסלול המעגלי שעובר בדרך קיולור (ראו תמונה באלבום שבראש העמוד). המסלול הזה לקח אותנו "על הדרך" למה שנקרא "משולש הזהב" (איזור הפרלמנט העתיק בעולם, הגייזר ומפלי גולפוס המרהיבים). כך, במקום "לבזבז" יום וכמה אלפי קרונות -; ראינו אותם על הדרך (אל דאגה, זה לא ביקור יפני של צילום מהאוטובוס, אלא עצירה של כחצי שעה לכל אתר, ותאמינו לי -; זה מספיק).

בהמשך עברנו במרכז האי ומשני צדדינו היו שניים מהקרחונים הגדולים של איסלנד - נוף מרהיב מאין כמוהו. אגב, זו דרך חתחתים, שלטעמי מאוד קשה לביצוע ברכב שטח (רכב רגיל -; בלתי אפשרי) וגם יש סיכון בפנצ'ר. כמו כן, עצירות הביניים היו במקומות עוצרי נשימה והשיא, כמובן, עצירה ארוכה יחסית כדי לצפות בכמה קיטורים שיוצאים מתוך האדמה ו... מעיינות חמים לרחצה חופשית. הנסיעה הזו היא גם הארוכה ביותר -; 12 שעות -; מריקיאוויק הבירה דרך כל המקומות המהממים בדרך. ב-11 בלילה לערך הגענו לעיר השניה בגודלה, אקוריירי, בירת הצפון. מראש, ידענו שלא יהיה לנו הרבה זמן במקום. גם אין הרבה מה לעשות שם. עיירה חמודה וחביבה, לא יותר.

למחרת בבוקר נסענו לאגם היפהפה מיוואטן, ששמו הוא אגם יתושים, למרות שבעונה שלנו לא נתקלנו בהרבה ברחשים כפי שחששנו והשארנו את האל-תוש שלנו חסר שימוש (אבל תמיד טוב לקחת ליתר ביטחון). אנחנו ישנו בקוטג'ים של Dimmu Burger. האוטובוס, אגב, הוריד אותנו ליד האכסנייה. נהגי האוטובוס מכירים את מקומות הלינה ולמרות שאלה לא תחנות האוטובוס המרכזיות -; הם יעצרו/יקחו אתכם על הדרך של כביש הטבעת, כביש מספר 1. אלה קוטג'ים מתוקים הנמצאים במרחק 6 ק"מ בלבד ממרכז המבקרים/הסופר. לנו לא היה כזכור רכב, אבל הבנות שעובדות במקום מציעות הסעה -; רק צריך לתת להם התראה של כחצי שעה מראש. אגב, אין בעיה לעצור טרמפים באיסלנד, וגם ההליכה היתה נעימה במזג האוויר -; מדובר בסך הכל בהליכה של כ-40 דקות-שעה. עם זאת, לקח מסויים -; כדאי אולי בכל זאת לשכור במקום רכב ליום-יומיים או אופניים. ניתן לעשות שם כמה טיולים באיזור, וכיוון שכמות התחבורה הציבורית אינה גדולה ומגבילה מבחינת זמנים -; רכב מאפשר גמישות.

אנחנו, כמו תיירים טובים, הגענו למרכז המבקרים. האנשים שם יעילים וחביבים. ידענו מה המקום יכול להציע לנו, אבל מבחינת מרחקים וזמני פעילות -; הדברים עשויים להשתנות לכן מומלץ להיכנס לשם. כמו כן, כדאי להזמין מראש את המקום על הטיולים המאורגנים היומיים שמוצעים -; בין אם להר הגעש Askja ובין אם לשיט לוויתנים. ביום הראשון נסענו לעיר הוסאביק על מנת לצפות בלוויתנים. השייט שלנו לא היה מוצלח כיוון שלא ראינו כלום מלבד המפרץ והנוף המרהיב שופע המפלים, אבל קיבלנו את הזכות להנות משייט נוסף בחינם בהזדמנות אחרת. פרטים בהמשך. העיירה עצמה קטנה ואין מה להתעכב בה מלבד לנשנש משהו או לבקר במוזיאון מיוחד במינו -; מוזיאון הפאלוס: מוזיאון שמציג פינים (אברי מין זכריים) של חיות שונות -; החל משועל וכלה בלוויתן... באותו ערב, הגענו בסביבות השעה 6 והעדפנו לטייל סביב האגם ולצעוד לעבר הקוטג'ים שלנו. באמצע הדרך נמצאים קוטג'ים חמודים לא פחות בתוך חווה -; Vogafjor. המסעדה שיש שם מציעה מאכלים מקומיים ובעיקר מוצרי חלב של הפרות במקום. מומלץ מאוד -; אוכל מצויין! אגב, למחרת עצרנו בפיצה-בר שבצד השני של הכביש -; לא להחמיץ!
למחרת הצטרפנו לטיול (שהזמנו מראש, כאמור) להר הגעש אסקיה. גם זה מסלול שניתן לעשות באמצעות נהיגה מאוד מיומנת ברכב שטח. הנסיעה עם הטיול המאורגן הייתה מאוד מהנה ומעניינת. המדריכה נתנה לנו הסברים מצויינים על התהוות האי, תוצרי הר הגעש, היסטוריה וסיפורים איסלנדיים עממיים מרתקים ומלאי הומור (אגב, מלבד הטיול באוטובוס, מוצע מסלול דומה בג'יפ עם מדריך המחופש לוויקינג. לנו זה היה נראה קצת כאב ראש...). המקום עצמו מרהיב ביופיו -; מגוון הצבעים, ההרים המושלגים והשיא -; טבילה בלגונה בצבע תכלת במיטב המסורת האיסלנדית -; בעירום. ניתן להיכנס גם עם בגד ים, אבל שלא תטעו -; מרבית התיירים, שממילא לא מכירים זה את זה, לא מתביישים ועושים את זה בצורה הטבעית והמסורתית. תענוג! חשוב מאוד -; במקרה של הטיול הזה, אין עצירה במסעדה/סופר/קיוסק וחשוב להצטייד באוכל מראש (גם הסופר במרכז נפתח אחרי שכבר יוצאים לדרך -; יש להצטייד מראש!).
לתחילת הכתבה 

ממשיכים לקרחון הגדול באיסלנד - ועוד

ביום השלישי נסענו באוטובוס על מנת לצפות בהר הגעש Krafla. יש לו לגונה מרהיבה ובזכות יום קייצי שמשי במיוחד -; ההשתקפות הייתה מהממת. שם גם נמצא אגם VITI  הצבוע בצבע תכלת מדהים ביופיו. לאחר מסלול רגלי קצר בשדה בזלת סמוך, ניסינו שוב את מזלנו בהוסאביק בחיפושינו אחר לוויתנים. כאן, כאמור, כדאי לשכור רכב על מנת לא להיות מוגבלים בתנועת האוטובוסים (יש אוטובוס שיוצא ב-12 וחוזר ב-17 -; השייט מוגבל גם כן הן מבחינת שעה והן מבחינת נוסעים). למזלנו, ברגע האחרון תפסנו טרמפ שהביא אותנו בדיוק לשייט וגם הפעם זכינו לראות לוויתן מהמם, ששחה קרוב מאוד לאונייה שלנו לאורך רוב השייט. זכינו בבונוס- ראינו פאפינים, הציפור הלאומית, למרות שזו כבר תחילת עונת הנדודים שלהם. יפה מצידם.
כשחזרנו, טיילנו לכיוון המעיינות החמים -; Natural Baths הם יותר קטנים ויותר זולים מאשר הלגונה הכחולה -; וחמים ונעימים לא פחות. גם המסלול עצמו יפה: עוברים דרך סלעי בזלת, שדות ירוקים ופורחים. משם המשכנו במסלול הרגלי לעבר פארק Dimmuburgir הסמוך לקוטג'ים שלנו. ככל שממשיכים רואים גם הרים מרשימים בגובהם ובצבעיהם ובהמשך -; ישנם סלעי בזלת מיוחדים בצורותיהם השונות. יום ארוך אך מומלץ ומהנה. 
למחרת, המשכנו בדרכנו עם האוטובוס לכיוון מזרח. זהו למעשה יום המבוזבז במיוחד על נסיעות, שוב - בגלל תנועת האוטובוסים הדלילה (אם כי, גם ברכב זו נראית דרך די מפרכת). מחליפים אוטובוס בעיירה Egilstadir, אוכלים צהריים וממשיכים דרך הפיורדים המזרחיים והצוקים המדהימים ל- Hofn. למזלנו, זו הייתה רק תחנת מעבר כיוון שבאמת אין מה לעשות בעיר מלבד להמתין לאוטובוס, שמגיע רק למחרת בבוקר. זה גם היום היחיד שהיה מלווה בגשם וברוחות וכך לא פספסנו או איבדנו יום טיול ממשי. ישנה מסעדה טובה וביתית ומלבד זה התפנקנו על ספל שוקו חם/קפה ועוגיות ובמשחק טאקי במלון. גם לנוח מותר - זו חופשה!
ב-11 המשכנו את דרכנו לכיוון דרום איסלנד, שם פגשנו בקרחון הגדול באיסלנד ובאירופה כולה -; Vatnajokull. מקום הלינה שלנו הפעם היה חוויה מסוג אחר. אחד הסוגים לחופשה באיסלנד הוא בחוות -; ישנה רשת של חוות שמשכירות מין סוג של צימרים, או ליתר דיוק חדרים בתוך בקתות (מאובזרות במטבח. אמנם המקלחות והשירותים משותפים גם לשאר הדיירים אבל החדרים נקיים והאירוח מיוחד במינו). שם החווה שלנו הוא לייקרהאוס. המחיר נוח, ושוב -; המיקום חלומי ומנותק מכל מקום. מדהים לדמיין איך חיים בשקט ובשלווה במרחב עצום, כשמצד ימין זורם לו מפל ונחל, מצד שני יש מרעה לפרות וכבשים, וממול ישנו לול קטן. לבעלת המקום יש מזג מיוחד והיא משעשעת. הם גם סייעו לנו (תמורת תשלום, כמובן) להגיע לאטרקציות המקומיות באיזור. בכלל, המקומות המתויירים בדרום האי מיועדים למי שעושה קמפינג. מלונות קשה למצוא באיזור והתחבורה הציבורית דלילה ביותר.
עוד באותו יום, בתיאום מראש עם בעלת הבית, יצאנו לטיול של מסע אופנועי שלג על הקרחון הגדול. עצם החוויה של להגיע לקרחון בן אלפי שנים, להתלבש בסרבל, קסדה, כפפות והרבה שכבות -; מדהים. הנהיגה עצמה על האופנועים משעשעת ומיוחדת במינה. לא נורא אם נופלים, לנו זה קרה 3 פעמים. לא נעים - לא נורא. גם לא כואב. הנוף מרהיב וכאמור -; זה דבר שאפשר לעשות רק באיסלנד. אדרנלין!!! המחיר - 12.500 קרונות. שווה כל קרונה! את שאר היום העברנו בערב שקט ובארוחה ביתית בחווה. קיבלנו גם ביצים חמות היישר מן הלול.
למחרת נסענו בבוקר למרכז התיירותי הקרוב, שהוא מקום יציאתו של הקרחון אל הים - Jokulslarlon. במקום ניתן ללכת לאורך החוף, לצפות בשרידי קרחונים -; גושי קרח ענקיים צפים להם או מונחים על החוף, ברווזים ואפילו כלבי ים. יש גם שייט במין אוטו-אונייה בין הקרחונים. זהו שייט מומלץ מאוד -; ניתן לראות את הצבעים הכחולים-טורקיז של הקרחונים העתיקים האלה ואפילו לטעום מהם. חוויה בלתי נשכחת. משם המשכנו באוטובוס לפארק הלאומי סקאפטאפל. במקום מספר מסלולים -; חלקם ארוכים אבל רובם קצרים ומתאימים להליכה של כמה שעות קלות. המסלולים לא קשים והנופים מהממים. בראשם המפל השחור Svartfoss -; שמזכיר את בריכת המשושים. המשך המסלול מביא לתצפית גבוהה לעבר קרחון סקאפטפל -; מראה מרשים במיוחד. גם כאן, ליום השני, אולי אפשר למצוא דרך לשכור רכב ליום אחד ולא להיות תלוי בטרמפים/מוניות/הסעות - למרות שלדעתי מבחינה כלכלית זה יוצא זהה. ניתן להתקשר לבעלת הבית והיא תאסוף אתכם בזמן שתרצו מהפארק הלאומי. חזרנו באותה דרך לעוד ערב שקט ורגוע בבקתה.
למחרת בבוקר, אחרי ארוחת בוקר מפנקת בגינה, חיכינו לאוטובוס בצומת (מאחר ומדובר באמת בפינה על הדרך -; בקשו מבעלת הבית להודיע לחברת האוטובוס לבוא ולאסוף אתכם. זה אותו האוטובוס שיוצא מהופן, וממשיך דרך סקאפטפל לריקיאוויק). בדרך שוב עוצר האוטובוס בנקודות חן מפורסמות ומהממות. למרות שכבר ראינו כל כך הרבה מפלים, גם כאן דרך ויק (3 הסלעים שהאגדה מספרת שאלה טרולים שהתאבנו לאחר שנחשפו לאור שמש) וסקוגאפוס המהמם, שיוצר בשטף המים עם קרני השמש קשת מדהימה. כפי שציינתי, הנסיעה באוטובוס היא חוויה תיירותית בפני עצמה!
הגענו לריקיאוויק ב-7 בערב. הנחנו את הדברים ועשינו מסע קניות אחרון של מזכרות הביתה. החנויות פתוחות לרוב עד 10 ונפתחות בבוקר יחסית מאוחר (10). אל תחכו יותר מדי עם האוכל, ישנם כמה מקומות שבשלב מסויים הופכים לפאבים והמטבח נסגר. המגוון של המסעדות די רחב, בעיקר באיזור הנמל. בבוקר האחרון שלנו, ביקרנו במאפייה המפורסמת Sandholt שמסתבר שגם נשיא איסלנד נוהג לבקר שם. מאפים מעולים. מסתבר שהאיסלנדים טובים גם בכל מה שמערב חמאה וסוכר. ביקרנו גם בשוק יד שניה שנמצא בנמל. אל תצפו שם למציאות אבל בכל זאת חוויה מעניינת. כיוון שאיסלנד היא מדינה של טבע ונוף והמוזיאון העיקרי המככב הוא האדמה עצמה, ויתרנו על כל מוזיאון סטנדרטי. אפשר לבקר בקתדרלה המפורסמת -; סמל העיר, לעלות למגדל ולהשקיף על הכל מלמעלה. כמו כן, יש את ה-Perlan -; מבנה דמוי פנינה שבו מסעדה מסתובבת המשקיפה על העיר. אין לכם מה להתעכב בעיר יותר מדי. היא יותר עיירה קטנה וחמודה. אין הרבה מה לעשות. 
טיפ חשוב -; למי שאין הרבה זמן ולא רוצה להחמיץ הזמנות לבקר באי הייחודי הזה, שבו בעצם ניתן לראות את התהוות כדור הארץ, ניתן לקחת טיולי יום מעיר הבירה ולראות לא מעט: כאמור משולש הזהב, הלגונה הכחולה, לאנדמנלאוגר, שייט לוויתנים ופאפינים (הציפור הלאומית) ועוד.
אתרים חשובים - לשימושכם:

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה