נמצאים במדבר
חמישה ימים שוטטנו ב- Mt Isa ועשינו כלום. מן כלום שהיה יכול להיות נחמד אלמלא ביקור החולים היומי שלנו במוסך לראות את קרביו של הקמפר. אחר הצהרים אחד התנענו ונסענו. הרחקנו עשרים קילומטר ונתקענו. מאבק מיותר עם מכסה הרדיאטור הותיר בי כוויה שהצריכה טיפול. הרכב נגרר חזרה למוסך ואני לבית החולים המקומי.
כריס, האיש שחילץ אותנו לפני שבוע מן המדבר ותיקן לנו את הרכב, גרר אותנו שוב, הזמין עבורנו חדר במלון נעים ונקי ונתן לנו בקבוק שמפניה קר. עזבנו למחרת, אני חבוש, הרכב כחדש. כריס, לא רק שסרב לחייב אותנו על הגרירה, התיקון הנוסף והמלון, השיג אותנו כדי לתת למאי מתנת יום הולדת. אם נתקעתם במדבר וגורר גדול ובו קיווי (ניו זילנדי) כחול עיניים יחלץ אתכם, דעו שאתם בידיים טובות.
יום הולדת במדבר
הלילה האחרון במדבר היה ביום הולדתה ה-13 של מאי. חניון על אם הדרך, עוגה, זיקוקים וירח מלא. מחר בקמפינג מסודר בעיר Townsville על חופים לבנים וים. מכאן והלאה הרבה ים, איים, מפרשים והרבה שמח.
טאונסוויל
החלטנו לוותר ולא לעלות ל- Cairns אלא להמשיך ישירות ל- Townsville כדי להקטין מרחקים. העיר שבתה את ליבנו מיד. הרבה מאוד הושקע בה כדי לעצור את המטיילים העולים צפונה. טיילת נפלאה פרוסה לאורך רצועת ים חולית המשקיפה מעבר למפרץ רחב על Magnetic Island. מזרקות מים ושעשועי מים, תחנות כושר לאורך הדרך, שולחנות ואזורי פיקניק. שתיית אלכוהול אסורה בטיילת. צפונית לטיילת, על פני חמישה קילומטר לאורך הים, הוכנו פינות פיקניק וירידות אל הים. הכביש מסתיים בפארק קטן בשם Pallarenda. מצידה הדרומי מסתיימת הטיילת במרינה הממשיכה לתוך הנהר החוצה את העיר. לאורכו פזורות מסעדות נחמדות. גם המול הפתוח ברחוב Flinders הוא מקום נחמד לבלות בו. מזג האוויר נפלא וגם בלילה האווירה ברחובות נעימה.
צוק גבוה חולש על העיר. מקום יפה להשקיף על המפרץ.
מקום טוב לחיות בו. אולי נבנה לנו כזה בתל אביב...
שונית המחסום הגדולה
ארבע אטרקציות בכרטיס אחד הקנו לנו ביקור באקווריום ימי בנושא ה- Great Berier Reef, סרט בקולנוע Imax, מוזיאון נפלא ופארק חיות מיוחד. למעט האחרון הנמצא חמש עשרה קילומטר דרומית ל- Townsville, מרוכז הכל במבנה חדש ויפה ליד הנהר. כן, היינו כבר בלא מעט מוזיאונים, אקווריום ותצוגות על טבע ומדע אבל היה כאן משהוא נוסף, עיצוב נפלא והרבה השקעה בהדרכה והסבר. האכלת דגים וכרישים, החיים בשונית וחיי המין של אלמוגים. מומלץ. המוזיאון התרכז בשלושה נושאים. מדע, בדרך של ניסוי ומשחק, טבע, על בעלי החיים באזור, ושרידיה של ספינת פנדורה. הלכנו בעקבות מסעה של ספינת פנדורה שיצאה להחזיר את הבאונטי המפורסמת וללכוד את המורדים. הספינה עלתה על השונית בחפשה מעבר דרך הריף ובמסע הישרדות ארוך ניצלו כתשעים מאנשי צוותה. סיפור אנושי מרתק דרך שרידי הספינה שהתגלו והועברו למוזיאון. לא לוותר.
בילאבונג
"...הסבירו לנו על נחשים וראינו האכלה של קרוקודילים, Salt Water, אלה שיכולים לאכול בופלו. החזקתי קואלה ביד והוא היה ממש מתוק. שמענו סיפור אבוריג`יני ונגינה בדיג`ירדו או "מלה" באבורג`ינית. החזקתי תנין והעור שלו היה ממש רך. החזקתי נחש ענק ועוד פעם החזקתי קואלה. הפעם היא הייתה כבדה יותר והיא קצת שרטה אותי אבל אני עדיין אוהבת אותם!!! החזקתי וומבט, החיה האהובה עלי. היא שקלה איזה מאה טון (סתם) פשוט היא הייתה כבדה. ראינו את הכיס שהיא שמה בו את התינוק שלה. זה היה גן החיות היפה והנחמד ביותר שהייתי בחיי. מאוד נהניתי ועכשיו אנחנו בקמפינג בטבע, כותבים ביומנים... טוב שסיימתי כי אני מכינה ארוחת ערב ואני רעבה (בולונז! יאמי!).
יצאנו דרומה ומצאנו קמפינג בסיסי נחמד בפארק Bowling Green Bay. עשרות קנגורו נוברים בעשב ואופוסומים יורדים מהעצים וללא חשש מתיישבים על השולחן לידנו כאילו רק להם חיכינו לארוחת ערב. הרבה יותר נחמד מחניונים מסודרים ליד העיר. מחר נגיע ל-Airlie Beach.
ארלי ביץ'
לא להחמיץ. בדרך כלל אנחנו משאירים את המלצתנו לסוף אך כאן אין שום סיכוי שלא תמצאו את אחד הרגעים היפים בטיול. זהו מקום שוקק חיים, שוקק תיירים שהם לפני או אחרי הפלגה, צלילה או קמפינג באחד מהאיים הרבים שמול החוף. זהו גם המקום להוציא כסף אך סביר שתקבלו תמורה הוגנת עבורו. ההיצע כאן אדיר וחיפוש העסקה הטובה עבורכם הוא חלק מהעניין. מצאנו אותו דינמי מאוד בשל התחרות הרבה וככל שמתקרב מועד ההפלגה צצות הצעות ושילובים מפתים.
התמקמנו ב-Big 4 Airlie Cove. הבעלים של המקום יעזרו לכם למצוא את חבילת השייט המתאימה, ישמרו עבורכם על הרכב בימי ההפלגה ובתוך הקמפינג תטייל להנאתה איגואנה שהתבייתה שם ואופוסום שלא יהסס לסחוב לכם מהשולחן. גם בבתי המלון והאכסניות הרבות תמצאו סיוע רב וחבילות תיור משולבות. בעיר ישנם כמה פאבים נחמדים, בריכת ענק ליד הים, והכל חופשי ובלבד שלא תעזבו ללא גיחה אל האיים. הדבר האמיתי נמצא בים.
להפליג בין האיים
עשרות איים, ריפים מדהימים לצלילה ושנירקול, דגי ענק, נפוליון ודגי עטלף המורגלים לבני אדם והמון, המון אלמוגים. המים צלולים, שקופים... וקרים. אלו הם האיים היבשתיים, אותם איים שתבניתם כתבנית החוף. שחיקת האלמוגים שהתפתחו לידם יוצרת חופי חול רכים שלא ראינו כמותם. הרחק בים ה-Great Barrier Reef. זוהי שונית אלמוגים אדירה, הגדולה בעולם. אלפי שנים, מילימטר אחר מילימטר, פני הים ירדו (או שהקרקע עלתה) וחלק מהשונית נחשף, נשחק והפך לאיים. אחר כך בא האדם...
ההפלגה הראשונה הייתה בקטמרן גדולה, 60 רגל אורכה שלקחה אותנו לשנרקל באי Hayman. היה זה רק חימום להפלגה בת שלושה ימים על ה-Broomstick. צרה וארוכה, 78 רגל של יאכטה תחרותית חלקה ונקייה עם תורן שלא נגמר. כשביקשנו להפליג עליה נתקלנו בסירוב. "הפלגת צעירים" הסבירו לנו. "יהיו בירות ועישון, לא מקום טוב לילדות" התנצלו. ובכן, אנחנו על היאכטה המדהימה הזו עם חבורת צעירים קטנה ונהדרת למרות שאף אחד לא מעשן כאן וכולם יושבים וכותבים ביומנים...
הרוחות הדרומיות היציבות מותחות את המפרשים ומייצבות אותנו על כעשרה קשרים, ההגה נעים ומגיב נהדר. אני מאוהב.
שלושה לילות שאנו עושים על היאכטה, צוללים, יורדים לחופים לבנים ומפליגים.
מיומנה של עדי על ההפלגה
"...הרמנו מפרשים והתעקמנו הצידה בגלל הרוח. בסירה היו שישה עובדים, ג`ו, כריס וסטיוארט - בנים, אמנדה וניקי - בנות. ניקי (בטח קוראים לה ניקול) היא הטבחית (ימי ימי, אוכל טעים). וכמובן, הקפטן "טים". הגענו לאי ששמו Hook, הורדנו עוגן ושטנו בדינגי לאי. יש שם קמפינג ואנשים לוקחים water taxi וישנים בקמפינג ולמחרת או אחרי כמה ימים הם חוזרים. היה שם את המשחק ביליארד ומאי למדה לשחק.
בבוקר שטנו לאי Whitsunday. לחוף קראו החוף הלבן כי החול שלו לא היה כתום ולא היה צהוב, הוא היה לבן לגמרי. ירדנו לחוף עם הדינגי ושיחקנו שלושה מקלות והייתה גם צלחת מעופפת וכדור גומי. היה ממש יפה וגם החול הזה לא נדבק לגוף ויורד מאוד מהר. חזרנו לסירה עם הדינגי ואכלנו ארוחת צהרים מאוד מאוד טעימה. ניקי מכינה אוכל לפסח (המון).
...אבא ומאי עשו שם את הצלילה הראשונה בחיים שלהם. אני מאוד רציתי אבל רק מעל גיל 12 מותר וזה היה באסה. בינתיים עשיתי שנורקל עם אמא וראינו דג ירוק יוצא מבול עץ ונגעתי בצמח ים אדום. הוא היה מאוד נעים.
צלילה ראשונה
ניתן לעשות כאן צלילות היכרות עם מדריך החל מגיל 12. זהו אושר גמור לראות את מאי (בתנו בת השלוש עשרה!), יושבת על קרקעית הים, נוגעת באלמוגים רכים ומביטה באושר על המראות שאנו חווים ביחד. ההתמודדות עם התנאים החדשים, המסכה, הנשימה עם בלון והשוואת הלחצים, עשתה אותנו פרטנרים שווים ואין טעם להמשיך ולתאר כי כבר הבנתם ששם, מתחת למים, הייתי האב הגאה בעולם...
בצלילה השניה מאי כבר הרגישה כדג במים וכבר החלה לפטפט בשפת הסימנים ובשלישית היא כבר ירדה לתעד עם מצלמה...
המים קרים, הלב חם, והמרק החם הממתין לנו על היאכטה... נפלא.
מיומנה של מאי - מילים אחרונות על הצלילה הראשונה
"...שמו עלי משקולות ובקבוק אויר כבד! נכנסתי למים והם היו קרים. בהתחלה התרגלנו למים ולנשימות והיינו צריכים לנשום לאט ולא להילחץ. נכנסנו קצת למים. בהתחלה אבא נשאר למעלה. הוא לא הצליח לרדת. זה היה מצחיק אך אי אפשר לצחוק כשצריכים לנשום! כשנושמים יוצאות בועות מהמכשיר. במים הציוד קל מאוד. נכנסנו, גם אבא, נגענו באלמוגים רכים. הם היו מאוד מאוד נעימים. ראינו דגים גדולים וגם צב ים. אמנדה שצללה אתנו והחזיקה לי כל הזמן את היד, הרימה מלפפון ים גדול וצהוב וכולנו ליטפנו אותו. עלינו לאט וחזרנו לסירה. מאוד מאוד נהניתי מהצלילה. בהתחלה כאבה לי האוזן אך אחר כך הכל היה מושלם. לא שומעים כלום חוץ מהנשימות של עצמך. קיבלנו מרק חם ועכשיו אנחנו כותבים ביומנים שלא נשכח כלום!"
ממשיכים דרומה
הטיול עוד רגע נגמר ועם זאת עוד כל כך הרבה לפנינו, מרתק ומבטיח. באי-מייל בינתיים משחררים החברים קיטור על הנעשה בארץ ומברכים אותנו בלהתראות בקרוב. לא כל כך מהר בבקשה.
