מתאילנד אל מקדשי אנקור בקמבודיה ואל לאוס הכפרית

במקום להיתקע בתאילנד אפשר לגוון את הטיול ולקפוץ לקמבודיה למקדשי אנקור המרהיבים או לצאת ללאוס לכפרים השלווים והשקטים , ולא לפספס את השאנטי של צפון תאילנד שיש לכפר פאי להציע. כללי

לכל המתלבטים שמחפשים לגוון את הטיול בתאילנד
סיפור דרך זה מציע שלושה אפשרויות לגיוון הטיול בתאילנד:
לקמבודיה למקדשי סיאפ-ריפ
ללאוס הכפרית
לפאי הרגועה בצפון תאילנד

המלצת זהב:
הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לאלפי המטיילים בתאילנד הוא: סעו לקמבודיה, זה שווה את המאמץ . ארץ מרתקת מסקרנת כפרית ויפה.

 אנחנו נחתנו בתאילנד עברנו לקמבודיה, משם לויאטנם ומשם ללאוס וחזרה לתאילנד.

עונה מומלצת : הזמן הטוב ביותר לטיול בקמבודיה הוא בין נובמבר למרץ אנחנו טיילנו בדצמבר - ינואר , ומזג האוויר היה נעים .

הקוואסן

בנגקוק היא עיר הבירה של תאילנד, זו העיר הגדולה במדינה ואחת הערים הכי מתוירות בעולם.

הקוואסן:
רחוב גדול, ארוך ותוסס, מלא דוכני רחוב , מסעדות , חנויות שמוכרים הכול, מלונות וגסטהאוסים. וגם כנראה היעד הראשון שאליו כולם מגיעים בתאילנד.
בקצה הרחוב נמצא "הקשר הישראלי", אחת מסוכנות הנסיעות בבעלות ישראלית ששם אפשר תמיד למצוא ישראלים ולהתייעץ.

לינה:
האכסניות באזור הקוואסן הם ברמה בסיסית ביותר , ומי שרוצה משהו קצת יותר מפנק יכול למצוא קצת יותר רחוק.
אכסניה מומלצת DONNA GUEST HOUSE מקום זול חביב ונקי.
בקוואסן נמצא גם אחד מבתי חב"ד הפעילים ביותר בעולם .

התחבורה הציבורית בבנגקוק:
התחבורה הציבורית בבנגקוק מעולה וזולה ואין טעם לקחת ריקשה או מונית כל פעם שיוצאים מהקוואסן. ב"טוריסט אינפורמיישן" אפשר לקבל את כל המידע על האוטובוסים כולל פתקים בתאילנדית לאוטובוס וגם מידע על כל בנגקוק כולל דרכי הגעה, מאד יעיל והכי כדאי.
האוטובוסים מבנגקוק לדרום, לצפון וללאוס מעולים. מאד מפנקים ונוחים, נסיעות לילה עם כיסאות נשכבים, טלוויזיה ושירותים, והכבישים טובים, לכן חבל על הכסף ואין צורך לקחת טיסות פנימיות בתוך תאילנד.

מה לעשות :
לחוות קצת את האווירה המשוגעת בקוואסן וסביבתו.
טיול במקדשים הרבים שיש לעיר להציע .
ביקור בארמון המלך - במרחק הליכה מהקוואסן.
שייט בתעלות של בנגקוק
קניות - יש בתאילנד קניונים גדולים מלאים בכל מה שרק תרצו.
אי אפשר להיות בתאילנד בלי לעשות מסאז' תאילנדי. בקוואסן כבר יקפצו עליכם ויציעו לכם את כל הסוגים.
אחת החוויות הכי טובות בבנגקוק זה ארוחת שבת בבית של הרב נחמיה בבית חב"ד

אזהרה:
 יש בבנגקוק הרבה מקדשים, וכל נהג טוק טוק ישמח לעשות לכם סיבוב בינהם. תרמית ידועה שגם אנחנו נפלנו בה היא סיבוב בין המקדשים במחיר מאד זול עם עצירה בחנות תכשיטים מפוארת, אתם לא צריכים לקנות כלום, הנהג מקבל תלוש דלק, ובמקדש הבא שאתם מגיעים אליו הוא כבר לא טורח לחכות לכם.

פאי - צפון תאילנד

מי שחפצה נפשו להעביר את הזמן במקום שקט ורגוע בתאילנד - ההמלצה שלנו לנסוע לפאי.
 הצפון מאד ירוק ויפה. בפאי יש אווירה מיוחדת, שני רחובות מרכזיים, וקרוב אליהם זורם נחל. יש אכסניות שנמצאות בצידו השני של הנחל. מאד רגוע ושקט. האכסניה היא בעצם בקתות עץ וקש (כמו סיני קצת), מאד בסיסי, עם פינות במבוק קטנות וערסלים על הנהר ובערב יושבים מסביב למדורה. כדי להגיע אל האכסניות שממוקמות בצידו השני של הנחל עוברים גשרי עץ רעועים ומאולתרים.

מה לעשות:
לשכור בזול קטנועים קלילים 125 סמ"ק ולטייל באזור בין כל השדות והכפרים הקטנים, לראות אותם עובדים את האדמה וכל מיני סוגי גידולים.
יש באזור כמה קניונים קטנים עם נחל ומפלים.
אפשר לעשות פיקניק במפלים הידועים.
לנסוע למעיינות החמים בערב לטבילה ולראות את המקומיים מכינים ביצים קשות במים החמים.
להנות מהרוגע והשלווה.

הגעה:
 נסיעת לילה מבנקוק לצ'אנג-מאי שבצפון. האוטובוס מגיע בחמש בבוקר ומוריד את כולם מול אחד המלונות בהנחה שכולם ייקחו חדר שם. אנחנו העדפנו לקחת מונית לתחנה מרכזית, ומשם לקחנו אוטובוס לפאי (חמש שעות).

הדרך לקמבודיה

הדרך לקמבודיה:
נתחיל מהסוף - המלצה שלנו לא לקחת את האוטובוסים המאורגנים שיוצאים מהסוכנויות בקוואסן. כפול זמן וכסף, מגיעים מאוחר ונתקעים במלונות יקרים, אלא לנוסע בתחבורה המקומית.

החוויה שלנו:
אנחנו יצאנו מבנגקוק עם אור ראשון מוקדם בבוקר באוטובוס מקומי לתחנה המרכזית MO-CHIT . משם לקחנו אוטובוס 5 שעות לעיירת הגבול HARNYA PARTE . משם טוקטוק לקח אותנו לגבול.
שמענו שיש גם רכבת מבנגקוק לעיירת הגבול

את הויזה לקמבודיה הוצאנו בגבול עצמו .
אחרי כל הפרוצדורות יוצאים בצד הקמבודי. וכאילו חזרת 50 שנה אחורה בזמן. הרבה יותר כפרי, מאד מעניין, הרבה בלאגן, משאיות וכפריים שמושכים כירכרות עמוסות סחורה.
 מיד יקפצו עליכם כל מיני ילדים ויציעו לכם הסעה לסיאמ-ריפ. צריך להיזהר, יש הרבה רמאים. צריך לשים לב טוב טוב ולא לשלם לבנאדם הלא נכון, ז"א לשלם רק לנהג, במידה ומצליחים לתקשר.

הדרך הזולה לנסוע לסיאמ-ריפ היא בפיק-אפ, וגם כאן זה מתחלק לשניים. אפשר לנסוע בתוך הקבינה או בחוץ עם כל המטען ועוד הרבה מאד מקומיים. הדרך לוקחת 6 שעות, מאד קופצנית ומלאת בורות. יש הרבה לכלוך ואבק כך שאם אתם יושבים בחוץ הנסיעה לא קלה אבל חוויה.

אנחנו שילמנו למקומות בקבינה. הנסיעה החלה ומצאנו את עצמנו דחוסים בתוך קבינה 7 אנשים וציוד, כשמאחורה יושבים עוד כ- 25 איש וכמות ציוד עצומה. כדי לשפר את האווירה ומכיוון שגם ככה אף אחד לא הבין את השני שמנו קצת מוזיקה והיה נחמד. הייתי צריך גם להניח תפילין תוך כדי נסיעה לעיניהם הבוהות והמבטים המשתוממים של הקמבודים.
במהלך הנסיעה היה עוד קטע מוזר, שעוד אנשים סיפרו לנו שקרה להם. הגענו לעיירה בדרך, ושם התגודדו סביב הרכב והצביעו עלינו (היינו 3 תיירים). אחרי משא ומתן עם הנהג והחלפת כספים העבירו אותנו לרכב אחר באותם תנאים ללא תוספת תשלום. הנהג החדש לא ידע מילה באנגלית רק בהה בנו בעניי עגל והזיז ת'ראש מידי פעם. קיווינו שאנחנו עדיין בדרך הנכונה. הגענו לסיאמ-איפ בסביבות 6 בערב ונפלנו על הגסטהאוס הראשון שמצאנו .

בדרך עוברים כפרים קטנים, הרבה נוף אנושי, כירכרות עמוסות שנגררות ע"י שוורים ובאפלוים, אופניים עמוסות בצורה לא רגילה, הרבה צמחייה ומאד כפרי.
 מי שרוצה לחסוך את כל התלאות יכול לקחת מונית ישירה מהגבול לסיאמ-ריפ. מהיר יותר ועולה יותר.

מקדשי אנקור

מקדשי אנקור:
 עשרות מבני אבן עצומים ומרהיבים שנבנו לפני מאות שנים ע"י מלכים שחשבו את עצמם לאלים והקימו להם ארמונות/מקדשים עצומים בגודלם עם פיתוחי אבן עדינים וגילופים שונים של דמויות , שנשתמרו עם השנים בג'ונגל הקמבודי, ומלאים בקסם ומסתורין שאופף את המקום,

הכניסה למקדשי אנקור עולה 20$ ליום אחד, ו- 40$ לשלושה ימים.
הכניסה תקפה כבר בערב קודם ואפשר וכדאי לעלות לראות את השקיעה מאחד המקדשים שעל ההר.
 וגם מומלץ להגיע מוקדם בבוקר, להסתובב לבד, לפני שמגיעים המוני המבקרים במקום.

התניידות:
המקדשים משתרעים על שטח עצום, כשאנחנו היינו לא ניתן היה לשכור אופנוע לבד.
דרך פופולרית להסתובב בין המקדשים היא לסכם עם בחור על אופנוע. הנהג הוא גם המדריך , הוא מרכיב אותך כל היום ומחכה בין מקדש למקדש. שלושתנו נסענו על האופנוע, שזה יחסית קצת לאופנוע אחד בקמבודיה, הם מרכיבים פה 4-5 איש וציוד על אופנוע אחד בלי בעיה. ולהיזהר לא לקבל כוויה מהאגזוז החם של האופנוע.
 ניתן לשכור אופניים ולטייל עצמאית ,אבל קחו בחשבון כי המרחקים גדולים יחסית.

 אנחנו פגשנו את וואנה במלון הראשון שישנו, ילדון חמוד עם אנגלית טובה. סיכמנו איתו שייקח אותנו לראות את השקיעה ביום הראשון, ולמחרת ייקח אותנו לראות את הזריחה במקדש הראשי- אנקור וואט, וימשיך להסתובב איתנו כל היום.

יש 2 מסלולים לראות את המקדשים. אנחנו הספקנו לעשות גם את הסיבוב הקצר וגם את הארוך ביום אחד בלי לרוץ, עצרנו והסתובבנו בנחת בכל המקדשים בלי בעיה.
 את היום סיימנו ב- 5 בערב שוב במקדש הראשי - אנקור וואט המדהים.

המקדשים:
המקדש המרכזי – אנקור וואט: מדהים בגודלו, מאד מרשים, מלא מעברים מסדרונות אולמות גדולים, גרמי מדרגות עצומים וכל הקירות מלאי תגליפים מדויקים.
מקדש הבאיון - עשרות פרצופים עצומים שבנויים מאבן ומדהימים בדיוקם, מאד מיוחד.
התגליפים ב- "מרפסת של המלך המצורע" מאד יפים.
מקדש פראה-קאהן שמוקף בארבעה ברכות מאד יפה.
מקדש טה-פרום - אחד המקדשים הכי יפים . מקדש שהיער השתלט עליו והשורשים העצומים בגודלם התפתלו והשתלטו על המבנים. גזעים ושורשים עצומים פורצים מבין הריסות המקדש ונותנים תחושה הזוייה למקום. ממליץ להתחיל דווקא ממקדש זה לפני שמגיעים עוד תיירים.
 כמובן שיש עוד הרבה.. ולכל אחד יש את הייחודיות שלו .

 לסיכום - אתר חובה לכל מטייל.

סיאמ-ריפ והסביבה

את שאר הימים העברנו בשיטוטים בסיאמ-ריפ והסביבה. האנשים מאד שמחים וחייכנים וחיים בצורה פשוטה וכפרית. ברחובות יש הרבה נכים מכל הסוגים זכר למעשיי החמר-רוז. חלקם מתחילים להשתקם ולפתוח חנויות חלקם הקימו קבוצות שמנגנות ממש יפה תמורת נדבות.
בעיר יש שוק מאד נחמד של בגדים ועבודות יד מסורתיות, שטיחים ובדים, ויותר זול מתאילנד.

לינה:
גסטהאוס : STAR RISE G.H , מקום חביב. חדר עם מזגן .
 גסאהאוס: APSARA ANGKOR G.H מקום חמוד עם גינה .

שייט לכפר ויאטנמי צף:
לא רחוק מסיאמ-ריפ ישנו כפר קטן בשם פנום קרום, שיושב על גדות נהר המקונג וממנו יוצא שייט נחמד לכפר ויאטנמי צף. מסתובבים על סירה קטנה בין הסירות ובין המבנים הצפים ומלאיי האוכלוסייה. הרבה נוף אנושי וחוויה מגניבה.
 השייט עלה 7$ לאדם, וסיכמנו עם בחור על אופנוע שייקח אותנו הלוך חזור עם עצירות בדרך תמורת 3$ .

לאוס -הכפרית

אפשרות נוספת היא לנסוע ללאוס.
 לאוס מדינה שקטה כפרית ורגועה , הרבה שלווה ונזירים ברחובות .

הגעה:
יש תחבורה ציבורית ואוטובוסים מאורגנים שנוסעים בין ואנטיין לבנקוק.
לוקחים אוטובוס מקומי לעיירה הגבול נונג-קאי.
נונג-קאי עיירה חביבה עם בתי קפה ומסעדות ,שיושבת על גדות נהר המקונג. משם אוטובוס לואנטיין.
בניגוד להנוי בויאטנם ובנקוק בתאילנד התוססות והרועשות לאוס הרבה יותר שקטה וכפרית בלי הרבה פלאפונים והנהגים לא צופרים.

ואנטיין:
בירת לאוס עיר די שקטה, לא גדולה במיוחד.
אין יותר מידי מה לעשות ועדיף לא להיתקע כאן.
אכסניה: mimi g.h ברחוב: francois nginn
באכסניות מארגנים אוטובוסים לכל רחבי לאוס, אבל אפשר ועדיף לנסוע בתחבורה המקומית. המחירים מאד זולים.
 לקחנו אוטובוס לואנג-וינג . 4 שעות נסיעה.

ואנג-וינג:
עיירה קטנה וחמודה, בצמוד לה עובר יובל של נהר המקונג, ועליו גשרים קטנים מבמבוק לעבור לצד השני. נוף מקסים ושקיעות יפות. הרבה ישראלים , מאד רגוע, הרבה בתי קפה ומסעדות צ'יל-אאוט שמקרינים סרטים לבחירתך.
יש הרבה אכסניות זולות ברחוב הראשי, ההמלצה שלנו היא לישון על האכסניות שעל הנהר ולא ברחוב הראשי, הנוף הרבה יותר יפה שם.
hemsong g.h. אחלה אכסניה על הנהר מאחורי השוק בצד ימין. ממול יש אי חביב, עם גשרים קטנים מבמבוק ואווירת צ'יל-אאוט טובה.
בצידו השני של הנהר יש הרבה מסלולי הליכה קצרים לתוך ההרים, לכל מיני מערות נטיפים גדולות ולגונות.
אפשר לקחת אבוב ולשוט על הנהר בנחת .
 חגגנו את חנוכה בלאוס, הדלקנו חנוכייה כל ערב במרפסת שלנו על גדות הנהר .

לואנג פרבנג:
יש סיפורים שבדרך ללואנג פרבנג יש שודדים שעוצרים את האוטובוסים, לא נתקלנו בזה , אבל בצידי הדרך רואים כפריים חמושים ברובים. הדרך עוברת בין ההרים ובין כפרים קטנים עם גגות מקש ונוף יפה.
אכסניה: - new somchith g.h.
 לואנג-פרבנג מלאה במקדשים והרחובות מלאים נזירים בגלימות כתומות שישמחו לשבת איתכם לשיחה על כל דבר. יש גם אחלה שוק לילה בעיר.

טיול למפלים שבאזור – מאד יפים. נוסעים בטוק-טוק הלוך חזור, הכניסה בתשלום.
כדאי לטפס לראש המפלים ולראות את הנוף.
בדרך למעלה יש כל מיני לגונות קטנות שאפשר לשחות בהם בפרטיות.

מלואנג פרבנג אפשר להמשיך באוטובוס לצפון לאוס לאזור השבטים, או לחתוך לכיוון צפון תאילנד בסירה.
כדי להגיע לצפון תאילנד יש 2 אפשרויות, סירה איטית- יומיים שייט ועוד חצי יום נסיעה, או סירה מהירה- שש שעות שעולה 27$ ואומרים שזו חוויה (אבל מסוכן).
 אנחנו החלטנו לחזור דרומה לואנטיין (9 שעות ישיר) ומשם חזרה לבנגקוק.