צפון ויאטנם
ויאטנם – מדינה מרתקת , ערים עמוסות וכפרים אוטנטים , שבטים צבעוניים וחופים מהממים
לצפון ויאטנם הגענו ב 2004 בחודש דצמבר ל 3 שבועות כחלק מטיול של כמה חודשים בדרום מזרח אסיה - תאילנד קמבודיה ויטאנם ולאוס, כחלק מירח דבש ארוךך.
שער הדולר היה 1$ =15000 דונג.
עבורנו החוויה בויאטנם הייתה אוטנטית, הנוכחות שלנו לא הייתה מורגשת, היינו כמו "אוויר" בעבורם ולא הייתה שום התייחסות מיוחדת מצד המקומיים לכך שאנחנו שם. הבנו שבשנים האחרונות ויאטנם עברה שינוי גדול והתיירות הפכה להיות במרכז, וקצת הרסה מהחוויה האוטנטית. וכדי להנות מאוטנטיות בויאנטם צריך להתאמץ יותר ולהתרחק מ"שביל" התיירים הרגיל. אז סביר להניח שדברים השתנו כמו מחירים, אבל השלד, התכנון של המסלול והמקומות לא השתנו.
האנויי
האנויי בירת ויאטנם, עיר גדולה סואנת ומרתקת, כל מבט ברחוב רואים את הויאטנמים עם הכובעים רחבי השוליים המסורתיים כשהם סוחבים על הכתף מאזניים עם קערות גדולות מלאות בכל טוב. מיליוני אופנועים טסים ברחובות ויש הרבה פלאפונים (2004 זוכרים!!). את כל הארוחות שלהם הם אוכלים בצידי המדרכות, ובכל פינת רחוב יש רוכלות שפורסות את סחורתם. יש הרבה שווקים ססגוניים מלאיי כל טוב. מצא חן בעיינו במיוחד הקולורבי שנקרא כאן "פרי הדרקון".
אנחנו נחתנו בהאנויי בדיוק שהסתיים משחק כדורגל בין ויאטנם למלזיה בניצחון לויאטנם, כחלק מתורניר ה- SEA GAMES (אליפות דרום מזרח אסיה באתלטיקה וכדורגל) שבדיוק התקיימם בהאנוי בתקופה זו. כל הרחובות היו מלאים בחוגגים, מנופפים בדגלים אדומים עם כוכב צהוב, כמו דגליי מהפכה, ואנחנו בתוך ההמולה. לידנו עצרו 2 טוסטוסים והציעו לקחת אותנו לאכסניה, מסתבר שהדרך הטובה המהירה וזולה להתנייד בערים היא על אופנועים. התיקים הגדולים בין הרגליים של הנהג ואנחנו יושבים מאחורה, מנופפים בדלגי ויאטנם ביחד עם כולם, התחלה טובה ומשעשעת מאד עבורנו .
ישנו באכסניה ברחוב חביב קטן וצר: tam thuong g.h - ברחוב : ye'n thai בערך 5-6$ לזוג.
באחד הימים בשיטוטים ברחבי העיר הגענו לשוק – ha'ng da market . שהוא שוק זול מלא כלים עבודות יד ויאטנמית מהממים. האתגר היה להגיע איתם שלמים לארץ.
את הנסיעות בתוך העיר עשינו תמיד מורכבים שלושה איש על אופנוע פנוי תמורת 10000 דונג לזוג.
כל אכסניה משמשת גם כסוכנות נסיעות שתשמח לארגן לך תור (בד"כ יותר יקר מהסוכנויות עצמם). כדאי לבדוק ולהשוות מחירים לפני שסוגרים על תור, יש הרבה תחרות והבדל במחירים. במידה והחלטתם שאתם לוקחים תור מאורגן, ישנם כל מיני סוגי דילים, ותכלס לא מצאנו שום הבדל בינהם, אז לקחת את התור הכי זול שמוצאים.
את הנסיעה הראשונה שלנו מחוץ לעיר עשינו להלונג-ביי.
הלונג-ביי : (הפירוש: מפרץ שהדרקון נחת בו).
הלונג-ביי זה מפרץ בו כ 3000 איים בצורות וגדלים שונים בתוך הים עם מערות, לגונות ומפרצים , ואחד האזורים היפים במזרח.
יצאנו מהנוי באוטובוס לעיר Halong City , שם עלינו על ספינה ויצאנו לשייט בין האיים. הדרך מדהימה והנוף עוצר נשימה. עצרנו לטיול במערת נטיפים גדולה ואת הלילה הראשון נשארנו לישון בספינה, במקום רגוע בין האיים, ממש רומנטי ומדהים.
ביום למחרת ירדנו באי המרכזי "קט-בה" Cat Ba. עשינו טיול רגלי לאחת הגבעות, ואחרי הצהרים יצאנו להסתובב בחופים. שיחקנו כדורגל עם ילדים. האווירה שם טובה ולכל כיוון שלא מסתכלים רואים רק איים. יש על החופים חדרים קטנים להשכרה שנראים ממש שווים. בשאר הימים נשארנו ללון במלון במרכז האי 5$ לזוג.
בשייט חזרה, לשמחתינו רב החובל הסכים לבקשתינו לקפוץ למים ולשחות בין האיים.
סאפה
אחד האזורים היפים במדינה, הנוף פשוט משגע, אזור הררי כפרי עם טרסות אורז אין סופיות במורדות הרים ציוריים בגובה 2000 מ' - מבחינתינו זה אחד האזורים היפים שראינו.
זה כמו לטייל באגדות. 54 שבטים חיים באזור, תווי פניהם שונים, כל אחד מהם לבוש מסורתי ססגוני ושונה, ולא בשביל התיירים, הרגשנו שאנחנו אוויר בשבילם, הם לא הרימו את העניים אלינו בכלל.
איך להגיע:
אנחנו לקחנו רכבת לילה מהאנויי ללאו-קאי,lao cai)) שזה קרוב לספה ((sapa. קרון שינהsoft sleep ברכבת עלה 13$ לאדם לכיוון אחד. ומשם שעה נסיעה בטנדר במעלה ההרים לסאפה - 20 אלף דונג לאדם .
תחזית מזג האוויר לא הייתה טובה, אבל החלטנו לנסוע בכל זאת וממש לא הצטערנו - היה ממש שווה.
ישנו במלון מצויין: MOUNTAIN VIEW HOTEL 6$ ללילה לזוג. חדר עם נוף עוצר נשימה אל ההרים וטרסות אורז על כל המדרונות, הכל ירוק, ובגלל הגובה יש ערפילים שמוסיפים לתחושת המסיתוריות של האזור
פשוט מיוחד לטייל שם ברחובות בשווקים ובאזור כולו.
באחד הימים עשינו טיול יום רגלי לכפר cat cat הסמוך היושב בתוך ערוץ נחל יפייפה.
ביום ראשון נסענו לשוק יום א' בכפר בק-הה, הדרך עוברת צמוד לגבול עם סין שזה בעצם נהר שמפריד בין המדינות. השוק בכפר בק-הה מאד תוסס, חי וצבעוני, מלא כפריים שבאים למכור ולקנות. מוכרים חיות, בופאלו, חזירים, תרנגולות ושאר בעלי חיים, עבודות יד, ומאכלים מקומיים. כולם לבושים בלבושים המסורתיים והצבעוניים, גם פה הרגשנו שאנחנו אוויר בשבילם, הם לא הרימו את העניים אלינו בכלל. לא לפספס.
הערה חשובה: הבנו שהמקום הפך ליותר תיירותי ופחות אוטנטי ממה שאנחנו חווינו.
הנסיעה מהאנוי ללאוס:
אוטובוס ישיר מהאנויי לונטיין (בירת לאוס) לוקח בסביבות 24 שעות. זו נסיעה לא קלה, ויש הרבה עיכובים וכל מיני התקלות. עלות: 12$. יוצאים בערב, על מנת להגיע לגבול בבוקר, הדרך לוקחת הרבה פחות זמן אבל בדרך האוטובוס עצר עשרות פעמים להעלות כמות סחורה עצומה על האוטובוס, דוחסים בו כמה שיותר.
בגבול ידרשו מכל אדם 1$ שוחד או כמו שהפקיד הגדיר את זה – תרומה. מהגבול זה בערך עוד 12 שעות נסיעה. הנופים באזור הגבול, בצד הלאי יפים מאד.
ניתן לפצל את הנסיעה. לנסוע מהאנויי לוינג, לישון לילה ולהמשיך לגבול, ומשם להמשיך בלאוס לכל מקום.
