האי קורפו, זגוריה צפון יוון – יוני 2017 – ראשון עד חמישי.
תכנון הכללי: יום ראשון נחיתה בקורפו, מעברות לצפון יוון, נסיעה מזרחה למטאורה ולינה באזור. יום שני-שלישי עולים לצפון יוון לכפרים בחבל זגוריה. יום רביעי-חמישי - קורפו .
החלטנו לא להזמין מקומות לינה מראש אלא למצוא בהתאם להתקדמות. ישנו תמיד בדירות מאובזרות עם מטבח ובישלנו לעצמנו.
יום ראשון בבוקר יצאנו לדרך, טיסה ישירה לאי קורפו. נחתנו בקרקירה, בירת קורפו אספנו את הרכב, מרצדס A-CLASS דיזל, כיפית לנהיגה. חצי שעה אחרי שנחתנו כבר היינו במעבורת שלוקחת אותנו מחוץ לקורפו אל יבשת יוון. נסענו לנמל לרציף המעבורות שיוצאות לעיר הנמל איגומנציה. איך שהתקרבנו מעבורת עמדה לצאת אז עיכבו אותה עד שקנינו כרטיס ומיד עלינו עליה ויצאנו ליבשת יוון. הנסיעה במעבורת לוקחת שעה וחצי, שייט מאד נעים, מזג האוויר היה שמשי חמים ונעים.
ישנן כמה חברות המפעילות מעבורות מקורפו לעיירה איגומניצה. המחירים אינם זהים וזמני היציאה גם משתנים, לכן מומלץ לקנות כרטיס לכיוון אחד, ובכך להשאיר את הגמישות לחזור מתי שרוצים, ולא להתחייב לחברה אחת ולזמנים שלה. כדאי מאד גם לשים לב שבמשרד הכרטיסים לא גובים מכם מראש תשלום על כרטיס הלוך חזור, כי הם עושים זאת אוטומטית מבלי לשאול. מחיר לנוסע 11€ לכיוון ומחיר למכונית 10€ לכיוון. סה"כ 32€ .
לאחר שירדנו מהמעבורת יצאנו בנסיעה על הכביש המהיר לכיוון מטאורה. החלק הראשון של הדרך בנוי מ - גשר - מנהרה – גשר מנהרה וכן הלאה, חלקם עם עמדות תשלום, כדאי להכין מטבעות כסף קטן עבורם. מסביב הכל נוף הרים ירוק ירוק.
לאחר כשעה נסיעה כשיצאנו מאחת המנהרות הופתענו מגשם חזק שהיכה בנו, ומזג האוויר השתנה בפתאומיות. כדי להגיע למטאורה יורדים מהכביש 2 הראשי לכביש E92 המפותל, בנוסף לפיתולים היה גם ערפל כבד, ונסענו ממש לאט. לרגע התלבטנו אם לוותר על מטאורה ולחזור על עקבותינו, אבל החלטנו להמשיך. עצרנו באחד מדוכני ממכר פירות וירקות טריים ויפים הפזורים בצד הדרך. ככל שמתקרבים הכביש הופך להיות קטן וצר. לשמחתנו איך שהתקרבו לאזור מטאורה השמיים התבהרו. סה"כ שעתיים נסיעה מאיגומניצה למטאורה.
מנזרי מטאורה, "התלויים באוויר", בנויים בראשי צוקים תלולים, שפיסלו כוחות הטבע בסלע האפור ובינות ליערות הירוקים. למעשה נראה כאילו הוצנחו במקומות בלתי הגיוניים ובלתי נגישים. המנזרים הוקמו במהלך המאה ה- 14. המקום מהפנת בייחודיותו. טיילנו כמה שעות בין המנזרים והנופים – ללא ספק אחד המקומות היפים.
לבסוף ירדנו חזרה לכפר סמוך עם אווירה מאד נחמדה. התלבטנו אם להישאר לישון, אך מכיוון שמחשיך מאד מאוחר (אחרי 10 בערב בתקופה זו) וראינו שאנחנו לא עייפים, החלטנו שאנחנו מעדיפים לצמצם מרחק צפונה כבר הערב מאשר לצאת מחר בבוקר. יצאנו בנסיעה חזרה מערבה. התלבטנו אם לעצור בעיירה מצובו שקיבלה המלצות רבות, לבסוף עצרנו בעיר איואנינה. עיר עם אווירה צעירה שנמצאת למרגלות אגם גדול. התמקמנו ממש במרכז העיר בדירת גסטהאוס מקסימה Villa Vilielmini שנמצאת ממש בסמוך לאגם, ואחרי ארוחת ערב טובה יצאנו לסיבוב רגלי בעיר. מכיוון שהיה יום ראשון, כל החנויות סגורות אבל כל אתרי הבילוי בתי הקפה והפאבים היו פתוחים.
יום שני – חבל זגוריה - יצאנו צפונה לחבל הררי בחלקו הצפון מערבי של יוון ובו פזורים כפרים עתיקים ששמרו על חזותם – בתים מאבן אפורה וגגות מצפחה שחורה. מזג האוויר היה מצוין, הדרך יפיפייה, הכבישים טובים. מבחינתנו החלק הטוב ביותר מתחיל אחרי שעוברים את הכפר אריסטי ועד לגשר פאפיגו העתיק. נוסעים בתוך יער עבות באווירה קסומה, בדרך עצרנו בשבילים שיוצאים משולי הכביש - במסלולי הליכה קצרים בתוך היער ולצד ערוץ נחל הוידאומטיס. גשר פאפיגו המרשים מספק גם מראה מרשים עם השתקפותו של הנוף במים שזורמים תחתיו וכיף לטייל בסביבתו לאורך הנחל. מהגשר גם יוצאים טיולי רפטינג בנהר. משם טיפסנו בנסיעה בכביש הפתלתל אל הכפר פאפיגו, בדרך ראינו שיש עוד כמה מסלולי הליכה שאפשר לעשות. הכפר פאפיגו שבעונה זו של השנה נראה כאילו ננטש, טובל בירוק, גגות הבתים עשויים מאבני צפחה שחורות, רחובות אבן צרים, חצרות מטופחות, סוכות גפנים וברקע הרים עצומים.
מפאפיגו המשכנו לכיוון מיקרו פאפיגו, בדרך על עיקול הדרך נמצא pools of rogovo/ Papingo Rock Pools. מסלול הליכה מקסים בין סלעי צפחה מרהיבים ומי טורקיז צלולים זורמים. מסלול לא ארוך ולא קשה, בין מפלונים קטנים, גבי מים זורמים, ומפל נסתר בסיום, הרבה פינות חמד בדרך. ראינו כמה חבר'ה ישראלים שעשו שם canyoning עם מדריך למי שנהנה מטיפוס/גלישה בקניון במים. מסלול מומלץ מהנה ויפה.
משם בשעת צהרים המשכנו למיקרו פאפיגו, שזו בעצם גרסה קטנה של פאפיגו, כפר ציורי מקסים טובל בירוק, עם סמטאות מרוצפות אבן, בתי אבן עם גגות עשויים מאבני צפחה שחורות, ונוף מרגיע של הרים גבוהים, יערות ונחלים זורמים. גם מפה יש אפשרות לצאת למסלולי הליכה שונים. טיילנו בין הסמטאות והחצרות של הבתים ונהנו מהמקום. רגע לפני שרצינו לחזור לאוטו פגשנו זוג מטיילים שהמליץ מאד לעלות למרפסת של מלון Mikro Papigo 1700 Hotel & Spa שנמצא בראש הגבעה. קיבלנו את ההמלצה וישבנו לשתות מיצים טבעיים במרפסת מול הנוף. המלון בנוי בצורה מדורגת בטרסות על צלע ההר, חשבנו שלינה במקום כזה תהיה מאד יקרה, אבל החלטנו לשאול בכל זאת. אחרי שראינו את החדר ידענו שאנחנו נשארים לישון פה. חדר מפנק, גדול עם מרפסת נוף ירוקה, ג'קוזי, מחיר 100€ ללילה. והבונוס – יש בטרסה העליונה ספא מפנק, לא גדול, עם בריכה, סאונה ומרפסת שמש מול הנוף. הספא נפתח במיוחד בשבילנו, כי לא היו מטיילים נוספים באותו זמן. העברנו את אחרי הצהרים ברגיעה במלון. הזמנו דגים טריים, ולבעל המלון לא הייתה התנגדות שנכין אותם בעצמנו על הגריל שבמטבח. וקח ישבנו שוב במרפסת לארוחת ערב טובה. ההמלצה שלנו לישון לפחות לילה אחד בכפר מיקרו פאפיגו, לדעתנו זה הכפר עם האווירה הכי מיוחדת באזור.
ממש צמוד למלון יוצא מסלול של יום הליכה מלא שאנחנו לצערנו לא עשינו לאגם הדרקון (דרקולימני), אגם שנמצא בגובה 2000 מ'. אבל המלצנו לחברים שהגיעו לאזור והם מאד נהנו. אפשר לעשות את המסלול לאגם הלוך וחזור ביום אחד, או לחלופין להישאר לישון בבקתה שנמצאת באמצע הדרך.
יום שלישי – ירדנו בנסיעה חזרה לגשר פאפיגו העתיק, שוב עצרנו לטיולים קצרים בין שבילים לא מזוהים שיוצאים לצידי הדרך. משם נסענו לכפר Monodendri. נוסעים בדרך שבאנו עד אריסטי, שם בפיצול פונים שמאלה לכיוון דרום בדרך יפה לכיוון Monodendri. Monodendri – עיירה קטנה ותוססת עם אווירה טובה. משם עלינו לתצפית Oxya Viewpoint על קניון Vikos המרשים שנמצאת קרוב לעיירה.
החלטנו שאת הדרך חזרה לכיוון המעבורת לקורפו נעשה דרך ביקור בגשרים העתיקים של איזור קיפי שחולפים על פני אפיקי נחלים. הגשרים יפים, אבל ההמלצה שלנו לגבי הגשרים היא לעבור רק אם זה מסתדר לכם בדרך, לא להגיע במיוחד.
לסיכום אחד האזורים המרהיבים ביופיו- נחלים, קניונים, כפרים מקסימים, מסלולי הליכה, ראפטינג, סנפלינג. רצוי מאד להיכנס לאזור הכפרים עם מיכל דלק מלא, שכן אין הרבה תחנות דלק בין הכפרים. את אזור צומרקה אנחנו שומרים לטיול הבא.
עזבנו את אזור זגוריה. בעוד אנחנו דוהרים על האוטוסטרדה 2 לכיוון איגומניצה, בהחלטה של רגע החלטנו בספונטניות לחתוך לכביש 18 לכיוון עיירת החוף פארגה. הגענו לעיירה תוססת עם אווירה צעירה, חוף ים מקסים, מלא בתי קפה, מסעדות ודוכני מזכרות. מול החוף בתוך הים נמצא אי גדול ומיוער. העברנו את אחרי הצהרים בים, שחינו לאי וטיילנו בו.
משם חזרנו לאיגומניצה, שם עלינו על המעבורת חזרה לקורפו.
קורפו – ירדנו מהמעברות חזרה לקורפו בשעות הערב. החלטנו לנסוע ישר לפלאוקוסטריצה Paleokastritsa, הדרך הררית וירוקה מאד. נכנסו עם ערב לעיר, מבלי לדעת בדיוק איפה אנחנו, מצאנו חדר חביב מאד על המים עם מרפסת ומטבח קטן – Miltos Studios .
יום רביעי - התעוררנו מוקדם בבוקר, פתחנו את הוילון ולא האמנו למראה עינינו, נוף גן עדן. בצדק המקום קיבל את הכינוי רצועות החוף עם הנוף הכי יפה באי. מרוב התרגשות מיד ירדנו לסיבוב ראשון במים. אח"כ ישבנו לארוחת בוקר מפנקת במרפסת של החדר מול הנוף.
בשלב הבא החלטנו שאנחנו רוצים לראות את הנוף הזה מנקודה קצת יותר גבוהה, אז לקחתנו את האוטו ונסענו בדרך מפותלת לכיוון העיירה Lakones , מולנו נפתח נוף המפרצים המהמם של פלאוקוסטריצה. בדרך יש הרבה נקודות תצפית עוצרות נשימה. ישבנו לשתות באחת המסעדות שנמצאות בדרך על הצוק.
חזרנו לפלאוקוסטריצה למפרץ Agios Spyridon Bay . יצאנו לשייט בסירה לכמה נקודות ברחבי המפרצים: החוף המבודד: Rovinia Beach, The blue eye – מדובר על שייט של שעה בין המפרצים של פלאוקסטריצה - שייט מקסים ומומלץ.
אחרי השייט התלבטנו מה לעשות, בהמלצת בעלת הגסטהאוס החלטנו לנסוע לחופים במזרח האי. על הדרך קצת מחוץ ל פלאוקוסטריצה ישנה חנות משפחתית מקסימה לדברי - Yannis Olive wood workshop. בכלל בכל קורפו יש הרבה אומני עץ וחנויות עם מבחר אדיר של דברי עץ מיוחדים שלא רואים במקומות אחרים, מעץ זית, שמאד מאופיין בקורפו.
אחרי פחות משעה, הגענו לצד המזרחי של האי. הסתובבנו לאורך המפרצים והתצפיות בקו החוף הצפון מזרחי של האי, עצרנו לשחות בין הצוקים, ואפילו מצאנו גלידת Hagan Daaz כשרה. משם ירדנו חזרה לקירקרה, הידועה גם בשם ״קורפו סיטי״ לטיול של אחרי הצהרים. קירקרה היא עיר אמיתית ויפה, ארוגה ברחובות וסימטאות ציוריים, וגם חנויות מודרניות.
אחרי התלבטות החלטנו לחזור ללילה נוסף לאזור של פלאוקוסטריצה, לא עמדנו בפיתוי ועלינו שוב לתצפיות על קו החוף של פלאוקוסטריצה. עלינו בדרך ההררית המפותלת עד למרפסת שנקראת בלה ויסטה - תצפית יפייפה, ומשם ירדנו שוב לעיירה לטיול ערב על החוף ובנמל.
התמקמנו ללילה במתחם דירות בשם RoyalRose ממש מחוץ לעיר, דירה מפנקת עם בריכה מול הנוף ההררי של האי. ביום חמישי חזרנו לארץ.
