גיאורגיה – יוני 2018 – ראשון עד חמישי.
גיאורגיה היא אחת המדינות היפות עם נופים עוצרי נשימה, טבע פראי , מלאה בנהרות שוצפים, כפרים קטנים ופסטורליים והכנסת אורחים חמה.
נחתנו בבטומי ביום ראשון לפני הצהרים. תכנון כללי: לנסוע למסטיה בחבל סוונטי, 2 לילות במסטיה ולטייל באזור. ביום שלישי להתקדם לכיוון אושגולי, ומשם להמשיך בנסיעה דרך ההרים ללנטחי. ביום רביעי לטייל באזור מרטווילי, לישון באזור השמורה מטירלה, בחמישי בבוקר לטייל בשמורה, ובצהרים לעלות על טיסה חזרה לישראל.
יצאנו לדרך, אספנו את הג'יפToyota fortuner 2017 שחיכה לנו מחוץ לשדה ולאחר התארגנות קלה יצאנו צפונה לחבל סוונטי לעיירה מסטיה / mestia. את הרכב שכרנו מחברת B&G RENT A CAR מבחור בשם יוסי, שנתן לנו יופי של שירות , והתאים לנו רכב בהתאם למסלול שתכננו.
מזג האוויר היה מצוין, הכבישים חלקם סלולים יותר חלקם סלולים פחות. פרות ובעלי חיים שמתהלכים על הכביש הם עניין נפוץ וצריך להיזהר. עברנו את העיר זוגדידי והמשכנו צפונה. באופן כללי כמעט לכל אורך הדרך היה נהר זורם לצד הדרך עם מפלים קטנים ותצפיות יפות לפיקניק. בדרך עצרנו בסכר אנגורי המרשים ולקראת ערב הגענו למסטיה.
מסטיה היא עיירה קסומה, בגובה 1,400 מטרים, עם אנרגיות של טיולים, אווירה טובה ואנשים נחמדים. ברחוב הראשי יש מספר קטן של בתי קפה וחנויות שמציעות תבלינים ואת מרכולתם הטריה.
התמקמנו בגסטהאוס בשם Sakhli Laghamshi - גסטהאוס מצויין – מבריק, נוח, מיטות נוחות, מים חמים מעולים, חדר עם מקלחת ושירותים צמודים (יש כאלו גם בלי צמודים) אנשים מאד מאד נחמדים, מדברים ברובם אנגלית. והנוף של העיירה עם המגדלים על רקע פסגות מושלגות - משגע. המטבח של בני הבית זמין לבישול, ובעצם מבשלים ביחד עם בני הבית, קצת צפוף אבל הם היו מאד נחמדים ואדיבים לגבי הבישול. ממוקם קצת מחוץ למרכז העיירה, כך שמי שמגיע ללא רכב יש קצת הליכה.
אגמי קורולדי Koruldi Lakes הם אגמים קטנים שנמצאים בהרים מעל מסטיה. (בגובה 2720 מ') - ביום שני אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו לדרך, רצינו לקבל קצת מידע מלשכת התיירות במסטיה, אבל שהגענו הם עדיין היו סגורים, כדאי לקחת בחשבון שהשעות שלהם "גמישות".
התלבטנו איך לצאת לשם, הנהגים המקומיים ענו לנו תשובה שבהמשך הטיול שמענו שוב ושוב : very bad road. אח"כ שאלו: איזה רכב יש לכם ? ואחרי שראו את הג'יפ אמרוok you can go . לקח לנו קצת זמן למצוא את התחלת הדרך, לבסוף מצאנו את הדרך הנכונה אל דרך עפר מתפתלת ומשובשת מאד אל מרומי הרכס, עלינו עם הג'יפ עד הצלב ( 2360 מ'), הדרך הייתה אתגרית מאד, העלייה והירידה חזרה באותה דרך לא פשוטים, עם קטעים קשים למעבר. מי שלא בטוח שלא ינהג את הדרך הזו. נהגי הג'יפים בעיירה יותר מישמחו לנהוג בעבורכם את הדרך, או לחלופין לעלות ברגל עליה תלולה ולא מעניינת.
הנוף הנשקף מהתצפית יפיפה, רמה עם מרחבים בגוונים שונים של ירוק, פסגות מושלגות, וככל שעולים עד לאגמים הנוף עוצר נשימה. פנורמה של רכסי ההרים באזור. המסלול נוח, הליכה במגמת עליה למרגלות הרים עצומים ופסגות מושלגות. ההשתקפות של האגמים למרגלות ההרים המושלגים עם הנוף מהפנטת ומרשימה - מומלץ מאד. העלייה ברגל מהצלב עד לאגמים לוקחת כשעתיים ולא קלה בגלל התלילות. הבנו שבעונות מסוימות האגמים מתייבשים ונשארות רק שלוליות – תבדקו לפני שאתם עולים, וקחו מספיק מים כי אין איפה למלא.
אחרי שהתפעלנו מהנוף ואכלנו ארוחת צהרים קלה חזרו לג'יפ וירדנו חזרה, החלטנו לנצל את המשך היום ועשות את המסלול לקרחון צ'אלדי .
קרחוןצ'אלדי Chalaadi Glacier – טיול קליל כ 2-3 קילומטר, נוסעים כ 30 דקות עד החניה, עוברים על פני גשר רעוע מעל נהר עם זרימה חזקה, ומתחילים בהליכה לצד הנהר בתוך יער, הנהר שוצף מאד ומרשים בעוצמתו. יוצאים מהיער לנוף דרמטי, אזור מלא סלעים ורוג'ומים המשקיף על הקרחון, כל אחד יחליט כמה הוא רוצה להתקרב לקרחון. החזרה באותה דרך. מסלול נפלא ולא ארוך, ואפשר להתחיל אותו גם לא על הבוקר.
חזרנו לגסטהאוס שלנו אחרי יום נפלא עייפים ומרוצים. שמענו שיש גם רכבל באזור מסטיה עם נוף מרשים, אנחנו לא הגענו אליו.
אושגולי – יום שלישי יצאנו בבוקר ממסטיה לכיוון אושגולי, הדרך יפיפה, הרים גבוהים מסביב, הרבה ירוק. דרך עפר משובשת ונוחה לנסיעה. לפני אושגולי ישנו כפר קטן נוסף עם מבנים עתיקים, ומגדלי סוונטי הידועים, נוף משגע ותנאי מחיה שנראים לא פשוטים.
הכפר אושגולי מצוי בעמק בין הרים ירוקים, שחורים ולבנים. נחל זורם שמגיע מההרים, ופרות שרועות על ההרים, המקום נראה כאילו הזמן עצר מלכת. בכניסה לכפר ישנו מגדל בשם “מגדל תמר “, עלינו לגבעה שבראשה הוא עומד וצפינו על הנוף העוצר נשימה.
הדרך מאושגולי ללנטחי – אם תשאלו אנשים בגיאורגיה על הדרך הזו הם יגידו לכם להתרחק " very bad road", החלטנו להגיע לאושגולי ולשאול שם. באושגולי אמרו שהדרך פתוחה ואחרי שראו את הג'יפ שלנו אמרו you can go . בחרנו להמשיך להתקדם בדרך, הדרך מאד משובשת, הנסיעה איטית, אבל אין בה שום קטע שמסוכן מידי והיא לחלוטין אפשרית, והנוף מתגמל ביותר. בהנחה שהג'יפ שלכם במצב טוב יש בה את כל סוגי המכשולים שמסלול ג'יפים יכול לספק, בורות מלאי מים, חציית נחלים, שלוליות, בוץ סלעים גשרים, מעבר ההרים Zagar בגובה של 2,623 ....
צריך לזכור כמה דברים, הדרך מתאימה רק לרכבי 4x4 , להתייעץ עם המקומיים לפני שיוצאים לדרך שהדרך פתוחה. לא לעשות את הדרך אם ירד גשם ב 24 שעות שלפני. הדרך ארוכה, בערך 4 שעות, היא לא יעילה אם אתם רוצים להגיע ממקום למקום, אלא רק אם אתם מחפשים קצת אתגר ולא רוצים לחזור מאותה דרך שבה הגעתם, והרפתקה באזור מרהיב ובלתי נגוע שכמעט ולא מתוייר.
הדרך עושה את הצורה של האות כ' מסביב להרים שנמצאים דרום מזרחית לאושגולי, ויוצאת מהצד הדרומי של ההרים הללו עד לעיר לנטחי (Lentekhi) אותה ניתן למצוא בקלות במפות צפונית לקוטאיסי.
מעבר לאתגר הנוף בדרך בתולי ומאד מאד יפה ומתגמל – הרים שחורים/לבנים קרחונים . לאורך הדרך נתקלנו רק פעם אחת בג'יפ שעלה מהכיוון הנגדי ובקבוצה של רוכבי אופניים, מעבר לזה זה רק אנחנו והטבע. בחודשי החורף לא בטוח שהדרך פתוחה, מכיוון שתוואי השטח מאוד גבוה. בחלקה העליון כמעט ולא גרים או נמצאים בני אדם, אין בדרך תחנות דלק או כל שירות אחר.
השלמנו את כל המסלול ביום אחד - ממסטיה דרך אושגולי ללנטחי כולל עצירות ומשם המשכנו בנסיעה עוד דרומה על כבישים נוחים וטובים אל הגסטהאוס שלנו לאותו ערב באזור צקאלטובו. המסלול מאד מומלץ למי שאוהב אתגרים ונסיעה בשטח. לחלופין מי שנמצא באושגולי ורוצה לחזור דרומה יכול לחזור למסטיה ומשם לרדת בדרך הראשית בה הגעתם.
יום רביעי – פתחנו את היום בסיבוב בשוק המקומי של צקאלטובו, בו אפשר לקנות תבלינים והרבה ירקות טריים ויפים, ומשם נסענו לקניון אוקצ'ה.
הגענו למרכז המבקרים של קניון אוקצ'ה שם משלמים על הכניסה. מכאן ניתן ללכת ברגל כ-2 ק”מ לקניון עצמו בדרך נוחה, או לשכור ג'יפ עם אחד הנהגים שיושבים מחוץ למרכז המבקרים שיקפיץ אותכם עד לקניון עצמו. אנחנו החלטנו לעשות את הדרך בעצמנו עם הג'יפ שלנו למורת רוחם של הנהגים בחוץ, שחוץ מלהגיד שזה very bad road לא עשו שום מאמץ לתת לנו הכוונה איך לנסוע. הroad באמת very bad, וגם קצת מסוכן, סיבובים בשיפועים חדים תוך כדי ירידה.
הקניון עצמו יפה מאוד, הליכה של 1.5 ק”מ בערך על שבילים תלויים מעץ בגובה כשלמטה צוק חד. נוף יפה של הקניון והמפלים למטה. בסוף המסלול יש מרפסת תצפית מרחפת בגובה מאות מטרים.
כשהתחלנו את הנסיעה בדרך חזור למרכז המבקרים עקף אותנו ג'יפ מקומי, החלטנו לנסוע אחריו דרך היער ולמרבה ההפתעה הגענו למרכז המבקרים מצדו האחורי בדרך הרבה יותר נוחה לנהיגה. לשמחתנו.
לסיכום מי שמגיע עם ג׳יפ שיקח בחשבון שהנסיעה ממרכז המבקרים לקניון כרוכה במיומנות נסיעה. נהגים בעלי ג'יפים ישמחו לקחת אותכם תמורת תשלום.
מכאן המשכנו בנסיעה לקניון מרטיוואלי (Martvilli Canyon), בכניסה מגרש חניה מסודר עם קיוסק, בירידה למרכז המבקרים שבכניסה לקניון דוכנים של מכירת מזכרות.
מקום יפה באווירה רגועה. בשלב ראשון שכרנו סירת גומי קטנה כמו קייק, עם משיט, לא ניתן להשיט באופן עצמאי, הכל מאד מאורגן ומוקפד ובכל מקום יש סדרנים שמכוונים אותך. שייט בנחל מאד יפה. מים בצבע כחול-ירוק מדהים עם מפלים קטנים היורדים משתי גדות הנחל. מסלול הלוך חזור של כחצי שעה. לאחר מכן ישנו מסלול הליכה קצר של חצי שעה למפלים יפים. מסלול קל מאוד יפה ואווירה רגועה למרות שמאד מתוייר.
לסיכום היום, באופן יחסי לימים הקודמים, בניגוד למקומות שעברנו בימים שלפי, מדובר ב 2 קניונים מאד מתויירים, הכל מאד מסודר ומשולט,
התמקמנו ללילה בגסטהאוס Mini Hotel Tako- מומלץ. באזור מחוץ לשמורת מטירלה.
יום חמישי – הטיסה שלנו חזרה בצהרים, קמנו מקודם ויצאנו לשמורה
ככל שמתקדמים בשמורה הדרך הופכת למשובשת, בשעות הבוקר היינו לבד לבד בשמורה, הכל מלא צמחיה מכל עבר, השילוט בשמורה לא ברור במיוחד. בשלב מסויים החנו את הרכב כשמשמאלנו מספר בתי עץ, מהם יצאו לקראתינו זוג מבוגרים חמוד שלא ידע אנגלית. אחרי ניסיון לקבלת הסבר עם תנועות ידיים, הזקן סימן לנו לבוא בעקבותיו. הגענו לנחל זורם שמעליו יש קרונית עץ קטנה עם ידית מסתובבת, תמורת תשלום סימלי נדחקנו לקרונית וסובבנו את עצמנו לצידו השני. משם המשכנו בהליכה נינוחה לכיוון פינת חמד יפיפייה – אגם / מעיין עם מפלים קטנים. מסביב רק השקט של השמורה. חזרנו באותה הדרך. כשחזרנו המבוגר קרא לנו שוב ולקח אותנו לחלקו התחתון של הבית שם הוא מייצר דבש דבורים טעים במקום.
אחרי טעימות נפרדנו לשלום מהזוג ויצאנו בנסיעה חזרה לשדה התעופה בבטומי, הנסיעה ממטירלה לבטומי לוקחת כשעה.
מי שמתכנן לעשות נסיעות שטח חשוב מאד לוודא שאתם מקבלים ג'יפ שמתאים לנסיעה באזורים אלו – לא ישן, שהצמיגים במצב טוב ולוודא שיש גלגל ספייר. חלק מהדרכים במסלול שציינו היו מאתגרות מאד, ועם ג'יפ לא מתאים לא תוכלו לעבור אותם .
עלויות:
לינה 30-40$ ללילה לזוג .
השכרת ג'יפ: 120$ ליום + 100$ עבור קבלת של הרכב בבטומי (הסוכנות בקוטאיסי, ובבטומי היה רק ג'יפים ישנים יותר וזולים יותר) – סה"כ 580$ לכל התקופה.
טיסה: ישירה 350$ לכרטיס.
סה"כ כל הטיול לזוג כולל דלק אוכל וכל ההוצאות עלה 6000 ₪ .
