ראג'סטאן המקסימה, מלאת הצבעים, ארמונות , אנשים וסאריים צבעוניים על רקע המדבר, הפרות הכי גדולות בהודו והקסם המיוחד.

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

כללי

הודו היא ארץ מיוחדת שקשה לתאר. היא ארץ של שילובים וניגודים , צבעוניות ועוני, זיהום אוויר וטבע עוצמתי, שלווה וכאוס מוחלט.
מה שבטוח שאי אפשר להישאר אדישים אליה ואין אפשרות שהיא לא תשפיע עליך.
חמישה חודשים נפלאים בהודו - אני אחלק את הטיול שלנו לארבע פרקים :
חלק א - חודש וחצי במדינת ראג'סטאן - המדבר הכי צבעוני.
חלק ב - חודש וחצי מרישיקש השקטה לוראנסי המדהימה. לחוות את הודו דרך הטקסים והנוף האנושי
נפאל - יציאה חודש וחצי וחזרה .
חלק ג - חודש במדינת הימאצ'ל פרדש - כפרים שלווים, נהרות ועמקים ירוקים למרגלות הרי ההימליה. ומקדש הזהב של הסיקים בפנג'אב
 חלק ד - חודש בלאדק - נופים עוצמתיים, פסגות מושלגות, אוכלוסיה טיבטית והכול מאד רגוע ושליו.

עונה מומלצת:

אפשר לטייל בהודו בכל זמן , מחודש אפריל החום במישורים מורגש, זו העונה לצפון הודו ועדיף לעלות להרים, שם נעים יותר. בהרי הצפון - החל ממרץ אפריל ועד אוקטובר . מאוקטובר עד אפריל זה הזמן למרכז והדרום. ללאדק העונה המומלצת היא מסוף יוני ועד אמצע ספטמבר. בכל יתר עונות השנה מעברי ההרים חסומים. חודש ינואר זו תקופה מעולה לטיול בראג'סטאן.

המיין בזאר בדלהי

נחתנו בדלהי: התחושה הראשונה היא שחזרנו 50 שנה אחורה בזמן. רכבי הטאטה המשעשעים שהם כלי הרכב הנפוץ ביותר בהודו ונהגי המוניות שמזנקים עליך.
בדרך מתחילים לקלוט לאן הגענו, הריחות והאנשים, הפרות שמסתובבות ברחובות, הצפירות והנהיגה ההודית שלא משאירה מקום פנוי בכביש או כל הזדמנות לעקוף .

המיין בזאר: הוא רחוב צר צפוף וארוך מאד, מלא חנויות לכל אורכו ועמוס אנשים, רכבים, ריקשות ופרות.

 מלאי התרגשות יצאנו לסיבוב ראשון באזור המיין בזאר, הכול חדש מדליק ומאד מעניין, הנשים לבושות סארי צבעוני. הקבצנים, שוק ירקות ותבלינים, האוכל ההודי המיוחד ומלא בלאגן מסביב.

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תחבורה בהודו

תמונה מתוך אתר למטייל

תחבורה ברחבי הודו:
אוטובוסים:
יש 2 סוגי אוטובוסים :ממשלתי ותיירים. ההבדל בינהם הוא שאוטובוס תיירים עולה כפול, יוצא רק בשעות מסוימות, עוצר הרבה בדרך, יש הרבה עיכובים, וזה אותו אוטובוס כמו הממשלתי מבחינת נוחות או אי הנוחות.
הממשלתי יוצא מתחנה מרכזית העירונית בכל עיר, יותר מהיר, עצירות קצרות, כמעט תמיד יש אוטובוס לכל מקום, ואם לא אז לנקודה בדרך שממנה ממשיכים. פוגשים הודים מצחיקים, ולא יקר.

לסיכום סעו רק בממשלתי. שמה קורות החווית הכי מפתיעות, ומרגישים באמת את הודו.

רכבות:
אחת הדרכים הנוחות ביותר לטייל בהודו.
לנסיעות יום קונים כרטיס לג'נרל קלס, שזו המחלקה הכי זולה, ואפשר גם לשבת במחלקה של הסליפרים (דרגשי שינה).
לנסיעות לילה הכי זול לקנות למחלקה שניה סליפר (2nd sleeper ). מקבלים דרגש בקרון של 6 מיטות, צריך להזמין מראש.
כמובן שיש מחלקות יותר טובות עם מיזוג אוויר ואוכל שעולות יותר, אם הרכבת מלאה ואין מקומות, בקרונות האלה יש סיכוי למצוא מקום.
ברכבות יש הרבה מאד גנבות וצריך מאד לשמור על התיקים הקטנים ולא לעזוב אותם רגע לבד.
 לפעמים יש יותר מרכבת אחת לאותו יעד, כדאי לבדוק איזה יותר מהירה או יותר זולה.

תמונה מתוך אתר למטייל

פושקר

תמונה מתוך אתר למטייל

מדלהי יצאנו לראג'סטאן המקסימה, מלאת הצבעים, אנשים ונשים צבעוניים על רקע המדבר, הפרות הכי גדולות בהודו והקסם המיוחד.
פושקר - אחח פשוט להתאהב במקום, אגם "קדוש" במרכזה, ללא ריקשות והכול במרחק הליכה.
 עיר שמוגדרת 100% צמחונית דתית, אוכל מצוין. כל ערב מתאספים לראות את השקיעה על האגם. פרות ברחובות וקופים על הגגות. הנוף מאד מדברי, הנוף האנושי מאד מעניין, קצת בדואי, כירכרות עם גמלים. פושקר היא מרכז הקניות של הודו, מלאה בחנויות שמוכרות את מיטב הסחורה במחירים הכי זולים בכל הודו, כמובן שצריכים להתמקח. מקום רגוע שכיף להיתקע בו .
תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

מה לעשות :
לטייל ולקנות מזכרות בשוק
לבקר באגם , הקדוש להינדים
לאכול ארוחות בוקר במסעדות הבופה
לאכול בדוכנים שעושים קציצות ת"א לאפות עם לבנה, זעתר ושמן זית
לאכול "שלום למלכה"
לטפס לתצפיות השונות ולמקדשים שבהרים מסביב לעיר.
לראות את השקיעה ולסיים את היום בערב מסביב לאגם.
לשבת בלילה מסביב למדורה לשתות צ'אי ולנגן.
לשכור אופנוע ולטייל בין הכפרים באזור.
לבקר באשרם בהרים שנקרא "בדנה" שנמצא אחרי הכפר קדל .
 לעשות סדנאות שונות - קשירת מאלות , נגינה ..

תמונה מתוך אתר למטייל
תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל
אזהרות:
יש בעיר "כוהנים" שרוצים שתבוא איתם לאגם תזרוק פרח ואז לדרוש תרומה, זהירות לא להתפתות.
 על רכס ההרים שבכיוון הכניסה לעיר נמצא ה"באבא על ההר" שזה באבא זקן מוקף משרתים שינסה מאד להוציא מימכם כסף.

ג'איסלמר המבצר הקסום

מפושקר נסענו לג'איסלמר.
תפסנו אוטובוס מהעיר אג'מר שנמצאת ליד פושקר לג'ודפור (5 שעות), ומג'ודפור תפסנו אוטובוס לילה לג'איסלמר (6 שעות).

הגענו לג'איסלמר בארבע לפנות בוקר. דממה אין איש, הסתובבנו בסמטאות המבצר שנראה מדהים וקסום בשעות האלה בחיפוש אחר מקום לינה.

ג'איסלמר היא עיירת מדבר עם מבצר גדול, סמטאות אבן צרות ואווירה מיוחדת. הרבה נקודות תצפית מהמבצר, ונחמד ללכת לאיבוד בין הסמטאות.
שווה גם לקפוץ לאגם שמחוץ למבצר, השקיעות שם ממש יפות.

לינה:
אפשר לישון בתוך המבצר ומחוץ למבצר. הנוף והחדרים במבצר יותר טובים, אווירה של אלדין ועלי-בבא, עיטורים על הדלתות וחלונות יפים , והכול מיוחד כזה. ומחוץ למבצר יותר זול.
הבעיה בג'איסלמר שכל אדם ברחוב רוצה להוציא אותך לטרק גמלים, ויש תחרות מאד גדולה.
כל אכסניה מארגנת ספארי גמלים למינהם, ומתנהגים אליך לא יפה כששומעים שלא תעשה איתם את הטרק. לכן מראש כשמגיעים לאכסניה צריך להבהיר להם שלא בטוח שתצאו איתם לטרק. הם יציעו לכם מחירי לינה זולים תמורת זה שתעשו דרכם את הטרק.
לנו האנשים בג'איסלמר לא יזכרו לטוב, כל הזמן הציקו לנו לצאת לספארי גמלים.

 ספארי גמלים:

תמונה מתוך אתר למטייל
אנחנו יצאנו לטרק עם הסוכנות של מלון מילניום (בתוך המבצר) שנקראת arabian night והיה מצוין. צריך לסכם כל פרט מראש, לשבת איתם על התפריט לפרטי פרטים, כמה ארוחות ביום והמחיר.
אנחנו סגרנו איתם יומיים טרק (לילה אחד) חמש ארוחות סה"כ, הרבה שמיכות ללילה כי קר, ולכל אחד גמל משלו, במחיר של 260 רופי ליום לאדם. ה"בדואים" דאגו לכול. כל ארוחה ישר הדליקו מדורה והכינו במהירות את האוכל שהיה לא רע בכלל. הנוף בדרך לא היה ממש מדברי ודיי משעמם' גם הכפרים בדרך לא היו מעניינים במיוחד. אבל לקראת השקיעה מגיעים לדיונות לצפות בשקיעה על רקע החולות - מחזה מקסים. בערב עשינו מדורה גדולה ופרשנו שמיכות והיו הרבה כלי נגינה ושמח.
 המסקנה שלנו - אם יוצאים בחבורה זה כיף, כי בערב יושבים ומנגנים ושרים ויש אוירה טובה, הרכיבה עצמה נחמדה. סה"כ נהנינו והיה שווה.

תמונה מתוך אתר למטייל

ג'ודפור: העיר הכחולה

מג'איסלמר המשכנו לאודיפור עם עצירה של יום בג'ודפור.
ג'ודפור: העיר הכחולה. עיר תוססת,

מה לעשות :
יש כמה בתי קולנוע גדולים ומומלץ לראות סרט הודי.
 להיכנס למבצר בג'ודפור (200 רופי כניסה). הנוף של העיר מהמבצר מאד יפה. בתוך במבצר יש מוזיאון של פריטים מתקופת המהרג'ות כגון: כל מיני חרבות ורובים עתיקים, אפיריונים וכל מיני מלבושים וכלי מלוכה. בצהרים ברחבה הגדולה של המבצר מפזרים חתיכות בשר, ועופות דורסים מרחפים מעל ויורדים בצלילות לחטוף את הבשר – מחזה מאד יפה.

אודיפור - עיר האומנים והפילים

מג'ודפור המשכנו בנסיעת לילה לאודיפור (7 שעות).
אודיפור עיר מעניינת וכיף להסתובב בה. ברחובות מסתובבים פילים. בירת הציורים המיניאטוריים. בכל חנות תוכלו לראות מבחר של ציורים ראג'פוטים.

מה לעשות:
טיול באודיפור: אנחנו לקחנו רכב טאטה עם נהג לכל היום, נדחפנו שישה איש בתוכו ונסענו.
מונסון פלאס: ארמון ישן על ראש הר עם נוף ממש שווה.
טייגר לייק : אגם פסטורלי , מקום מושלם לפיקניק.
לראות את השקיעה מה"סנסט-פוינט" שזה הר קטן בתוך העיר עם גנים מטופחים.
לאכול במסעדות המקומיות טאלי עם הרבה הודים שאוכלים עם יד אחת מאחורי הגב.
לאכול ארוחות בוקר במסעדות על הגגות ולראות את העיר הרוחשת למטה.

 מאודיפור המשכנו למאונט-אבו (5 שעות).

מאונט-אבו: עיירת היל-סטיישן

מאונט-אבו: עיירת היל-סטיישן (כלומר ממוקמת על הר) שמשמשת עיר נופש להודים ומלאה אטרקציות וחנויות להודים "מערביים". במרכז העיר יש אגם גדול, ולא הרבה תיירים מגיעים לפה. זו לא נקודת חובה שאסור לפספס, לטעמנו אפשר לדלג עליה.

לינה:
יש הרבה אכסניות ברמות ומחירים שונים . shri ganesh hotel היא אכסניה פשוטה במיקום קצת רחוק, אבל מתאימה לתיירים מערביים, בה תוכלו לקבל יחס טוב ואת כל המידע על האזור. יתרון נוסף שיש לה הוא שהודים לא מגיעים אליה, ותמיד כשישנו במקום עם הודים היה הרבה רעש.
אכסניה נוספת nakki vihar hotel יותר במרכז העיירה, החדרים הקדמיים עם נוף לאגם.

מה לעשות:
יש הרבה נקודות תצפית ומסלולי הליכה באזור ואפשר פשוט לשוטט בהרים.
 מסביב למאונט-אבו יש כמה מוקדי עניין, שאפשר לראות בסיבוב של כמה שעות עם מונית צמודה (250 רופי למונית). הנוף מאד יפה, תצפיות יפות, ועצירות במקדשים שונים, כולל מקדשי דילוורה המרשימים.

תמונה מתוך אתר למטייל
מקדשי דילוורה
אלו מקדשים מרשימים ששונים משאר המקדשים בהודו של כת הג'יינים, הידועים בגילופי השיש המדהימים. ששונים משאר המקדשים בהודו. המקדש נמצא בראש גרם מדרגות ארוך ותלול, הנזירים בו הולכים יחפים כי הם מאמינים שאסור לדרוך על יצורים חיים .

 ממאונט – אבו חזרנו לפושקר. ירדנו ממאונט-אבו לאבו-רואד שהיא העיר שמתחת למאונט-אבו, ומשם לקחנו רכבת (5 שעות) לאג'מר שליד פושקר.

ג'ייפור

מפושקר המשכנו לג'ייפור (3 שעות).
ג'ייפור: ידועה בחנויות התכשיטים ואבני חן – המבחר גדול ומחירים זולים.

המלצה שלנו לחנות יפה (אבל לא זולה כל-כך): DHOLA MARU שברחוב: 71 gupta gardens, amer road .
חנות נוספת: sparddha sumans שברחוב: 69 krishna marg govind nagar east ,amber road .
צריך להיזהר בג'ייפור מתרמית האבנים. נשמע מאד טיפשי אבל הרבה אנשים נופלים בזה.

לינה:
אכסניות: הפופולרית ביותר נקראת – ever green . אכסניה נוספת: akriti g.h .

מה לעשות:
לקנות אבנים ותכשיטים
טיול למקדש הקופים.
טיול לטיגר-פורט שהוא המבצר על ההר שמשקיף על העיר, עם שקיעות יפות.

 בג'ייפור סיימנו את ראג'סטאן שנכנסה לנו ללב , והמשכנו בנסיעת לילה לאגרה (6 שעות).

אגרה - טאג' מאהל

הגענו לאגרה בשש בבוקר. קצת לפי הכניסה לעיר עולים לאוטובוס נהגי ריקשה ומודיעים שזו התחנה הכי קרובה לטאג' מאהל. כמובן שזה לא נכון, והם מנסים להוריד אותך לריקשה שלהם. למזלנו אחד ההודים באוטובוס סימן לנו- לא, עם היד.

נהגי הריקשה מציעים סיור בכל העיר לכל היום, לנו הספיק ללכת לראות רק את הטאג' מאהל.
שמנו את התיקים בשמירת חפצים בתחנת הרכבת, תכננו לראות את הטאג' ולהמשיך עוד באותו היום לדלהי. צמוד לטאג' יש רחוב עם כמה אכסניות. הכניסה לטאג' עולה לתיירים 750 רופי, ו- 20 רופי להודים.

הטאג' מאהל
הטאג' הוא מבנה שיש עצום בגודלו, נקי ומצוחצח, גנים מסביב, המבנה עצמו סימטרי לגמרי, אחד משבעת פלאי תבל. זהו קבר שאחד השיח'ים בנה לאישתו.
הסתובבנו שלוש שעות ומאד אהבנו.

אחרי הצהרים כבר היינו על הרכבת לדלהי (3.5 שעות).
 מדלהי המשכנו צפונה למדינת אוטר-פרדש לעיר רישיקש.