את מפת ההרפתקאות שלי בזגוריה שבצפון יוון אני מצאתי בבית קפה קטן מאויירת בכחול על מפת שולחן. כמעט הכול יש כאן בזגוריה, הרים, כבישים מפותלים, נהרות בצבע טורקיז גשרים ושלל אטרקציות לאוהבי ההליכה והאקסטרים.
רטובות מהגשם נכנסנו אחותי ואני עם התיקים על הגב לבית קפה קטן בכפר צפלובו שביוון לקפה חם. הדבר הראשון שהבחנתי בו היה הקמין החם עם ניחוח העץ שהיה בפינה. כשהתקרבתי לשולחן המבט שלי עבר למפת השולחן החד פעמית. המפה הייתה עשויה מנייר חום אבל מה שמשך את תשומת ליבי היו האיורים שצויירו עליה בצבע כחול (MAPSTISSUE). איורים של מיטב האטרקציות שאזור זגוריה יכולה להציע למטייל בה. מיד התחלנו אחותי ואני לחקור את המקומות, שם למעלה היינו אתמול ופה בפינה נהייה מחר ומה זה הכפר הזה? כששתינו את הקפה בנחת, יבשות ושמחות, הבנתי שהמפת השולחן הנהדרת הזאת מרכזת היטב את חלקו הראשון מתוך שתיים של המסלול שתיכננתי- טיול בזגוריה שביוון.
"מאחורי ההרים"- זהו פירוש המילה זגוריה הנמצאת בצפון מערב יוון במחוז אפירוס. בנסיעה בכבישים הצרים והמפותלים שבה בין ההרים תמצאו נופים מרהיבים, גשרים עתיקים מתקופות רחוקות, גגות בתים מאבני צפחה מקומית, קניונים עמוקים ונחלים בצבעי הטורקיז שזורמים בשצף. הרבה פעילויות הליכה ואקסטרים תמצאו כאן ותמיד תישארו אם השאלה "מה נמצא מאחורי ההר הבא?"
לזגוריה תוכלו להגיע מטיסה ישירה מישראל ולאחריה עוד מספר שעות נסיעה ברכב שאת חלקם תעשו בכבישים ראשים ואת חלקם בכבישים מפותלים וצרים בין ההרים. מה שבטוח מומלץ זה לנסוע לאט ולעצור רק במקומות שאפשר לעצור בהם. טיסות קיימות דרך שדה התעופה בסלוניקי ואתונה כול השנה ובחודשי מאי- אוקטובר שהם החודשים המתאימים לטיולי הליכה ופעולות אקסטרים בזגוריה, נוספות טיסות ישירות ליואנינה- העיר הגדולה בזגוריה. מי שמחפש טיול שלכת- נובמבר הוא החודש המתאים לכך ויש לקחת בחשבון שחלק מהמקומות בכפרים יהיו סגורים ונטושים.
מזג האוויר הפכפך בזגוריה, בבוקר השמש יוצאת, בצהריים עננים נאספים יחדיו וטפטוף גשם מתחיל, ובערב קר בעיקר בהרים גם בחודשי הקיץ. קחו אתכם ביגוד וציוד מתאים. קניות וסופרים תוכלו למצוא בעיר הגדולה יואנינה וכאן כדאי לכם להצטייד מראש בכול מה שנדרש לפני שאתם ממשיכים לכפרי זגוריה שם תמצאו רק 2 חנויות קטנות להצטיידות מינימלית. ומכאן נעבור לתוכנית המסלול שלנו, זוהי רק הצעה, יש מקומות שלא היינו בהם ואני בטוחה שהם מומלצים ויפים לא פחות אבל בסוף, הימים שלנו ספורים בטיול ואנחנו בוחרים היכן, מה לראות ולחוות.
יום ראשון- אנחנו פה!
הגענו לכפר ויצה Vitsa לבית הארחה Katikia Zagori יחסית בשעה מוקדמת והחלטנו להתייעץ עם תאסוס בעל המקום על מסלול הליכה של כמה שעות באזור. תאסוס שהתברר שהוא מדריך טיולים, הראה לנו במפה על הקיר את האזור והציע לנו מספר אפשרויות. אנחנו בחרנו ללכת במסלול הליכה בינוני הלוך ושוב דרך הכפר לעבר גשר Misiou Ancient. ההליכה בכפר אפשרה לנו לראות את שגרת היום של המקומיים. הדרך לגשר הייתה לא קשה, בשמש חמימה ונעימה ומרחוק בשמים התחלנו לראות עננים אפורים. כשחזרנו חזרה, נסענו לשיטוט קליל בכפר מונודנדרי Monodendri ומיד נסענו בכביש מפותל וצר לעבר יער האבן Stone Forest. יער האבן הוא אזור יחודי הבנוי באופן טבעי משכבות של אבן צפחה. אלו אותן האבנים שתוכלו לראות על גגות הבתים בכול כפרי זגוריה ומהוות את סימן ההיכר של האזור.
כמה דקות נסיעה נוספות והגענו לתצפית אוקסיה Oxya . מהחנייה צעדנו בשביל קצר לאחת התצפיות המרהיבות של הקניון ועל נהר הויקוס. כשהגענו לתצפית השמים שינו את צבעם וערפל החל יורד על כול הקניון, גם בנוף מסתורי שכזה יש יופי ואנחנו נהנינו ממנו! למדתי שבאזור זגוריה ערפל הוא דבר שבשיגרה, כשהתעוררתי יום למחרת מוקדם בבית הארחה ויצאתי החוצה, הערפל הוסיף נופך מעניין לתמונה שצילמתי.
מסלול הליכה בנהר הויקוס Vikos
את היום החדש הקדשנו להליכה בנהר הויקוס. מהכפר מונודנדרי Monodendri יצאנו למסלול הליכה שמיועד למיטיבי לכת. מרחק הליכה של כ-15 ק"מ של עליות וירידות לא פשוטות עד לכפר הציורי פפיגו Papigko. התחלנו את המסלול ליד הכנסייה בשביל מרוצף אבנים בגבהים שונים שבהמשך הדרך נעלמו בהדרגה ופינו את מקומם לירידה תלולה.
לאחר כשעה של ירידה הגענו למפלס הנחל. עצירה קצרה לקפה והמשכנו את המסלול לאורך הנחל בעליות וירידות קטנות כשמעלינו המצוקים הגבוהים והמרשימים שראינו יום קודם בנקודת התצפית. גשם החל מטפטף למרות שיוני עכשיו, הוצאנו את מעילי הגשם מהתיק והמשכנו קדימה עד להתפצלות השביל, מצד אחד סימון עלייה לכפר ויקוס ומצד שני סימון עלייה לכיוון פפיגו ומיקרו פפיגו שבשבילו נדרש לחצות את הנהר. מחליפות לסנדלים, חוצות את הנהר ומשם מתחילה עליה ארוכה לעבר כפר פפיגו. הגענו לכפר עייפות ורעבות אך מרוצות על ההישג, החוויה והיופי שזכינו לו. מקלחת, ארוחת ערב והתארגנות ליום הבא ולהרפתקה שמחכה לנו.
יום קל בפפיגו ומיקרו פפיגו
התעוררתי מוקדם בבוקר ועם כוס קפה חמה יצאתי לגלות את הכפר פפיגו בשעות הזריחה. סמטאות אבנים צרות מובילות לבתים, מסעדות קטנות סגורות, אדניות צמחים קטנות ופרחוניות כשמסביב נוף קסום וציורי של הרים. אז מה בתוכנית של היום? אחרי יום ההליכה הלא פשוט של אתמול, היום זהו יום מנוחה קל.
ניקח מונית ונאסוף את הרכב, מצפה לנו כביש צר המתפתל כנחש חזרה. זהו הכביש היחיד שמוביל לכפרי פפיגו ומיקרו פפיגו. מפפיגו נמשיך קילומטר וחצי (אפשר גם להגיע בהליכה מהכפר) אל גבי המים של רוגובו Pools of Rogovo. מהחניה ניכנס אל היער ונגלה מראה מרהיב של גבי מים עם מעיין הזורם דרכם. אלו בריכות מים קטנות, קרירות וצלולות עם מפלונים קטנים ונעימים. נהלך בין הבריכות ובתוך הבריכות כך שנעלים למים הם בגדר חובה, עד שנגיע למפל קטן ומשם נחזור חזרה. לילדים זהו בוודאי גן עדן ולאחותי ולי זהו מקום נהדר לקפה, מאפה ומנוחה. מהחניה של הרכב נמשיך בכביש עד לכפר מיקרו פפיגו. זהו כפר מאוד קטן וכמו הרבה כפרים אחרים בזגוריה, את הרכב מחנים בכניסה לכפר ונכנסים רגלית פנימה. כבר יגיע אחר הצהרים, ואנחנו נצא לסיבוב בכפר היפה והמיוחד הזה, נשב תחת עצי הדולב ונתפוגג מהנוף וכך באמת היה היום שלנו.
הליכה לאגם הדרקון
את מסלול ההליכה של היום התחלנו מוקדם מאוד בבוקר ממיקרו פפיגו. זהו מסלול שמיועד למיטיבי לכת ואפשר לשכור מדריך מקומי שיצטרף אליכם. אנחנו בחרנו ללכת במסלול של כ- 20 ק"מ הלוך ושוב לכפר מיקרו פפיגו, אבל את המסלול ניתן לחלק גם ליומיים בקצב הליכה רגוע יותר אם תבחרו לבלות את הלילה בראש ההר.
תוכלו לצאת ממיקרו פפיגו לבקתת אסטרקה (את הלינה צריך לתאם מראש באתר הבקתה). מרחק של כ- 7 ק"מ בעליה ומשם לאחר מנוחה לצעוד לאגם הדרקון. לחזור באותה דרך חזרה לבקתה וללון בה. ביום למחרת לרדת חזרה למיקרו פפיגו או להמשיך לטייל רגלית לכפר צפלובו. לאלו מכם שרוצים יותר אתגר בטיפוס, תוכלו לטפס מהבקתה לפסגת הר גמילה, הפיסגה הגבוהה ביותר ברכס ולהנות מנוף מדהים על כול האזור.
את הבוקר מוקדם פתחנו בעליה ארוכה לבקתת אסטרקה, לאורך השביל העולה מעלה מצאנו פינות מסודרות לעצירה תחת פרגולות צל וברז מים שניתן למלא בהם מים ממי הנהר. חזרנו לנשום בקלילות כשהגענו לבקתה, שם עצרנו לקפה חם וארוחה קלה ויצאנו לאגם הדרקון. למה הוא נקרא ככה אתם שואלים? כי בתוך האגם חיות להן לטאות קטנות הנקראות טריטונים, הן מזכירות במבנה שלהן דרקונים קטנים ומכאן שם האגם. אנחנו לא פגשנו לטאות ולא דרקונים, אבל לשמחתינו פגשנו מעט שלג, צמחיה ירוקה ונוף מדהים ובלתי נשכח. השמים באגם התמלאו בעננים שאותי קצת הפחידו לקראת הדרך חזרה אבל לשמחתי גשם לא ירד ואנחנו עשינו את דרכנו בירידה אל מיקרו פפיגו חזרה.
רפטינג בנהר הוידומאטיס
יום חדש בפתח, אחרי היום הקשוח אתמול, קמנו מאוחר, התארגנו ויצאנו ליום נינוח של רפטינג קל. השמש איתנו והטמפרטורות מתחילות לעלות להן ככול שהבוקר מתקדם. ירדנו שוב את שביל הנחש בפעם האחרונה והמשכנו לנקודת המפגש ותחילת הרפטינג בגשר קלידוניה Klidonia. ישנם מספר חברות שמפעילות את פעילות הרפטינג באזור ואנחנו נרשמנו כבר מישראל לאחת מהן. אין מה להגיד, החברה היתה מאורגנת למופת. ביגוד, ציוד בטיחות, מים ומדריך מקסים שידע כמה מילים גם בעברית. השיט על נהר הוידומאטיס נחשב שיט בדרגת קושי קלה 1-2 והוא מתאים למשפחות ובטיחותי לחלוטין. הדרכת בטיחות והינה אנחנו בסירות במים. השיט קל והעיניים עסוקות בצבע המים המשתנה מטורקיז לחום בהיר. המים כל כך צלולים ורגועים, נהר הוידומאטיס נחשב לאחד הנהרות הצלולים ביותר באירופה וצבעו משתנה בהתאם לעומק. באזורים הרדודים תוכלו לראות את האבנים ולכן גוון המים הוא חום ובאזורים העמוקים הגוון יהיה כחול טורקיז.
הזרימה איטית וניתן להנות מנוף הצוקים הגבוהים ומהגשרים. מידי פעם מאטים והאמיצים מבינינו ניכנסים למים הקרים. גשר פפיגו הוא נקודת סיום הרפטינג ואם תשאלו את תושבי כפר אריסטי שבו סיימנו את היום כיצד קוראים לגשר הזה, הם יגידו שזהו גשר אריסטי. לי זה לא כול כך היה משנה איך קוראים לגשר, זו נקודת סיום נהדרת ליום ולחוויה כיפית.
מדרגות וראדטו וצפלובו
אנחנו מכינות את התיק ובעיקר את עצמנו לטיפוס מדרגות הבוקר. לא מדרגות כפי שאתם רגילים וחושבים אלא יותר אבנים המונחות כמדרגות. מעמיסות את הרכב ונוסעות לנקודת ההתחלה ליד כפר צפלובו Kapesovo. יורדות מעט עם השביל ועוברות 2 גשרי אבן עתיקים ואז מתחילות טיפוס ארוך לכפר וראדטו Vradeto. עד 1970 שבו נסלל כביש גישה לכפר, המדרגות היו הדרך היחידה להגיע לכפר וראדטו שנחשב לכפר הגבוה ביותר בזגוריה.
את 1000 המדרגות אנחנו עולות בקצב איטי ועם עצירות להתפעלות מהנוף מסביב. כשהגענו לכפר עצרנו בבית קפה לקפה טוב ומנוחה ומשם המשכנו בהליכה לכיוון תצפית בילו Beloi. התצפית נחשבת כאחת התצפיות המרשימות על נהר הויקוס ואכן היא היתה יפיפיה. כשחזרנו לכפר וראדטו עצרנו באותו בית קפה וביקשנו גלידה. בעלת בית הקפה הפנתה אותנו לבית קפה עוד כמה מטרים שמסתבר שהוא בבעלות הבת שלה. כפר קטן כבר כתבתי?
את היום סיימנו בכפר צפלובו שהוא אחד הכפרים הגדולים בזגוריה, שם בחרנו ללון בגאסטהאוס מקומי בשם Guesthouse Gouris. אנחנו קיבלנו חדר פשוט ונקי עם גישה למרפסת ולגינת פרחים וירקות. נהנינו לראות איך כול שטח שקיים מנוצל ומפיק ערך למשפחה גם אם זה פרח שמעניק מיופיו. את הזמן אנתולה בעלת המקום מנצלת לעבודה בגאסהאוס, בגינה ובבית קפה בכפר ואת הכול היא עושה ביחס אדיב וחם. כשהיא ראתה אותנו יושבות למנוחה בגינה, היא הגישה לנו תה חם וקליפת תפוז מסוכר ליד שהמתיקו לנו את היום.
הגשרים באזור קיפי
עשרות ערוצי נחל עוברים בין הרי הפינדוס שבחבל זגוריה ומבודדים את הכפרים, כדי לאפשר נגישות ומעבר להולכי הרגל והעברת משאות כבדים במאות ה 18-19 בנאים מוכשרים עברו בין הכפרים ובנו גשרים והתאימו כל אחד מהם לאופיו של המקום. כיום נוספו כבישים צרים ומפותלים כדי לאפשר הגעת רכבים לכפרים והגשרים שנותרו כ- 60 במספר, נשארו עומדים כעדות לתפקידם החשוב בהיסטוריה המקומית.
את היום הזה אנחנו בילינו סביב הגשרים המפורסמים שבאזור הכפר קיפי. אני אתייחס ל-3 מהם שניתן להגיע אליהם ברכב וניתן גם לצעוד רגלית. גשר קוקוריס Kokkorou ancient stone - בעל ערוץ מרהיב ותצורת סלעים מרשימה. גשר שלוש הקשתות Plakidas בעל המבנה הנדיר של שלוש קשתות המזכיר את מבנה תנועתו של זחל הפרפר. וגשר לזארידיס Lazaridi הצמוד לכפר קיפי. אנחנו בחרנו ללון במלון בשמורה הצמודה לגשר Kipi Mountain Resort. כדי להגיע למלון, צריך לטפס במדרגות עץ, אבל היה שווה כול רגע בגלל הנוף שפגשנו מהחדר המשקיף על השמורה. כבר למדנו שבכפרי זגוריה יש בדרך כלל סמטאות הבנויות מאבנים לא אחידות או שהכניסה לכפר ברכב אסורה ושהמלונות ובתי הארחה הנמצאים בכפר מצריכים לעלות ולרדת כך שאת המזוודה שלנו השארנו ברכב במהלך הטיול ומראש הכנו תיק קטן שעלה איתנו כול פעם למלון.
זהו, זה היה היום האחרון שלנו בזגוריה ודי סימנתי וי ברוב המקומות שראיתי במפה, ולחשוב שעד לפני כמה עשורים, הדרך לא ממש היתה מונגשת לתיירים וכדי להגיע לכפרים היה צורך במעבר על גשרים, חציית נחלים וטיפוס על הרים והרבה מאוד זמן. כן, קצב הזמן בזגוריה גם כיום שומר על ההתנהלות הישנה והטובה של פעם מה שמבליט את היחודיות והאופי של המקום. מכאן המשכנו לאיואנינה, העיר הגדולה בזגוריה ולחבל צומקרה ומטאורה עליהם אכתוב בכתבה הבאה עם פנינות טבע יפיפיות וחוויות חדשות.
