את ה- West Highland Way הלכתי לבד עם מצלמה וחצובה, אך מאחר והוא השביל המטויל והמפורסם ביותר ב-UK, לא באמת הייתי לבד. השביל נגיש וקל יחסית להתמצאות ולכן לכול אורכו הרגשתי בטוחה בכול שעה לעצור לפתוח את החצובה, למקם את המצלמה ולצלם. הנוף היפה והעוצמתי, השקט ואני.
 יחד עם זאת, צריך לדעת מתי לעצור לצלם, לעבור ממצב ON במצלמה למצב OFF, להוריד את העדשה מטה וליהנות מהטבע, משיחה עם מקומיים או מטיילים.

כול בוקר התעוררתי כדי לנסות לתפוס את הזריחה ובערב את השקיעה, למדתי עם הזמן שבשל תנאי מזג האוויר קשה מאוד לתפוס אותם. מזג האוויר השונה כל כך מישראל יצר עניין אך גם קושי. מידי פעם מטיילים עקפו אותי עם חיוך, חלקם עצרו לשיחה קצרה וחלקם אמרו מילה טובה. את רובם פגשתי שוב לאורך המסלול בדרך או במקום הלינה שהרי רובנו צעדנו את אותם המקטעים בחלוקה של אותם הזמנים.

את סיפור הדרך שלי בחרתי לשתף אתכם דרך עיני המצלמה. דרך מקטעי הוידאו ותמונות ה- landscape שצילמתי. את אלו ריכזתי בסרטון עיקרי אחד שמצורף מטה. מטרת הסרטון היא לאפשר טעימה ראשונה מהליכה בנוף של צוקים ועמקים מרשימים (נקראים GLEN), מרחבים ירוקים ולעיתים חומים, יערות, נחלים ואגמים (לוכים). הוספתי מידע קצר בסרטון לפי חלוקה שביצעתי ל-7 ימים כדי לאפשר התחלת הבנה של המרחקים, הזמנים, הפרשי גבהים וכדומה.
 השביל מאתגר באורך שלו- 154 ק"מ, ועם זאת לא קשה מידי מבחינת הפרשי הגבהים. אי אפשר שלא להבחין בסרטון במזג האוויר ההפכפך, זה חלק מסקוטלנד ובכול מזג אוויר שכזה ניסיתי למצוא את היופי שבו, ויש הרבה יופי. מוזמנים ללחוץ על הסרטון מטה ולהצטרף אלי לחוויה.

בשבילי זו הייתה חוויה מדהימה של נופים, הליכה, שקט עמוק ומפגש עם אנשים חביבים ביותר: מקומיים ומטיילים מכל העולם. טרק הוא הרפתקה ואני מקווה שתצאו לטרק הזה ותהינו כמו שאני נהניתי ללכת אותו.