האיים האבודים. בשנות השבעים, כל חופשת קיץ, היינו מרותקים למסך הקטן בגללם. הרפתקאות, מתח, רגשות עזים ובעיקר הבלתי ידוע הסעירו את נפשותינו הכה תמימות.
כנראה שנותרה בי מעט מאותה תמימות; כאשר שמעתי על האי האבוד בצפונה של הולנד – האי שהפך לסמל הקרב ההולנדי נגד המים - לא יכולתי שלא לדמיין לי את תושבי האי הקטן בים הדרומי הסוער, נלחמים בכוחות הטבע המאיימים עליהם מכל עבר.
האיים האבודים של הולנד
גם שחוקלנד וגם אורק היו פעם איים. יש הסוברים שהיו מחוברים במשך תקופה. שניהם נמצאים בפרובינציית פלבולנד, הפרובינציה הצעירה בהולנד. בשנות הארבעים של המאה הקודמת הוחל בייבוש האזור שהיה למעשה ים – הים הדרומי. כך יובש האי הקטן שחוקלנד וכך הפך האי השכן אורק לכפר דייגים השוכן על גדותיה של ימת אייסל.
שחוקלנד
האי שחוקלנד, שהפך לסמל הולנדי בהיכנסו לרשימת אונסקו של אתרי מורשת עולמית, אורכו כיום כחמישה קילומטרים ורוחבו בממוצע 235 מטרים.
עד המאה ה-15 או ה-16 (הדעות חלוקות) לא היה אלא חצי-אי, אזור ביצתי משובץ בשלוש גבעות חול. את הגבעות האלה המתיישבים מרחיבים והופכים לשלושה מרכזי התיישבות על האי. גבעות החול מהוות הגנה מסוימת מפני הים אבל בזמן סערה גם הן מוצפות. הבידוד והסכנה יוצרים את הצורך בקשר עם הכפרים האחרים על האי ולכן בונים המתיישבים קרשי-הליכה המחברים את הכפרים זה עם זה. קרשי ההליכה צרים מאד וכך כאשר הולכים שני אנשים על הקרש זה אל מול זה, הם נאלצים לאחוז זה בזה, לבצע סיבוב הדוק ואז להמשיך הלאה כל אחד בדרכו. הסיבוב הזה קיבל את השם "ריקוד שחוקלנד" והיה גם דרך מעודנת לחיזור הדדי.
בסרט של אונסקו על האי שחוקלנד בדקה ה- 3:57 תוכלו לצפות בריקוד שחוקלנד:
בשל ההתיישבות, נסיונות ייבוש הקרקע של המתיישבים וכריית הכבול, נוצר תהליך של שקיעת הקרקע.
למה שוקעת הקרקע?
שטחים ניכרים בהולנד הם אדמת כבול. זוהי אדמה ישנה אשר נוצרה מצמחים רקובים באזורים ביצתיים ונשתמרה בצורתה הספוגית בשל מעטה רטיבות ומחסור בחמצן. כאשר מייבשים אדמת כבול היא נחשפת לחמצן, משתחרר ממנה גז מתאן והאדמה שוקעת ומאבדת מנפחה. אדמה ישנה אינה מתאימה לעיבוד חקלאי אלא רק כשדות מרעה.
השטח המיובש נקרא פולדר והוא ידוע בצורתו הגיאומטרית ובטחנות הרוח ששימשו בעבר לייבוש הקרקע. גובה פני המים בתוך הפולדר נמוך מזה שמחוצה לו. הפולדר חרוץ בתעלות מים ישרות כסרגל לאורכו ולרוחבו והן אלה שמאפשרות שמירה על מפלס המים הרצוי.
ברבות השנים ממשיך הים לנגוס מן הקרקע עוד ועוד שטחים. נסיונותיהם של 650 התושבים לחזק את הקרקע על ידי עמודי עץ וסכרים לא עומדים להם.
במהלך המאה ה-17 תהליך נסיגת הקרקע ממשיך והאי הקטן כבר לא מתאים לחקלאות. התושבים עוסקים בעיקר בדייג אך לוקחים גם חלק במסחר העולמי (בעיקר עם ארצות הים הבלטי) ששגשג באותה תקופה. זוהי תקופה של שגשוג יחסי לתושבי האי. במאות שיבואו, האי הולך וקטן, אפשרויות ההשתכרות הולכות ומצטמצמות ותושבי האי ממשיכים בדבר שאותו הם לומדים מיום היוולדם – מלחמה עם הים והישרדות.
תושבי האי הם העניים בתושבי הולנד ומקבלים תמיכה ועזרה מן השלטון עד אשר בשנת 1859 מחליט המלך ויליאם השלישי על נטישת האי שכן התושבים עניים והאי מסוכן מדי למגורי אדם.
635 תושבי האי נאלצים לפרק את בתיהם ולעבור לערים וכפרים סמוכים.
ביקור באי היבש
מומלץ להתחיל במוזיאון השוכן בחלק האמצעי של האי (בעבר הכפר אנס או מידלבורט). במוזיאון ממצאים ארכיאולוגיים החל מהפרה-היסטוריה ועד ימינו. יש מסלול של עשרה קילומטרים להליכה או רכיבה על אופניים (ניתן לשכור במקום) סביב האי.
https://www.museumschokland.nl/
המוזיאון פתוח בימי שלישי עד ראשון 17.00-11.00
Middelbuurt 3
8319 AB Schokland
כרטיס כניסה למבוגר 7.50 יורו ולילד 5 יורו
באזור המיוער של האי (ניתן להגיע גם ברכב) יש גן גיאולוגי ובו פעילויות שונות לילדים, הקשורות בממצאים הגיאולוגיים באזור החל מתקופת הקרח.
Keileemweg 1
8319 AC Schokland
פתוח בימי שבת וראשון 17.00-12.00 ובחודשי החורף עד 16.00. בחופשת הקיץ פתוח כל יום.
בחלק הדרומי של האי (בעבר הכפר אמלורד) ניתן לראות שרידי כנסיה ואת יסודות בסיס המגדלור הדרומי.
בחלק הצפוני ניתן לראות את המגדלור המשוחזר ואת בית שומר הנמל. שם גם מקום הקבורה של חלק מן התושבים עם אנדרטה של שמותיהם.
אורק
אורק, כפר דייגים מימים ימימה. לפני ייבוש הפולדר היה אי בים הדרומי והיום זהו כפר הדייגים על גדות ימת האייסל בעל צי סירות דייג הגדול ביותר בהולנד.
הביקור בכפר מתמקד אם כן בנמל המרהיב. בנמל סירות ישנות לצד חדשות ואף מספנות לתיקון סירות. בימי חול הנמל שוקק חיים אך בימי ראשון, הכפר והנמל שקטים מאד שכן זהו אזור הידוע כאחד המקומות האדוקים ביותר בהולנד. אמנם נוח ונעים למי שמעוניין לצלם אך קחו בחשבון שרוב המסעדות ובתי הקפה סגורים כמו גם המוזיאון.
צאו לסיבוב אקראי בכפר, טיילו בין הסימטאות ותוכלו להתרשם מבתי הכפר הקטנים והמוקפדים.
כפר קטן, סימטאות ציוריות. תושבי הכפר ידועים בחתימת ידם הציורית על חזיתות הבתים וגינותיהם הקטנות.
מוזיאון הכפר בבית העיריה הישן מספר על חיי הדייגים בכפר. הים שהעניק להם את מחייתם, גזל גם חיים רבים.
בצד המערבי של האי ניצב לו המגדלור בן 18 המטרים שנבנה בשנת 1844. עוגן משנת 1615 כנראה מספינתו של האדמירל הנודע ראוטר שוכן לו שם אחר כבוד. בחודשי הקיץ ניתן לטפס לראש המגדלור ולצפות בימת האייסל. כבר ב 1617 נבנה כאן מגדלור שהופעל על בסיס פחמים. ב 1809 הותקנה מנורת שמן. ב 1844 נבנה המגדלור מחדש בצורתו הנוכחית כך שהאור יגיע למרחק של 33 ק"מ.
הקיפו את המגדלור והנה ימת האייסל נפרשת אל מולכם במלוא הדרה. במקום ספסלים נאים. שבו, נשמו את הרוח הבאה מן הים.
ואל תשכחו להודות ולשבח ולהלל את כדור הארץ היפה שלנו.
