את היום התחלנו 10 שעות לפניכם, שזה די נחמד- אם חושבים על זה. קמים, קוראים את התגובות לפוסט ואת המיילים מהעבודה ( כן כן , גם זה- למרות שלמען ההגינות אודה שאני מעיפה אותם די מהר וסומכת על הפיה הטובה, אירית, שתטפל בהם ( כי ככה זה בטבע- ליד כל מכשפה מרושעת עומדת הפיה שמצילה אותה כשצריך... תודה מותק!). אח"כ (וזה מה שנחמד בלהתארח בצימרים מקומיים) אנחנו אוכלים ארוחת בוקר עם אורחים אחרים או עם בעלי הבית ואוספים הרבה אינפורמציה משעשעת. עכשו אנחנו מתארחים בצימר של מייק ורוי, זוג גברים נחמדים שמספרים לנו סיפורים מבהילים על באנג'ים וצניחות חופשיות שלא עלו יפה (שימו לב למשחק מילים - באנג'י שלא עלה יפה...).
את היום התחלנו במקום שנקרא שערי הגיהנום. ניו זילנד נמצאת בחיבור של שני לוחות טקטוניים, ולכן יש בה התפרצויות וולקניות בלי סוף. באזור שאנו נמצאים עכשו (רוטרואה), המכונה “טבעת האש”, ישנם עשרות אם לא מאות נקודות של פעילות גאותרמית. הפארק בו היינו היום, אכן נראה כמו הגיהנום. הלכנו בשביל כשמימינינו ומשמאלנו ענני אדי גופרית ושאר סולפטים מסריחים, בוץ מבעבע, מים חמים הפורצים מהאדמה וגייזרים בגבהים שונים. ראינו דבר דומה באיסלנד ( שגם היא יושבת על חיבור של שני לוחות- בצפון הכדור), אך כאן זה יותר אינטנסיבי וצפוף. זה נראה כאילו לכל אחד פה יש איזה גייזר קטן בגינה…
הטמפרטורה בחלק מהבריכות מגיעה ל-120 מעלות, לכן לא הופתענו לראות את השלט הבא, המוכיח שלניו זילנדים יש חוש הומור גם כשזה נוגע לגהנום..
אחה”צ נסענו לביקור בכפר מאורי בו מתקיימת הופעה וסיור. המאורים הם הילידים הניו זילנדיים שהגיעו מהאיים הפולינזיים לניו זילנד במאה ה-13. שיעורם באוכלוסיה מגיע לכ-15%, למרות שאין מאורים “טהורים” רבים בנמצא. במהלך הדורות הם התחתנו בנישואי תערובת, אבל אתה נחשב מאורי גם אם בדמך זורם דם מאורי בשיעור של 1/16, מה שלמעשה מביא לכך, שיכול להיות מאד שגם אני קצת מאוריתית (אבא – לא להעלב, פולניה מאורית יכול להיות מאד נחמד...). בניגוד לאינדיאנים בארה”ב, כאן זה נחשב בון טון להיות בעל דם מאורי, במיוחד לאור העובדה שהם מקבלים הטבות רבות כמו מלגות ללימודים, טיפולי שיניים בחינם והשקעות רבות בשימור ופיתוח מורשתם. השפה המאורית נלמדת כיום כשפת חובה בכל בתי הספר והיא שפה רשמית במדינה. זו שפה משונה ביותר שנשמעת כמו שילוב של פהונאקה, מטקוואפה, איאפוקה ושאר מילים שמסתיימות בקקה. המילה החביבה עליהם, בת 22 אותיות שנשמעת כמו שיר ארוך מאד, היא בסה”כ “אהלן – טוב שבאתם”, או משהו כזה…
מאורי גזעי בריקוד מלחמה...
במסגרת הביקור מקבלים המון מידע מהמדריכה המאורית, עושים סיור גם בגייזר הפרטי שלהם בכפר, וצופים בהופעה שלמה של שירים וריקודים, שלמרות שברור לכולם שמדובר בהופעה לתיירים, ניכר בברקדנים והזמרם שהם ממש נהנים ממנה ומהאפשרות להעביר את זה לאחרים.
את האירוע מסיימים בארוחת מזנון שחלקים ממנה הם מאורים (הם מטמינים בתוך האדמה החמה בין האדים הגאותרמיים בשר וירקות, כולל הקומרה שהוא הבטטה שלהם, ואחרי שעתיים האוכל מוכן, חם וטעים). אבל למה לאכול עוף וולקני, כשהיו שם כל כך הרבה דברים טעימים לרבות קינוחים מצויינים שאינם פרווה. אז ברור לכם שהיום לא נוכל לפרט בסוף הפוסט מה לא אכלנו, כי אכלנו ממש הכל, ובשמחה רבה… מחר נרגע שוב…
זהו, עייפים ומרוצים אנחנו הולכים לישון עכשו. צעדנו היום 9782 צעדים (לא מגיע לנדרש, אבל מחר יהיה טוב יותר...) וכאמור, אכלנו הכל ועוד קצת…
שיהיה לכם יום נעים ותשמרו לנו על הצד השני של העולם...
