חופשה ביער השחור - אוגוסט 2015 (חלק 5 - סיכום טיול)

לאחר חודשים של תכנונים והערכויות, טסנו, נסענו, טיילנו, בילינו, רבנו, התעצבנו, ונהננו ביער השחור במשך 11 ימים. זה סיכום החוויה מנקודת המבט שלי (אני בטוח שלאשתי, ילדיי ולחברים שלנו נקודת מבט שונה במקצת)

1. טיסות:
   • אני נהניתי בלופטהאנזה, בדרך כלל אנחנו טסים אל-על, הפעם טסנו לופטהאנזה, החוויה היתה טובה, הצ'ק אין רק 23 שעות לפני הטיסה וזה קצת מעיק, הצלחנו להזמין מקומות ישיבה ביחד (ניתן לשלם ולהזמין הושבה, אנחנו עשינו זאת בחינם בצ'ק אין), לא עשו בעיות עם משקלי המזוודות (בטיסה חזור בכלל לא שקלו את המזוודות), האוכל (הכשר) היה טוב (בשבילי), אין טלוויזיה – יש אפליקציה בווי-פי, אפילו לא בדקנו אותה.
   • המראה ביום ראשון – לא מוצלח. המלצתי לא להגיע לחו"ל ביום ראשון, בהשכרת הרכב אין מנהלים אם צריך, הסופרים סגורים, באופן כללי כשאתה מגיע למקום חדש וצריך הכוונה, ביום ראשון פחות נח לקבל אותה.
   • נחיתה ביום חמישי לפנות בוקר – מוצלח מאד. גם אני וגם אשתי לא הלכנו לעבודה לאחר שנחתנו (ב 4:00 לפנות בוקר) והיה לנו סוף שבוע ארוך להתאושש מהחופשה לפני שחוזרים לשגרה.
     
2. השכרת רכב:
   • Shit happens : השכרנו רכב 5+2 (כפי שכתבתי בבלוג חופשה ביער השחור - אוגוסט 2015 (חלק 2 - השכרת רכב)) בחברת Buchbinder דרך האתר rentalcars.com, הכל שולם מראש + ביטוחים מלאים. כאשר הגענו לדלפק אמרו לנו שהרכב בשטיפה ולהגיע בעוד כשעה, לאחר שעה עדיין לא היה רכב וכך חיכינו עוד שעה וחצי, בכל הזמן הזה אנו שואלים, מחכים, מתחילים להתעצבן אך מנסים להשאר נעימים לפקידים וכמובן שאין מנהל ביום ראשון.
   • לאחר שעתיים וחצי (או יותר) הלך אחד הפקידים לחניון והביא לנו רכב ל 9 נוסעים (מרצדס ויטו) – הרכב ענק אבל לא מפנק, אין GPS, חיישני רוורס, מצלמת רוורס ושקע חשמל יחיד, לי הרכב היה נוח לנהיגה. בחניון ראינו רכבים של 5+2 או 7 נוסעים שחנו בחניה השמורה ל Buchbinder, מדוע לא נתנו לנו אותם? כנראה שלעולם לא נדע.
   • וכך התוכניות ליום הראשון השתנו.
     
3. הצימר:
   • את הצימר מצאנו לאחר חיפושים רבים (כפי שנכתב בבלוג חופשה ביער השחור - אוגוסט 2015 (חלק 1 - הכנות)), שני הדברים הקריטיים בחיפוש הצימר היו 2 שרותים ומקלחות (דרישה לא מתפשרת של אשתי) ומיקום. מבחינתי המשאב החשוב ביותר בטיול הוא הזמן – בעיקר זמן נסיעה, אני לא רוצה לבזבז דקות מיותרות על נסיעה להתחלת טיול או בחזרה כשכולם עייפים.
   • הצימר בית החמניות Ferienhausle Sonnenblume (אתר האינטרנט http://www.tagungsheim.de/federleicht/ ) שבו בחרנו לבסוף עונה, קודם כל, על שתי דרישות אלו, הבית ענקי – יכול לאכלס משפחה בעלת 7 נפשות בקלות – ישנם 4 חדרי שינה, 3 זוגיים ואחד ליחיד בשתי קומות, ישנו סלון ענק (עם מרפסת קטנה), פינת אוכל ומטבח קטן (למה???).
   • יתרונות הצימר:
     • מיקום: הצימר ממוקם 2 דקות נסיעה מכביש 31, 1 ק"מ מבאד פראדייס, ו 500 מטר מהטיילת של טיטיזי.
     • גודל: הדירה גדולה משמעותית מהדירות שחברים שלנו ישנו בהן.
     • מקלחת + שרותים וחדר אמבטיה עם שרותים
     • כרטיס אדום: הצימר נותן את הכרטיס האדום לאורחיו, מיקומו האטרקטיבי מבטיח שהכרטיס ינוצל במלואו.
   • חסרונות הצימר:
     • אין WI-FI והקליטה הסלולרית אינה טובה, את עובדת חסרונו של הווי-פי גילינו רק יומיים לפני הטיסה ומייד הגדלנו את חבילות הגלישה של כולם. טענת בעלת המקום היא שהאינטרנט יקר ואנשים לא ישלמו על זה (חבל, אני בטוח שהיא טועה, אולי אם עוד אנשים יגידו לה את זה היא תוסיף ווי-פי לבית). אולם מתברר שבבתים רבים ביער השחור אין ווי-פי וקליטה סלולרית חלקית ביותר (איך חיים ככה במדינה כמו גרמניה ???) - נא לברר לפני שמזמינים, על מנת שלא תהיו מופתעים.
     • המטבח קטן – המקרר בגודל של מקרר משרדי (שוב כנראה סטנדרט גרמני כל שהוא שהופיע גם בדירה של חברים), לא היה מיקרוגל ומכשירי החשמל היו ישנים. בסופו של דבר הסתדרנו, אולם לדירה בגודל כזה הייתי מצפה למטבח מאובזר יותר.
     • המחיר – המחיר אינו זול, אולם להערכתי שווה את המחיר, בעיקר אם אתם משפחה גדולה.
       
4. הטיול:
   • זמן ההתארגנות גדל ככל שעוברים הימים – מה ששמתי לב הוא שככל שעוברים הימים זמן ההתעוררות מתארך, המנוחות בין אתר לאתר מתארכות, משך הארוחות גדל וזמני הטיול מתקצרים. אם בתחילת הטיול היינו מספיקים כמעט שלושה אתרים ביום, לאחר שבוע הספקנו בקושי 2 אתרים – אחד בוקר (צהריים) ואחד אחר הצהריים, אני אקח זאת בחשבון בתכנון הטיולים הבאים שלנו.
   • כל תוכנית היא בסיס לשינויים – מזג האויר, שיתוף הפעולה של הילדים והמבוגרים, עיכובים ותורים וגם התעניינות וסקרנות, כל אלו משנים את התוכניות, אסור להתעקש, תמיד אפשר לדחות או לוותר על אטרקציה ולהשאיר אותה לפעם הבאה שנגיע למקום...
   • תיאום ציפיות – לפני שמגיעים למקום כדאי מאד שכל המטייליים יתאמו ציפיות למה הולכים לעשות ולראות, זה חשוב מאד עם הילדים (למשל כאשר הבן שלי שמע שהולכים למכרה כסף הוא חשב שהוא הולך לכרות לבד ולמצוא כסף או אבנים טובות בסלעים, הוא מאד התאכזב כאשר כל מה שהיה זה סיור מודרך "משעמם"), אבל לא רק, גם המבוגרים התאכזבו מטיולי טבע או אטרקציות מסוימות, כי דמיינו משהוא אחר.
     
5. פארק אירופה:
   • במילה אחת: בלאגן.
   • בשלוש מילים: שווה את הכסף. הילדים שלי היו יכולים להשאר שם כל הלילה. כך שבסופו של יום, החוויה שווה את הכסף, את התורים והבלאגנים.
   • ברבע לתשע כבר היה עומס תנועה בכביש המוביל לפארק, אנחנו שהיינו בנתיב השמאלי, נשלחנו לחניון מרוחק, שבו היה פקק של חצי שעה בין שדות תירס, לאחר מכן חצי שעה הליכה רגלית, נכנסנו לפארק ב 10, חברים שלנו שהתעכבו כ 15 דקות ביציאה נכנסו לפארק ב 11.
   • המפה שהייתה לנו ושקיבלנו בפארק אינה נוחה, היא אמורה להיות תלת מימדית, אבל אותי היא בלבלה מאד (ואני יודע לנווט), הבת שלי וחברה נכשלו בניווט, כשניסיתי להפגש איתן ושאלתי אותן איפה הן, הן ענו – אנחנו ליד חנויות, אין אטרקציות באזור, בסוף אמרתי להן לכו לכל כיוון ותשלחו לי את שם האטרקציה הראשונה שאתן רואות, אני אגיע אליכן.
   • המקום עמוס, התורים לרכבות המהירות (רמה 5) אין סופיים, האפליקציה של הפארק עוזרת, היא נותנת קנה מידה לתורים במתקנים הראשיים, היא עוזרת בניווט (אם היא מצליחה למצוא אותך), אבל היא חייבת את שם האטרקציה – מדוע לא את מספר האטרקציה כפי שמופיע במפה ?, המספרים מופיעים במפה אבל אינם מופיעים כלל בפארק עצמו לא על הביניינים או ליד שמות האטרקציות.
   • סגירת הפארק הייתה ב 21:00 באותו יום, ברבע לתשע כבר היינו בדרכנו חוצה, כל חנויות ממכר המזון כבר סגורות, תור ארוך במדחן החניה, הליכה ארוכה (כולל טעות בניווט) לרכב ואז פקק עצום ביציאה מהחניה (לפי הוויז יותר משעה וחצי). הוויז מראה לפנות שמאלה, אני מאותת ומייד רואה את הסדרנים מוכנים לעצור אותי. כשאמרו לי שאסור לפנות, עניתי להם שאני נוסע לקאמפינג, תשובה זו בלבלה אותם והם נתנו לי לנסוע משם, עברתי את הקמפינג, נסעתי דרך העיירה והגעתי לכביש הראשי בפחות מרבע שעה. המלצתי, צאו חצי שעה לפני סגירת הפארק, לא תפסידו כלום ותרוויחו הרבה שקט נפשי.
     
6. באד פארדייס:
   • במילה אחת: בלאגן.
   • בשתי מילים: אזור המבוגרים.
   • אנחנו היינו 4 פעמים בבאד פארדייס – פעמיים הייתי לבד עם הילדים, פעם עם אשתי וכולנו היינו במתחם הילדים ובפעם האחרונה אשתי גילתה (בעזרת בני) את מתחם המבוגרים ולא רצתה לעזוב.
   • כאשר הגענו ב 20:30 (קצת לפני) מתחם הילדים היה רגוע, היה רעש אבל לא היו תורים במגלשות, הילדים גלשו שוב ושוב בכל המגלשות. כאשר הגענו ב 19:00 המתחם היה פקוק, היו תורים ארוכים למגלשות, היה בלאגן נוראי ורעש. תגיעו כמה שיותר קרוב לשמונה וחצי.
   • הבן שלי נראה צעיר, כמעט ולא הסכימו לתת לו צמיד של מבוגר (מעל גיל 16), רק כשהראינו את תאריך הלידה על הכרטיס האדום או צילום של הדרכון נתנו לו את הצמיד המיוחל.
   • המגלשות החיצוניות (החדשות) מפסיקות לפעול בשעה שמונה ורבע בערך, אולם גם כשהגענו לפני כן, הן היו בשיפוצים. כך יצא שילדיי הפסידו את חווית הגלישה במגלשות החיצוניות.
   • במעבר בקרוסלה אחת עוברים מהרעש של מתחם הילדים, לפסטורליות של עולם המבוגרים Palm oasis (כמובן בחינם עם הכרטיס האדום, תוספת 3 יורו למי שמשלם), המעבר כל כך חד שאתה צריך דקה רק כדי להתאושש. המים חמים, יש בריכה חיצונית, יש בריכות מלח, אנחנו חושבים שניתן לוותר על ויטה קלאסיקה ולהגיע פעם נוספת לבאד פארדייס.
     
7. נסיונות של דברים שלא ראיתי עליהם המלצות בלמטייל או בספרים:
   • כפי שכתבתי בבלוג הקודם (חופשה ביער השחור - אוגוסט 2015 (חלק 4 - מחשבות לפני טיסה)) הבטחתי לעצמי שאנסה לפחות שלושה דברים שלא ראיתי עליהם המלצות ממטיילים אחרים, אולי יצליח. אז הדברים היו גיאוקאשינג, בולדרינג וסירה מתנפחת.
   • נתחיל עם הסירה, כששהינו בכפר נופש בהולנד קנינו סירה מתנפחת, הסירה הכילה אותי עם שלושת הילדים בקלות ומחירה היה פחות מחצי המחיר בארץ, איתה שטנו באגם בכפר הנופש ובים בישראל. הסירה שירתה אותנו נאמנה עד שנגנבה יום אחד. התכנון היה לקנות סירה מתנפחת גם בגרמניה ולשוט איתה באגם בטיטיזי, שלוכזי או אחר ולהחזיר אותה לארץ. ראיתי סירה ב www.amazon.de, (סירת intex sea hawk 3 ) הסירה מתאימה לשלושה מבוגרים – עד 300 ק"ג עולה כ 80 יורו. רציתי למצוא כזו בטיטיזי או פרייבורג אבל לא מצאתי בשום חנות. ובסוף לא קנינו סירה ולא שטנו איתה בשום אגם. בדיעבד אני חושב שעדיף לקנות באמזון de ולשלוח לצימר, זה פתרון הרבה יותר טוב, זול נוח ולא מבזבז זמן לקנייה של מוצרים שאין צורך למדוד או לבחור מידה וצבע מדוייקים.
   • בולדרינג – בולדרינג הוא סוג של טיפוס על סלעים, ביער השחור ניתן לעשות (ומומלץ) זאת בטבע באתרים יעודיים אולם ישנם גם אולמות ספורט סגורים בהם יש קיר טיפוס עד גובה 4 מטר, עם מזרונים עבים על הרצפה, כל אחד יכול לטפס, בכל גיל ובכל רמה. אנחנו היינו בקיר הטיפוס בלוקהאוס בפרייבורג (http://www.blockhaus-freiburg.de) האולם גדול מאד, יפה ומסודר עלות למשפחה 25 יורו, אשתי וחברה השארנו בשופינג בפרייבורג, האחרים הגיעו ונהנו משעה של ספורט לא רגיל (גם אשתי נהנתה משופינג בלי הילדים וכשהיה צריך שלחה תמונות שיבחרו צבעים). המקום מומלץ בחום.
   • גיאוקאשינג – geocaching זה חיפוש אוצרות בעזרת אפליקציה (https://www.geocaching.com/play וחפשו אפליקציה בשם geocaching בגוגל פליי או באפ סטור). כבר 15 שנה שאנשים מחביאים "אוצרות" –קופסאות פלסטיק במקומות בטבע ומכניסים את הנתונים לאפליקציה (ישנם יותר מ 2 מיליון אוצרות בעולם). כאשר מחפשים אוצר, הGPS מכוון אותך קרוב לאוצר, הנתונים והרמזים מספרים איפה ומה לחפש, חלק מהאוצרות גדולים וחלקם קטנים, קלים או קשים. כאשר מצאתם את האוצר, יש לסמן באפליקציה ולכתוב בחוברת הנמצאת עם האוצר, לעיתים ישנן מזכרות בתוך האוצר, ניתן לקחת מזכרת ולהשאיר אחרת. ולבסוף מחזירים את האוצר למקומו על מנת שהגיאוקאשר הבא ימצא אותו. בישראל הורדתי את האפליקציה החינמית וחיפשתי אוצרות עם הילדים, לבדוק האם זה כיף כמו שזה נשמע, כן זה כיף. לטיול הורדתי את האפליקציה שעלתה כ 40 שח. ביער השחור ישנם מאות אוצרות, ישנם מסלולי טיול מבוססים על האוצרות (למשל ליד לנצקירש שליד טיטיזי ישנו מסלול של 18 אוצרות העובר בעיירה וביער), אנו חיפשנו אוצרות בכל טיול שעשינו. מכיוון שאין קליטה סלולרית בחלק מהיערות, יש צורך לשמור את האוצרות שמעוניינים לחפש ברשימה אופליין. חפשו רק אוצרות שמסומנים בירוק – אוצרות בכחול וכתום הם מסוג אחר ומתאימים למתקדמים ולמי שמעוניין בחוויה שונה. אנו מצאנו אוצר במפלי הריין (ביער ליד החניונים), את כל 4 האוצרות לאורך המסלול של אנטוני התרנגול (אוצר 3 מבלבל ואוצר 4 קשה) ועוד שני אוצרות בלנצקירש – אחד תלוי על עץ ואחד מגנטי דבוק לתמרור. אולם היו גם אוצרות שלא מצאנו, במפלי טודטנאו הGPS העביר אותנו מהמפלים למטה למפלים למעלה וחזור. במכרה הכסף בשאואינסלנד הרמז אמר לחפש בשורשים של עץ אשוח גדול – לא מצאנו לא עץ אשוח גדול, לא שורשים ולא אוצרות. גיאוקאשינג זו חוויה שלא מוכרת עדיין בארץ (גם בעולם לא מספיק), כולם נהנים לחפש ובעיקר למצוא את האוצרות.
     
     
8. חזרה הביתה:​
   • Shit happens – הבית כנראה התגעגע אלינו מאד, מהרגע שחזרנו אני רק מתקן דברים בבית: נזילה בברז המטבח, האינטרנט לא עובד, ההארד דיסק התקלקל, נזילה מכיור בשרותים ועוד כל מיני תיקונים קטנים. צריך להשאיר מישהו שיטפל בבית בהעדרנו.

אז זה סיכום הטיול שלי, אני מודה לכל מי שקרא את הבלוגים שלי על הטיול ומקווה שעזרתי לכם אפילו במעט לתכנן את הטיול טוב יותר. אנצל שוב את ההזדמנות להודות לכל מי שעזר לי לתכנן את הטיול. ניפגש בתכנון של הטיול הבא (אני ואשתי טסים לברלין, בלי הילדים)