יצאנו לטיול עצמאי בסין לכשבועיים, הורים ושני מתבגרים/ בוגרים ( 15, 20) , בתקופת החגים. רצינו להגיע לאזור בו יש עיירות מים ולכן בחרנו בסביבת שנגחאי. עוד רצינו לראות גנים סיניים ולכן הוספנו את האנגזו וסוז'ו. תוך כדי תכנון גילינו את היופי של איזור גווילין על הרריו ונהרותיו ולכן שלבנו גם אותו בטיול. בדקנו שהתאריכים אינם בחג הסיני שבו האתרים מלאים במבקרים סיניים, והזמנו טיסות בארופלוט דרך מוסקבה לשנגחאי. הטיסות מצוינות, שירות ונוחות סבירים ביותר. המחיר היה זול יחסית כחצי שנה מראש ( סביב 800 דולר). את טיסות הפנים ( שנגחאי- גווילין, גווילין- האנגזו) הזמנו כחודשיים מראש דרך elong. להם יש שירות מצוין ( באנגלית) והתקשרו אלינו טלפונית מספר פעמים כדי להסדיר את ההזמנה לשביעות רצוננו. את המלונות הזמנו דרך בוקינג, בחלקם בהמלצות הטיפים באתר למטייל. את הויזה הוצאנו בשגרירות סין בתל אביב, צרפנו את כל מסמכי הטיסה והזמנת המלונות ותוך מספר ימים התקבלה הויזה.
היו לנו ציפיות למפגש אותנטי עם תרבות אחרת, ולצידם חששות מאיך נסתדר עם השפה...החלטנו שהכנות מוקדמות יאפשרו לנו לטייל ללא מדריכים, וכך עשינו. חשוב בעיני להזמין מראש מקומות לינה אם הזמן קצר, ולתכנן היטב את המעברים ממקום למקום. חשוב ששמות המקומות בהם תבקרו יהיו רשומים לכם בכתב סיני ( לא רק שם העיר / כפר לדוגמא אלא גם כתובת של הרחוב של השוק או שמו וכדומה...). הכנו מראש כרטיסיות עם שמות המקומות בכתב מנדריני/ סיני וכן מילים שימושיות ומספרים.
תוכניתנו: 2 לילות בגווילין, 2 לילות ביאנגשואו, 2 לילות בהאנגזו, 2 לילות בסוז'ו, לילה בסיטאנג, לילה בשנגחאי.
התכוונו לנחות בלילה וללון במלון בשדה התעופה בשנגחאי אך כיון שטיסת הפנים לגווילין הוקדמה המתנו בשדה התעופה בשנגחאי. ההמתנה קצת ארוכה. שדה התעופה בשנגחאי אינו מתאים לשהייה בו בלילה. הכל סגור ( מלבד סטארבקס...), אין ווי.פיי חופשי ( אלא בתשלום לפי שעה), אין מקומות להשתרעות...עדיף לא לנחות בשנגחאי בלילה אם אתם מתכוונים להמשיך ישר ליעד הראשון באמצעות טיסת פנים, כיון שטיסות פנים יש רק מהבוקר ורכבות לעיר שנגחאי עצמה אין בלילה ( אפשר לקחת מונית).
הגענו בבוקר לגווילין, שם אמור היה לאסוף אותנו נהג מההוסטל, אך הוא לא הגיע...המרנו כספים ( נוח, מהיר, עם דרכון) בבנק אוף צ'יינה בשדה תעופה ויצאנו במונית להוסטל Guilin Riverside Hostel. המקום נחמד מאד, הוסטל של מטיילים מהעולם. פשוט וידידותי. ארוחות בוקר טעימות מערביות וצוות מסייע דובר אנגלית. המיקום נהדר, קרוב לשוק לילה, לנהר, לתחנת אוטובוס ליאנגשואו.
בהוסטל ביקשנו עזרה במציאת נהג לביקור בהר יאו. הנהג הוזמן מההוסטל ולקח אותנו והחזיר אך גם ליווה אותנו, קנה לנו כרטיסים, הדריך וסיפר באנגלית מעולה ( שמו רוברט). לא פגשנו עוד סיני דובר אנגלית כמותו. בדיעבד הסתבר שהוא קנה לנו כרטיסים במחיר מוזל ( בן עם תעודת סטודנט ובת תלמידה מתחת לגיל 18, שניהם זכאים להנחה) אך גבה מחיר מלא. נתנו לו תשלום נוסף על הליווי. בתור הארוך לרכבל פגשנו לראשונה את מבטיהם המתפעלים של הסינים מהשיער המתולתל של ביתי והזקן והשרירים של בני… צלמו אותם, רצו להצטלם עימם ולגעת בהם…
בהר יאו נוף יפיפה של הגבעות של גווילין, מסלול יפה בין מקדש, תצפית, סרטים אדומים תלוים על עצים עם ברכות ומשאלות.
ירדנו במגלשת הרים כייפית, בדיוק בזמן לשקיעה...
בערב יצאנו לשוק הלילה הסמוך. טעים, יפה, כיף להסתובב ולקנות, מעניין. הרגשה בטוחה ברחובות.
בבוקר יצאנו לטרסות האורז בלונגשאנג. לאחר התלבטות רבה האם להזמין מדריך פרטי או לצאת בקבוצה או אף בתחבורה ציבורית, החלטנו להזמין דרך ההוסטל סיור בקבוצה אך היינו רק ארבעתנו לשמחתנו. הנהג לא ידע מילה באנגלית. שוב, הוא התנדב לקנות כרטיסים עבורנו לרכבל ב– Dazhai Village. בדיעבד, אם היינו קונים אנו המחיר היה זול יותר. עלינו ברכבל לצפות בטרסות מלמעלה. הן היו קצורות ברובן אך המראה מאד יפה. הסתובבנו למעלה, טיילנו, וירדנו ברגל חזרה אל התחנה התחתונה דרך הטרסות. אין צורך במדריך, הכל מסומן.
המסלול מקסים, הליכה בירידה של כשעה וחצי- שעתיים. עצרנו ליד נחל, שכשכנו רגליים, המשכנו לתוך הכפר, מעניין ומקסים. ביציאה יש דוכנים עם פירות משונים, ניסינו, אכלנו גם אורז בתוך במבוק. טעים.
כשחזרנו הנהג חיכה לנו ובגווילין ירדנו בפגודת השמש והירח. נכנסנו לשתיהן, לאחת במעלית ולשניה ברגל. מקסים. יש גן יפה למרגלותיהן באגם.
הסתובבנו מעט בגווילין. הבן שלנו פגש חברים והם יצאו לחפש פאב מקומי…
בבוקר ירדנו לצפות במבוגרים המתאמנים על גדות הנהר לצלילי מוזיקה סינית, הולכים לאחור, נמתחים, מוחאים כף, מתופפים על הגוף...מעורר השראה.
נסענו באוטובוס ליאנגשואו. פשוט וקרוב. הדרך היתה מלאת מהמורות כי עובדים בכביש. בתחנה ביאנגשואו מיד ניגש אלינו נהג מונית ( יותר רכב פרטי ממונית...) שהחלטנו לעלות איתו למלון הקטן שהזמנו: Bamboo House Resort . מיקום מעולה ביותר, סמוך למדרחוב לילה. משופץ יפה. חדרים עם ג'קוזי, אבל- השירותים והמקלחת הם בתוך החדר ללא הפרדה מהחדר, מה שיצר הרבה אי נוחות וצורך להתחשב אחד בשני…. לנו זה היה זר ומקשה. קחו בחשבון…הצוות ידידותי ודובר אנגלית.
שמנו את הציוד שלנו ונסענו עם נהג המונית שהמתין ליעדנו: אזור שינג פינג. אכלנו את הארוחה הסינית הטעימה ביותר במסעדת פועלים במרכז: מרק נודלס עם תוספות, אבל משובח! טיילנו בסמטאות היפות מאד והאותנטיות של שינג פינג בדרכנו לנהר הלי. שם הלכנו לצידו עד למקום בו התעייפנו ולקחנו טוק טוק עד למקום בו אפשר היה לעבור לצד השני של הנהר (לנדזי). חצינו במעבורת. כעת רצינו לחזור בשיט בנהר אך מסתבר שזה לא כזה פשוט…. אחרי בקשות רבות לקחו אותנו למקום ממנו יוצאות סירות במבוק ממונעות חזרה למקום בו התחלנו. השיט מקסים ורגוע לגמרי, הגבעות משני צידי הנהר יפות ומיוחדות. מסתבר שיש מעין חלוקה של אזורי שיט בנהר והם לא זזים מחלוקה זו כנראה בשל פחד מהמשטרה. נפגוש את זה בהמשך…
חזרנו דרך דוכנים אינספור: אבנים טובות, כובעים, תכשיטים...ישר לגבעת לאודזאי laozhai shan עלינו על ההר כדי להספיק לשקיעה.
מזל שהקדמנו כי העלייה היתה קשה והירידה לאחר השקיעה נראתה מסוכנת למדי. שעה וחצי בערך של עליה לאיטיים, פחות מזה לבעלי הכושר….הנוף מלמעלה מרהיב, נהר הלי נצפה במלוא יופיו , שווה כל מאמץ ושריר תפוס...הירידה ארכה פחות משעה. אם ירד קודם גשם גם כדאי לקחת בחשבון את האפשרות להחליק...יש המון מדרגות בתוך צמחיית יער. זו גולת הכותרת של הטיול שלנו!
משם, חזרנו במונית ליאנגשואו למרות שרצינו עוד להישאר, כי הזמנו כרטיס להופעה של אימפרשן, דרך ההוסטל. היתה הסעה מסודרת הלוך וחזור למופע וחלוקת כרטיסים במקום. המוני אנשים שבאו לצפות במופע על המים. חביב אך לא יותר מכך לדעתנו. מרשים בהתחלה אך מזכיר פסטיגל...הסינים קמים כעשר דקות לפני סוף המופע ויוצאים...אין מחיאות כפיים בסוף או הכרת תודה לשחקנים…
חזרנו עוד קצת למדרחוב הסמוך שכבר החל להיסגר, אך היה מלא במקומות בילוי לצעירים. נראה מאד כיף. חבר'ה סיניים צעירים הזמינו את הבן לתחרות שתייה ( משהו עם קוביות...) ומשם התגלגל ערב מוצלח מאד, מסתבר שהמארחים היו זוג סינים אמריקאים שנישאו אתמול וזה האפטר-פרטי שלהם...
למחרת, שכרנו אופניים מההוסטל ויצאנו ברכיבה למסלול לאורך נהר היולונג. לאחר נסיעה עירונית בה צריך להשתלב בין כל רוכבי האופניים, ריקשות, אופנועים ומכוניות, נסענו בדרך מקסימה לאורך הנהר במשך מספר שעות.
תכננו להגיע עד לשלושת הגשרים ומשם לחזור בשיט על סירת במבוק עם האופניים. הגענו לגשר השלישי שם חיכו סירות במבוק רבות. אכלנו ארוחה נהדרת בשלווה אך אז הסתבר שכל משיטי הרפסודות מסרבים לקחת אותנו עם האופניים חזרה. שוב, הסתבר שיש חוקים שאסור להם לעבור. הם הסכימו לקחת אותנו למקטע אחד בלבד ( בתשלום גבוה מאד, 600 יואן כמדומני), ולהביא לשם את האופניים ברכב כנראה, לא היינו בטוחים שהבנו נכון. לא היה אחד שדיבר אנגלית כך שהכל נעשה בניסיונות תקשורת מורכבים...לאחר שהבנו שהשקיעה קרובה כבר, החלטנו לצאת לדרך חזרה ברכיבה על אופניים עד לעיר הסמוכה ולבקש שם עזרה. ביתי ואני כבר לא יכולנו לרכוב עוד, החשיך, ובקשנו עזרה להסעה מכל מי שיכולנו לחזור ליאנגשואו. שוב, אין דוברי אנגלית אך יש המון רצון טוב וניסיונות לתרגם דרך אפליקציות תרגום...איכשהו הצלחנו להסביר את בקשתנו ואדם אחד הסכים להסיענו באופנוע אליו רתומה עגלה, חזרה ליאנגשואו, מרחק שעה וחצי נסיעה בערך בדרך חתחתים… ישבנו עם האופניים מאחור, ולא הפסקתי להודות על טוב ליבו של האיש… תגמלנו אותו בהגיענו לעיר, הוא לא ממש ידע מה לעשות עם זה, אדם טוב שעזר.
אחרי התרעננות יצאנו לרחוב המרכזי, המערבי, הומה סינים וכמעט ולא פוגשים אדם מהמערב. חנויות, דוכנים, מסעדות, מתוקים שיש רק לסינים...ממש ממש שמח ויפה! הילדים אמרו שיחזרו לכאן בעתיד עם חברים. מצאנו חנויות שמכרו חפצים של משחקי מחשב והבן היה מאושר כשמצא דמויות ממשחק הLOL ...( הוא השתתף באליפות עולם...אז מגיע לו...)...הבת קנתה המון תכשיטים ומתנות לחברים. אכלנו במסעדה במקום, למדנו להזמין אורז, הכי בטוח, בוואריאציות שונות. הבת העזה להזמין עוף עם אורז וקיבלה תרנגול של ממש, עם ציפורנים ומקור! שילמנו על המנה ונסנו למקדונלדס! זו הפעם היחידה בטיול שלא אכלנו מה שהוגש.
למחרת היום, לקחנו את הזמן בבוקר והסתובבנו ביאנגשואו. עשינו מסאז' שהוא יותר לחיצות על נקודות מסוימות בגוף ולכן מכאיב למדי. טיילנו בגן בעיירה , התחיל גשם, ולמרות זאת נתקלנו בסינים קשישים מזמרים ומנגנים יחד להנאתם בגינה הציבורית, תחת פרגולה. ראינו ספר שמספר את הלקוחות תחת גשר באמצע הגן...המרנו כספים להמשך הטיול אך המרחק עד לבנק היה גדול וההמתנה ארוכה לכן ממליצה להמיר סכום גבוה כבר בהתחלה בשדה התעופה.
לקחנו מונית לשדה התעופה בגווילין, לטיסה שהזמנו להאנגזו. להאנגזו הגענו בערב, שם לקחנו מונית למלון. הדרך היתה מרהיבה באופן יוצא דופן! כל הבניינים רבי הקומות שבכניסה לעיר היו מוארים במסכים שרצו עליהם תמונות מתחלפות, מבניין לבניין. קשה לתאר אך כמה משמח שהגענו בחושך וראינו זאת!
בהאננגזו לנו במלון שנבחר בשל קרבתו לאגם מחד ולעיר מאידך. Hangzhou Bokai Westlake Hotel, המקום מאד לא מומלץ. לא היה מי שדיבר אנגלית, קבלנו כרטיס אחד לכניסה לכל חדר בשעה שלמעלית נדרש כרטיס גם כן… ארוחת הבוקר היתה מזעזעת, סינית דלה במיוחד. טיילנו בשוק לילה סמוך. בערב הגענו למסעדה יפנית שהיתה פשוט מעולה! yakiniku-guido 0571-86070902 / 0571-86887610
למחרת הלכנו לאגם והתחלנו להקיפו בטיילת חובין. ירד גשם והלכנו עם המוני סינים עם מטריות צבעוניות. פנינו להקיף את האגם לכיוון צפון אך חבל שעשינו כך כי היופי הרב ביותר שראינו היה דווקא בדרום מערב האגם( מהעיר או מהמזרקות המנגנות כשפניכם מול האגם, דווקא להמשיך שמאלה ולא ימינה בטיילת) לשם הגענו בסוף כבר עייפים ורטובים...הלכנו ברגל סביב, בשלב מסוים נכנסנו לגן יפה, עלינו על שיט מסוף הסוללה ועד לצד השני, שם היו הגנים הסיניים המופלאים שלהם ציפינו…
משם עלינו באוטובוס חזרה לעיר, קצת הסתבכנו, חזרנו למונית...בערב בקשנו מנהג מונית לקחת אותנו לשוק לילה הפנג, הוא הוריד אותנו במקום שנראה שקט וסרבנו לצאת מהמונית כי חשבנו שהביא אותנו למקום הלא נכון, הוא רצה רק שנצא, בקושי הסכים לקחת מאיתנו כסף, ובסוף כמובן התברר שהשוק נמצא ממש שני מטר משם… מתנצלים…
למחרת נסענו בבוקר לתחנת הרכבת משם נסענו לסוז'ו. הזמנו כרטיסים מראש מהארץ לרכבת ספציפית. עלה כמובן יותר אך העדפנו לא לחפש ברגע האחרון. ההזמנה נעשתה דרך China Highlights. ממליצה בחום. היו איתנו בקשר ושלחו גם הוראות מאד מפורטות כולל משפטים שימושיים לנסיעה ברכבת.
בסוז'ו לקחנו מונית למלון המצוין בו לנו. Garden Hotel. מלון בסטנדרטים מערביים, עם גינון יפיפה, דוברי אנגלית ואדיבים. מיקום רחוק ממרכז העיר אך סמוך לשני גנים שבאחד מהם ביקרנו ואהבנו מאד. ארוחת בוקר מאד עשירה ומצוינת. לקחנו מונית ( בסוז'ו המוניות זולות במיוחד) לגן הפקיד הצנוע. נהנינו מאד מהגינון, מהסלעים, מהמים, מהצמחיה… הסתובבנו באזור, עצרנו לפוט-מסאז'. היה גשום וחזרנו למלון. בערב נסענו לאזור מקסים Pingjiang Road שבו ישנם בתים וחנויות על גדות תעלות מים. אפשר לשוט. המון סימטאות יפות מוארות בלילה בפנסים אדומים, חנויות מיוחדות, בתי קפה קטנים מקסימים. הסתובבנו ונהננו במשך שעות…
למחרת חשבנו לנסוע לעיירת מים ג'ואו ג'ואנג אך החלטנו להישאר בסוז'ו וטוב שכך. כשהילדים עוד ישנו טיילנו אנו בגן הסמוך למלון, “גינה להשתהות בה”. נהדר! אחר כך נסענו כולנו לגבעת הנמר, שזה היה הגן היפה ביותר בו טיילנו, אומנות של ממש: פגודה, במבוקים, שבילים, עצי בונזאי ... עלינו ברכב עם נהג עד לפגודה וירדנו ברגל. נהדר ביותר!
בערב הזמנו מקום במסעדה צרפתית מצוינת paradox, וואו! יקר אך מעולה! התעייפנו מהאוכל הסיני... Paradox French Restaurant and Wine Bar. No.711 Shiquan Street,
טילנו בGuanqian Street וShilu Pedestrian Street.
בבוקר נסענו לסיטנג. שוב במונית. חשבנו לנסוע באוטובוס אך הגשם וגם מחירי המוניות הסבירים הכריעו...סיטאנג זו עיירת המים שבגללה התחיל כל הטיול הזה… בגלל תמונה שלה… רצינו לישון בה בלילה כדי לראותה בחשיכה, מוארת בפנסים האדומים. הכניסה לעיר בתשלום ואפשר לשהות בה עד 8 בבוקר. נהג המונית התקשר לבעל מקום הלינה שהמתין לנו ולקח אותנו אליו. המקום- Xitang Yangliu'an - Space Inn. המארח הוא איש מקסים ועדין. הלינה היתה בביתם, בחדרים שנועדו לאירוח. המיקום מעולה, בעיר העתיקה עצמה וליד התעלות ממש אך החדר שנראה יפיפה בתמונות הסתבר כקטן וצפוף...הוא הנחה אותנו בטוב לב.
סיטאנג משגעת. כל סימטא מרהיבה. אמנם ישנם תיירים רבים אך הם כולם סינים. דרך אגב, כמעט ולא פגשנו לאורך הטיול ישראלים ( 5 זוגות סה”כ ). בסיטאנג הרגשנו כבר גודש מחנויות סיניות, אף שאינן מוכרות דבר שהתייר המערבי רגיל שמזוהה עם סחורה סינית אלא מוכרות מה שהסינים קונים: תה, כלי קרמיקה יפים, יינות, ביגוד סיני מיוחד לא מסורתי וכו'. הדבר הפתיע אותנו.
קנינו כרטיס כניסה שמאפשר כניסה לאתרים כמו מוזיאונים ובתים מיוחדים ונכנסנו לחלקם.
ישנם בסיטאנג מועדונים רבים בין הסימטאות היפות שבלילה מלאים בהמוני בליינים, שרוקדים, שותים, שמחים...הילדים החליטו להיכנס למועדון כזה לאחר שחיזרו אחריהם שוב ושוב אך הסתבר שצריך להזמין שתיה בסכום מאד גבוה…
למחרת לפני שמונה יצאנו מהעיר במונית לרכבת מעיר סמוכה (ג'יאשאן דרום) לשנגחאי. מצאנו כרטיסים אך ללא מושב. לא נורא. בשנגחאי הגענו למלון Chunshengjiang Hotel בעזרת הרכבת התחתית. המלון ממוקם במקום מאד מרכזי קרוב לכיכר העם ולננג'ינג איסט. בסיסי למדי אך היה נוח. הלכנו לכיוון טיילת הבונד, לראות את הקו רקיע היפה של שנגחאי.
עברנו במנהרת התיירים לגדה השניה, יקר ומיותר, מספיק לנסוע ברכבת תחתית אלא אם כן יש לכם ילדים קטנים… הלכנו לא מעט ועלינו לבניין ג'ין מאו לתצפית. מרשים! חיכינו לשעת בין ערביים, לאורות שיידלקו...הילדים התלבטו אם להצטרף להליכה סביב הבנין מחוצה לו בעזרת חבלים, אך עד שהחליטו היה כבר מאוחר מדי, פחד אמיתי! להרפתקנים!
חזרנו לאזור של ננג'ינג איסט, נגני רחוב, אוכל מערבי ( סאבווי) וחנויות מערביות ( זארה, פוראוור 21 וכו' אך המחירים גבוהים מבארץ). בעיקר קנינו דברים קטנים ברשת החנויות היפניות miniso. ככלל, לא התלהבנו משנגחאי. למחרת הגענו לגני יויואן בעזרת המטרו. יש בזאר גדול בחוץ, לא נכנסנו כי עייפנו מגנים, אך עמדנו בתור הארוך ואכלנו את הכיסונים הנהדרים שלהם המומלצים כל כך כאן באתר, בחלקם יש מרק בפנים...קינחנו בקניית מזוודה בשוק החיקויים טאו-באו ועוד מיני דברים. לקחנו לילה נוסף במלון לחדר אחד כדי שנוכל להשאיר את החפצים ולהתרענן לפני הטיסה חזרה...נפרדנו מסין באהבה רבה. לוקח זמן לעכל אותה, את המראות, הריחות, התנהלות האנשים…
בדיעבד, חסר היה לנו יום או אף יומיים באזור יאנגשואו, על האנגזו יכולנו לוותר וגם על יום בשנגחאי...
