אחרי הביקור באוקספורד הגיעה תורה של קיימברידג׳. לפני שמתחילים עם קיימברידג׳ יש לי חוב קטנטן: אחרי אוקספורד ביליתי סופ״ש עם חברתי מ׳ ובן זוגה בעיירה אפסום מדרום ללונדון (אזור סארי). רוב הזמן העברנו בהשלמת פערים ובכל זאת בשבת בבוקר נסענו לעיירה הסמוכה קינגסטון. טיילנו לאורך הנהר והסתובבנו ברחובות הראשיים ובשוק המקומי. קינגסטון חביבה ואני בטוחה שבקיץ נחמד מאוד לשבת לאורך הנהר עם בירה קרה.

ביום ראשון לקחתי רכבת מאפסום לתחנת ווקסהול בלונדון וממנה לקינגס קרוס ומשם לקיימברידג׳, בסה״כ כשעתיים. בקיימברידג׳ אוספת אותי ג׳ שהיא בת דודה של אבא שלי. היא ובעלה היו נדיבים להפליא והזמינו אותי להתארח בבית המרווח שלהם בדרום קיימברידג׳. הבית גדול ויפה ונראה כמעט כמו אחוזה מהסרטים. לצערי ג׳ נוסעת ללונדון כבר אחר הצהריים כי היא צריכה לעבוד שם למחרת. זה היה מפגש קצר ביותר. יש לי עוד קצת זמן גם עם בעלה, פ׳ ועם הבת שלהם, בת דודה שניה שלי שלא ראיתי כבר די הרבה זמן. למחרת בבוקר גם הם נוסעים, למרות שאני עוד נשארת, יחד עם העוזרת והכלבה.

ביום שני יש לי יום שלם של פגישות וראיונות במוסד הנוצץ ה-Laboratory of Molecular Biology, ה-LMB, ולמרות שהוא אחד המוסדות המובילים בעולם, אם לא הטוב מכולם, בני המשפחה לא מכירים אותו ולא ידעו על קיומו. נכון להיום זהו המוסד עם הכי הרבה זוכי פרס נובל בעולם. קצת התרגשתי להגיע לשם, זה באמת מקום יוצא דופן ולכבוד לי להיות מועמדת לשם. בסוף היום אני מוזמנת לארוחת ערב במסעדת La Maison de Steak, ארוחה לא רעה במונחים בריטיים אבל הרבה פחות במונחים ישראליים. אני מעבירה את הלילה במלון שהזמינה לי המעבדה המערכת, Helen Hotel, מלון לא משהו בכלל וגם לא הכי נקי שיש. ארוחת הבוקר היא אנגלית, כלומר, מטוגנת וזהובה.

השארתי את המזוודה אצל הקרובים ויצאתי רק עם תיק עם דברים ליום אחד. התיק די כבד, ובתוספת זה שביום הקודם נעלתי נעליים יפות אבל לא הכי נוחות בעולם, היום ההליכה קשה. בכל זאת, אני פותחת את הבוקר בגנים הבוטניים שקרובים למלון (בתשלום). הגנים יפים מאוד ואני בטוחה שהם יפים אפילו יותר בכל עונה אחרת בשנה. יש שם גם חממות שמכילות צמחים באזורים שונים בעולם, בעיקר הודו. כרגע יש גם תערוכת סחלבים.

משם אני ממשיכה לאוניברסיטה. בחורף יש סיורים מודרכים רק בסופי שבוע (בקיץ כל יום) ואני פספסתי. האופציות שלי הן סיור עצמאי או שיט מודרך בנהר. המפעיל של השיט מנסה לשדל אותי לקחת סיור והוא אומר שבגלל שכמעט אין אנשים היום אז סביר שיהיה לי סיור פרטי במחיר מציאה של 16£. הבטחתי לחשוב על זה והלכתי להסתובב קצת ברגל. 16£ זה בכל זאת הרבה בשביל שיט של 45 דקות. בהמשך השמים מתקדרים וזה כבר סוגר את הגולל על טיול השיט הזה. במקום זה אני מבקרת בשוק ומשם ממשיכה לקינג׳ס קולג׳, שהוא ה״מקבילה״ של קיימברידג׳ לכרייסצ׳רצ׳ מאוקספורד. הקולג׳ מאוד יפה והקתדרלה שלו מרשימה במיוחד. אני יוצאת מהיציאה האחורית וממשיכה אל קלייר קולג׳ הסמוך. זה הקולג׳ שפ׳ מלמד בו ולמרות שהוא לא פתוח לציבור הוא אמר לי שאני יכולה להכנס ואם מישהו יפנה אלי אז להגיד שבאתי אליו. אני לא מנצלת את מזלי יותר מדי ופשוט חוצה את הקולג׳ לרחוב הראשי.

התיק כבד והרגליים כואבות ולכן אני עוצרת לארוחת צהריים. היעד שנבחר הוא פאב האיגל האיקוני, הפאב שבו ג׳יימס ווטסון ופרנסיס קריק הכריזו שגילו את סוד החיים, כלומר, פתרו את המבנה של ה-DNA (תוך התבססות על תוצאות שגנבו מרוזלינד פרנקלין). הבירה טובה, ההמבורגר הרבה פחות. אחרי האוכל אני חוזרת לבית הקרובים כדי לתת לרגליים לנוח.

הבוקר צפוי יום גשום נוסף. אחרי התאוששות של היום הקודם אני מתכננת ביקור במוזאון הפיטסוויליאם אבל לפני זה יש לי חוב קטן: גם פה יש כנסיית סנט מארי עם מגדל ונופים פנורמיים. כמובן שעליתי למעלה. החלטתי שהכי כדאי להתחיל שם כשעוד אין גשם ממשי וכשעוד לא התעייפתי מדברים אחרים. אין גשם חזק אבל יש drizzle מעיק. זה סימן מטרים למה שיבוא מחר.

אחרי הביקור הזה אני ממשיכה למוזאון הסמוך. הכניסה למוזאון בחינם, מדריך קולי עולה כסף. יש הרבה תערוכות של ארכיאולוגיה ועתיקות, כמו הבריטיש מוזאום אבל בקטן. הרבה קלאסיקות של מצרים העתיקה, יוון ורומא, הסהר הפורה וכד׳. בנוסף יש גם תערוכות של ציורים ופסלים של אמנים אירופאיים בערך מהמאה ה-15 ועד המאה ה-20. הכי אהבתי את התערוכה הזמנית של רישומים הולנדיים של ים וספינות.

בזה נגמר הביקור הקצר בקיימברידג׳. אני חוזרת לבית להתארגן ולארוז ובערב אני לוקחת רכבת חזרה ללונדון.