הטיול שלנו לתאילנד- אוקטובר 2016- חלק א'
לקח לנו הרבה זמן כדי להחליט לנסוע לתאילנד (אנחנו בערך הישראלים האחרונים שעוד לא היו שם), אבל בסוף זה קרה, עם הצהרה של בעלי אי שם בחודש מאי 2016 ש"נמאס לו מטיולים בסגנון "מסע כומתה" שאני נוהגת לעשות ושהוא רוצה קצת בטן גב בתאילנד". תאילנד? האם זה אותו הבחור שסירב בתוקף לנסוע לתאילנד לירח דבש? מה עקץ אותו? טוב, החלטתי לא להתווכח ולנצל את ההצהרה לקנייה זריזה של כרטיסים והצבה של עובדות בשטח.
בסקר שוק זריז מצאתי כרטיסים בעלות של 750$ דרך מוסקבה עם חברת איירופלוט לתקופת החגים- 28.9-23.10 (עם עצירה של 3 ימים במוסקבה לביקור משפחה), זהו יש כרטיסים ואנחנו נוסעים לתאילנד!
משיטוט בבלוגים ואתר למטייל החלטנו לעשות את המסלול הקלאסי שרוב המטיילים בפעם הראשונה עושים: צפון, איים ובנגקוק לקינוח. את טיסות הפנים הזמנתי זמן רב מראש, דרך החברה bangkok airways (בעלות של 1400 ש"ח לזוג עבור 3 טיסות פנים: בנגקוק צי'אנג מאי, צ'יאנג מאי פוקט וקרבי בנגקוק).
אני לא אפתח פה את הדיון הישן על להזמין הכל מראש מול להיות ספונטניים, במיוחד כשאנחנו נוסעים בתקופת המונסונים, לכל צד יש את היתרונות והחסרונות שלו, זה תלוי יותר באופי שלכם. לנו היה יותר נוח להזמין הכל מראש כולל מלונות דרך בוקינג (הלכנו על מלונות ברמה טובה) ובדיעבד לא הצטערנו. מבחינת מזג האוויר תפס אותנו המונסון רק במקום אחד- קאו לק, בשאר האזורים היה טפטוף מדי פעם וזהו.
לגבי המסלול והתכנון, התחלנו בצפון- ציאנג מאי (5 ימים) זה די הרבה לעיר אבל רצינו טיול רגוע ולא לדקור נקודות (כמו שאני עושה בדרך כלל), אז טיילנו בעיר בנחת, עשינו טיולי יום לדוי אינתנון וכן אומגות. משם המשכנו לאיים בצד המערבי (ויתרתי לחלוטין על הצד המזרחי- קו סמוי וקופנגן, כי כל מעבר כזה שורף חצי יום וחבל היה לנו לבזבז אותו כדי לראות עוד איים שדי דומים לאיים האחרים) לקו לאק, קו פיפי, ריילי ואו נאנג ומשם טסנו חזרה לבנגקוק לעוד 3 ימים. סה"כ היינו בתאילנד 3 שבועות מלאים.
לפני שאתאר את הטיל שלנו השורה התחתונה היא שתאילנד היא יעד נחמד מאוד אבל לא היה לנו שום אפקט WOW כמו ששומעים מהרבה אנשים שחוזרים משם. המחירים כבר לא כאלה זולים (פירוט מחירים בטיפ), הנופים יפים אבל די דומים (האיים מאוד דומים אחד לשני), לגבי קניות אז הדברים הזולים הם די זבל (תמצאו ב-ebay יותר יפים ויותר זולים) וכמו שמישהו כתב פעם "תאילנד היא copy -paste של עצמה". מצד שני המלונות מפנקים ובמחירים שפויים (לא כמו שהיה פעם אבל עדיין זול), חופים יפים ומים צלולים, אוכל טעים- המון שייקים ופירות טרופיים בגרושים, ותרבות אחרת (מקדשים פשוט מדהימים).
התאילנדים עצמם נחמדים אבל יכולים להיות "קרציות" לא קטנות, במיוחד לקראת סוף הטיול כש-5 תאילנדים מנסים לדחוף לך מאסג' בפעם האלף, או מופע או חליפה שתקנה. גם כל תופעת המיקוח לא נעימה כלל- אין לנו בעיה לשלם סכום סביר, אבל כשאומרים לך מחיר פי 200 מהמחיר האמיתי (הם פשוט רושמים מחיר אחר באותיות עבור המקומיים) ומתייחסים אליך כמו ארנק מהלך (דוגמא לכך תמצאו במחיר כרטיסים בפארקים ושמורות טבע בהן אזרח ישלם 20 בהט ותייר 200) זה די מעצבן (לא העלות אלא עצם ההבדל הבוטה במחירים).
ואחרי ההקדמה הארוכה נתחיל בטיול :
29.9.16 יום 1- טיסת השיכורים:
אחרי 12 שעות קונקשן במוסקבה (שהעברנו בכיף עם המשפחה של בעלי) עלינו על טיסת לילה לבנגקוק (חברת איירופלוט). המטוסים חדישים ומפנקים, הצוות אדיב ו90% מהטיסה היו דוברי עברית. רק עם המזל שלנו התיישבו לפנינו זוג בשנות ה-50 (לא ישראלים) מתודלקים היטב, אנחנו אמנם דוברי רוסית אבל את הקללות שהם הוציאו אחד כלפי השני לא שמעתי מעולם! ממש בית ספר לעגה הרוסית... לאחר מספר שעות של צעקות ושיטוטים וריח נוראי של אלכוהול מצמד ה"מתודלקים", צוות המטוס ניסה לטפל בבעיה, לאחר שגם הם נשלחו לאלפי עזאזלים הם לא נשארו פריירים ואיימו על הזוג ה"חביב" בהעברתו למשטרה עם הנחיתה. איימו וקיימו! הזוג המלכותי שלפנינו ירד מהמטוס באזיקים ונסע אחר כבוד מלווה במשטרת תאילנד. ואנחנו אחרי 9 שעות טיסה וחוסר שעות שינה מהלילה הקודם (טיסה למוסקבה) ירדנו תשושים והלכנו לברר איך לוקחים את הקונקשן לצ'יאנג מאי.
שדה התעופה בבנגקוק הוא ענק אך מסודר להפליא. מיד עם היציאה מהמטוס יש שילוט לדלפקי הטרנספר. אם הזמנתם טיסה ב-co sharing (למשל חברת תאי עושה זאת עם טיסות לצי'אנג מאי מישראל) כלומר המזוודות ישלחו כבר ליעד הסופי. לנו לא היה שירות כזה ולכן במקום ללכת ישר בקומה 4 ולעבור לטרנספר, היינו צריכים לאסוף את הכבודה, לעבור ביקורת דרכונים ולעשות צ'ק אין לטיסה הבאה מקומה 2 (לא כזה סיפור, גם בדרך אפשר לעבור להחליף כסף ולקנות כרטיס סים מקומי).
לחברת bangkok airways יש טרקלין נוסעים בכל שדה תעופה, עם קפה, תה ,שתייה קלה, נשנושים ו-WIFI. אנחנו כבר בקושי עמדנו על הרגליים מרוב עייפות, אז השעה וחצי שהתאפצנו בטרקלין עזרה לנו מאוד. הטיסה לצי'אנג מאי אורכת שעה, נוחתים בשדה קטן, ממש ליד קבלת הכבודה יש דוכן של taxi meter- שירות מוניות, נרשמים שם, מקבלים פתק והולכים לרחבת המוניות בחוץ שם כבר מונית תיקח אתכם ליעד במחיר שכתוב על הפתקית.
המלון שלנו, שהזמנתי דרך בוקינג-the 99 gallery hotel נמצא בעיר העתיקה ממש צמוד למקדש המפורסם wat phra sing, המונית עלתה 150 בהט. הגענו למלון (4 כוכבים, בפועל יותר כמו 3, אבל בגלל שלא תכננו להתפנק בעיר אלא יותר מלון לישון, הוא התאים לנו) ומיד אחרי מקלחת צללנו לשינה עמוקה.
התעוררנו בשש בערב רעבים והחלטנו לתור מעט את העיר. הלכנו לכיוון שוק הלילה המפורסם (חצי שעה הליכה מהמלון, והתרשמנו מדברים מעניינים בדרך), לא רחוק מהמלון מצאנו את המסעדה האהובה עלינו בצי'אנג מאי ה-hot chili, שנמצאת במתחם מסעדות קטן (כשהולכים ממקדש הפרה סינג לכיוון החומה-יציאה מהעיר העתיקה). המסעדה מצוינת! אווירה נעימה, אוכל תאילנדי טעים מאוד ומחירים זולים! שם גם התאהבנו בסלט הפאפאיה (החריף בטירוף) ובקינוח המעולה של מנגו ואורז דביק. הכתובת- Thonon Rachadamnoen Alley, Amphoe Mueang Chiang Mai, Chang Wat Chiang Mai 50200, Thailand.
ככה נראת המסעדה מבחוץ:
מנגו וסטיקי רייס:
אחרי שסעדנו המשכנו לשוק הלילה. השוק מלא דוכנים שמוכרים "זבל" החל מבגדים, צעיפים ומיני פיצ'פקס. על המחיר יש להתמקח (אתם עוד תלמדו את האומנות במהלך שהותכם), המשכנו לסניף של המרכז למטייל תאילנד (רשת ישראלית שמוכרת טיולים במחירים זולים יותר מרשתות אחרות) שנמצאת ממש ליד שוק הלילה וקנינו טיול לדוי אינתנון, סדנת בישול וכרטיסים למוזיאון התלת מימד. את האומגות (flight of the Gibbon) הזמנתי עוד מהארץ.
משם המשכנו חזרה למלון כשפתאום שמענו מוזיקה, וממש ליד שוק הלילה יש מתחם מסעדות ודוכנים עם הופעה חיה של להקה באווירה ממש נעימה. מיד קנינו לעצמנו שייק פירות (מנגו ופסיפלורה)- הכי טעים ששתינו בתאילנד היה במתחם הזה! ומשם עייפים אך ספוגי אווירה תאילנדית הלכנו להשלים שעות שינה.
30.9.16 יום 2- מתחילים להכיר את צ'יאנג מאי:
אחרי שהשלמנו שעות שינה, קמנו רעננים ומוכנים "לקרוע" את העיר. אחרי ארוחת בוקר, תפסנו מונית אדומה ליד המלון שתיקח אותנו למקדש דוי סוטפ (המקדש המפורסם בצ'יאנג מאי) שנמצא במרחק חצי שעה נסיעה מחוץ לעיר. המונית האדומה זה בעצם טנדר סגור שהוסב למונית, לא ממליצה לנסוע בכזה במיוחד בעיר (אתם פשוט נושמים פיח)- עדיף כבר לקחת מונית סגורה (גם אם יקרה יותר). כאן עשינו טעות של צעירים ולא התמקחנו על המחיר, אמרנו לנו 700 בהט הלוך וחזור שנראה לנו כמחיר סביר (במונחים ישראלים כמובן) רק בדיעבד הבנו שגזרו עלינו קופון ושמונית הלוך חזור צריכה לעלות לא יותר מ-500 בהט.
אז אחרי נסיעה של חצי שעה בערפיח ללא יכולת לנשום חמצן נקי, התחלנו לעלות בהר לכיוון המקדש. דוי סוטפ הוא מקדש הניצב במעלה ההר (1675 מטר) ומשקיף על העיר. האגדה מספרת כי המלך קיבל עצם של בודהה, העמיס אותה על פיל והחל לצעוד איתו במעלה ההר. לפני הפסגה, הפיל הסתובב שלושה סיבובים ולפתע צנח ומת. במקום מותו הוקם המקדש.
הנוף מההר:
ברחבת הכניסה יש לכם 2 אפשרויות לעלות למקדש: או ברכבל (50 בהט) או במדרגות (306 מדרגות). אנחנו עלינו ברכבל וירדנו במדרגות (עדיין שילמנו 50 בהט כי אין כרטיס לכיוון אחד). כשנכנסים לרחבת המקדש השקט מקדם את פניכם, שוטטנו קצת מסביב ואז נכנסנו פנימה לאיזור הקדוש שכניסה לשם מחייבת לבוש צנוע וללא נעליים (אל דאגה ניתן לקחת חצאית בחינם), גברים שימו לב לא גופייה ולא מכנס מעל הברך. אל תוותרו על הכניסה לבפנים זה ליבו של המקדש והוא פשוט מדהים! כל המבנים מצופים זהב ובמקום אווירה של שקט ושלווה. משם ירדנו במדרגות שהמעקות עשויים כדרקונים מדהימים (בדיעבד כדאי גם לעלות במדרגות כי זוכים לנוף משגע של המקדש שנגלה עם כל עלייה). כשיורדים מגיעים למתחם שוק עם מלאי שטויות אוכל ושתייה. למי שרוצה משם יכול להמשיך לכפרי האומנים (לא עשינו) אנחנו התקשרנו לנהג שיבוא לקחת אותנו למלון. מספיקה שהייה של שעתיים במקום.
חזרנו לעיר ואחרי ארוחת צהריים במסעדה אחרת (לא טעימה כמו ההוט צ'ילי) לקחנו טוקטוק (כי היה חם מידי ללכת ברגל) לשיט על נהר הפינג (יוצא ממלון מאחורי שוק הלילה). השייט יוצא כל שעה ונמשך שעתיים, עלות 550 בהט לאדם (אתר- www.maepingrivercruise.com) שטים עד לחווה אורגנית שם שותים מיצים ופירות ושטים חזרה.
בדרך מתרשמים מהאחוזות של עשירי תאילנד. אנחנו היינו עם עוד זוג הודים-בריטים וכמובן עם המזל שלנו הסירה נתקעה באמצע הנהר, עד שחיכינו לחילוץ, מפעיל הסירה סיפר לנו (באנגלית עילגת) על החיים בתאילנד (למדנו ממנו יותר מאשר מכל המדריכים של הטיולים המאורגנים שלקחנו בהמשך). השייט עצמו חביב אך ממש אינו בגדר חובה (רק אם בא לכם אתנחתא נחמדה על הנהר וליהנות מתצפית על הוילות של עשירי תאילנד).
אחרי השייט קפצנו למסעדת דגים שמפעיל הסירה המליץ (לא זוכרת את שמה אבל נמצאת ממש ליד הרציף של השייט וליד הגשר שחוצה את הנהר). שם החלטתי לנסות סלמון בתוך קוקוס, נשמע אקזוטי אבל השילוב לא כזה מוצלח בעיני (בטוחה שרבים יחלקו עלי).
המנות במסעדה:
אחרי ארוחה טעימה המשכנו ברגל לכיוון שוק הלילה, קנינו קצת סמרטוטים, שתינו שייקים במקום ששתינו אתמול והחלטנו להתפנק ולתפוס טוק טוק למלון (גם על טוק טוק צריך להתמקח הם מבקשים 100 בהט אבל המחיר הוא כ-80. אם אתם רוצים להתמקח על 2 ש"ח בבקשה... אנחנו לא טרחנו).
1.10.16 יום 3- עפים כמו קופים:
היום אנחנו עושים את האטרקציה שחיכיתי הרבה זמן לעשות (ועלתה לי באיומי גירושים מצידי אם בעלי לא ישתף פעולה). הזמנתי את הפעילות עוד מהארץ דרך המרכז למטייל תאילנד (שבאמת נותנים את המחיר הכי זול) בעלות של 1800 בהט לאדם. בשעה 11 אספו אותנו מהמלון ונסענו לאתר (Flight of the Gibbon). היינו קבוצה של 9 ישראלים (כמה לא מפתיע)- אנחנו ועוד זוג צעיר ומשפחה עם ילדים (אנשים מאוד נעימים כולם). הפעילות פשוט כיפית! כלכך הרבה אדרנלין! חוויה שאסור לפספס, אפילו בעלי (הפוחד מגבהים והסובל מסקפטיות יתר) נהנה מאוד. אחרי הדרכה קצרה מתלבשים ונוסעים למסלול, 2 האומגות הראשונות הם קלילות כדי להיכנס לעניינים, אתם קשורים בחבל אחד לשני ולעץ ככה שאין באמת חשש שתיפלו. אז אחרי שקולטים את העניין, מגיעים לאומגות הרציניות יותר- 800 מ' אורך, פשוט אדיר! אתם חווים את כל סוגי האומגות- מהירות, ארוכות, זוגיות, סופרמן, השתלשלות מטה וכו'- תביאו מצלמת go pro יוצאים סרטונים משגעים!
אחרי האומגות חוזרים למתחם ואוכלים ארוחת צהריים קלה ומשם יש טיול למפל נחמד (אחרי איסלנד ונורבגיה קשה להרשים אותנו במפלים...) ומשם חזרה למלון לקראת חמש בערב.
ניצלנו את הזמן למקלחת ומנוחה, וכשהיינו רעבים הלכנו לארוחת ערב במסעדה האהובה עלינו (hot chili). בדרך חזרה למלון אנחנו הולכים ברחובות החשוכים יחסית ופתאום מצד הכביש מתוך שקית זבל קופצות עלינו 4 חולדות!!! אזהרה- בערים בתאילנד מקובל להניח את שקיות האשפה בלילה לצידי הכביש, האקלים הלח והחם והמזון הרב מייצר גן עדן למכרסמים הלא כלכך חמודים האלה, כך שכשאתם הולכים ברחובות בנגקוק או ציאנג מאי (לא במקומות הומי אדם כמובן) שימו לב לשקיות האשפה כי אם משהו יקפוץ משם שלא תקבלו התקף לב... איזה מזל שאני לא פוחדת מעכברים...
אז אחרי יום עמוס פעילות וטראומת חולדות החלטנו לפני השינה להתפנק במסאג'. לא חסר איפה לקבל מסטאג' בציאנג מאי או בתאילנד בכלל, מול המלון שלנו היה מכון מסאג' ככה שהפכנו ללקוחות קבועים בימים שהיינו שם. מסאג' רגליים עולה 250 בהט לאדם לשעה (שימו לב שאחרי שמונה בערב מקומות רבים מבקשים תוספת של 50 בהט), יש כמובן סוגי מסאג' רבים ומגוונים והעליות בהתאם. אז אחרי מסאג' מפנק ישנו כמו תינוקות.
2.10.16 יום 4- הטיול המאורגן הראשון שלנו:
קמנו מוקדם (שבע בבוקר) כי בשמונה כבר אוספים אותנו לטיול המאורגן הראשון שלנו לדוי אינתנון. בשמונה וחצי הגיע המיניבוס ויצאנו לדרך.
דוי אינתנון הוא בעצם שמורת טבע המכונה גם "הגג של תאילנד", בשל העובדה שבשטחו נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד שמתנשא לגובה של 2,565 מטר מעל פני הים.
העצירה הראשונה שלנו בטיול היא המפל היפיפה ווציראטאן (wachirathan), שם ניתן לנו חצי שעה לחוות את המקום.
טיילנו קצת לאורך המפל, נרטבנו מהרסס והמשכנו לעצירה הבאה שהיא הפסגה. לצערנו התחיל לרדת גשם ככה שלא כלכך ראינו נוף בגלל הערפל. על הפסגה עשינו סיבוב בתוך היער וראינו את המקדש ומשם נסענו לפגודות המלך והמלכה.
הפסגה:
הפגודות:
מדובר במבנים מרשימים המוקפים בגנים מטופחים. המבנים נבנו לימי ההולדת -60 של המלך והמלכה, טיילנו במקום בגשם זלעפות (שנגמר מהר מאוד) אולם לצערנו לא ראינו נוף בגלל הערפל.
הגיע הזמן להפסקת צהריים ואחרי שעצרנו בשוק מקומי קטנטן ומלא כל טוב, עצרנו לאכול- האוכל די בסיסי, אורז, עוף ופירות... משם המשכנו למפל השני והאחרון להיום והוא- sirithan, לצערנו הגשם התחדש ככה שלא זכינו לחוות את המפל הזה שנראה מרשים אבל אפרורי.
השוק והשביל למפל:
העצירה האחרונה היא שבט קארן- יותר נראה כמו ניסיון לסחוט שנקנה מהם צעיפים (שעולים פי שניים יותר זול בשוק הלילה), אין מה לעשות בכפר, אולי למעט לראות שדה אורז…
לסיכום הטיול, בסך הכל הטיול די נחמד אם כי ממוסחר (כמו כל הטיולים בתאילנד- שגילינו בהמשך). המדריך לא באמת סיפק מידע או תובנות על המקום או על ההיסטוריה (למדנו יותר ממשיט הסירה בשייט בצ'יאנג מאי) אבל בגדול ניתן להתרשם מהמקום (רק כדי להבין שבפעם הבאה עדיף הגיע לבד).
חזרנו למלון בשעה חמש וחצי, ואחרי מנוחה קצרה הרעב הוציא אותנו לשוטטות נוספת וכאן חיכתה לנו הפתעה נעימה! אז ככה, אם אתם נמצאים בעיר ביום ראשון מחכה לכם שוק ע-נ-ק-י להסתובב בו, עד מה ענקי? כל העיר העתיקה הופכת לשוק דוכנים מלא עד אפס מקום. זה הזמן לעשות קניות של מזכרות ופיצ'פקס! וליהנות מאוכל רחוב (אולי גם מקצת סלמונלה על הדרך- על אחריותכם). אז בזבזנו כ-3 שעות על שוטטות ואחרי מסאג' מפנק בתום הסיור לשנו פרשנו לישון עייפים אך מרוצים.
3.10.16 יום 5: עוד יום של שוטטות:
היום אנחנו הולכים למוזיאון התלת מימד ששמעתי עליו המון המלצות. המוזיאון נצא ממש ליד שוק הלילה וסניף למטייל תאילנד. כרטיסים עלו לנו 200 בהט לאדם (דרך מרכז למטייל תאילנד). אנחנו החלטנו ללכת יחסית מוקדם בבוקר מתוך ההנחה (הנכונה) שלא יהיו הרבה אנשים וצדקנו! התייצבנו ב-9 בבוקר והמוזיאון כולו היה לרשותנו. מדובר בחוויה שאסור להחמיץ! מהר מאוד תמצאו את עצמכם מתרוצצים כמו ילדים ועושים פוזה למצלמה ליד כל תמונה. אנחנו בילינו במקום כשעה וחצי (היינו כמעט לבד- רק כשיצאנו המקום התחיל להתמלא).
משם החלטנו לבדוק את המלצת משיט הסירה (מהשייט על הנהר לפני 3 ימים) וללכת לשוק היום של המקומיים. השוק נמצא בין שוק הלילה לכיוון הנהר. בגדול אין כלכך מה לעשות שם... די מזכיר את השוק הבדואי של באר שבע (זיכרונות ילדות) - די מלוכלך והרבה זבל נמכר שם.
אחרי שיטוט והפסקה קצרה לשייק, החלטנו לעשות עוד סיבוב שוטטות בעיר העתיקה ולנשנש משהו על הדרך (לא רצינו לאכול הרבה כי בערב אנחנו הולכים לסדנת בישול). שוטטנו להנאתנו בעיר העתיקה וקצת סביב חומות העיר, חזרנו למלון בסיבות שתיים למנוחה של שעתיים.
בשעה ארבע בערב אספו אותנו מהמלון לסדנת הבישול של bann tahi (גם אותה הזמנו דרך המרכז למטייל תאילנד). שמענו המון המלצות על סדנת בישול בתאילנד ואולי כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.
נכנסנו לטנדר עם עוד זוגות ומיד קיבלנו פתק שנסמן איזה מנות אנחנו רוצים להכין (בלי שבכלל קיבלנו הסבר על איך הולכת להתבצע הסדנה ומי נגד מי...) סימנו משהו על דף ונסענו לשוק מקומי. שם היה ניסיון יפה של מארגני הסדנה להכיר לנו את הרכיבים התאילנדיים אך בהמולה של השוק הסואן והאנגלית הנוראית של המדריכים לא ניתן היה להבין הרבה.
אחרי הסבר מתיש של כחצי שעה ממנו לא הבנו כלום, נסענו לבית הספר עצמו (שנמצא ממש ליד המלון שלנו) חולקנו ל-2 קבוצות ועלינו למעלה, חשבנו שסוף סוף נקבל הסבר על מה קורה, ושוב טעינו, במקום זה נכנסה אחת המדריכות ופיזרה את הקבוצה לפי סוג המאכלים שכל אחד סימן (בחרנו פאד תאי כמנת הפתיחה). שוב לתומי חשבתי שאנחנו הולכים ללמוד להכין פאד תאי מאפס, בפועל קיבלנו כבר את כל המצרכים בכמות הנדרשת, קיבלנו הסבר זריז על סדר הפעולות כמו לחתוך קצת ירקות ולטגן בסדר מסוים וזהו קדימה תבשלו (לא שזה מסובך כשיש לכם כבר הכל חתוך ודי מוכן) כשהמנה מוכנה חוזרים לחדר ואוכלים אותה ואז שוב מתחלקים למנה הבאה וכן הלאה (מרק פירות ים, ועוד איזושהי מנה שאני כבר לא זוכרת), אגב אם אתם עושים את הסדנה של הבוקר אתם מכינים גם קינוח. שנינו יצאנו מאוד מאוכזבים מהסדנה שנראתה כמו פס תעשייה רץ, הרגשנו כמו זוג ידיים רובוטיות שכל מה שעשינו היה לחתוך קצת ולטגן קצת ולאכול הרבה! אני חשבתי ,לתומי, שכל אחד יכין מרכיב כלשהו של מטבח תאילנדי ובסוף אוכלים ארוחה מגוונת ממה שכולם הכינו... אבל כמו שאמרתי, אולי ציפינו ליותר מידי בהתחשב בביקורות המהללות שקראנו. לפחות יצאנו שבעים ולא שרפתי שום דבר :). כמובן שאחרי מאמץ כזה צריך מסאג'... וככה נגמר לו היום.
4.10.16 יום 6: ביי ביי צ'יאנג מאי, אנחנו טסים דרומה.
קמנו ליום מעונן וגשום מעט, אבל חם- ככה זה באקלים הטרופי. הטיסה שלנו רק ב-14:00 ככה שיש לנו את כל הבוקר להשלים שוטטות בעיר. אחרי שאכלנו וארזנו את המזוודות, יצאנו לטייל במקדש wat phra sing שנמצא ממש ליד המלון שלנו. מדובר במקדש מרשים ואחד החשובים בעיר. מבחוץ הוא לא כזה מרשים אולם ברגע שנכנסים פנימה ומטיילים בין הגנים אתם נחשפים למבנים מדהימים מצופים כולם זהב עם פסלוני פילים מזהב גם כן.
אחרי שייק פירות נוסף חזרנו למלון והזמנו מונית לשדה התעופה. טיסה ישירה מצ'יאנג מאי לפוקט יש רק ב-14:00 ככה שזה די תקוע באמצע היום, לכן הייתי ממליצה להשאיר את השוטטות בעיר ליום זה.
לקח לנו 15 דקות להגיע לשדה, מיד מסרנו את התיקים, ותהינו מה נעשה בשעה וחצי שיש עד הטיסה. אז ככה, בגלל שזה טיסות פנים ניתן להגיע לשדה עד חצי שעה לפני מועד ההמראה, אנחנו לקחנו זמן ביטחון והגענו שעה וקצת לפני ככה שנשאר לנו זמן בשפע. אחרי שסקרנו את השדה (הקטן) האטרקציות שעמדו בפנינו זה מסאג', ג'אנק פוד או טרקלין של בנגקוק איירוויס- שוב הטרקלין ניצח ונהנינו משעה של רביצה על ספות נוחות ונשנושים.
הטיסה יצאה בדיוק מפלא ונחתה עשרים דקות לפני הזמן, למה אני מציינת את זה? כי הזמנו איסוף מהמלון בקאו לק (שעה נסיעה מהשדה בפוקט) וכשיצאנו אין זכר לנהג. התקשרנו למלון ובגלל תקלת תקשורת הם לא יכלו להגיד לנו הכין הנהג לכן המליצו לקחת מונית- מונית מהשדה עולה 1800 בהט (דרך המלון זה היה 1700). בכל מקרה אחרי המתנה של 10 דקות הגיעה מונית מושקעת ויצאנו לדרך.
קאו לק זה אוסף עיירות קטנות צפונית לאי פוקט על רצועת חוף משגעת. במקור היו אלה כפרי דייגים קטנים עד שהתיירות הגיעה אליהם. אנמנם עדיין לא מדובר שם בנפח תיירות עצום כמו פוקט ושאר האיים ולכן מחירי המלונות שם עדיין זולים יחסית (במיוחד ב-off season). לנו היו רק 2 לילות במקום (בגלל שקראתי שהמקום מהמם ושווה לשהות שם) ולכן החלטתי לנסות, בעיקר בגלל שהיעד הבא שלנו זה קופיפי והמעבורת האחרונה מפוקט יוצאת ב-16:00 לפני שהטיסה בכלל נחתה, ובגלל שלא רצינו לקחת איסוף של המלון (עלות של 3000 בהט) היינו אמורים לשהות לילה איפשהו בפוקט- אז אם כבר שוהים לילה למה לא להפוך ל-2 לילות ולבדוק את קאו לק? הזמנתי בבוקינג את המלון paradise resort במחיר מצחיק של 4000 בהט לזוג ל-2 לילות, לא תיארתי לעצמי כמה המלון הזה מפנק!
כשהגענו הרגשנו שנכנסנו ליער טרופי, מים זורמים בכל מקום, צמחייה ירוקה עבותה, קרקור צפרדעים וצרצרים- פשוט מדהים. למזלנו גם בדיוק נפסק הגשם. אז אחרי קבלת פנים חמה (אפילו החזירו לנו את ה-100 בהט הפרש על המונית- שנתנו אותם כטיפ לצוות), לקחו אותנו לחדר המהמם לא פחות עם נוף מדהים לים! בקיצור אם הייתם בבראשית בארץ שהוא כולו קונספט מדברי- המלון הזה ממש דומה לו רק בקונספט יער טרופי.
הגענו בדיוק בשקיעה ומיד הלכנו לחוף לראות את השקיעה הטרופית הראשונה שלנו, ואיזו שקיעה זו היתה!!!
שוטטנו קצת על החוף הלבן עד שהחשיך וחזינו בכל מיני סרטנים ושאר חיות ים שיצאו לחוף לצוד פירות או גופות של חרקים מתים.
מרכז העיירה נמצא במרחק של 10 דקות הליכה אבל החלטנו להישאר ולאכול ארוחת ערב במלון- היה לנו קרייבינג לבשר אבל לצערי התאילנדים לא כאלה טובים בבשר וההמבורגר שהזמנו דמה יותר לבשר חתולים... לא נורא יש אלכוהול בשפע להקהות את הטעם.
5.10.16 יום 7: טיול בג'ונגל ומונסונים:
קמנו לבוקר מעונן וחמים, אחרי שכל הלילה ירד גשם. אחרי ארוחת בוקר במסעדת המלון על חוף הים, יצאנו לטיול הראשון שלנו באיזור- הפארק הלאומי של קאו לק. הפארק נמצא 20 דקות הליכה מהמלון בשביל יפה שעובר לאורך הים (בין הכביש לים).
הפארק הלאומי מקיף גבעה עבותה וכולל מינים רבים של צמחיה טרופית, אבל הדובדבן שבקצפת זה ה-small sandy beach חוף קטן ומהמם. לחוף ניתן להגיע ב-2 כניסות- הצפונית שלוקחת אתכם דרך הפארק עצמו (1.5 ק"מ הליכה בשבילי הג'ונגל) או הדרומית- 10 דקות הליכה קלילה עד החוף. נחשו איפה אנחנו הלכנו? ברור שבצפונית! זו גם הכניסה הראשית. כרטיס לשמורה עולה 200 בהט לתייר (למקומי 20...) הכניסה היא ל-24 שעות וכוללת גם כניסה למפל שנמצא 14 ק"מ צפונית משם- עליו ויתרנו. מקבלים גם מפה וקדימה לדרך.
אני לתומי חשבתי שזו תהיה הליכה נעימה בשביל מסודר- בפועל מדובר בהליכה פחות נעימה כשאתם משמשים מזון למיני יתושים וחרקים (הסרחנו משמן ציטרונלה אך ללא הועיל) וצריכים לטפס ולהיאחז בעצים ובסרחים ובבוץ, מידי פעם יש עצירות נוף יפות עם תצפית על החוף. בדיעבד אני נהנתי, בעלי די קיטר כרגיל כל הדרך :). אחרי כשעה וחצי של הליכה (תביאו הרבה מים) הגענו סוף סוף לחוף- והוא אכן היה שווה את כל ההליכה! בגלל שבאנו מוקדם היה לנו את החוף לעצמנו וכבר התכוננו לטבול רגליים (היה גלי מכדי לשחות) כאשר תיירים אוסטרליים עצרו בעדנו. ולמה? מסתבר שהיו דיווחים בפוקט על box jellyfish זן קטלני של מדוזות שנראה ליד החופים- מי אנחנו שנתווכח עם אוסטרלים שמנוסים בכל מיני יצורים ארסיים... במקום התיישבנו על החוף וקשקשנו קצת עם האוסטרלים- אין להם מושג ירוק על ישראל והמזרח התיכון למעט "יש שם מלחמה לא?".
ה-small sandy beach:
כאשר ראינו את העננים המתקבצים באופק החלטנו שזה הזמן לחזור וליהנות מפינוקי המלון. בעלי כבר די התעצל לצעוד חזרה ולכן לקחנו מונית במחיר שערורייתי של 100 בהט- לא היה לנו כוח להתווכח. הגענו למלון אחרי 5 דקות נסיעה ומיד הלכנו להתרענן בבריכה.
החוף לפני המונסון:
לצערנו ההנאה לא נמשכה זמן רק כי ענן המונסון סוף סוף השיג אותנו ותוך שניות התחיל לרדת גשם זלעפות, פרשנו לחדר וישבנו על המרפסת וצפינו במבול.
כשסוף סוף המבול החל להירגע, יצאנו לטייל על החוף (הרי מחר בבוקר אנחנו כבר עוזבים- צריך לנצל כל דקה יבשה). הצטיידנו בזוג מטריות מהמלון ויצאנו לטיול. קו החוף פשוט מהמם במיוחד עם השמיים המאיימים באופק- אפוקליפטי משהו. מצאנו נדנדה יפה (כמו בפרסומות) והתנדנדנו בכיף נהנים מהנוף. התענוג לא ארך זמן רב עד שעוד גל של מונסון הגיע והבריח אותנו לאכול צהריים במסעדת המלון.
כל היום המשיך לרדת גשם כך שלא זכינו ליהנות לא מהבריכה ולא מהשקיעה. לא נורא. במקום זה החלטנו לצעוד עד לעיירה בתקווה למצוא משהו הגון לאכול ולקנות. הליכה קצרה של 15 דקות (ללא גשם לשם שינוי) הביאה אותנו לעיירה קאו לק. כמו בכל עיירה תיירותית היה שפע של חניות שמכרו את אותו הדבר בדיוק ומסעדות עם אותם התפריטים. בחרנו באחת מהם שלצערי לא הייתה כזו מוצלחת ואיך שנכנסנו התחיל עוד גל של מונסון. חזרנו למלון במונית (הגשם פשוט לא הפסיק לרדת) ואחרי שתיאמנו מונית למחר לנמל פוקט פרשנו לבר ליהנות קצת מקוקטילים תאילנדיים- הברמן היה ממש חמוד והשקיע בלעשות לי קוקוס עם פרצוף :).
ענן מונסון:
לחלק השני לחצו כאן.
