בעיצומו של חג האביב, שהאויר הופך לחם יותר ויותר, זה בדיוק הזמן להזכר בטיול כריסטמס שעשינו רק לפני 4 חודשים, במזג אויר שונה לגמרי.
בתחילת חודש דצמבר, יצאנו לביקור קצר בוינה. כבר הרבה זמן רציתי לבקר במקום שבו ניתן יהיה לחוות את אווירת הכריסטמס, אבל תמיד חששתי קצת מהקור. השנה, כמתנה ליומולדת 50, ביקשתי טיסה לקראת הכריסטמס. התלבטנו בין מקומות שונים (העדיפות שלי היתה לונדון, אבל לא של בן זוגי) ובסוף בחרנו בוינה. איזה כיף שזו היתה הבחירה. התאהבתי בעיר.
האווירה היתה חגיגית, העיר כולה קושטה לקראת הכריסטמס, מתאורה מקסימה ועד לחלונות הראווה. בכל מקום שפנינו אליו היה יריד עם דוכנים לקישוטי כריסטמס, מתנות ואוכל ושתיה כמובן.
אבל לפני הכל, כדאי להתחיל בדברים הבסיסיים.
טיסה הוזמנה באל על. שעות כמו שאני אוהבת (יציאה מוקדמת, חזרה מאוחרת), יציאה בזמן, אוכל טעים, סרט, מה צריך יותר?
מהשדה למלון חשבתי לנסוע ברכבת. יש רכבת מיוחדת שמגיעה לתחנה המרכזית "Mitte" ונקראת CAT. יש גם רכבת פרברית S7 שמגיעה לאותו מקום וגם זולה יותר. כאן יש מידע על תהליך היציאה משדה התעופה ודרכי הגעה לעיר. בגלל מזג האויר והחשש הפתאומי מללכת ברגל מהתחנה למלון (שבסופו של דבר התברר כמשהו שלא יותר משני צעדים), לקחנו מונית.
המלון, garben hotel, מלון בוטיק קטן שנמצא במיקום מצויין, ליד קתדרלת סטפן. נמצא 2 צעדים מ- Stephansplatz ומתחנת המטרו Stephansplatz. בסביבה חנויות ומסעדות. יש גם סופר קרוב והכי חשוב, מרבית האטרקציות במרחק הליכה. בחדר חיכו לנו בקבוקי מים ומגבות שעוצבו כברבורים מאוהבים.... ארוחת הבוקר עשירה וטעימה. במלון יש מסעדה איטלקית טעימה ובמחירים סבירים. כתובת: Dorotheergasse 3.
התחבורה בוינה יעילה מאוד (ככה שמעתי), יש 5 קווי מטרו, חשמליות ואוטובוסים. אפשר לקנות כרטיסים ל- 24/48/72 שעות שמתחילות מרגע ההחתמה הראשונה ויש גם כרטיס שבועי. בסופו של דבר אנחנו התנהלנו בעיקר ברגל. המרחקים לא ארוכים והעיר והאווירה כל כך היו נעימים, שממש לא התחשק לנו לנסוע בתחתית. היום היחיד שהשתמשנו בתחתנית היה ביום הנסיעה לארמון שנבורן. רכשנו כרטיס יומי במכונות שבתחתית, תיקפנו אותם במכונות הכחולות שנמצאות ממש ליד הירידה לרציף ונסענו. פשוט וקל.
המקומות בהם ביקרנו:
מאחר והטיסה יצאה מוקדם בבוקר, עבר עלינו לילה עם שינה מועטה ולכן תכננתי את היום הראשון לשיטוט בסביבה הקרובה של המלון. להפתעתנו, למרות החשש מהקור שקרוב ל- O מעלות, הקור היה נסבל ואפילו לא הזדקקתי לכובע וכפפות.
התחלנו בכיכר סטפן עם הקתדרלה המרשימה וביריד שהיה צמוד לה. ניתן לסייר בתוך הקתדרלה ואף לטפס במדרגות למגדל ולהשקיף על הנוף. אנחנו לא עשינו את זה. מרחבת הקתדרלה והכיכר, יוצאים מספר רחובות מדרחוב עם חנויות ומסעדות.
באזור הקתדרלה יש 2 חנויות טעימות מאוד.…
Manner shop - חנות של חברת Manner עם סוגים שונים של וופלים, שוקולדים, סוכריות ועוד. המחירים זולים יחסית ואנחנו בחרנו לקנות משם את השוקולדים כי אפילו השתלם יותר מאשר לקנות משהו בסופר. פתיחה: 10:00-21:00. כתובת: Stephansplatz 7.
Pirker Mariazell - Lebzelterei & Wachszieherei - חנות עוגיות ג'ינג'ר יפות וטעימות. בחנות היו גם נרות וקישוטים לבית. המשכנו לכיוון שעון אנקר והגענו בדיוק בשעה 12:00 שבו הדמויות מתחילות לזוז.
משם המשכנו לכיכר היהודים - Judenplatz שם התרכזו יהודי וינה החל מהמאה ה-12. בתחילה היה תחום המושב פתוח והמגורים בו היו מרצון. בהמשך הפך המקום לגטו, בו היו היהודים מחויבים לגור. בכיכר נמצאים גם המוזיאון היהודי ואנדרטת השואה המרשימה.
את היום השני הקדשנו לארמון הפבורג והרינגשטראסה. שמנו פעמנו לארמון הפבורג. רכשנו את כרטיס סיסי שכולל בתוכו גם כניסה לארמון שנבורן. הסיור בהפבורג מלווה באודיו, כך שכל אחד יכול להתקדם בקצב שלו. אני נהניתי מאוד מהסיור במקום וממליצה עליו.
מהארמון המשכנו לכיוון בית העיריה כשבדרך ראינו את המבנים המיוחדים של העיר.
ליד בית העיריה התקיים יריד כריסטמס ענק (גם ליד ארמון הפבורג היה יריד קטן).
לאחר בילוי ביריד ואכילת קינוח טעים, המשכנו בדרכנו לאורך הרינגשטראסה והתרשמנו מהמבנים המפוארים של העיר - מבנין הפרלמנט, רובע המוזיאונים, המוזיאון הלאומי לתולדות האומנות שנמצא בכיכר Maria Theresien (שגם בו כמובן היה שוק יפייפה). תכננתי גם לבקר ביריד שבשכונת שפיטלברג (spitelberg) אבל טעות קטנה שעשיתי במיפוי של גוגל מאפס, גרם לכך שלמרות שהייתי צעד משם, הסתובבנו בסיבובים ולאחר שלא מצאנו את המקום, המשכנו בדרכנו. (אל דאגה, הטעות התבהרה וחזרנו לאזור ביום אחר ).
את היום סיימנו ברחוב הקניות Mariahilfer.
בערב הלכנו לראות מופע במוזיאון המוסיקה. למרות הזהרות שקראתי בטיפים השונים לפני הנסיעה, בערב הראשון כשירדנו לשוטט בכיכר, עמדו ליד הקתדרלה אנשים בתלבושות מתקופה אחרת שמכרו כרטיסים למופעים. לפני הנסיעה רציתי להזמין מופע אבל זוהר לא הביע התלהבות יתרה וויתרתי. בכל אופן, באותו ערב הוצע לנו מופע בית המוסיקה שלדבריהם כולל לא רק מוסיקה קלאסית, אלא גם אופרה ובלט. זה נשמע נחמד וקנינו כרטיסים. לא כל כך ידענו למה לצפות. הגענו למוזיאון המוסיקה (שלמחרת אנחנו אמורים גם לבקר בו) ועלינו במעלית לקומה האחרונה. נכנסנו לחדרון קטן שבו במונת קטנה וכסאות מסודרים בשורות. לא ממש אולם, יותר חדר במתנ"ס, אבל..... המופע של Imperial Classic Orchestra היה מקסים ונהנינו מאוד. אחד הנגנים שימש כמנחה הערב וסיפק הסברים על הקטעים השונים של המופע באופן ברור והומוריסטי. הקטעים כללו קטעי נגינה של מוצרט ושוברט, קטעי אופרה קטעים עם ריקוד בלט. למי שלא רגיל למוסיקה קלאסית זה מהווה חשיפה מקסימה ואני ממליצה בחום.
היום הבא הוקדש ברובו למוסיקה של וינה.
היעד הראשון היה בית המוסיקה. יכולנו ללכת כמובן במדרחוב Karntnersrasse, אבל בחרנו ללכת ברחוב המקביל, דרך אחת הכיכרות הוותיקות בוינה Neuer Markt. במרכז הכיכר מזרקה עתיקה ויפה. בכיכר יש גם סופר קטן שבו יש אוכל מוכן טעים וזול. מאחר וזה בקרבת המלון, הצטיידנו בו באחד הימים לארוחת ערב קלילה.
הגענו לבית המוסיקה, רק כדי לגלות ששעת הפתיחה מאוחרת יותר. החלטנו שזה זמן מאוד טוב לבקר בקפה זאכר ולטעום מהעוגות המיוחדות שלו. ליד זאכר במדרחוב Karntnersrasse, ראינו תור ונעמדנו שם, רק כדי לגלות אח"כ שמדובר ב"שלוחה" נוספת של הקפה שנפתחה במלון ונקראת szcher ECK. הקומה למטה מיועדת לקפה ועוגה ובקומה למעלה למשהו קצת יותר מורכב. אז פיספסנו את העיצוב המיוחד של בית הקפה אבל בכל זאת טעמנו אפל שטרודל וזאכר טורט... חייבת להגיד שהעוגות היו טעימות אבל לא "נפלתי" מהם.
לאחר התרעננות עם קפה ועוגה הלכנו לבית המוסיקה. המוזיאון אינטראקטיבי ומשעשע. כבר בהתחלה עולים במדרגות שמשמיעות צלילים כמו בפסנתר. (רק כמו. ניסיתי לנגן בקפיצות את "יונתן הקטן" אבל זה מזייף!). יש עוד מיצגים חמודים ומצחיקים ומידע על נגנים מפורסמים. היה כיף ומומלץ!
לאחר הביקור במוזיאון, הלכנו לכיוון בית האופרה. היום יש סיורים בשעה 14:00 ו- 15:00, אז לאחר התרשמות מהמבנה, המשכנו לגן בורגרטן (Burggarten). הגן מקסים. ראיתי תמונות שלו באביב ובקיץ עם הפריחה הצבעונית, אבל גם לחורף יופי משלו.
בגן נכנסנו לביתן הפרפרים. מקום קטן, חם ומקסים עם צמחיה יפה ופרפרים מעופפים.
לאחר הביקור המהנה מיהרנו לסיור בבית האופרה של וינה. הגענו רק כדי לראות תור ארוך משתרך לו מהכניסה למקום. התור התקדם מהר ונכנסנו למבנה. היה עומס בסיור. הרבה קבוצות וגם הקבוצה עצמה גדולה יחסית. לא יכולתי שלא לעשות השוואה לבית האופרה בבודפשט. האמת, למרות הגודל נהניתי הרבה יותר בסיור בבודפשט. המקום יותר קטן ואינטימי, או שאולי זה רק בגלל העומס שהיה בסיור בוינה. הסיור עצמו מעניין, לא ארוך מדי ומומלץ.
משם שמנו פעמנו לכנסיית (Karlskirche). מבנה הכנסייה מאוד יפה ומרשים, אבל אנחנו התלהבנו מיריד הכריסטמס שהיה שם. היה יריד גדול, עם דוכנים קצת שונים מאלו שבמרבית הירידים (שדי חוזרים על עצמם). במקום היה גם מתחם קש שילדים שיחקו בו.
היום הבא הוקדש לארמון שנבורן (Schönbrunn Palace). זה היה היום היחיד שהשתמשנו בתחתית. קנינו במכונות כרטיס יומי, תיקפנו ונסענו. מהתחנה שבה יורדים יש הליכה של מספר דקות עד לארמון. גם שם התקיים כמובן יריד כריסטמס. למרות המידע על עומסים בכניסה, ביום שאנחנו היינו לא הרגשתי עומס מיוחד. מאחר וקנינו בארמון הפבורג את כרטיס סיסי, יכולנו להכנס מיד. יש סיור קצר וסיור ארוך. כרטיס סיסי כולל את הסיור הארוך. יש סיור אודיו כך שבכל חדר ניתן לשמוע מידע באוזניות על התקופה. היה מאוד מעניין. בשלב מסויים מגיעים לאזור שבו מסתיים הסיור הקצר וצריך להציג כרטיסים על מנת להמשיך. בעיני היה סיור מעניין. אני יותר ויותר מגלה שאני אוהבת הסטוריה ואת הסיפורים על הדמויות השונות והמדינות השונות. כמובן בגלל שחורף, לא ראינו את הצבעוניות הרבה שמופיעה בגנים בתקופת האביב והקיץ, אבל עדיין היה יפה. הסיור בארמון מומלץ.
את המשך היום לא תכננתי מראש. תכננתי כמה אופציות וחשבתי לבחור באותו היום מה שיתחשק לי. בסופו של דבר מה שהתחשק היה פשוט לשוטט ברחובות של וינה ולהתלהב מהמבנים היפים שלה והאוירה הכיפית שהיתה בה. חזרנו לאזור של שכונת שפיטלברג (spitelberg) מצאנו כמה חנויות מיוחדות וחמודות והמשכנו לשוטט ברחובות ובירידים השונים.
צהריים החלטנו לאכול במסעדת פיגלמולר (Figlmueller) המפורסמת. למסעדה שני סניפים שקרובים זה לזה. אנחנו היינו בסניף החדש יותר ברחוב Bäckerstrasse 6
במסעדה היה תור קצר אך התקדם במהירות. אני הזמנתי לי שניצל מעגל וליד סלט תפוחי אדמה עם שמן דלעת או משהו כזה..... זוהר, שהזכרון של שניצל העגל שהזמין, לא הלהיב אותו, בחר להזמין חזה עוף. לפני הנסיעה ראיתי ביקורות מגוונות על השניצל, אבל בעיני זה היה פשוט מעדן. איכות אחרת לגמרי מזה שב cafe corb מהיום הראשון. גם סלט תפוחי אדמה היה מאד טעים. טעם מתקתק מעט. טעים אך ממלא מאוד ורציתי לשמור מקום לקינוח - קייזרשמרן (Kaiserschmarrn). וואוו! זה היה טעים! התאהבתי בקינוח הזה והחלטתי שאני עושה אותו כשמגיעים הביתה.כמובן שזה לא קרה. בינתיים.
עוד מקום שטעמנו קייזרשמרן טעים היה בקפה מוזיאום (Café Museum).
זהו. אלו היו המקומות העיקריים בהם ביקרנו. הכיף היה בעיקר באווירה שהיתה ברחובות, בירידים השונים, בחנויות ראווה המקושטות.
אבל בערב, עם התאורה המיוחדת, הרחובות והירידים הפכו לקסומים יותר....
תם ונשלם 
