הטיול שלנו לאנגליה חגים 2012 - חלג ג: וויילס

הטיול שלנו לאנגליה - חלק ג': ווילס

עזבנו את אזור הקוסטוולדס ונסענו לווילס. בדרך עצרנו במפעל השוקולד cadbury. אחד היתרונות של נסיעה לטיול בחו"ל בתקופת החגים היא שהחגים הם רק אצלנו ולא באף מקום אחר. זו לא עונת התיירות ועל כן אין תורים ארוכים כמעט באף מקום. הבנתי שאם מגיעים ללא הזמנת תור מראש, עלולים לחכות זמן רב ולכן דאגתי להזמנה מראש של כרטיסים וזמן סיור. בסופו של דבר לא הזדקקנו לזה. הסיור במפעל מספר את סיפור גילוי השוקולד והקמת העסק המשפחתי. עוברים במסלול מאולם לאולם ויש שילוב של בובות שעווה והולוגרמות. לקראת הסוף יש אולם עם הפעלות אינטראקטיביות ויש אפשרות גם להצטלם בצורה כזו שהדמות שלנו נראית כאילו עוצבה בשוקולד. במהלך הסיור חילקו לנו סוגים שונים של שוקולדים טעימים. במקום יש גם בית קפה-מסעדה וחנות כמובן.

לאחר הסיור המתוק, המשכנו בדרכנו לווילס. בחרנו להתמקד בצפון ווילס בעירה שנקראית betws-y-coedמרחק של כשעתיים וחצי נסיעה. כשהגענו לאזור גילינו כביש מקסים בנוף משגע. בדרך ישנן עיירות ישנוניות קצת. betws קצת יותר תוססת, אבל עדיין עיירה קטנה.

העיירה תיירותית ויש בה חנויות, מסעדות ובתי מלון. בעיירה עצמה יש תחנת רכבת ציורית עם מוזיאון רכבת קטן. אפשר גם לצאת לסיור ברכבת קיטור. באזור מתחם חנויות ומסעדות.

בעיירה יש גם מסלולי הליכה:

מסלול הליכה 1-; הליכה לאורך הנהר ומגרש הגולף. מסלול מעגלי שיוצא מתחנת הרכבת (לחצות את הגשר לכיוון מוזיאון הרכבת ללכת לכיוון כנסיית סנט מייקלס. המסלול כולו כ- 2.3 ק"מ. אפשר ללכת אותו בחצי שעה אבל כדאי להקדיש כשעה על מנת ליהנות מהנוף . במסלול הליכה לאורך הנהר (Glorious riverside walk), כנסיית סנט' מייקלס העתיקה. בכנסיה פסל של האביר נכדו של האח של נסיך ווילס האחרון. אחרי הכנסייה להמשיך לכיוון מועדון הגולף של בטסי (פונים שמאלה ביציאה ממוזיאון הרכבת, או פונים ימינה ביציאה מחצר הכנסיה דרך שער old lych. ללכת בשביל לימין הכניסה למועדון הגולף ולהמשיך לאורך הנהר ודרך kissing gate. לקראת סוף המסלול יש בנין עתיק Royal Oak Farm, שפעם הביא מצרכי גבינות ל- Royal Oak Hotel.

מסלול הליכה 2 -; מסלול שיוצא מהגשר העתיק pont y pair (הגשר של קלדרון) שנבנה במאה ה- 15. אפשר להחנות ליד הגשר.זהו מסלול הליכה קצר לאורך נהר ה- Llugwy מגשר pont-y-pair לגשר הכורים (miner's bridge). זוהי הליכה קצרה מאוד שאפשר לסיימה תוך פחות מחצי שעה (כ- 3 ק"מ). נוף מקסים. יוצאים מהחניה וחוצים את הרחוב לכיוון אזור הפיקניק לייד המפלים. ללכת לאורך השביל לכיוון העצים, אחרי כ- 200 מ' השביל מתפצל לשניים, או לדרך מסודרת או על הסלעים לאורך הנהר. יש כסאות ושולחנות לאורך הנהר וזה מקום טוב לפיקניק. ההליכה מסתיימת בסולם עץ מאונך ושם או שחוזרים אחורה או שמטפסים מעבר לסולם לכיוון גשר הכורים ומשם פונים שמאלה וחוזרים כ- 2 ק"מ לכיוון החניה.

שכרנו קוטג' מקסים שמצוי על גבעה מעל כביש A5 שמוביל לעיירה. מדובר במבנה המחולק ל- 2 קוטג'ים. אחד מתאים ל- 4 אנשים (שאותו שכרנו) והשני מתאים ל- 8 אנשים. צמוד לקוטג' מפל מקסים והגינה גדולה וירוקה, משקיפה לנוף מקסים, עם נחל קטן וגשרוני עץ. בקוטג' עצמו היה פסנתר בסלון שבו נהגו הבנות "להנעים" את זמננו.

ביום שני התעוררנו ליום גשום. גשם ללא הפסקה. התלבטנו מה לעשות וניגשנו למרכז המבקרים כדי להתייעץ שם. החלטנו ללכת לפי התוכנית המקורית שכללה ביקור במכרות הפחם שהוא מקום מתאים לביקור בימים גשומים. הביקור היה מהנה מאוד. לקחנו סיור קצר שלוקח באמצעות קרונית למעמקי המכרות ומעביר אותנו מאולם מכרה אחד לשני כשבכל אחד מהאולמות ישנו קול של דמות המייצגת כורה שהחל לעבוד במכרה בגיל 12 ומספרת את סיפורו. את סיפור העבודה והחיים שמחוץ למכרות. בסיור הזה יש גם ירידה ב- 62 מדרגות (בטוחות לירידה) ולקראת סופו מגיעים לאגם קטן. ישנו סיור נוסף של חצי שעה שלוקח בקרונית ומספר על העבודה במכרות. לא לקחנו את הסיור הזה. אבל הרוב לוקחים את שני הסיורים. לאחר הסיור ישבנו בבית הקפה שבמקום להתחמם קצת ולאחר מכן סיירנו בחנות החמודה שלהם.

התלבטנו אם להמשיך בתוכנית שכללה ביקור בכפר portmeirionאבל מאחר ורוב ההנאה בו היא שיטוט ברחובות ומסלולים שלא כל כך נעים לעשות בגשם, החלטנו לוותר. נסענו לעיירה שלנו, המשכנו במעלה כביש A5 כדי לראות אם נגיע לעיירה נוספת, אבל הבנו שזו תהיה נסיעה ארוכה. בדרך ראינו את מפלי swallowשגם בהם היינו אמורים לבקר היום, אבל לא נכנסנו בגלל הגשם. לעומת זאת ראינו אנשים מסתובבים בגשם אפילו בלי מטריות. חזרנו לכיוון העיירה ונכנסנו לביסטרו בר stabls לארוחת צהריים. הייתה ארוחה טעימה. עשינו השלמות בסופר ונסענו לקוטג' שלנו בו גילינו פינות יפות מסביב עם נחל קטן שמקיף את הגינה וגשרונים קטנים מעץ שחוצים אותו. הנחלון הזה נופל בסופו של דבר למפל שנמצא על הכביש וזורם לנהר. נוף מקסים ומקום מקסים. חבל שגשום ולא מאפשר לנו להנות באופן מלא ממה שיש לאזור להציע. את יתרת היום העברנו במשחקים משותפים בקוטג' המחומם.

היום הבא, יום שלישי, עדיין גשום. מיום א' בערב הגשם לא מפסיק. מאחר שאתמול ראינו שהגשם לא נורא, החלטנו שהיום נלך לפי התוכנית, פרט לגני בודננט. נסענו לקונווי בגשם שוטף אבל התעקשנו לטייל לפחות קצת. הטיול שלנו התחיל במרכז מבקרים כדי להתחמם קצת, כי היום בנוסף לגשם, גם קר. ממרכז המבקרים המשכנו לבית תה קטן וחמוד. התחממנו עם שוקו חם לבנות, וקפוצ'ינו לנו ולא ויתרנו על עוגה כמובן. לאחר השתייה החמה החלטנו שכדאי שננצל את ההזדמנות שאנחנו כאן ונלך לראות את הבית הכי קטן באנגליה. הגענו לבית והוא היה סגור, כנראה בגלל הגשם הרב. בדרך צילמנו כמה תמונות יפות של האזור. ביום נעים זה בטח מקום מקסים.

החלטנו שלמרות הגשם לא נוותר על ההמשך והצעתי שניסע ל- llandudno. מדובר בעיר ויקטוריאנית עם טיילת הנמל הכי ארוכה בוויילס. מצד אחד העיר ומהצד האחר כניסה לכביש נופי שנקרא drive marine שמוביל ל- great orme שהוא צוק גבוה מגיר פחם. ניתן להגיע אליו דרך כביש האגרה, רכבל או רכבת עתיקה שעולה מהעיר. בפסגה בית קפה, מתחם שעשועים, מסעדה ומרכז מבקרים. יש באזור גם מרכז סקי עם מגלשות אלפיניות. העיר התגלתה כמקסימה. אם רק היה מזג אויר נעים, זה צריך היה להיות יום ארוך ומעניין. אבל מאחר והגשם לא הפסיק אפילו לא לדקה, הסתפקנו בשיטוט מהנה בחנויות מקסימות, בקניות ובארוחת צהריים מאוחרת וטעימה. יש שם פיר מקסים שהולך לתוך הים, וראינו את כבלי הרכבל, אבל לא יכולנו לעשות דבר מזה. למרות זאת, אני לא יכולה להגיד שלא נהננו היום. גם לטייל בגשם זו חוויה.

 ביום רביעי הגשם נרגע מעט, היו טפטופים ומדי פעם אפילו הפסיק לגמרי. גם השמש זרחה מדי פעם. לא חיממה, אבל לפחות זרחה. החלטנו לנסוע לכפר האיטלקי portmeirion. הכפר מקסים, עם מבנים צבעוניים בסגנון איטלקי, בריכות, חנויות ואוירה של נופש. כמובן שבשל מזג האויר, היה פחות תוסס מחודשי הקיץ. אבל עדיין המקום מקסים ונהננו בו מאוד. לקחנו סיבוב חינם במעין רכבת שנוסעת במסלול של היערות. ירדנו לכיוון החוף וטיילנו שם קצת. יש מסלול הליכה של כחצי שעה ביערות ויש מסלול הליכה בכיוון החוף, גם הוא של כחצי שעה.

אחרי הכפר נסענו למפלי swallowשנמצאים ליד העיירה שלנו. יש נקודות תצפית שונות על המפל שהיה סואן מאוד. כדי להכנס צריך להכניס מטבע של פאונד ואז הדלת נפתחת.

 יום חמישי, היום האחרון לשהותנו בווילס. היום יום בהיר, תכננתי יום קליל, לפני הנסיעה הארוכה ללונדון. החלטנו לצאת לרכיבה על סוסים. קצת פחדתי מהדרך שכללה נסיעה בשבילים צרים. הגענו בלי תאום מראש ואחרי בדיקה אמרו לנו שנוכל לצאת לרכיבה של חצי שעה. המדריך הכין לנו את הסוסים ונתן לנו כובעים ואז הוא הגיע עם הסוסה שעליה היתה אמורה לרכב שיר. שיר עלתה על הסוסה ונכנסה ללחץ כשהוא הלך להביא את הסוסה השניה, הסוסה שלה הורידה ראש כדי ללחך עשב ושיר נלחצה מזה. היא נכנסה להיסטריה והתחילה לבכות וסרבה לרכב למרות שהמדריך אמר שהוא יוביל אותה. בסופו של דבר החלטנו שרק אני ושני נצא לרכיבה. היה ממש כיף. הוא הוביל אותנו בשבילים ביער מסביב לחווה, יער gydwer. בדרך ראינו מפלונים קטנים, נחלים קטנים וצמחיה יפה. שני היתה משוחררת לגמרי, אני קצת לחוצה, אבל היתה רכיבה רגועה ומרגיעה בנוף מקסים של יערות ומפלונים קטנים. שיר כמובן אחר כך התחרטה שלא עלתה על הסוס.

לאחר הרכיבה הרגשתי צורך לפצות את שיר והצענו שנלך לבריכה במלון ווטרלו שהקוטג' שלנו מקושר אליו. יש להם מתחם בריאות עם בריכה מחוממת, ג'קוזי, סאונה וחדר כושר. הפעם שני לא כל כך רצתה ללכת לבריכה, אבל בסופו של דבר כמובן שנהנתה מאוד בבריכה.

 בסה"כ וולס מקסימה ומאוד הייתי רוצה לחזור לכאן בתקופת הקיץ. מזג האויר קצת קלקל אבל למרות זאת, הצלחנו לראות את היופי שיש בווילס (לפחות כאן בצפון וולס). גם השהות בקוטג' המקסים הוסיפה לאוירה המיוחדת של המקום. בניגוד למלונות אחרים שהיינו, כל ההווי המשפחתי מרוכז כאן בסלון, ואז כל ערב כולנו יושבים כאן, כל אחד עושה משהו, אבל עדיין כולם ביחד. ממש אוירה משפחתית מקסימה.