המלצה לטיול מעגלי של 12 יום בפורטוגל (לא כולל את האיים האזורים ומדיירה ולא כולל את הדרום - חבל אלגברה)
הטיול הזה משלב ביקור באתריה ההיסטוריים של פורטוגל, בעריה הגדולות ליסבון,פורטו וקואימברה, בעיירות ציוריות כמו אובידוש ומעט טבע. במסע הזה פקדנו גם את מה ששרד מעברה היהודי המפואר, ולצערנו זה לא הרבה. ביקרנו באתרי מורשת עולמית וטעמנו קצת ממטעמיה של הארץ הנפלאה הזו.
יום 1-2: ליסבון
בירת פורטוגל בנויה על 7 גבעות על גדת נהר הטז'ו. על העיר משקיפה טירת Sao Jerge, ממנה נשקפים בנייניה בצבעי פסטל, שפך הטז'ו וגשר 25 באפריל התלוי. במוזיאון האריחים – אזולחוס מוצגים 500 שנה של אומנות האריחים. מרכז העיר – רובע ביישה קומפקטי, מרוצף אבנים ומזמין טיול רגלי או בחשמליות העתיקות. רובע אלפמה המורי מאופיין בסימטאות צרות, טברנות וזמרי פאדו. רובע צ'אידו מאופיין במסעדות דגים, בתי קפה וחנויות ורובע באיירו אלטו מתאפיין בחיי לילה תוססים. בקומפלקס מוזיאון Calouste Gulbenkian יש אוספי אומנות וגנים שלווים. על גדת הנהר נמצא רובע בלם עם מנזר ג'רונימוס מהמאה ה 16 ומגדל בלם. במזרח נמצא הרובע האולטרה-מודרני Parque das Nações ואקווריום Oceanário.
בטיול הקדשנו יומיים לליסבון. אפשר כמובן הרבה יותר. ביקרנו באתרי המורשת העולמית בעיר – מנזר ג'רונימוס ומגדל בלם, רובע ביישה (ברשימת האתרים המוצעים), ברובע אלפאמה ובקתדרלה, במבצר וברובע ביירו אלטו. הפרק היהודי בביקור כולל את הרחוב בו לפי הסיפורים היה הרובע היהודי הקדום (לא שרד דבר), אנדרטת ההתנצלות ובית הכנסת שערי תקוה שנמצא בקצה ביירו אלטו (צריך לתאם מראש ולהביא תעודה מזהה. תשלום במקום).
רובע באיישה - מרכז העיר
שדרות החירות Avenida da Liberdade: שדרה רחבה ונעימה, שם גם היה המלון שלנו. נקודה טובה להתחלת מסלול ליסבון. כיוון שהגענו אחר הצהריים, בחרנו בהליכה רגועה לאורך השדרה לכיוון גדת הנהר (דרום) שהביאה אותנו לכיכר המחדשים Restauradores ובה אובליסק מרשים - אנדרטה למחדשי העיר. בכיכר נמצא גם ארמון Foz. אפשר להיכנס, אנחנו ויתרנו לטובת המשך הליכה בעיר.
במרחק קצר בהמשך נמצאת כיכר רוסיו (Rossio) שבה נמצאת תחנת הרכבת רוסיו, היא התחנה הראשית בעיר (כתובת R. 1º de Dezembro 125, 1249-970 Lisboa). למבנה יש מראה מיוחד מבחוץ שתכנן האדריכל חוזה לואיס מונטירו אך שווה להיכנס פנימה להתרשם מאומנות אריחי הקרמיקה (אזולחוס) בתוך התחנה. הרכבות מגיעות לתחנה במנהרה שאורכה כ 3 ק"מ וכך נמנעת הפרעה לתנועה בעיר.
עוד מרחק קצר משם והגענו לכיכר דום פדרו הרביעי. סטייה קטנה שמאלה (מזרחה) מהפינה הצפון מזרחית של הכיכר הביאה אותנו לכנסיית סאן דומינגוש. ברחבת הכניסה ניצבת אנטדרטה לזכר 4000 יהודי ליסבון שנטבחו באפריל 1506, 14 שנים לאחר שגורשו מספרד. אפשר לקרוא על הטבח באתר של אריק בפורטוגל.
חזרנו לכיכר דום פדרו הרביעי, והמשכנו מהפינה הדרום מערבית לרחוב Aurea. לאחר בלוק רחובות אחד הגענו לאחד הייקונים המוכרים של לסבון - מעלית סנטה ג'וסטה Elevador de Santa Justa שמחברת בין השדרה המרכזית למטה לכיכר כרמו ברובע באיירו אלטו למעלה. מי שרוצה, יכול לחכות בתור הארוך של התיירים, אנחנו ויתרנו והמשכנו בהליכה לכיוון הנהר. מכיוון שליסבון בנוייה על גבעות, ישנן מספר מעליות ציבוריות, ועוד נשתמש בהן.
פנינו שמאלה (מזרחה) ברחוב Santa Justa ואז ימינה (דרומה) במדרחוב אגוסטה (Augusta). רחוב קניות יוקרתי עם מסעדות ובתי קפה. בסופו הגענו לשער אוגוסטה - קשת ניצחון מרשימה שמציינת את הכנסיה לעיר. מעברה השני נמצאת כיכר רחבה - כיכר קומרסיו Praça do comércio. מקום נפלא למנוחה ולהביט בשקיעה. הרחבה מושכת אומנים שונים, ולנו יצא לצפות במופע ריקוד סיני.
מסעדה מומלצת לארוחת ערב: Leitaria da Anunciada
רובע אלפאמה Alfama:
את הבוקר הבא התחלנו ברובע אלפאמה, שהיה הרובע היהודי של העיר. לא נשאר כמעט כלום מהעבר היהודי. נקודת התחלה טובה היא קתדרלת ליסבון Se De Lisboa שנבנתה במאה ה 12, לאחר כיבוש העיר מהמורים במקום מסגד ששכן שם קודם, ולכן נחשבת לכנסיה העתיקה ביותר בבירה. לאחר ביקור בכנסיה עלינו על חשמלית מס' 12 שלקחה אותנו בסימטאות הצרות לתחנה האחרונה בראש הגבעה. בדרך החשמלית נעצרה בגלל רכב שחנה על הפסים - מספר גברים ירדו מהרכת ופשוט הרימו את הרכב והזיזו אותו.
-
טירת סאו ז'ורז'ה Castelo De Sant Jorge: הליכה קצרה מהתחנה והגענו לכניסה לטירת סאו ז'ורז'ה. הטירה נבנתה במאה 11 על ידי המורים והיתה משכן מלכי פורטגל. מחומות ומגדלי הטירה הבטנו לנוף פנורמי של ליסבון. בתום הביקור בטירה, ירדנו רגלית לכיכר קומרסיו דרך סמטאות רובע אלפאמה. המעליות בהחלט עוזרות לקצר את הדרך.
רובע בלם Belem:
מכיכר קומרסיו לקחנו את חשמלית קו 15E. לפני הביקור במגדל המפורסם, נכנסו לקונדיטוריית Pasteis De Belem לטעום ממאפה פסטיס דה נטה Pasteis de nata המפורסם שלהם. משם הדרך קצרה למנזר ז'רונימוש Mosteiro dos Jerónimos, אתר מורשת עולמית שנבנה בסגנון גותי-מנואלי. בניינו החלה ב 1501 או 1502 ונמשכה מספר עשורים. התור לכניסה היה ארוך מאוד. לאחר הביקור במנזר, חצינו את הפארק הציבורי לעבר גדת הנהר שם ניצבת אנדרטת המגלים Padrão dos Descobrimentos, שהוקמה ב 1940 לציון 500 שנה למותו של אנריקה הנווט. הליכה של עוד כקילומטר מערבה והגענו למגל בלם. מגדל מימי הביניים שנמצא על אי ומחובר לגדה בגשר. מראש המגדל יש תצפית יפה על שפך הנהר. גם כאן - התורים ארוכים. סמוך למגדל נמצאת אנדרטה לזכרם של הלוחמים מעבר לים Monumento aos Combatentes do Ultramar לזכרם של לוחמים שנפלו במלחמת אפריקה בין 1961 ל 1974. למזלנו הגענו לטקס חילופי המשמרות של חיילי המשמר.
בחזרה במרכז העיר לרובע ביישה Baixa: לכיכר פיגווירה Praça da Figueira - התרעננו עם סנגריה וארוחה קלה בשוק של ביישה.
-
באיירו אלטו: את שעות אחר הצהריים והערב בילנו ברובע ביירו אלטו - רובע הבילויים של העיר. מכיכר המחדשים Restauradores לקחנו את הקרון המשופע גלוריה ל Miradouro de São Pedro de Alcântara - מרפסת תצפית על מרכז העיר. ומשם - לארוחת הערב.
ימים 3-4: סינטרה Serra De Sintra
בית הכנסת שערי תקווה, ליסבון
לפני שיצאנו מהעיר לכיוון סינטרה, עצרנו בבית הכנסת שערי תקווה שנמצא בקצה רובע ביירו אלטו (R. Alexandre Herculano 59, 1250-010 Lisboa). בית הכנסת נבנה בשנים 1902-1904 בסגנון נאו רומנאסי עי הארכיטקט מיגל ונטורה טרה שבנה גם את שני המבנים היפים שפונים לחזית הרחוב. בזמן שבנו את בית הכנסת, השלטונות לא אפשרו להפנות את החזית לרחוב, ולכן לא ניתן גם היום לראות את חזית בית הכנסת מבלי להכנס למתחם. בית הכנסת בנוסח ספרד משרת את הקהילה המקומית עד היום. רצוי לתאם את הביקור מראש ולהצטייד בתעודה מזהה מטעמי ביטחון.
Serra de Sintra
יצאנו מהעיר לכיוון מערב ולאחר פחות משעה הגענו לסינטרה, ונכנסנו לאווירה שונה לגמרי. הגענו למקום מהאגדות: יערות, טירות, כפרים וארמונות מצועצעים כאילו יצאו ישר מספרי האגדות. שהינו באיזור זה יומיים. את שארית היום הראשון הקדשנו לארמון הלאומי בסינטרה, ואת היום השני הקדשנו לסיבוב Serra de Sintra.
הארמון הלאומי בסינטרה: כתובת Largo Rainha Dona Amélia, 2710-616 Sintra.
התחלנו דווקא בארמון הזה שבתוך העיירה. זהו ארמון בסגנון מורי שנבנה במאה ה-11 ונחשב לארמון העתיק ביותר בפורטוגל. יש בו אוסף אריחי קרמיקה מרשים. האלמנט הבולט ביותר במבנה הם הארובות המטבח בצורת חרוט לבן. הארמון הוא אתר מורשת עולמיתלמחרת, יצאמו מסינטרה על כביש N375 ולאחר כ 7 ק"מ הגענו לארמון פנה Parque e Palácio Nacional da Pena. זהו ארמון צבעוני מאוד שנבנה במאה ה-19 בסגנון רומנטי וסביבו גנים יפים ששווים ביקור. אנחנו הצלחנו להגיע מוקדם עם הפתיחה וכך גם הקדמנו את ההמונים וגם ערפל עטף את הארמון והקנה לו נופך מיסטי.
המשכנו על כביש N375 מערבה, שלאחר 7.3 ק"מ מתמזג לכביש N247. לאחר עוד 4.4 ק"מ הגענו לפניה שמאלה ל Estr Dos Capushos שמובילה למנזר הקפוצ'ינים. בניגוד לארמונות המפוארים, כאן המבנים קטנים ומשתלבים ביער עצי השעם. גושי סלע גדולים שמשו בסיס לבניית מגורי הנזירים הצנועים. העצים מסביב הם עצי שעם.
חזרנו לכביש N247 ופנינו שמאלה לכיוון קאפו דה רוקה (9.5 ק"מ מהמנזר), הנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית. בדרך עצרנו לצהריים בכפר Alcabideche במסעדה קטנה O Farol da Serra. עצרנו שם כי היינו רעבים והמסעדה על אם הדרך, מה שהתברר החלטה לא רעה כלל. התמנון מומלץ! Beco do Rio da Bica 1206, 2755-140 Alcabideche. בקאבו דה רוקה יש מגדלור יפה וחוף צוקי וסלעי מלא הוד. מעבר לגימיק הנקודה המערבית ביותר, זה בהחלט חוף יפה.
כאן הסתובבנו והתחלנו בניסעה חזרה. חזרנו לכביש N247 לכיוון שממנו באנו, עברנו את הפניה לכביש N375 והמשכנו ה N247 עד לארמון מונסרט (13.5 ק"מ). ארמון מונסרט Palácio de Monserrate הוא ארמון מקושט מהמאה ה-19 עם השפעות מוריות, גוטיות והודיות, השוכן בתוך גנים בוטניים.
חזרנו לכביש N247 ולאחר כ 10 ק"מ הגענו לנקודה האחרונה במסלול - טירת המורים Castelo dos Mouros. הטירה נבנית במאה ה-10 ע"י המורים בזמן הכיבוש המוסלמי. הטירה תופסת שטח גדול יחסית, והשיא של הביקור הוא הליכה על החומה. משם נשקף נוף מדהים של סינטרה וארמון פנה
ימים 5-7: המזרח, עיירות עתיקות, פסגות הרים ושרידי גלות פורטוגל
אבורה, אסטרמוז, קסטלו דה ווידה וקסטלו ברנקו
ביום החמישי יצאנו מאזור סינטרה הקסום ועברנו לאווירה אחרת לגמרי. המטרה היתה ביקור בעיירות עתיקות וטבע הררי. אולם לא ניתן היה להמנע מהמפגש עם שרידי גלות פורטוגל. הפורטוגלים כיום מנסים לכפר על האסון הנורא שהנחיתו על קהילות שלמות עם האינקוויזיציה והכיבוש. כך שכמעט בכל עיירה שבה ששמעו שאנחנו מישראל, הצביעו על המקום העקידה, בדרך כלל סמוך לכנסיה. הטיול שלנו היה בתחילת אוגוסט, בדיוק כשהגיע גל חום קיצוני, והטמפרטורות עברו 40 מעלות צלזיוס. צריך להביא את זה בחשבון בתכנון.
אבורה Evora: תחנתנו הראשונה היתה מנזר סנטה קלרה (505, R. de Serpa Pinto 70, Évora), מבנה בסגנון בארוק שהוקם במאה ה-16. לא יכולנו להכנס, אז התרשמנו מבחוץ. המשכנו לכיכר גיראלדו , הכיכר המרכזית בעיר, שבה נמצאת כנסיית סנטו אנטוניו. הכיכר שהוקמה במאה ה 16 נקראת על שם Geraldo Geraldes שכבש את האזור המורים במאה ה 12. במקום יש אנדרטה לזכרו עם סמל העיר. בהליכה קצרה מהכיכר הגענו לקתרדלה של אבורה. הקתדרלה בנויה בסגנון רומי-גותי, נבנתה בין המאות ה 13 וה 14 בנקודה הגבוה ביותר בעיר וממנה אפשר להשקיף על העיר והסביבה. היא אחת הגדולות בפורטוגל ומוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מאחורי הקתדרלה נמצאים שרידי מקדש רומאי (Largo do Conde de Vila Flor, 7000-863 Évor). נכנסנו לכנסיית לואיוס (Igreja dos Lóios) שצמודה לשרדי המקדש. הכנסיה בנויה בסגנון מאנואליטי ומעוטרת באריחים יפהפיים. לא להיבהל מהשלדים. יצאנו מהכנסיה והמשכנו עד קצה הגן הצמוד לאתר הארכיאולוגי, משם יש תצפית יפה על הסביבה.
אסטרמוז Estremoz: התחנה השניה להיום. נכנסנו לבניין העירייה להתרשם מאומנות האריחים והשקפנו לעבר הטירה מרחוק. אחרי אורחת הצהריים לא התעכבנו יותר מדי והמשכנו ליעד הבא.
קסטלו דל ווידה Castelo de Vide: התחנה השלישית. מהכיכר המרכזית, עברנו ברחובות הצרים בעיירה הציורית לעבר הטירה השולטת על העיר. מכיוון שדילגנו על הטירה של אסטרמוז, נכסנו לזו שכאן.
קסטלו בראנקו Castelo Branco: הסיבה להגיע לתחנה הרביעית בקסטלו בראנקו היא גן ארמון הבישוף Jardim do Paço Episcopal. הגן הוקם כדי שיהיה גן עדן עלי אדמות, בצמוד למשכן הבישוף במאות ה 18 וה 19. מראשית המאה ה-20 הגן עבר לרשות הציבור. זהו גן מעוצב ובו פסלים מהנצרות, המיתולוגיה הרומית, וההיסטוריה של פורטוגל. בין השיחים והפסלים ישנן מזרקות ובריכות מעוצבות. אם כבר כאן, חצינו את הכביש לגן העירוני בצד השני. זהו גן מודרני וגם בו יש מזרקות.
קובייה Covilha: תחנתנו האחרונה להיום היא המלון שבו ישנו בקובייה. בחרנו במלון Pousada Da Serra Da Estrela שנמצא במבנה היסטורי על ההר הגבוה ביותר בפורטוגל, בתוך הפארק הלאומי. הנופים מהמלון מהממים. המבנה המפואר היה בעבר בית הבראה - סנטוריום בגלל אוויר ההרים הצלול והבעלים החדשים - רשת בתי המלון פרוסדה שחזרו את הפאר הישן.
סרה דה אסטרלה, בלמונטה, טרנקוזו, לאמגו ועד דרך היין שלאורך הדומו
למחרת בבוקר יצאנו מהמלון לטיול בהר הגבוה בפורטוגל, סרה דה אסטרלה Serra da Estrela (רכס הכוכב) שנמצא בשמורת טבע בשם זה. עצרנו למסלול הליכה קצר למפל Poço do Inferno (בור הגיהנום), בכפר סבוגואירו Sebugueiro, בפסגת ההר בגובה 1991 מטר מעל פני הים, ובנקודות תצפית רבות בדרך.
אחר הצהריים נסענו לבלמונטה Belmonte (ההר היפה). העיירה ידועה בעיקר כמקום הולדתו של "המגלה" פרדו קרבל שגילה את ברזיל לאירופאים בשנת 1500. העיירה ידועה גם בזכות היהודים האנוסים שגרו בה ושבמשך השנים שמרו על זהות נפרדת והתגלו ב 1917. בשנות ה-90 נעשה מבצע ליהדות של מרבית האנוסים ומאז יש בעיירה קהילה יהודית ובית כנסת פעילים. ביקרנו במרכז העיירה, בבית הכנסת (Rua da Fonte da Rosa 41, 6250-047 Belmonte), במוזיאון היהודי (R. da Portela 4, 6250-088 Belmonte) ובטירה מהמאה ה-13 שנמצאת על גבעה סמוכה ובסמוך לה הקפלה שבו קבורים בני משפחת קרבל. בכיכר המרכזית יש אנדרטה ליהודים קורבנות האינקוויזיציה.
טרנקוזו Trancoso: היום השביעי לטיול, פנינו צפונה כשהמטרה בסוף היום להגיע לגדת נהר דורו. התחנה הראשונה היום היתה בטרנקוזו, 64 ק"מ מבלמונטה. נכנסנו לעיר העתיקה דרך פורטה דל ריי (שער המלך). לשכת המידע לתיירים נמצאת בסמוך. שוטטנו בסמטאות העיר עד שהגענו לפלוריניו - עמוד הקלון שלידו שרפו את הכופרים הם האנוסים. משם התקדמנו לעבר הרחובות שבהם התגוררו היהודים. לפי חלק מהחוקרים, בתי היהודים האנוסים היו מסומנים בתבליטים, שהיו כמו קוד פנימי. לדוגמה תבליטי האבן ב Largo Luis Albuquerque 10-20 ו R. Fernando Isaac Cardoso. ברחוב זה גם נמצא המרכז הלימודי יצחק קרדוזו ובו מוזיאון קטן בית כנסת שאינו פעיל (אין קהילה פעילה כמו בבלמונטה).
למגו Lamego: נסיעה של 74 ק"מ מטרנקוזו. סמוך ללמגו נמצאת כנסיית גבירתנו של הרפואות Santuário de Nossa Senhora dos Remédios ולידה מרפרסת המלכים. נכנסנו לכנסייה שמעוטרת באריחי אז'ולז'ו וירדנו ממרפסת המלכים בגרם המדרגות המפואר שמקושט גם הוא באז'ולז'ו ובפסלי אבן.
-
לאחר נסיעה של עוד כ 12 ק"מ הגענו לגשר מיגל טורגה מעל נהר דורו, הנהר הארוך ביותר בפורטוגל שמקורו בספרד והשפך מערבית לעיר פורטו. הגשר חוצה את הנהר באיזור פסו דה רגואה Peso De Regua, שהוא איזור היין של פורטוגל. מהענבים שגדלים באיזור מפיקים את יין פורט (שנקרא על שם העיר פורטו). זה יין מתקתק עם אחוזי אלכוהול גבוהים למדי. בשאר הזמן שנותר עד סוף היום נסענו בחבל הארץ היפהפה הזה, שמוכר גם כאתר מורשת עולמית, בדרך יין הפורט Ruta do Vinho Porto בינות כרמים ויקבים.
ימים 8-9: עמק הדומו ופורטו
עמק הדומו
בבוקר יאצנו לביקור בקאסה מתאוס Casa Mateus שבוילה ריאל. זוהי וילה יפהפיה שמשמשת לארועי תרבות. ראשיתה של האחוזה במאה ה 17. התצוגה הקבועה כוללת ריהוט וציורים עתיקים שהיו בבעלות המשפחה (כיום זה אתר לאומי). אולם גולת הכותרת הם הגנים המטופחים במבחוץ. הוילה מעטרת את תווית הבקבוק של יין מתאוס המפורסם עם הבקבוק המיוחד.
גימראייש Guimaraes: הגענו לכיכר הקתדרלה שבגימראייש בדיוק למופע רחוב של מתופפים. המרכז ההיסטורי של העיר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר נחשבת ערש הולדתה של פורטוגל משום שלפי המסורת, מלכה הראשון של פורטוגל נולד כאן. גם כאן היפנו אותנו למקום הרצחם של יהודי העיר. אחרי צפיה במופעי הרחוב ושוטטות ברחובות העיר העתיקה המשכנו ליעד הבא.
-
סמוך לעיר בארגה Braga ביקרהו בכנסיה ומנזר סמאריו Santuário de Nossa Senhora do Sameiro. אל הכנסיה מוביל גרם מדרגות מפואר.
פורטו Porto
העיר שנתנה את שמה למדינה כולה, נמצאת היכן שנהר דומו מתרחב לפני שהוא נשפך לאוקינוס האטלנטי. הגענו לעיר לקראת בין ערביים. הקדשנו לעיר יומיים, אפשר כמובן הרבה יותר, יש המון מה לראות. החננו את הרכב בחניון ציבורי סמוך לכיכר התינוק אנריקה שנמצאת ליד בנין הבורסה שבו נבקר בהמשך.
נרשמנו לסיור במבנה הבורסה (הביקור רק בסיור מודרך) ונכסנו לכנסיית סנט פרנסיס הסמוכה. כנסיה גותית שבפנים מקושטת בסיגנון בארוק.
משם המשכנו רגלית לגדת הנהר ברחובות הצרים של העיר.
כשהגיעה השעה, התייצבנו לסיור בבניין הבורסה Bolsa Palace. מבנה מפואר שנבנה ב 1842 בסיגנון ניאו-קלאסי. המקום משמש את איגוד הסוחרים של פורטו. ישנה סברה שמכאן התגלגלה המילה לתורכית ובשיבוש קל הפכה לבורסה במובן מקום מסחר, משם לעברית. סימנו את היום בהליכה קלה במרכז העיר.
למחרת בבוקר, נסענו במונית לגדת הנהר הדרומית, לעיר ווילה נובה דה גאיה Villa Nova De Gaia שנמצאת ממש מול פורטו. עלינו על הרכבל של גאיה, שנוסע לאורך הגדה וממנו אפשר להשקיף על העיר. חזרנו למכרז פורטו רגלית על גשר לואיס הראשון.
משם המשכנו לקתרדלה של פורטו הנצבת בראש גבעה נישאה. התקדרלה בנויה בסגנון רומי-גותי דמויית מבצר. המבנה הנוכחי הוקם במאה ה-19 אך קדמו לו מבנים עוד מהמאה ה-12.
ירדנו מהקתדרלה לתחנת הרכבת סאו בנטו Sao Bento. זה אחד מאתרי החובה בפורטו. התחנה מקושטת באחרי אזולז'ו מרהיבים
ביציאה מהתחנה המשכנו צפונה לכיכר החירות Praca Da Liberdade. שבקצהו נמצא ביניין העירייה.
הליכה של כ 600 מדרום-מערב לעיריה, והגענו לכנסיית קלריגוש Igreja e Torre dos Clérigos שלצידה מגדל פעמונים מ 1753 בסגנון בארוק ששווה טיפוס לתצפית פנורמית על העיר.
ימים 10-12: אתרי מורשת עולמית: מנזרים, ואוניברסיטה, יער וים - אדריכלות מנואלית
אביירו, יער בוסאקו, קוהימברה
בבוקר היום העשירי יצאנו מפורטו דרומה. כ 75 ק"מ ושעה נסיעה הגענו לאביירו, המכונה ונציה של פורטוגל בגלל התעלות החוצות אותה . מרכז העיר בנוי בסגנון אר-נובו ורומסנק. אחרי שיטוט ברחובות העיירה ולאורך התעלות, עצרנו לקפה ומאפה. בעיר אופים מאפרים מיוחדים בצורת קונכיות וצדפים.
45 ק"מ לדרום מזרח (כשעה נסיעה) והגענו ליער בוסאקו. גולת הכותרת כאן היא ארמון בוסאקו Busaco Palace שהיום מאכסן מלון יוקרתי. הארמון נבנה ב 1888 כארמון נופש למלך האחרון של פורטוגל. הארמון מרהיב מבפנים ומבחוץ. בנוי בסגנון המאנואלי היחודי לפורטוגל ומעוטר (איך לא) באז'ולזוס. שווה לבקר גם בגנים. לא לפספס את גרם המדרגות עם המים הזורמים.
אחה"צ הגענו לקוהימברה Coimbra (כ 30 ק"מ דרומה מבוסאקו). העברנו את הערב בעיר העתיקה, ביקרנו בקתדרלה העתיקה של היער, ושריינו כרטיסים לביקור בספרית האוניברסיטה למחרת בבוקר. הספרייה הזו היא הסיבה לביקור בעיר. אוניברסיטת קוהימברה נחשבת לעתיקה ביותר באירופה, ובספריה שלה שמורים כתבים מהעתיקים בעולם שהשתמרו. אסור לצלם בתוך הספריה, הביקור רק בקבוצות.
שלושה מנזרים לאומיים: טומאר, בטאליה ואלקובאסה וכפר ציורי אחד
בין פורטו לליסבון נמצאים שלושה מנזרים לאומיים השזורים בתולדות פורטוגל ומוכרים כאתרי מורשת עולמית.
הגענו לראשון שבהם בטומאר Tomar, כ 55 ק"מ דרומית לקוהימברה. גם בטומאר היתה קהילה יהודית. סמוך למקום בו היה בית הכנסת, שהיה בתהליך שיחזור בזמן שביקרנו, יש מסעדת סנדביצ'ים קטנה. להפתעתנו, יש בתפריט סנדביץ' "סינגוגה" שמורכב מבאגט עם.... סטייק חזיר. מנזר הצלוב בטומאר נבנה בימי הביניים בסגנון המנואלי על ידי מסדר הטמפלרים שהוקם בתקופת הצלבנים בירושלים. המנזר הוא אתר מורשת עולמית. גולת הכותרת הוא החלון המנואלי המעוטר, שנחשב לאחד משיאי הארכיטקטורה בסגנון זה.
נסיעה של 45 ק"מ מערבה מטומאר הביאה אותנו למנזר השני - מנזר בטאליה Mosteiro da Batalha מנזר דומיניקני שנבנה גם הוא בימי הביניים במאות ה 14 וה 15, בסגנון גותי. במנזר נמצא קבר חייל אלמוני ממלחמת העולם הראשונה וקברי מלכים. גם הוא אתר מורשת עולמית.
נסענו עוד כ-60 ק"מ דרומה לנקודה האחרונה להיום - הכפר אובידוש Obidos. כפר ציורי מאוד מוקף חומה ומבצר. ביקרנו במבצר, בטיילת החומות ובסמטאות הכפר לפני ארוחת הערב.
למחרת יצאנו למנזר השלישי - מנזר אלקובסה Mosteiro de Alcobaça, כחצי שעה צפונית לאובידוש (אם מספיקים, אפשר לבקר ביום הקודם, רק 20 ק"מ דרומית-מערבית לבטאליה). המנזר הסיסטריאני נבנה במאה ה-12 בסיגנון גותי. במאה ה-17 נוספה בניה בסגנון בארוק. במאה ה 18 נבנה המטבח (לא לפספס, מטבח אותנטי מהתקופה) ובמאה ה 19 בעקבות רעידת אדמה נעשה שיפוץ בסיגנון מנואלי. בפנתיאון ישנם קברי מלכים מהמאה ה -14.
ים
את הזמן שנותר עד לטיסה חזרה ארצה, עשינו בנסיעה רגועה לאורך חוף האוקיינוס עד לנמל התעופה הבינלאומי של ליסבון. עצרנו בשני מקומות בדרך:
נזרה Nazare: עיירת נופש עם חוף חולי יפה, ותצפית יפה מראש המצוק. שווה להכנס למים אם יש זמן.
כף קרבואיירו Cape Carvoeiro: נקודת תצפית מצוק סלעי על האוקיינוס ומגדלור.
