אז איך התחיל הכול?
במגירה החלומות היו מקומות שונים ולא מעטים. .ערב אחד, לפני ראש השנה חוזרת ברכבת הביתה מתל אביב. בדרך מציצה לוויז אייר. .טיסות ב75 שקל לכיוון לבודפשט
טלפון מהיר לחברים .טיסה של 150 שקל(לפני מזוודה) טסים. לא משנה לאן.
וכך בשעה רבע לחצות, נרכשו כרטיסי טיסה. סה"כ לשבוע. משישי עד שישי. טיסת חזור יוצאת ב6.00 בבוקר.טיסה פחות נוחה, אך ב75 שקל קל יותר לסבול אותה.
במשך הזמן חשבנו על טיול לאוסטריה אך מעט מידי ימים. לאגם חיווז ,מזמן רציתי וגם באלטון. ואז צצה לה סלובקיה. המפות נבדקו, מסלול נבנה, בלוגים נקראו וחלקם הודפס, החוברות של הדר כמובן גם. .התכנון היה קל כי חלק גדול של האתרים ניתן היה להעביר לרוסית. וכמה אתרים טובים רוסיים על סלובקיה ,למדתי הוספת אייקונים למפה.. ואז...שינוי. כנראה סלובקיה לא תצא לפועל.. נשאר עם וינה. או חיווז. ללא רכב
חודש לפני התאריך מתחיל להסתדר יחסית ושוב סלובקיה עולה על המפה.
מזל שיש בוקינג ,אפשר להזמין עם אפשרות ביטול ולקוות לטוב
הפעם התפנקנו בטראקלין הגדול, הטיסה יצאה באיחור קל, אך נחתה בזמן טיסה-
חיפשנו לבד, עברנו על המלצות ,אתרים.. קראנו על חברות פחות מומלצות רכב-
פנינו לידידינו אורן ולשרית ,אותה הכרתי מחיפוש רכב לאלפים.
קיבלנו הצעות מחיר לקטגוריות שונות .מכיוון שאנו 2 זוגות, העלות מתחלקת, ביקשנו הצעות גם לאוטומט, לרכב גדול ונוח.. המחירים לאוטומט גבוהים .התפשרנו לגיר רגיל. החבר הסכים לקחת על עצמו את כל הנהיגה. .לאחר נסיעות בפולין, פעמיים, ברכבי גיר רגיל, אמר לא נורא. אני המשכתי "לחפור" לשרית על אוטומט. יש לנו מנהג. לאחר יום טיול אוכלים טוב והבנים מתפנקים בבירה, ואז החברה שלי מחזירה אותנו הביתה, רציתי שיהיה לה נוח, ללא צורך לשחזר זינוק בעליה בחושך לאחר 30 שנה נהיגה באוטומט
החברה ששרית המליצה והצעה טובה הייתה להם היא BUCBINDER.
היו תגובות פחות טובות על החברה, אמנם מלפני כמה שנים, אך עדיין קצת לא נעים.
בפורום גם היה דיון על החברה. והיו תגובות לא נעימות.
שרית כתבה שהניסיון שלה עם החברה טוב.
הוזמן פולקסוואגן סטיישן מרווחת, גיר רגיל.
נגשנו לדלפק ההשכרה, בחורה נעימה הציעה תוספת ביטוח, אורן רשם לי בהודעה שיש לנו הכול כולל הכול, לא צריך להוסיף כלום .אז אמרנו לה ,לא תודה.
היא הציעה שדרוג ,בתשלום .יצא כ 400 שקל(מתחלק ל2 זוגות) לרכב קטגוריה גבוהה יותר והרבה יותר טוב. לרגע ראשון אמרנו לא ..ואז שאלתי ,ואיזה רכב?
פורד גדולה ומרווחת מאוד, אוטומט, דיזל ,חדשה עם קצת מעל 1000 ק"מ ,רכב מעולה, אמרה. .הרי רצינו כזאת בדיוק...אמרתי כן! התחנה פתוחה רק עד 20.00 בערב. ומעבר לשעות אלו משאירים מפתחות בתא.
(החזרנו את הרכב בלילה ,מקום מס' 6 היה סגור במחסום. בצריף מודיעין בחניה נאמר לנו להשאיר מול דלת עם שם החברה וכך עשינו. אם לא יהיו כל טענות ולא אמורות להיות השארנו רכב עם טנק דלק מלא, ללא שריטה ונקי בפנים ,מול דלת החברה. .יהיה אפשר לומר רק דברים טובים .ושרית רשמה היום שאם יהיו חיובים ,לפנות אליה).
הרכב אגב ,היה גרמני ,עם לוחית גרמנית בחניות ותחנות דלק ישר פנו אלינו בגרמנית
כולנו מרוצים מהרכב, יצאנו לדרך.
לא רחוק מהשדה כמה סניפי רשת דקטאלון.
התחנה הראשונה,.
Decathlon Dunakeszi . לגברים,סנדלים נעלי ספורט פתוחים
וסלובקיה ממתינה לנו!
בדרך במעבר הגבול בדיוק לפי הנחיות של דובי נכנסנו לרכוש זכות נסיעות בכבישים מהירים של סלובקיה. להונגריה יש עם הרכב. בתחנה אין תקשורת והם מפנים לתחנה הבאה 3 ק"מ מהם .יש קבלה על תשלום ו קפה לדרך ממשיכים.
עצירה ראשונה בZvolenský zámok
אתר נהדר על הכול
ועוד אתר טוב
במצודה, בדיוק התכוונו למופע, והיו חזרות. הסתכלנו כמה דקות והמשכנו לבנסקה
ביסטריצה ,לינה ראשונה במלון קוריה.מלון קוריה, היה זכור לי מטיול של רחל לבון. משום מה חשבתי שהוא ללא מעלית .לאחר שקיבלתי אישור על מעלית והבטחה שנהיה בקומות ראשונות, נשארתי עם הזמנה אתו
המלון במרכז העיר העתיקה .מרווח, נקי מסודר. קבלה מהירה ונעימה. יצאנו לטייל בעיר, לאכול במרכז ואת הגלידה שהייתה סגורה השארנו לבוקר. בבוקר, ארוחת בוקר נעימה בחדר אוכל מקושט מאוד. מגוונת וטובה. ממש מול המלון שוק נחמד. פירות ירקות, פרחים .קונים טונה משמשים אדומי לחיים, דובדבנים, אוכמניות ואני עוצרת את חברתי בכוח מרכישות נוספות..
העיר חמודה ,הגלידה טעימה מאוד וממשיכים..
בלילה שינינו ימים. והחלטנו על מסלול של יום מליפטובסקי ,כדי לא לחזור שנית..
ב Rajecká Lesná
אמור להיות פסטיבל אגדות ביום המחרת, בטירה בויניצה.
הפסטיבל מסתבר לילדים. מעולם האגדות .העיירה מלאה במבקרים. לא היה מקום לשבת לאכול .אך היו שפע דוכני אוכל ,עבודות יד ..בדרך לטירה ילדים ומשפחות רבות ממתינים לכניסה למצודה. גם סביבה דוכני אוכל ,מסעדות פרוסות ,עבודות יד ומופעי רחוב מתחם רכיבה על פוני, ציפורים ,תחפושות ו....חנות תחפושות .אפשר ללבוש בגדי המלוכה
ולהצטלם למזכרת. שנוותר על ההזדמנות?
Čičmany
הייתה קצת ריקה, אך עדיין מעניינת.
פסטיבל פולקלור אמור להיות בעיירת מיצג בית לחם.
חוויה מקומית יפיפייה.
התעכבנו לראות את הבמה ואז רצנו לכנסיה שכבר נסגרה.
האיש עם הסכין, מומחה בשר מקומי שהכין את כל המעושנים ונקניקיות.. תחילה בעלי סירב לקנות.. "לא אוכל במקומות כאלה" לאחר רגע בעין מקצועית גילה שמדובר במוצר איכותי .התנהלה לה שיחה מעניינת בינו לבין השף המקומי. .נקניקיות היו טעימות ,מבשר נטו, ,הוחלפו מתכונים..
פסטיבלים בהמשך הדרך היו יום לפנינו או יום אחרינו...או שאיחרנו ב5 דקות.
בגלל או בזכות פסטיבל שבא לנו בהפתעה ומאוד נהנינו ממנו, ,לרגע שכחנו עבור מה באנו לאזור ..עשינו סיבוב בין הדוכנים, רקדנו במקום עם המקומיים ונגשנו לכנסיה הקטנה...והיא? נסגרה כמה דקות לפני זה..
אמרנו בקל רם, "למה יש לנו גוגל או מטיילים אחרים? נראה תמונות מהם" וחזרנו לשורות החוגגים.
ממשיכים לכיוון לינה שלנו באזור ליפטובסקי מיקולש, בפנסיון חופוק.
בדרך מתעכבים בZILINA. התכנון הראשוני היה להתעכב בסופר, לרכוש מוצרי יסוד לפנסיון. לא סתם לקחתי עם מטבחון מאובזר. לחפש את בית הכנסת שכנראה יהיה סגור כבר.הגענו לעיר אפורה.. לקח זמן למצוא את בית הכנסת שכמובן כבר סגור וכרגע סגור בכלל כי עובר שיפוץ
לסופר לא נכנסנו, כי הדרך עדיין ארוכה. וודאי יהיו עוד סופרים בדרך. גם המנות במסעדות לא יקרות כך שמקסימום ניכנס לבית קפה לארוחת בוקר.
Penzion Chopok - Apartments. המשכנו לכיוון הפנסיון שלנו
בנסיעה נזכרתי שראיתי איזה קסטל במקום
Budatín Castle..נכון ,הוא יהיה סגור אך אפשר יהיה לראות אותו מבחוץ. עוצרים .הקסטל נמצא בתוך פארק ירוק יפיפה.
במקום גלריה מוזיאון של עבודות ברזל מקומיים .
כמובן סגור אף אפשר לטייל סביב. למרות החושך יש עדיין לא מעט אנשים בפארק וזוגות על הדשא. מזילינה עד הלינה עוד כשעה וחצי ,מחליטים להגיעה ישירות ללא סופר(טעות)
כמובן שבדרך עוצרים למראות האגם ליפטובסקה מארה.
מגיעים לפנסיון בקלות, הכול נראה יפה אך סגור וקר בחוץ.
טלפון לפנסיון, הבעלים בדיוק יצא. .מגלה לנו היכן המפתחות אך יש רק אחד. השני לא מצאנו.
הוא ביקש לדפוק לדירה מס' 1(חבר שלו) הבחור לא בדיוק הבין מה רוצים ממנו ב22.00 בלילה אך לפי ההסברים מוצא את המפתח האבוד .החדרים מרווחים מאוד ,נקיים מאוד מסביב יש פנסיונים ומלונות נוספים ,מסעדות,אבל..... סוגרים ב22.00.
מפנים אותנו לעיר ,שם עדיין פתוח.
העייפות גוברת ומחליטים לרכוש בירה(זה דווקא היה פתוח) ולחסל את הפירות עם קרקרים לא לדאוג לנו ,אכלנו ארוחת צהריים מלאה.
בכלל, כדאי לשנות קו מחשבה .לאכול בצהרים, למרות שגוזל זמן רב מהתוכנית, ובערב משהו קל או להגיע למסעדות מקומייות
KOLIBA
בבוקר, בעלת הפנסיון, צעירה ממוצא אוקראיני מגיעה מוקדם. .ממליצה מה לראות ולעשות מכבדת בכוסית משקה סליבוביץ,ו מפנה לארוחת בוקר לפנסיון ממול או נוסף
בהמשך כמה צעדים Penzion Drak
.ארוחת בוקר טעימה ומגוונת בעלות 7 יורו
. המקום יפה ,יושבים במרפסת הפתוחה..Apartmany Hilson Jasna
מערות מחר סגורות ,יום שני. .אז מחליטים על מערת קרח, עדיין לא ביקרנו במערת קרח ואם יהיה כוח להמשיך למערת החופש.. משם למרחצאות בבסנובו .לאור המלצות של בעלת הפנסיון. בבסנובו הספא טוב יותר, ברכות טרמיות רבות יותר ופחות ילדים קטנים.
ארוחת בוקר בנוף ירוק ומיוחד לוקחת יותר זמן ..אנו בחופשה! מותר לשבת עוד דקה ולהתענג. חזרנו לפנסיון ,ירדנו לגן הפרטי, ,לנחל, התלבטנו האם ניתן לדוג בו? ולמה לא נשארים שם יותר זמן. .אבל...מערת הקרח ממתינה לנו ..ואחריה הנטיפים
התחלנו בנסיעה בנוף מקסים ,הכול כל כך ירוק ורענן. מערת הקרח הייתה הראשונה.
עצרנו, הבנו שההליכה רבה, היכן שהו באמצע ,,שאלנו את עצמינו האם להמשיך?
העלייה לא קלה ,לפחות ללא אבנים בדרך .היה קצת זמן להסדיר נשימה לפני הביקור.. היו מקומיים בלבד. לא מעט ילדים ואפילו אישה בהריון.
הירידה למערה, סבירה ..המערה עצמה לא עשתה אלי רושם מיוחד. נחמדה .ואז הגענו לקטע של הקרח...זהו? זה כל היופי? אפילו בתמונות של מיכל נראה הרבה יותר גבוהה מובן שלא מואר כמו בתמונות המדיה.. קצת אכזבה.
העלייה ליציאה הרבה יותר קשה .ויש קטע שלפי המדריך אם עוברים אותו ללא הפרעה קרדיולוגית ,אז אתה בריא. עלינו, כמעט אחרונים , ההריונית הייתה אחרינו ונראתה גמורה. בעלה קצת דאג ברצינות.
תבדקו לבד האם מתאים
הירידה לחניה הייתה קלה הרבה יותר.
השעה כבר הייתה צהרים, והחלטנו שלא נגיע למערה השנייה, ונשאר לארוחת צהרים במסעדה במקום. מרקים טעימים, פיצה לבעלי
במקום מתקנים רבים לילדים
לפחות נהנינו מפרחי בר של לנדישי
עוד משהו מדהים ראינו, מלון עם שלט בעברית, גם המסעדה באותו השם
טיילנו ברכב בנופים בהמשך .
כפר עם פסלי עץ מיוחדים. Vlkolinec - UNESCO
מאוד נחמד ומהנה לטייל בין הבתים היפים המצוירים ,הפסלים הרבים
וממול נוף משכר ירוק. לחלק מהבתים ניתן להיכנס פנימה.
משם למרחצאות בפארק ג'ינו בסנובו. הדרך לקחה המון זמן. גם בבוקר היה פקק גדול מאוד .יום ראשון אולי. בדרך למרחצאות למזלנו היינו בנתיב הנגדי לפקק ענק
התחיל גשם קל אך הסתיים ברגע שנכנסנו פנימה.
קופות וכרטיסים:
יש כרטיס לברכות בחוץ ופנים. ויש עם אזור VIP סאונות ,ג'קוזי
כמובן שרצינו עם הכול מהכול.. כרטיס יקר מאוד
הסבירו לנו וידעתי מראש שזאת כניסה חד פעמית לאזור. ז"א אתה נכנס ומבלה שם כמה זמן שרוצה אך ברגע שיצאת מהמתחם ,אי אפשר לחזור עליו. רק לברכות הרגילות בחוץ ובפנים. הבנו. מקבלים שעון יד מקודד עם שעת כניסה
ביקשנו לשכור חלוקים/מגבות. עלות של 5 יורו. לקופת VIP נפרדת. .שלחו אותנו לקופה מס' 5 לשלם על חלוקים ..ניגשנו ,המתנו ,הבחורה לקחה את השעונים ,אמרה לנו "תודה .."אתם משוחררים". לאן?????סיימתם, לא?" עוד לא נכנסנו אפילו
וכאן מתחילים ההסברים. .היא הבינה בשלב כל שהו, אך לא יכולה להחזיר אחורה. .מצידה אנו סיימנו את הביקור ,יצאנו מהמתחם שעוד לא נכנסנו עליו.
היא הביאה מנהלת שמתעמקת בלוח המחשב. ,לפי שעת כניסה מבינה שלא יכולנו אפילו להיכנס,, כועסת. למה יצאתם? כאן עברתי לרוסית.. לקח מעל חצי שעה אם לא יותר לסדר את העניין. בעלי, חסר הסבלנות, ניגש וביקש להחזיר את הכסף. נמאס לו.
סוף טוב ואנו עם החלוקים נכנסנו פנימה. את הזמן שהמתנו מוסיפים לזמן הבילוי במתחם.
חלוקת זמן נכונה ,חשבנו. קודם נתחיל מברכות חיצוניות. יש כמה ,בטמפרטורה שונה ואז נכנס פנימה לג'קוזי חיצוני (מים רגילים) ואז למתחם . VIP
תאים לבגדים ושמירת חפצים...שורות שורות של תאים הנפתחים ע' הצמדת לוח שעון הצמיד שעל היד. .תאי שירותים נקיים מאוד ,מקלחות נקיות, יש כאילו הפרדה נשים גברים. .המקלחות ללא דלתות או מחיצות או וילונות. .החלפת בגדים גם דומה ..לא מתאים לי. .נכנסת לשירותי נכים(סליחה!) ומחליפה שם . הגברים שלנו הסתדרו בשירותים רגילים
הברכות מעניינות, מים בגובה
הברכות רבות ושונות עם טמפרטורת חום משתנות ,גובה מים שונה. יש מפלוני מים, בעבוע כמו באמבט ג'קוזי, נדלק אוטומטית. ילדים מורשים להיכנס גם. יש מגלשות מים שונות.
מיטות וכיסאות רבים ושונים. הכל נקי מאוד, אין שלוליות מים.
המים בצבע חלודה ובגד ים הבהיר שלי מקבל גוון צהבהב. סיימנו שם ועוברים לחלק המיוחד .
..
צריך לעבור כניסה חדשה, ,עומדת שם בחורה בחלוק לבן ועוצרת אותנו. .אתם פעם ראשונה? כן. "אז אני אסביר איך זה מתנהל"..
צריך להוריד את הבגדים ,כולל בגד ים.
מקבלים סדין גדול אותו לובשים סביב הגוף
בסאונות אפשר לשבת עם הסדין.. בחלק הברכות גם, ברכות לרגלים למשל. חלק מברכות בערום.
מבט לבעלי, מבט לחברים. .נו ומה עושים? לילי שלי פרקטית יותר. שילמנו כבר. ננסה...מקסימום נצא. בעלה מסתכל אליה ,ונכנע.. בעלי? לא מתאים לו. האמת שגם לי. מתפצלים. הם בפנים אנו חוזרים החוצה. הם נהנו מאוד. המקום יפה מאוד ומעוצב. בקושי אור, כך שפחות נורא. .במקומות שהיו ערומים, עברו. .וחוזר התהליך של התלבשות. בשרותי נכים..
זהו, סיימנו! האמת שהיה נעים. ועוד יותר אם הייתי משלמת רבע מחיר מראש.
כדאי לדעת ולהיות מוכנים מראש.
חוות גבינות.חוות גבינות,היא לא רחוקה אך בשעה שנגיע וודאי תהייה סגורה .כדי לא להתאכזב בחרנו לא
החלטנו גם לאכול מוקדם יותר היום. .בפורום ראיתי המלצה על
Koliba u Dobrého pastiera - penzión a reštaurácia
היא לא בדרך הביתה. להיפך מתרחקים עוד קצת מהפנסיון.
האפשרות האחרות הן בליפטובסקי, להסתובב ברחובות כמו בבנסקה..הבנו כבר את הפרינציפ .או לאכול ע' הפנסיון שלנו במלון פנסיון דראג
שוב עמדנו קצת בפקק..הקאליבה, נמצאת במקום מדהים .ממש בתוך גלויה ירוקה. מתחם של כמה בתים, וכנראה גם אפשרויות לינה במקום .במרפסת היה נהדר אך עשנו שם אכלנו, לדעתי הכי טוב בכול הטיול שלנו ובמחירים הכי נוחים
בבנסקה ראינו על אחד השולחנות מנה מרכזית שכללה כמעט כל הבשרים בכמות ענקית ומנות אישיות של סלט
בתפריט היו מנות עם בשר על האש על גחלי עץ ,ולפי משקל
לקחנו גם מרק שום, שהיה שונה ופחות מיוחד ממרק שום הונגרי.
בקאליבות אין קולה אין משקאות מערביים. .הכול מקומי. רק מינוס אחד ..את המים ולימונדקה-מים מוגזים קלות עם פרי ועלי נענע מגישים ללא קרח ,חם. .החבר שלנו קיבל מנת בשר של 1.5 ק"ג! נכון שקיבלנו טעימה אך עדיין מנה מכובדת ביותר .העלות? 11 יורו.. מנה מיוחדת מאוד שאכלתי כמה פעמים בסלובקיה.. גבינת קממבר או גבינה אחרת ,עשויה בגריל ,עיגול שלם של גבינה עם סלט ירוק, תפוחי אדמה מטוגנים על מחבת כמו בבית ורוטב לבן גבינתי כל שהו. .כמה פשוט כך טעים!
למנת גלושקי פחות נקשרתי ,הכי טעימה הייתה באמת בקאליבה הראשונה שלנו ומשם המשכנו כל ערב לאחרת..
בכלל האוכל מגוון, סלטים עם חזה עוף שונים ,דגים, מרקים כמעט הכול טעים והכול זול. בין 3.5-15 יורו למנה.
ארוחות ערב מלאות ,כולל ליטר בירה לכל אחד וליטר קומפוט/לימונדקה לכל אחת, עלו בין 45-55 יורו.
עוגות-הכי כדאי בקונדיטוריות - . .העוגה המקומית שמופיעה בכמה גרסאות היא מרלנקה. עלי בצק אפויים עם דבש וקרמים שונים .קונדיטוריה בסלובקית- cukrovinky.
אנחנו יותר מטיבי לסת ממיטיבי לכת
בלילה, בחזור קצת התברברנו..
הסתובבנו בשכונה לא נכונה.. לא יודעת למה.. אולי הבירה.. אולי העייפות.
שלא תחשבו לרגע.. הבנים שותים בערב בירה ולילי מחזירה הביתה..
בבוקר, שילמנו במזומן עבור הפנסיון. קיבלנו הנחיות ,תודות..
בעלת הפנסיון, עובדת עם בוקינג אך מעדיפים להשכיר חדרים לבד.
בוקינג גובה עמלה כבדה,לטענתה..20%.
הפנסיון בו אכלנו ארוחת בוקר מומלץ גם הוא..
ארוחת בוקר בפנסיון דראג, הייתה דלה יותר, באותו מחיר.
אנחנו בדרך לטאטרי הגבוהים,2 לילות בנובי סמוקוביץ Apartmanovy dom Familia Smokovec. שזה רחוב וחצי מסטארי סמוקוביץ.
בדרך מתוכננים 2 כפרי מוזיאון הכפר, סטראבסקו פלסו וערב בסמוקוביץ.
רק יצאנו, התרחקנו מעט וראינו מבנה הפוך בשלבי בניה אחרונים.
גם שלט לטיסה מעל אגם ליפובסקי מיקולש.
הבית כמעט מוכן, והיה יכול להיות מעניין להיכנס.
משם לאגם ליפטובסקה מארה. החלטנו לעצור מול חופים לא מתיירים.
קצת להסתובב, להתמזג עם הטבע..
כפר מוזיאון PRIBYLINA , העיירה ואחת לפניה קצת מוזרות. האנשים נראו לנו כצוענים.
הוויז שלח אותנו למרכז העיירה, והמוזיאון ביציאה ממנה.
בקופה, אמרו לנו לגשת לבניין הגדול המרכזי ושתיכף מתחיל הסיור.
http://www.liptovskemuzeum.sk/ponukame/svadby-a-oslavy/liptovska-svadba-2016/
החלטנו לסייר לבד בין המבנים, לנסות לקרוא וראות לבד. במקום כמה דוכנים עם עבודות יד והדגמות.
היו רק מקומיים ותלמידי בית ספר. טיילנו, נכנסנו, נחמד דווקא. מבנה מרכז עולם מודע עם בית קפה שהיה סגור ושירותים מאוד נקים. לקראת סוף סיור הגענו למבנה המרכזי ומדריכה קראה לנו להצטרף. היא פתחה את חדרי הבית, שהיו מעוצבים ומרוהטים מקסים.
סיפרה על מי גר בו ומסתבר שזה בית משוחזר שהובא בכלל מאזור אחר. היו עוד מבנים סגורים שהסתבר כי כניסה אליהם רק בהדרכה. ויתרנו והמשכנו.
.משם המשכנו בדרך לעוד עיירה מוזיאון הכפר VYCHODNA
העיירה מיוחדת מאוד. בדיוק התחילו לארגן אותה לקראת פסטיבל פולקלור. שהיה אמור להיות עוד כמה ימים..
למרות שהיה כמעט ריק, אפשר היה להרגיש את העוצמה של העיירה.
משם לאגם שטרבסקו פלסו.
כמה רציתי לקחת לפחות לילה אחד על האגם הזה. התמונות היו מקסימות.
האמת? לילה אחד לא היה נותן הרבה. .אולי להתעורר ולשתות קפה מול האגם.. סביב אין הרבה מה לעשות.
לטייל סביב האגם. לשבת בקפה קמפינסקי, מול האגם, או בבית קפה אחר(אחד נוסף שראינו), קצת יותר קרוב לאגם, לקפה.. השייט כבר לא יצא, למרות שלפי השעה עוד אפשר היה.
לאחר כשלושת רבע שעה המשכנו למקום הלינה..
המלון דירות שלנו familia stary smokovec
המבנה ,נראה כבלוק משופץ וגדול. קיבל ציון טוב מאוד בבוקינג, כולל ספא ואפשרויות עיסוי.
היחידה כוללת מטבחון. הרחוב, מאוד בסיסי. .נראה כרחוב ישן טיפוסי. עם שורות של מבני גראז' של פעם.. הדבר הזכיר לנו נשכחות מאימא רוסיה.. ומצוקת החניות של פעם.
פנים המקום מאוד נעים. נקי מאוד, משופץ ,בקלה הסבירו והדריכו על כל שאלה שהייתה. החדר מאובזר היטב .לגבי ספא , הוא בתשלום נפרד. כולל 3 סאונות ו2 ברכות ג'קוזי. הכניסה לשעתיים. צריך לתזמן 3 שעות מראש, פועל עד 22.00.עיסוי בעייתי גם.
צריך להתקשר עם מעסה, לסכם שעה, הוא מאשר או לא לקבלה.. העלויות הנמוכות, אך לא הספקנו. פקידת קבלה המלימה על 2 מסעדות שהיו עדיין פתוחות לארוחת ערב. פיצריה גדולה מול המלון, נסגרת מוקדם יותר.סטארי סמוקוביץ במרחק של כ2 ק"מ המסעדות בו..
נכנסנו לראשונה, ,חניות סגורות, היה לא ברור איך פועל העסק .החניה יקרה מאוד, אך המסעדה מאשרת חניה חינם(מביאה תלוש ביטול) רגילים לאכול טוב ,מזמינים ישר ברך ונענים שזאת מנה שצריך להזמין מראש. 3 שעות! כי לוקח זמן להכין אותה..
עוברים בזריזות על התפריט, לא נראה לנו כלום והמחירים...גבוהים מאוד.
יש לציין שנתנו לנו פתק חניה.. יצאנו כק"מ הצידה לקאליבה שראינו מהכביש.
המלצר מאוד השתדל.. התפריט רשום גם ברוסית.. זה עוזר לנו מאוד..
האוכל טעים, המקום נחמד..
למחרת בבוקר מתוכנן לעלות לחריבנוק, ומשם לפי מראה עיניים..
בבוקר ,יוצאים כולנו, כאשר בעלי יטייל בסטארי סמוקוביץ וימתין לנו בו.
כמה בתי קפה, פנסיונים ,מלונות, כמה וכמה בתים בשיפוץ מסיבי .וזהו!
קונדיטוריה שחברתי מאוד תכננ להיכנס אך לא אפשרנו לה
את העיר/עיירה , אני תיארתי לי את המקום אחרת.
מחנים את הרכב, אין מספיק חניה. .לפי דברי פקידת קבלה שלנו, אפשר ללכת ברגל. זה לא רחוק. אולי. רכשנו כרטיס נסיעה.. מצטערת לא זוכרת עלות ותוך כמה דקות עלינו ברכבת מרקיור על הפסים. נדחסו המון אנשים כך שלראות את הנוף בלתי אפשרי.
אהבתי שהיו תלמידי בית ספר עם מורים. כולם ממושמעים. המורות מאוד ספורטיביות.
יש בית קפה, שירותים. נקודות תצפית ושבילי הליכה..
החלק שקצת טיילנו לא נחשב להליכה. קינחנו בגלידה. אמרתי שמטיבי לסת.
בעלי המתין למטה, התכנון היה אם לא ממשיכים בהליכה יורדים ונוסעים לזדיאר, לשייט רפסודות. אז ירדנו.
בלי בושה המתנו ראשונים לכניסה לקרון.
הדרך לזדיאר ירוקה מאוד. הגענו לקראת צהריים. סיבוב בעיירה קצת רדומה. הבנתי שפסטיבל פולקלור היה כבר.. הגענו לבית מוזיאון העיירה.2.5 חדרים מסודרים כמו פעם.
בפנים היה בחור צעיר יחסית, אך רדום. לא ביקש דמי כניסה..
לוח אירועים בעיירה
זכרתי שניתן ללבוש בגדי מקום ולהצטלם. אני מחליטה להיזכר בילדות נשכחת. איך הייתי לבושה בתור אוקראינית במסיבות בית ספר וכל מיני חגים בגן/בית ספר.
כמה יורו לא יפריעו לזיכרון להתממש.הזמן לצילומים ניתן ללא הגבלה,אפשר גם לצאת החוצה
טקס שלם ללבוש בגד אחרי בגד ולהיראות גדולה עוד יותר. מצחיק מאוד.. לא היה הגבלת זמן. אפילו אפשר לי לצאת החוצה, להצטלם, להתהלך בכפר..
אמרתי לחברים שלנו, הנה לכם פסטיבל פולקלור הכנתי!
לרגע שוכחים את השייט שלפנינו והבטן מזכירה את עצמה..
צמוד לבית מוזיאון זדיאר מסעדה מקומית. אומנם היא ריקה.. ובדיוק נכנסו 2 אנשים, הריח בה לא נעים. ריח שמן חזק.
בפעם המאה אני לא מבינה למה לא פותחים חלונות.
יש להם אוויר כל כך נעים, מראות ירוקים וחלונות סגורים.
רצינו להישאר למשהו קליל.. לפני השיט. החברים לא אהבו את הריח אז יצאנו. טעות.
המשכנו בנסיעה מקום השייט Spišská Stará Ves, רק כ45 ק"מ שהורגשו הרבה יותר מזה.
בדרך כבר ממש היינו רעבים. ולא היה אף מקום פתוח לאכול. בכלל עיירות ריקות ודי עניות.. גם האוכלוסייה נראתה אחרת , פחות דומה לסלובקים.
כמה ק"מ כבר מהמקום ראינו מסעדה פתוחה. התחלתי להבין שעלולים להפסיד את השיט..
עד שנזמין, יגישו, נאכל.. ובאמת כך היה.. במצבים כאלה הכי נכון לקנות משהו לדרך. מהיר.
אחרי הארוחה עוד בא לנו(לחלקינו) עוגה.
כמה דקות נסיעה והגענו לתחנה הראשונה של השייט.2 רפסודות בדיוק דקה לפני זה יצאו. ידעתי הרי שזה מה שיהיה. אחד החבר'ה מספר לנו שאין מספיק אנשים והם לא יוציאו עוד אחת. הפנה אותנו לתחנה השנייה כ2 ק"מ משם. אולי משם יצאו. דוהרים לשנייה. בה כבר כולם מוכנים לעלות על רכבים הביתה. שואלים אולי יהיה עוד שייט.. הם מוכנים להוציא אותנו. אבל העלות תהיה כמעט כמו רפסודה מלאה. במקום 12 יורו לאדם , יהיה 25 יורו 100 לרפסודה. שייט של שעה וחצי.. לאחר ארוחה די כבדה ועוגה, חלקינו חושב ששעה וחצי רק ירדימו, ,וגם 100 יורו לא מעט כסף. עדיף לטייל על דונייץ ולשבת לקפה ועוגה..
בצער רב, נפרדת מחלום שיט רפסודות לטובת מנוחה על דונייץ. גם טוב. המשכנו עוד קצת בנסיעה, עשינו סיבוב אבל לא היה מקום נחמד לשבת קרוב למים. מצדו השני של הנהר דווקא היו כמה מקומות אך לא ראינו גשר למכוניות איך לעבור. היה גשרון להולכי רגל..
חזרנו לתחנה הראשונה, שם הייתה קאליבה, בית קפה. ובאמת נשארנו שם..
נחמד וגם הקפה טעים גם העוגה. כמה חבל שעצרנו לאכול כמה ק"מ לפני ובזבזנו זמן יקר.
יכולנו להגיע ולאכול ממש במקום ולהספיק לשיט. בעוד אנו מצטלמים ונחים, מה עובר מולנו על המים? רפסודה! כנראה הגיעו אנשים והוציאו שיט. לא היה גבול לכעס שלי.
הדרך חזרה לסטארי סמוקוביץ הייתה קלה יותר. הדרך עצרנו בסופר טסקו באחת העיירות המוזרות ורכשנו כמה דברים לארוחת בוקר בחדר. ארוחת בוקר שאכלנו היום במלון צמוד לנו הייתה דלה יחסית למה שהורגלנו ביאסנה. המחירים בסופר היו סופר זולים.
פשוט לא להאמין. למרות שהמקום היה עם מטבחון יפה ומאובזר, לנוכח מחירי ארוחות זולות אכלנו בחוץ. וגם בערב הגענו למסעדה מקומית קאליבה Koliba Kamzík
בסטארי סמוקוביץ. במקום היו כמה קבוצות. אחת די רועשת, של גרמנים. יש כמה חדרים פינות סגורות ומרפסת גדולה. במרפסת היה קריר קצת. התיישבנו בחדר לבן. הבנים הזמינו כרגיל ברך ענקית לכל אחד. בכלל אכלנו מנות מעניינות לכל אורך הטיול. אהבתי כמעט הכול. אולי פחות מנות עם גלושקי, סוג של פסטה מקומית עם רטבים. אהבתי גם את השתייה לימונדה ומיצים טבעיים בבקבוקים קטנים מידי. לא יודעת כמה טבעיים, אבל טעימים.
השרות במקום הספציפי היה פחות נחמד. לא יודעת את הסיבה. אולי זה שדיברנו רוסית.
בבוקר אכלנו בחדר סלט וגבינות, נקניקים ומאפים שקנינו בסופר. קפה שחור ולדרך..
יום טיול ארוך ולינה בקוסיצה.
תחילה עברנו וסיירנו ב KEZMAROK . היא הייתה לנו בדרך. .עיירה מאוד נחמדה וטירה .
ממנה לעיר קטנה LEVOCA. גם עיר חמודה מאוד, אפשר בהחלט לטייל בה כמה שעות.
כלוב קלון בכיכר העיר
המון בתי קפה וגלידריות בעיר.כמובן שעצרנו גם להפסקה מתוקה.
משם לבית הכנסת של PRESOV בית הכנסת שכמובן נסגר כחצי שעה לפני שבאנו.
http://www.synagoga-presov.sk/en/
לוח שעות פעילות
הסתובבנו בחצר צילמנו ול Spiš Castle.
http://slovakia.travel/en/spissky-hrad-castle
יום יחסית חם. נעלי ספורט במזוודה. לא חשבתי שהעלייה למצודה ההרוסה כל כך ארוכה וסלעית. עצרנו בחניה. היו כמה אוטובוסים דווקא עם אנשים מבוגרים.. כמה רכבים. הבנו שצריך להתחיל לטפס עד המצודה. אם המבוגרים הלכו, אז גם אנו יכולים. לרגע עצרנו, כי ראינו אנשים יורדים בשביל צדדי ולא כל כך נוח..
משם אין לנו סיכוי לרדת. פתאום ראינו מהשביל העליה גם יורדים אנשים..
העלייה עד כניסה למצודה ארוכה אך לא קשה. בחלק הפנימי יש עוד עליה..
בצד אחד הייתה שרשת ברזל להיאחז בה. אבל רק מצד אחד.
בתמונה השלישית מקו תחתון אפשר להתרשם מהעליהבתוך המתחם..
לעלות היה לא קל, אך לרדת עוד פחות. כי האבנים מחליקות, וכדאי לשים את הרגל בין האבנים .יוצא שגם העולה וגם היורד רוצים להחזיק בשרשרת העזרה..
יש דוכני עבודות יד, קיוסק ושירותים נקיים מאוד.
נכנסנו לחדר קרמיקה, לנוח מהשמש. היו שם עבודות יפות מאוד. חמדתי לי קומקום קטן לתה צמחים. האומנית סיפרה לנו שהיא מהונגריה, ובאה לחיות קרוב למצודה בעיירה למשך כל חודשי הקיץ ועובדת שם. התענינה מאוד מהיכן אנו וקשרנו שיחה של איך ומה קורה בארץ איך חיים.. קיבלתי ממנה זר לבנדר למזכרת, צריך לתת לו להתייבש.. הריח די חזק.
גם בפנים יש עוד עליות.. בין חדרי המצודה ההרוסים.
בחלק התחתון יפה מאוד והנוף מקסים. אלה שירדו בצד המצודה, חיפשו שביל מקצר מחלק התחתון ישר לחניה.
יום חם, מאמץ העליות וירידות, שמחנו מאוד להגיע לרכב הממוזג.
משם ישירות לקוסיצ'ה. אם הייתי יודעת עד כמה העיר יפה, הייתי מארגנת לנו 2 לילות בה. חבל שלא היה מספיק זמן.
התלבטתי לא מעט לגבי הלינה בעיר.מצד אחד המלון יקר,יחסית לכל הלינות בסלובקיה.מצד שני הוא ממש אבל ממש מרכזי Hotel Zlaty Dukat.על הרחוב הראשי.בדקתי והחזקתי 2 מלונות בעיר.באחד מהם Little Havana Caffe & Apartments לא הייתה מעלית והיה ספק למיזוג.התכתבתי איתם גם במייל.וגיליתי ששוב בוקינג לא מקבל את כל החדרים,בבוקינג לא היה חדר פנוי וישירות כן היה.
בטופס אישור בוקינג היה רשום מיקום מדויק לגי.פי.אס המפנה לחניה. אבל מי בודק בתחתית הדף? התברברנו די הרבה. נכנסנו למלון לברר, ולא בדיוק מצאנו.
חזרנו שוב לקבלה. מצאנו את החניה אך היא הייתה סגורה. עוד כמה דקות וסוף סוף אנו בפנים.
המלון מתגלה כמיוחד מאוד, קלאסה .הכול היה נהדר עד שנכנסנו לחדר יפה, מרווח מאוד, גדול אך לא ממוזג, ופונה לצד שמש עם וילון בצבע אדום. ירידה לקבלה ובירור היכן המיזוג?
מסתבר שיש חדרים עם מיזוג ואין עם מאוורר. המלון מלא ואין חדר אחר.
ביקשתי מפקידה להיכנס לבוקינג, לראות שיום לפני ביטלתי סופית מלון אחר, בחצי מחיר, בגלל חוסר מעלית ומיזוג. ואם אין לה לתת חדר שהוזמן אני עוברת לשם.
הזכרתי שחברים (מהפורום) הזמינו את המלון גם ולא ישמחו לדעת איך משנים חדרים..
טלפון למנהל ונמצא חדר. יש לציים שהפקידה הייתה נחמדה, הסכימה איתי שהחדר חם, שהצד לשמש, והיום זה בעייתי..
אם לא היה יום חם במיוחד אולי לא הייתה בעיה .מיקום המלון מעולה. אין מילים..
ממש בתוך המרכז, על הרחוב הראשי. ארוחת בוקר טובה מאוד, במקום מסעדה ואורחי המלון מקבלים הנחה 20% . הפקידה המליצה לנו על כמה מסעדות ברחוב בראשי.
כך משקים עציצים הענקיים
טיילנו בכייף. נכנסנו לפארק וישבנו לראות את המזרקה המנגנת. לאחריה היה קונצרט פעמונים ממש.. מעמוד פעמונים הצמוד לה. הדומו מואר יפה בערב.
על פסי החשמליות, לא הבנתי האם הולכות עדיין בעיר, עמד קרון לבן אולי סוג של מזנון אולי לנסיעה..
יש לוחות זכוכית ורואים את חפירות העיר התחתית. זרימת מים באמצע העיר מכוונת. חנויות יפות, אנשים יפים. עיר כיפית מאוד. סמטאות העיר יפות אחת יותר מהשנייה.. שוטרים רוכבים על אופניים ומפנים מהספסלים בעדינות אנשים מוזרים.. לא היו שתויים או התנהגו משונה. .אך ראו שהם כאלה.. והם באמת קמו והלכו. .גם נשם היו ביניהם.. על העיר כדאי לקרוא קצת יותר לעומק. יש שני בתי כנסת .שני קניונים. אחד, OD Dargov
מקומי יותר ממש כמה חנויות מהמלון. בפינת הרחוב. והשני כמה דקות ממנו. אפשר וכדאי ללכת ברגל במקום להחנות רכב. בקניון הראשון לרוב חנויות סיניות.. וסניף רשת KIK.יש כמה חנויות תיקים וחנויות בגדי ילדים. חנות לגברים חליפות וכו'..בקניון השני Aupark Shopping Center Košice - כל הרשתות המוכרות והוא מעוצב יפה.
אחרי כמעט שבוע אוכל מקומי סלובקי וברך לרוב, החלטנו על איטלקייה שהומלצה במלון.
באחת המסעדות ניגנו על פסנתר. נראה לי אחד המבקרים. היה נעים לשמוע.
הזמנו לזניה ופיצות, בירות וסוג של קומפוט בכד גדול. התאהבתי במשקה הזה.
המנות היו ענקיות,ברמה של ענקיות.הלזניה הייתה בגודל סביר,גדולה יחסית,מלאה בכל טב גבינות לכן הורגשה כמנה גדולה במיוחד... לקח לא מעט זמן להכנה. וכבר היו כולם עייפים לחזור לדומו המואר.תמונה אחת ודי
בבוקר, לחדר אוכל הגענו מוקדם, הקצבנו לנו שעתים של קניות בבוקר. ורצינו עוד סיבוב בעיר. גם הדרך מקוסיצ'ה לבודפשט ארוכה. מישלין הפחידו אותי מאוד ,בגוגל היה פחות שעה לפחות.. בכל מקרה ארוך.
כמה מבנים מהמלון, לכיוון פינת הרחוב וקניון הראשון.. הייתה חנות בגדי נשים עם שלטי הנחה. איך לא ניכנס? חבל שלא היה מספיק זמן והגברים עמדו בשמש. .לא יודעת איך היא ביום יום או האם היה יום מיוחד, אך החנות מאוד שווה.. ממנה לקניון.. מתנות לנכדה(חברים) לבן ולעצמינו.. הייתה לי רשימה מדויקת וידעתי מראש מה אני רוצה. לא כל החנות.
את כל החנות רציתי לארוז ולתת כתובת למשלוח ברשתות מרקיור ואובי-רשתות בסגנון אייס/הום סנטר. רק הרבה הרבה הרבה יותר יפות וזולות בטירוף.
זהו אריזה מהירה ויציאה מהעיר. כאם מרגישים שהסתיים לנו הטיול.
כמה חבל שהיה קצר. טעימה. ומי יודע האם ומתי נגיע שנית לרוב המקומות שהיינו וטיילנו, אני רוצה לחזור שוב..
הדרך אכן לוקחת לא מעט זמן .הכבישים טובים והרכב מעולה וזה מקל במקצת.
פתאום מגלים שהקול היפה מהמכשירים לא מדבר אתנו...באחד המכשירים יש עדיין מפות. ואז מבינים...הסים סלובקי. עברנו גבול להונגריה. עוצרים בצד, מסדרים מכשירים וממשיכים. רצינו לשבור נסיעה, לאכול וקצת לחלץ רגלים בעיר הונגרית יגר.
העיר נחמדה, היה חם, צהרים, להתברבר יותר מידי לא בא לנו לכן נכנסנו למסעדה הראשונה במדרחוב. מסתבר שזה אוכל ביתי, לפי מנות. אוכל זול וטעים. נשאר לחברים שלנו קצת יותר מ7 אלף פורינט מינואר שלנו בבודפשט. הספיק בדיוק לאוכל וגלידה לקינוח.
המסעדה ביתית אך גדולה יש אפילו קומה שניה, ווי פי חינם.
ההגעה לעיירת Vecsés, הייתה פשוטה אך למצוא את הבית עם רחובות חד סיטרים היה קשה יותר. עשינו כמה סיבובים, שאלנו פעמים ולבסוף הגענו כמובן.
כאן כבר ממש התבאסנו, הפנסיון היה זול, חדרים לא גדולים, התגובות שונות. לכמה שעות שינה אמור היה להיות בסדר. במפורש היה רשום שכל החדרים ממוזגים. רשום גם בהזמנה שלנו. נפלנו על יום חם מאוד. יש לנו כמה שעות של שינה. .אמרו לנו בקבלה ,בחור צעיר ממש ילד, שאין להם חדרים פנויים עם מזגן ונשארו רק עם מאוורר .קומה שניה.. שקלנו לעבור למלון אחר.. אך לבסוף הסכמנו. מאוור באמת גדול אך מלא במוך אבק כזה. והיה נדמה לי שכל קרדיט האבק עפה ישירות אלי. במקום להתעצבן יוצאים החוצה, לתרגל נסיעת לילה לשדה, לחנית הרכב השכור ולסופר. קצת קניית גבינות הביתה. מצאנו בעזרת משהיא דוברת רוסית במקרה חזרת לבנה שאהבנו כל כך בסלובקיה. שם מגישים אותה לצד מנות בשריות. קממבר להכין בבית מנה עם קממבר תלוי וסלט עלים..פרמג'נו וגבינה מסריחה צרפתית שלמדנו לאכול מאלזס.. עכשיו מוכנים הביתה. אני רוצה לציין שפעם ראשונה פגשנו את סניפי טסקו. לא הייתי נוסעת במיוחד בטיול קצר לסופר טסקו,,,אך בסלובקיה הסניפים הגולים באמת היו מלאי כל טוב.
ביקשנו להעיר אותנו ברבע לשלו בלילה. אז ביקשנו.
הערנו את פקיד הקבלה שיפתח לנו את החניה.. הוא עוד טען שהיה והעיר אותנו, דפק לנו בדלת..
מגיעים בקלילות לשדה. למרות תרגול הערב הקודם, כמובן נכנסים לא נכון ושואלים נהג מונית.. זהו אנו בחניה. צריכים להשאיר את הרכב החניה מס' 6.יש מספר שש אך היא חסומה. יוצאיכן מהרכב ומתחילים ללכת...לבדוק מספרים. אין 6 נוסף.
במקום צריף ודווקא יש בו 2 אנשים. שאלתי אותם ונענינו "תשאירו כאן מול דלת החברה" .וכך עשינו. מפתחות לתא מפתחות ולדלפקי צ'ק אין. אבל איפה הם?
סיבוב שלם בתוך ומחוץ לטרמינל.. עד שמגיעים.. יכול להיות ששעת לילה. יכול להיות שסתם לחץ. אבל אני פחות אוהבת את זה. מעדיפה את מה שעשינו באלפים צרפתיים. החזרנו את הרכב באור חום. רשמו שהכול בסדר, לא היינו צפויים להפתעות (גם הפעם לא אמורות להיות) והגענו ישר לכניסה הנכונה עם שאטל מהמלון. אגב מונית מהפנסיון או העיירה שלו לשדה עולה כ7 יורו. למונית כולה. הטיסה יצאה בזמן, עברה בנעימים ונחתנו לחום ארצנו היפה.
