איסלנד חלק ג

-

-קצת קשה לראות אבל ברקע יש מאות ברבורים

-

ממשיכים בדרכנו, קו החוף פשוט מהמם. עוצרים לתצפית יפה על קו החוף, עוד מפל, ומגיעים לפאתי DJUPIVOGUR. ממש לפני הכניסה לעיירה יש חנייה ושביל קצר מוביל לבריכה חמה בנויה. בחוץ ממש קר אבל המים ממש ממש חמים, או איך שהקטנה תיארה את זה “אנחנו כמו בסיר של מרק חם”… חחח. אני העדפתי להשאר בחוץ ולא להתחיל להתפשט ולהתלבש בקור המקפיא. לאחר הטבילה הנעימה (בלוויית שני תיירים נוספים) אנו ממשיכים בדרכנו. מכיוון שהיום קצר והמלאכה מרובה אנו פוסחים על העיירה וממשיכים הלאה דרך מעבר OXI החותך דרך ההרים ישירות אל איילסטדיר.

וואוו איזו דרך!!!

מהמם, פשוט מהמם. הכל ירוק מסביב והדרך (עפר) מתפתלת במעלה העמק, והכל כ”כ שלו ורגוע וירוק, ומים זורמים.

מגיעים לאיילסטדיר ומכאן ממשיכים בדרכנו אל נקודת פאפינים מספר 3 – BORGARFJORDUR EYSTRI. בחוץ יום בהיר למדי, ואנו שמחים שסוף סוף נחווה את הפאפינים בשמש. או שלא…….. מתקדמים בכביש שהופך לדרך עפר, מטפס ויורד ואנו כבר בתוך ערפל. לפחות לא יורד גשם. בדרך יש קניון יפה שרציתי לעצור בו אבל לאור הערפל אנו מחליטים לנסוע קודם לפאפינים ובחזור להכנס לקניון. איך שמגיעים למגרש החנייה מתחיל לטפטף. לא אמיתי……. ממש קללת הפאפינים 🤣

ושוב יוצאים לתצפית מטפטפת על הפאפינים בפעם השלישית. לפחות באיזשהו שלב הגשם פסק אם כי עדיין היה אפרורי. אבל האתר – וואוו איזה אתר!!!! מ-ד-ה-י-ם. ללא ספק בירת הפאפינים של איסלנד. מלא פאפינים, ממרחק קרוב. יושבים על הדשא, חלקם בים, יש כאן עוד ציפורים וההמולה רבה. מי שעומד למטה בתחתית הגבעה זוכה למטסי פאפינים בגובה האוזן. נהדר, פשוט נהדר. בילינו כאן שעה ארוכה. היה באמת קשה לעזוב.

מכאן ממהרים לצאת חזרה. הקבלה של הבקתה שלנו בEIDAR פתוחה עד 21:00 ולכן יש למהר. עוצרים בדרך בקניון INNRA HVANNAGIL. מדובר בקניון קצר ויפהפה, כמובן שהיינו כאן לחלוטין לבד. שוב יוצאים בתורות, הילדים לא מעוניינים. יש כאן הליכה קצרה בתוך הקניון עד לשלב שכבר לא ניתן לעבור יותר את המים. מכאן בזריזות לבקתה, מגיעים בזמן, וכך מגיע לסיומו עוד יום ארוך באיסלנד.

בוקר היום ה 12 לטיול ומזג האוויר מסביר לנו פנים. היום מתוכננת גיחה נוספת אל פנים האי, בדיעבד ניתן לומר שימי הגיחות פנימה היו בין המוצלחים ביותר בטיול, למרות שבאמת הכל כל כך יפה וקשה ממש לבחור. אבל בפנים האי יש הרבה פחות מטיילים, וזה חלק מהקסם.

נוסעים לכיוון מפל הנגיפוס. אנחנו רואים יפה את המפל מהכביש וגם את המסלול העמוס באנשים המטפס לאורכו. המפל נראה יפה ומרשים, אבל אני שמתי את עיני על מסלול אחר נידח שמצאתי במקרה…

ממשיכים לטפס בכביש 910 אל הרמה. זהו כביש סלול לכל אורכו, המוביל לסכר עצום. אנו מתקדמים לאורכו, עד שמגיעים לבקתה קטנה בלב הרמה האיסלנדית בשם LAUGARFELL. חונים במגרש החנייה של הבקתה ומכאן יוצאים למסלול הליכה הלוך ושוב לאורך שורת מפלים עד למפל האחרון בשורה, וחזרה. ישנה אופציה למסלול מעגלי אבל ארוך הרבה יותר, אבל החלטנו להסתפק בגרסה המקוצרת. בטוחה שגם הארוכה מדהימה…

את הדרך עשינו לבד. ממש לבד. מתחילים לאורך הנחל, יש מספר מפלים שהולכים וגדלים, הנוף מסביב מדהים, פשוט מדהים. השמש זורחת, הילדים בקצר, והשביל קליל ונעים. איזה יופי של מסלול. לקראת סופו המסלול מתחיל לרדת בירידה תלולה למדי אבל אין כאן קטעים מסוכנים או מפחידים. על אף המחשבה שצריך לעלות את כל מה שיורדים חובה!!! לרדת עד למפל הענק. בשום אופן לא להחמיץ!!. אנו יורדים עד למקום בו השביל מתפצל שמאלה ועובר בגשר מעל הזרם שהגענו לאורכו. משם הליכה קצרה מובילה לתצפית על המפל שנופל בעוצמה מהנהר שמגיע מהכיוון השני. יש קשת מהממת מעל המים, והעוצמה של הזרימה מטורפת. חוזרים מעל הגשר ומכאן ממשיכים עוד קצת למטה לתצפית מעל המפל הגדול. בשלב הזה הגיעו עוד כמה מטיילים. היינו 10 כ- מטיילים סה”כ במקום. לאחר שעברנו על כל התצפיות מתחיל הטיפוס המפרך בחזרה למעלה ( כאן ניתן להמשיך במעגלי לאורך הנהר הרחב, אבל זה כרוך בעוד ירידה, מה שאומר גם עוד עלייה לבסוף...) אנו מטפסים בחזרה וחוזרים לרכב. המטיילים שהיו איתנו יצאו לפנינו כך שגם את כל הדרך חזרה אנו עושים לגמרי לבד.

המסלול הזה היה אחד משיאי הטיול ללא ספק. חוזרים לרכב ומכאן ממשיכים אל הסכר. מעלינו נישא מרהיב ביופיו הר snaefell המושלג. ברבורים מעטים רוחצים באגמונים הקטנים שעל הרמה, והכל כל כך מדהים. דרך יפהפיה. פשוט יפהפיה. מגיעים לסכר הגדול והמרשים, כשחוצים על דופן הסכר יש מבט לקניון היפה שמנקז את המים לכיוון צפון. (אל המשכו הרחוק של הקניון הזה נגיע למחרת). כאן בעצם נגמר הכביש והדרך הופכת לדרך עפר. בשלב ההכנות סימנתי 2 נקודות בדרך העפר הזו- האחת תצפית לקניון, והשניה המפל החם – זרם חם של מים שיורד במפל לתוך בריכה. לא הצלחתי להוציא מספיק אינפורמציה לגבי מצב הדרך. החלטנו להתקדם בזהירות ומקסימום אם תהיה קשה מדי לחזור. נוסעים ראשית לנקודת התצפית. מסתבר שבשביל תצפית על הקניון צריך ללכת ברגל ולא ברור כל כך כמה… מחליטים לאור השעה המאוחרת כבר לוותר על התצפית (זהו אותו קניון שראינו מהסכר, למרות שהתמונות שראיתי בגוגל מפס מהנקודה הזו יפות יותר...) ומחליטים לנסוע אל המפל החם (LAUGARVELLIR ) בדיוק בנקודת הפיצול אנו רואים רכב. עוצרים אותו ושואלים למצב הדרך. הוא מאשר שהדרך בסדר לגמרי בלי בעיות עבירות מיוחדות ומתאימה ל 4X4 קטן כמו שלנו. אנו ממשיכים שמחים אל מגרש החנייה. ממגרש החניייה יש לחצות את הנהר, בדיוק אנו רואים עובדים מקומיים מסדרים גשר יפה להולכי רגל. חצינו על הגשר שטרם הושלמה בנייתו אבל היה במצב כמעט גמור, וממשיכים בהליכה קצרה אל המפל החם.

מגיעים לבריכה. איזה תענוג……….. אנחנו כאן לבד. נכנסים למים. יש כמה בריכות עד שהמים מגיעים לנהר הקר. אני עברתי מהבריכה העליונה לזו שתחתיה וחזרה, כמובן שהאחרים בדקו את כל מנעד הטמפרטורות כולל זו של הנהר ⛄

בין לבין מגיעים זוג איסלנדים מבוגר. אנו מנצלים את ההזדמנות לשוחח איתם מעט על החיים באיסלנד. היה מעניין. במהלך השיחה הם שואלים איפה ביקרנו אז אני מספרת להם בהתלהבות שהלכנו לראות אתמול את הפאפינים בבורגרפיורדור. הגבר מסתכל עלי במבט לא ברור – מה הלכתם לראות? את הפאפינים? הוא שואל בטון מגחך… אוקי מסתבר שעבור האיסלנדים הפאפין הוא בערך כמו תרנגולת אצלנו (הם אוכלים אותם 🤨 ) הוא ממש צחק שנסענו במיוחד לראות אותם.

הנגיפוס

-נוסעים ברמה

-תחילת המסלול

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-הקניון מהסכר

-

-

-

היום ה 13 הוא יום מעבר מחלקה המזרחי של איסלנד אל הצפון.

התחלנו בנסיעה על כביש הטבעת מערבה, עצירה ראשונה במפלי RJUKANDI. אמנם ניתן לראותם מהחניה אבל מומלץ לטפס את העלייה הקצרה (אם כי התלולה) עד למרגלותיהם. הילדים לא נשמעו להמלצה… הלכנו המבוגרים בתורות :-)

משם פניה אל STUDLAGIL . קניון יפהפה שלמעשה נחשף עם הקמת הסכר במעלה הנהר, אותו סכר שביקרנו בו אתמול. עם ירידת מפלס המים נתגלו צורות המשושים היפות שהיו עד כה מוסתרות ע”י מפלס המים הגבוה. יש שתי דרכים לטייל כאן – ברגל דרך הגדה המזרחית במסלול הליכה ארוך, אבל מאפשר ירידה עד למרגלות הקניון, או ברכב דרך הגדה המערבית – מה שמאפשר הליכה קצרצרה לתצפיות, אבל לא ניתן לרדת למטה. השביל תלול ועלול להיות מסוכן אם רטוב וחלקלק. יש חבל לאורך כל החלקים התלולים כך שאין בעיה כל עוד אין בוץ. על הילדים יש לשמור היטב. ירדנו אל שתי התצפיות המחוברות ביניהן בשביל רוחב. המראה יפהפה ומצדיק לדעתי את הסטייה מהמסלול. לו היה לנו מספיק זמן הייתי שמחה לעשות את המסלול היורד לתחתית הקניון. הוא לא נראה מסלול קשה, רק ארוך (4 ק”מ לכל כיון אם אני זוכרת נכון).

מכאן אנו ממשיכים אל האתרים הקלאסיים של הצפון. התחנה הבאה – מפלי דטיפוס, סלפוס והפרגיפוס. אנו פונים צפונה על כביש 862 המספק תצפית על המפלים ממערב. זה הכביש להגיע אליו בשעות אחה”צ אם רוצים לראות את הקשת מעל המפל. מצד שני – הגעה בשעת אחה”צ מאוחרת גוררת צל על הגדה המערבית, מה שמקשה על הצילום. אנו מגיעים סמוך למגרש החנייה של דטיפוס, אבל לפני כן אנו פונים בדרך עפר אל מגרש החנייה של הפרגיפוס, מצפון לדטיפוס. המקום ריק לחלוטין. הילדים מוותרים, אנו המבוגרים יוצאים בתורות לסיבוב מהיר לתצפית על המפל והקניון היפה. מקסים ובהחלט שווה את העצירה הקצרה הנוספת. חוזרים לעבר החניון של דטיפוס. הילדים עייפים, אבל הגדול מסרב לוותר. אני יוצאת איתו לתצפית על מפל דטיפוס, מה שאמור לקחת לנו כ 20 דקות. אנו הולכים במהירות במסלול ומגיעים לתצפית על המפל היפה. השמש זורחת ומעל המפל נפרשת קשת, בתחילה חצי קשת אולם מהר מאוד מופיעה קשת שלמה כמעט לגמרי. כמה יפה. המפל עצום. המים זורמים בעוצמה מטורפת. מראאה מדהים ועוצמתי. ישנן כמה נקודות תצפית, אנו משפרים מעט עמדות אבל לא ממשיכים עד לסוף אל התצפית האחרונה אלא מחליטים לחזור בזריזות ולהכניס גם את סלפוס לסיבוב. אנו הולכים בקצב מהיר לעבר סלפוס. המראה שונה מאוד . השמש לא מחמיאה בשעת אחה”צ מאוחרת כאן, אבל עדיין מצלמים וחוזרים על עקבותינו. בדרך פוגשים בשאר החבורה שהחליטה לצאת ולבקר במפל אחרינו…

השעה כבר מאוחרת אבל יש עדיין אור, אז לא ננצל אותו? ממשיכים עוד קצת צפונה אל Hljóðaklettar סלעי ההד. יש כאן מסלול מעגלי קצר ומסלול מעגלי ארוך. אנו מתחילים ללכת, יש כאן תצורות גאולוגיות מוזרות ומרשימות, כשהמעניינת שבהן היא קיר ענק של משושי בזלת. הקיר ניצב במקביל לנהר ומחזיר את קול הנהר, כך שכעומדים בסמוך אליו הנהר נשמע מגיע מכיוון הקיר ולא מהכיוון בו הוא באמת נמצא, תופעה מדהימה על שמה נקרא בעצם המקום. כל מסלול ההליכה עובר בין תצורות הסלע המוזרות, מגיע גם למערה יפה, ואז ניתן לקצר דרך המסלול הקצר או להמשיך לארוך. בנקודת הפיצול אנו מתפצלים גם אנו – אני ממשיכה עם הגדול למסלול המלא והילדים שהתעייפו חוזרים עם הבעל לרכב. המסלול לא ארוך אבל מטפס בתלילות וגם מתחיל להיות מעונן וערפילי. אנו הולכים במהירות, יש קטע אחד קצת תלול ומפחיד לקראת הסוף והילד קצת מפוחד, גם מהטיפוס אבל אולי בעיקר מהאווירה, שנינו לבד, והערפל המסתורי גורם לו לתחושה מוזרה. אני מרגיעה אותו. אנו למעשה מחמיצים את התצפית היפה בשל הערפל , אבל החוויה תשאר איתנו לנצח…. חוזרים בהקלה אל הרכב לגלות שהקטנה החליטה בדרך חזרה שהיא יכולה לעבור את הנחל הקטן לבדה ונרטבה.. טוב , ממילא תיכף נגיע לבקתה שלנו, ליד אסבירגי.

היה יום ארוך וקצת מתיש אבל מלא במראות יפים. מה שאנו לא יודעים הוא שמזג האוויר הנהדר כאן עומד להגמר אוטוטו, ומזג אוויר קשה בהרבה הולך ללוות אותנו כמעט עד לסוף הטיול.

יום 14- יום מדהים של שמש נעימה ויפה, וביקור במקומות היפים ביותר של הצפון. חוזרים דרומה על כביש 862 שבו נסענו אתמול, הפעם ללא עצירות, ישירות עד לקרפלה. עוברים בדרך במיצג המקלחת המשונה ודרך הצינור שמתפתל מעל הכביש. בזמן התכנון הוספתי את מרכז המבקרים של קרפלה לרשימת המקומות בהם נרצה לבקר, אבל ביום שמש כזה לא מבזבזים זמן על תחנת כח… עדיף לצאת ולטייל בחוץ. מטפסים אל הלוע ויטי, טיפוס קצרצר ממגרש החנייה מוביל לתצפית הראשונה. עוד טיפוס לא ארוך מוביל אל נקודת תצפית יפהפיה מלמעלה ממנה ניתן לתפוס את כל הלוע בתמונה אחת. יורדים בחזרה ונוסעים נסיעה קצרצרה אל מגרש החנייה של Leirhnjúkur. מכאן מסלול הליכה בינוני באורכו מוביל אותנו אל ובתוך איזור גאותרמי מהמם ביופיו ובצבעיו. המסלול ממש לא קשה, חלקו הראשון עובר בדק שהוסדר לא מזמן, ולאחר מכן ממשיך בשדה לבה, וחוזר אחרי הקפה ונקודת תצפית מהממת על העמק כולו אל מגרש החנייה. אחד המסלולים השווים באיסלנד, ללא ספק. אנחנו מגיעים אל סיום הדק, והקטנה מחליטה שזה לא פייר שאני הולכת עם הגדול לבד מדי פעם, גם היא רוצה זמן איכות עם אמא. זו תחילת היום והמסלול מהמם ולאף אחד אין כוונה לוותר עליו… אבל הקטנה מתעקשת והעקשנות שלה יכולה לשים פרד בכיס הקטן… נו טוב, לקחתי אותה קדימה ואמרתי לה שאבא והאחים "יחזרו בדרך הקצרה" ואנחנו נמשיך לכל המעגל. הילדה היתה בשמיים, עד לרגע בו הבלתי זהירים מאחור צמצמו את הפער ונתגלו לעיניה… בוא נגיד שלקח לא מעט זמן וגם שוחד של "על הכתפיים” להרגיע אותה 🤣

סיימנו עם המסלול ומשם אל עוד אחד משיאי הצפון HVERIR. כשהגענו הקטנה היתה כבר עייפה, אז לקחתי את הבנים לשיטוט באיזור לבד, והבעל אמר שיוותר. ירדנו מהרכב והתחלנו ללכת באתר. מדהים פשוט מדהים, אין מילים לתאר את היופי והתדהמה מהמקום הלא אמיתי הזה. כמובן שלא היה סיכוי שאתן לבעל להחמיץ את זה. עשינו מסלול מעגלי וחזרנו לרכב ואז חיכינו לו שיעשה סיבוב גם הוא. לקצרים בזמן החלק המרשים ביותר נמצא בהמשך מהמרפסת בחלק הגבוה יותר בשביל שיורד דרומה, אם כי זה אתר חובה לחלוטין ולא כדאי לצמצם את זמן הביקור בו. יש כאן שילוב של מראות, צבעים, ריחות, חום שיוצא מהאדמה, בקיצור, מכל הטוב שיש לאיסלנד להציע..

ממשיכים אל אגם מיוואטן, עוצרים לרגע לתצפית קצרה על אגם התכלת היפה והרעיל לפני האגם, וממשיכים בהקפת האגם, אבל לפני ההקפה עוצרים לקניות וארוחת צהריים ב Reykjahlíð. על בטן מלאה ממשיכים אל הלוע הגדול של HVERFJALL . מגיעים למרגלותיו אבל מוותרים על הטיפוס למעלה כי יש עוד דרך ארוכה לפנינו ואי אפשר להספיק הכל..מגיעים לדימבורגיר למסלול קצר. האמת היא שמלכתחילה האתר נראה לי פחות אטרקטיבי, אבל המסלול היה נחמד לילדים, והם בחרו בו. האיזור יפה ומיוחד, אבל אחרי כל המראות שראינו, הוא לא בטופ לטעמי. כך או כך היה מסלול קליל ונחמד והכי חשוב הילדים נהנו בו. עשינו תחרויות קפיצות על הסלעים ומסלולי מכשולים לאורכו… קצת יצירתיות לדרבון ילדים במסלולי הליכה אף פעם לא מזיקה 🤣. משם ממשיכים בהקפה, עוצרים רק לצלם בהופדי וכך גם באיזור המכתשים המדומים בו ממש רציתי לצאת אבל כבר היה מאוחר ומעייף אז הסתפקתי בתמונות מהחנייה. משלימים את הקפת האגם וממשיכים לאסבירגי דרך הוסביק. בהוסביק עצרנו בנמל וצילמנו את השקיעה היפה. מהוסביק בחזרה לאסבירגי שמעתי על נקודה בה יש פאפינים. עצרנו וחיפשנו אבל לא מצאנו אותם. המשכנו לאסבירגי ללינה אחרי יום שמש נהדר עתיר מראות.