6 ימים בדובאי ובאבו דאבי - אבא ובן

אני מסכם כאן כמעט כל טיול פרטי שלי, אבל הפעם הסיכום הוא מיוחד גם בגלל היעד ובמיוחד בגלל הרכב הנוסעים. אז אחרי כמה וכמה מסעות באירופה ובארצות הברית, החלטתי הפעם על יעד ממזרח. מזג האוויר בעונה הזו של השנה (פברואר) באירופה קר, ולעומת זאת באיחוד האמירויות זו העונה בה מזג האוויר הוא הנח ביותר שיש. בד"כ כ- 25 מעלות ביום וכ- 17 מעלות בלילה. נעים וטוב לכל הדעות, בעיקר לעומת הטמפרטורות הנמוכות באירופה בעונה זו של אמצע-סוף פברואר. דבר נוסף ומהותי הוא שהפעם החלטנו על טיול צמד של אבא (89!!!) ובן (54), דבר מיוחד ומרגש בפני עצמו, ולא מובן מאליו.

את ההחלטה על היעד והזמנת כרטיסי הטיסה עשינו כמעט שלושה חודשים מראש, כך שנותר מספיק זמן ללמוד את היעד ולתכנן את מסלולי הטיול מידי יום. אמנם מלכתחילה חשבתי שאני מתכנן מסלולים יומיים יותר רגועים ולא מלאים, אבל בדיעבד הטיול היה בקצב מהיר וההספק היה גדול מאוד, וכלל כמעט את כל המקומות בהם תכננתי מראש לבקר, ואפילו יותר מכך.

את המידע על דובאי ואבו דאבי הוצאתי ברובו כמובן מקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של מטיילים בדובאי ובראשם האתר המצוין של טיק.דובאי.

טיסות - הזמנתי מאתר האינטרנט אל על (כרגיל), ובזכות מבצעי יום שלישי שלהם לחברי מועדון הנוסע המתמיד, הזמתי כרטיסי טיסה לשנינו במחיר של כרטיס אחד. לגבי הטיסה לדובאי היו לי 2 אפשרויות: טיסת בוקר שאומנם נוחתת בדובאי בצהריים, אבל אליה צריך להגיע לבן גוריון בשעת לפנות בוקר מוקדמת, מה שאומר לקום באמצע הלילה, או לחלופין טיסת צהריים שממריאה בשעה 12:25 מנתב"ג ונוחתת בדובאי אחה"צ לקראת שעה 17:15 (דובאי הקדימה את ישראל בשעתיים). העדפתי את טיסת הצהרים. בחזור היו לי גם שתי בחירות בין טיסת צהריים וטיסת ערב, וכאן כמובן שבחרתי בטיסת הערב שממריאה מדובאי בשעה 19:15 ואמורה לנחות בנתב"ג לקראת שעה 21:15, ומאפשרת לנו להנות מהעיר לכמעט יום שלם נוסף. הטיסות גם הלוך וגם חזור המריאו בזמן ונחתו אפילו לפני המועד המתוכנן והיו נוחות וטובות.

מלון - דובאי ענקית ובלתי אפשרי לקחת מלון שיהיה קרוב לכל יעדי הטיול שרצינו לבקר בהם. לאחר בחינת כל האפשרויות בחרתי באחד המלונות באזור הביזנס ביי, שנמצא דקות נסיעה בודדות מהבורג' חליפה. לאחר שהכרתי טוב יותר את דובאי מתכנוני המקומות בהם נבקר, שיניתי את ההזמנה ל- V Hotel Dubai Curio Collection by Hilton, חדר זוגי עם שתי מיטות קויין ונוף לתעלת דובאי. החלטתי על מלון זה כי בו נערך מופע "לה פרל" אליו רציתי ללכת, וכן ממנו (יותר נכון ממלון הילטון אלהבטור דובאי הצמוד – באותו בניין) יוצא מידי יום (למעט רביעי) סיור חצי יום בדובאי בעברית. המחשבה היתה שאם נשהה בכל מקרה במלון, זה יחסוך לנו נסיעה אליו בשני מקרים אלה. על המלון עצמו (נפלא) ארחיב בפירוט היום הראשון לטיול, וכן על הפתעה מקסימה נוספת שציפתה לנו במלון.

רכב – ההעדפה שלי במרבית הטיולים היא לקחת רכב. בדובאי העניין קיבל חשיבות גדולה יותר בגלל המרחקים הגדולים בין היעדים בתוך העיר, וגם בגלל שרצינו לסוע מחוץ לעיר לאבו דאבי, לכפר הגלובלי ולדובאי אווטלט מול. לאחר בחינת החלופות השונות ראיתי ששכירת רכב בדובאי זולה יחסית, ובחרתי ברכב מסוג פורד אסקייפ אוטומטית מחברת ההשכרה אלאמו. בפועל אלאמו שידרגו אותנו לרכב מסוג פורד  טריטורי גדול, גבוה, מפנק ומרווח שהנעים לנו מאוד את הנסיעות במהלך הטיול. לגבי השאלה שמטרידה רבים, האם לשכור רכב בדובאי, אני ממליץ שכן. אומנם הכבישים רחבים מאוד (חלקם עד 8 מסלולים), וביציאות רבות ישנן מספר אפשרויות, כך שלא פעם במהלך הטיול התבלבלתי ויציאתי ביציאה לא נכונה, אבל גם במקרים בהם טעיתי, תמיד היתה לי אפשרות לתקן את הטעות מספר קילומטרים לאחר מכן, כך שהעיכובים לא היו גדולים מידי. למרות הקושי כאמור, אני ממליץ למתלבטים כן לשכור רכב בדובאי. היתרונות מכך לדעתי עולים בהרבה על החסרונות.  

הפורד טריטורי המרווחת והמפנקת שלנו בדובאי.

 מזג אוויר – בעונה הזו אמור להיות נוח מאוד עם טמפרטורות יום של כ- 25 מעלות ולילה של כ- 17 מעלות. בפועל היו לנו ימים של כ- 30 מעלות, וגם הערבים היו נעימים-חמים, כך שגם במרבית הערבים לבשנו ביגוד קצר.

אז אחרי שהכל מוכן, נותר רק להמתין ליום הטיול, שסוף סוף הגיע.

יום חמישי 20/2 – טיסה לדובאי, התמקמות במלון, קניון דובאי הבורג' חליפה ומופע המזרקות.

הטיסה כאמור יצאה בזמן ונחתה בדובאי אפילו מעט לפני הזמן המתוכנן, לקראת הנחיתה ראינו מהמטוס את כל דובאי (ישבנו בצד ימין של המטוס עם כיוון הטיסה) עם אי התמרים הבורג' חליפה, גורדי השחקים של העיר וכל האוטוסטראדות והכבישים הרחבים של העיר וכבר יכולנו להתרשם מעוצמת העיר ויופיה. לאחר הנחיתה אספנו את הרכב מאלאמו ויצאנו אל העיר. בדרך למלון עברנו על פני מוזיאון העתיד, ראינו את הבורג' חליפה, ועוד מבנים רבים ויפים. אחרי 20 דקות נסיעה הגענו למלון. בחרתי כאמור ב- V Hotel Dubai Curio Collection by Hilton, וכבר בהגעה אליו מרגישים שמדובר במלון ברמה גבוהה, עם רכבי היוקרה למרגלות המלון ושירות חניה פרטי ע"י עובדי המלון לכל האורחים. עלינו חיש מהר לקומה השביעית של המלון אל דלפק הקבלה, וגם בתוך המלון עצמו אפשר היה לחוש את הרמה הגבוהה שלו, אפילו עוד לפני הכניסה לחדר עצמו. הצ'ק אין הסתיים במהירות, ובמהלכו הפנתה אותי פקידת הקבלה לקונסיירג' המלון בקומת הכניסה לצורך רכישת כרטיסים למופע לה פרל (מיד ההפתעה בעניין), אליו אנחנו מתכננים ללכת מחר בערב, שאולם המופע כאמור הוא במלון. עוד לפני שפניתי לקונסיירג', עלינו לחדר בקומה ה- 16 של המלון. החדר כמובטח היה מרווח מאוד עם שתי מיטות קווין נוחות מאוד עם מצעים רכים ומפנקים ו- 4 כריות שינה נוחות מאוד שכבר המתינו לכל אחד מאיתנו על המיטה, נוף מקסים לתעלת דובאי כשבאופק קו החוף של דובאי, מכונת אספרסו + קפסולות נספרסו, קומקום (קפה אני תמיד מביא מהארץ וחלב קניתי בסופרמרקט מרחק דקות הליכה בודדות מהמלון), מקרר קטן, כספת, אמבטיה (בתוך החדר), חדר שירותים, חדר מקלחת מרווח ביותר וארונות מרווחים, רק שהיו חסרים בהם מדפים – שולי ביותר.

לאחר ההתמקמות בחדר, ירדתי אל הקונסיירג' להזמין את הכרטיסים ללה פרל. מראש אמרו לי בהתכתבות שהיתה לי עם המלון שכאורחי המלון נהיה זכאים להנחה כלשהי ברכישת הכרטיסים. כאשר פניתי לנביל המקסים בדלפק, הוא הפתיע אותי ואמר לי שאנחנו לא צריכים לקנות כרטיסים והמלון ישמח לתת לנו 2 כרטיסים במתנה למופע. הוא אמר שהם קראו בהזמנה שלי שאנחנו מגיעים לחגוג את תחילת שנתו ה- 90 של אבי, והם ישמחו כאמור להזמין אותנו למופע, ושאת הכרטיסים עצמם נקבל מחר בבוקר. מדובר במתנה בשווי של כ- 150$ (וחסכו לנו עלות רכישת כרטיסים בשווי של כ- 220$, ביחס לכרטיסים אותם התכוונו לקנות). איזה כיף!!! לאחר מכן יצאנו עוד יותר מרוצים עם הרכב לקניון דובאי למרגלות הבורג' חליפה, אכלנו ארוחת ערב מעולה של סטייקים וקבב במסעדת טקסס רודהאוס בקניון, ומיד לאחר מכן יצאנו לרחבת מופע המזרקות. הרחבה כבר היתה עמוסה בקהל הומה, מוארת באורות הנוצצים של דובאי ומעליה מתנשא במלוא הדרו וגובהו (828 מטרים) הבורג' חליפה, והמבנים הגבוהים האחרים של האזור. כבר היה מראה מקסים. לאחר מספר דקות החל מופע המזרקות שהיה יפה ומהנה מלווה במוזיקה, וזו היתה חוויה יפה ונעימה להיכנס איתה לאווירת העיר. לאחר המופע חזרנו למלון לשינה.מלון V Hotel Dubai Curio Collection by Hilton.

פנורמת איזור המזרקות ליד קניון דובאי למרגלות הבורג' חליפה.

 יום שישי 21/2 – גן הפרפרים, גן הפרחים ומופע לה פרל.

לאחר השקמה ירדנו לארוחת בוקר ראשונה במלון, שהיתה מגוונת, טובה ועשירה. לפני הנסיעה פנינו לדלפק הקונסיירג' וכמובטח, קבלנו את שני הכרטיסים למופע לה פרל הערב. היעד הבוקר הם גן הפרפרים וגן הפרחים של דובאי שצמודים זה לזה. לאחר כחצי שעה נסיעה הגענו ליעד. תחילה נכנסו לגן הפרפרים המקסים עם מאות פרפרים חיים שעפים מול העיניים, ובחלקם אפשר לגעת ואפילו להחזיק אותם על כף היד. העברנו כשעה מהנה במקום, ועברנו לגן הפרחים. המקום גדול ומושקע עם אלפי פרחים צבעוניים, דגם מטוס מפרחים של "אמירייטס", כפר דרדסים מהמם מפרחים ועוד צורות שונות של פרחים בכל הצבעים. נחמד ויפה גם למבוגרים. בגן הפרחים העברנו קרוב לשעתיים בטיול בין אגפיו השונים, כולל הפסקת גלידה מהנה. לאחר שסיימנו את הביקור בגן עצרנו בפיצריה קרובה לארוחת צהריים, ומשם למנוחת צהריים במלון, בסיומה ירדנו ללובי מלון הילטון הסמוך לארוחת ערב של המבורגרים. אחרי הארוחה נכנסנו לאולם מופע לה פרל. המופע עצמו בסגנון מופעי לאס וגאס של סירק דה סוליי, היה מושקע מאוד, כלל במה גדולה עם בריכת מים, כאשר גם הבמה מוצפת ומתרוקנת ממים תוך שניות במהלך המופע, תעלולי אש ואקרובטיקה - חלקם באוויר כגון קפיצות מגובה רב לבריכה או על עזרי המופע, ומופע אופנועים באוויר. המופע נמשך כשעה וחצי שאנחנו נהנינו מהם – לא מדהים אבל בהחלט חוויה נחמדה ויפה. מיד בסיום המופע עלינו לחדר לשינה ומנוחה לקראת מחר.גן הפרפרים.

גן הפרחים - כפר הדרדסים.

מופע לה פרל.

 יום שבת 22/2 – סיור חצי יום בדובאי בעברית והכפר הגלובלי.

לאחר השקמה וארוחת בוקר טובה נוספת במלון, ירדנו לקראת השעה 09:15 ללובי מלון הילטון אלהבטור הצמוד, ממנו יוצא סיור חצי יום בעברית של חברת טיק,דובאי. זה היה מקום המפגש של תחילת הטיול, כך שמכל רחבי העיר הגיעו משתתפי הטיול למלון שלנו, וזו כמובן סיבה נוספת בגללה בחרתי במלון, על מנת שנוכל גם את בוקר זה להתחיל בצורה רגועה, ולא נהיה צריכים לקום מוקדם ולהספיק להגיע במועד לתחילת הטיול. הטיול בין השעות 09:30-15:00 היה מהנה ביותר עם הסברים של בן המדריך על ההיסטוריה של העיר ושל איחוד האמירויות והסברים על העיר עצמה, ובמהלך הטיול ביקרנו בין היתר במרינה היפה של דובאי עם כל הבניינים הגבוהים והמרשימים שבה ומעגן הסירות, בדובאי איי (הגלגל הענק של דובאי), שוק מדינת ג'ומיירה, שטנו באברה לכיוון שווקי התבלינים והזהב, אכלנו סמבוסק טעים באיזור השווקים, ובסיום הסיור חזרנו למלון עם האוטובוס הצמוד שהיה לנו במהלך הטיול, כאשר בדרך עברנו גם ליד "המסגרת" הידועה. במלון נחנו ואני גם ירדתי מעט למתחם הבריכות היפה והמרווח שבקומה השביעית של המלון וכולל מספר בריכות, ג'קוזי ושטח גדול של מיטות שיזוף. לקראת שעה 17:00 יצאנו לכפר הגלובלי, אליו הגענו אחרי מעט יותר מחצי שעה נסיעה. מבחוץ המקום מרשים ביותר עם מבנה דמוי טירה שמואר באורות צבעוניים מתחלפים. מיד אחרי הכניסה למתחם הכפר מתחילים לעבור בין המדינות השונות. מרבית המדינות שיש להן ייצוג בכפר הן מאפריקה ואסיה, מדינות שעם חלק גדול מהן אין לישראל כלל יחסים דיפלומטיים, כאשר למרבה האירוניה מנגד לאירופה היה מתחם אחד בלבד עבור כל המדינות וכך גם לגבי ארה"ב. הביתנים חוזרים על עצמם ברעיון עם טקסטיל, ביגוד ואוכל בכל מדינה. אומנם המקום מושקע וצבעוני מאוד והומה אדם, אבל קצת התאכזבנו ואני יכול לציין שמכל המקומות בהם ביקרנו בטיול, זה היה המקום שבו פחות נהננו. יצאנו מהכפר בדיוק בשעה 21:00, ונהנינו במקרה לחלוטין ממופע זיקוקים יפה שנערך ממש בכניסה לפארק באותו זמן. חזרנו למלון ונשפכנו למיטות.המרינה של דובאי. 

תעלות "ונציה" של שוק מדינת ג'ומיירה ומלון בורג' אל ערב.

שייט על אברה לשווקי התבלינים והזהב של דובאי.

המסגרת.

מעט מנוחה על שפת הבריכה במלון.

הכפר הגלובלי - הכניסה המרשימה.

הכפר הגלובלי - ביתן מצרים.

יום ראשון 23/2 – נסיעה לאבו דאבי וביקור במסגד שיח' זאיד ובקסר אלווטאן.

אני משקים קום גם בארץ וגם ביטולים ויוצא כמעט מידי בוקר להליכה של מספר קילומטרים. בבקרים הקודמים הלכתי בעיקר לאורך התעלה, ואת הליכת הבוקר הזה יעדתי לביקור במבנה אופוס של זאהה חדיד שאמור להיות במרחק של כ- 2 ק"מ מהמלון. ההליכה למבנה היתה בין מבנים יפים ומיוחדים ועם ההגעה אליו, שמחתי להיווכח שגם במציאות, כמו בתמונות מדובר במבנה מיוחד ושונה כמיטב המסורת של האדריכלית הנודעת. לאחר מכן, חזרתי למלון ואחרי ארוחת הבוקר, התחלנו בנסיעה של 120 ק"מ לאבו דאבי. בזכות הכבישים המהירים והרחבים, והאפשרות לסוע במהירות של עד 120 קמ"ש ברוב הדרך, עשינו את הדרך בפחות משעה ורבע, והגענו למסגד שיח' זאיד לקראת שעה 10:30. כדי להיכנס למסגד זה, יש להזמין כרטיסים מראש באינטרנט. הכרטיסים ללא עלות, אבל כן יש צורך לשריין מראש זכות כניסה. נכנסנו למתחם המסגד דרך עיגול הזכוכית, ועשינו את הדרך התת קרקעית בדרך למסגד כשעל הקירות בדרך, הסברים על המסגד ומסרים על האנושיות והאהבה שבאיסלאם. כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים ביום-יום שלנו. חשוב לי להדגיש שהאמירייתים באמת עשו עלינו רושם במהלך כל הטיול, כאנשים נחמדים מאוד שבאים מתוך כוונה ורצון לעזור ולעשות טוב למען האחר. ביציאה מדרך זו, מגיעים לגנים שסביב, ומהם נכנסים למתחם המסגד עצמו. הגענו בדיוק בשעה 11:00 ובחרנו להצטרף לסיור מודרך באנגלית שארך כ- 45 דקות, דבר שהוסיף המון לביקור שלנו במקום, ואני בהחלט ממליץ על כך. קבלנו הסברים על המסגד על 96 הכיפות בו, 1096 העמודים, על הרחבה הגדולה וגולת הכותרת היתה כניסה למתחם התפילה המרשים ביותר של המסגד, על השטיח הענק שבו, השנדלירים הנוצצים והכיתובים על הקירות – מרשים ביותר. את הסיור העביר לנו בחור אמירייתי בלבוש מסורתי, שסיפר לנו שההדרכה במקום היא תחביב שלו, ושהוא בעצם סטודנט לאבטחת סייבר... במהלך הסיור הצטלמנו איתו ופיתחנו שיחה נעימה וכאשר סיפרנו לו שאנחנו מישראל התגובה שלו היתה "זה כבוד גדול בשבילנו, לארח אותכם כאן"... מי היה מאמין??? לאחר הסיור המודרך, טיילנו עוד כרבע שעה לבד במתחם המסגד, חזרנו לאוטו ונסענו לקסר אלווטאן – ארמון הנשיאות של איחוד האמירויות. גם הארמון מוקף בגנים גדולים ויפים, והכניסה אליו הינה מעמדה מרוחקת מספר מאות מטרים מהארמון, ממנה הגענו לארמון באמצעות אוטובוסים פנימיים של המקום, ממרכז המבקרים ליד חניית הרכבים. הארמון ענק, מרשים ביותר, עם אולמות כנסים, אולמות חדרי אוכל, מרחבים ציבוריים עצומים מלאי שיש, קוביות דמויות מראות עם השתקפות החדר על מנת להעצים את הרגשת הגודל, וכן מוזיאון עם תולדות האיחוד ודרכי החשיבה והפעולה שלהם. ההרגשה היא שהם עושים הכל, הכי "בגדול" שיש, וכאילו אומרים לשאר העולם "אין לכם מה לנסות להתחרות בנו. כל מה שאתם תעשו, אנחנו נעשה יותר גדול ויותר מרשים". בסיום הביקור בארמון חזרנו עם האוטובוס לנקודת ההתחלה של הסיור. השעה היתה כבר 14:30, ומשם נסענו דקות בודדות לקניון המרינה של אבו דאבי לארוחת פסטה טעימה במסעדת ואפייאנו. אומנם במקור עוד השארתי אפשרות שאחרי ארוחת הצהריים ניסע למוזיאון הלובר של אבו דאבי, אבל כבר היינו עייפים מהסיור במסגד ובארמון (בחום של כ- 30 מעלות), אז החלטנו לוותר על המוזיאון ולסוע חזרה לדובאי. הדרך חזרה למלון ארכה גם כשעה ורבע, ולאחר מנוחה במלון, יצאנו שוב עם הרכב לקניון דובאי שם אכלנו ארוחת ערב, וקנינו כרטיסי עליה לקומה ה- 148 עם תור מקוצר לעליה לבורג' חליפה ליום שלישי בצהריים. העלות לא זולה, אבל קיצור התור פוטר מעמידה בטורים הארוכים של העליה והירידה מהמגדל (יש כאלה שתורים אלה לוקחים להם מספר רב של שעות, ופוגמים בחווית הביקור במקום) וגם מקנה זכות עליה לקומה ה- 148 של המגדל, במקום לקומות 124-5 אליהן עולים רוב המבקרים.מבנה אופוס של זאהה חדיד בדובאי.

מסגד שיח' זאיד - רחבת המסגד, הצריחים וחלק מ- 96 הכיפות שבמסגד.

מסגד שיח' זאיד - אולם התפילה המרשים.

מסגד שיח' זאיד - המסרים על קירות המעבר למסגד.

קסר אל ווטאן - רחבת הכניסה לארמון.

קסר אל ווטאן - אחד מהאולמות המפוארים בארמון.

 יום שני 24/2 – דובאי אווטלט מול, ד'ה וויו בפאלם ג'ומיירה וקניון נקהיל.

ברוב המקומות שתכננו כבר ביקרנו, ומאחר וגם רצינו לעשות קצת קניות, מראש עשיתי סקר על מתחמי הקניות בעיר. הבנתי שהקניונים בעיר עצמה לא אטרקטיביים בגלל שהמחירים שבהם לא זולים ממה שיש בארץ, ודווקא קבלתי מספר המלצות על דובאי אווטלט מול. בעזרת אתר האינטרנט של המקום, ערכתי מראש רשימה של החנויות שיכולות לעניין אותנו במתחם שבנוי משני מפלסים, ולאחר ארוחת הבוקר במלון יצאנו לכיוון האווטלט. ממש לפני ההגעה לאווטלט תוכנת הניווט מעט התעטה אותי, ונאלצתי לסוע כמה מאות מטרים בדרכי עפר שגרמו לי תהייה אם באמת כיוונתי למקום הנכון. גם בהגעה למתחם הוא היה נראה מבחוץ עלוב מאוד, כמבנה ישן ולא היו עליו את כל שלטי המותגים שבד"כ יש בקניונים ואווטלטים. חששתי שאולי לא הגעתי למקום הנכון. נכנסתי, להציץ פנימה מספר שניות, ומחלל הכניסה למתחם הבנתי שלא טעיתי כי מיד בכניסה היתה חנות של "טומי הילפיגר". אחרי הכניסה למתחם והגעה לשדרות החנויות, הבנתי כמה המראה החיצוני של המבנה היה מטעה כי בפועל היה מדובר במתחם קניות עצום עם חנויות של כל מותגי האופנה והספורט שעניינו אותנו, וגם המחירים היו סבירים ובחלק מהחנויות אפילו נמוכים מאוד, כך שביצענו מספר קניות מעולות במחירים זולים. חובבי/ות קניות יוכלו להעביר במקום יום שלם לדעתי. אחרי כשלוש שעות באווטלט ערכנו הפסקה קלה בסטארבאקס שבמתחם, ויצאנו לכיוון תצפית ד'ה וויו על פאלם ג'ומיירה. הדרך היתה עמוסה מאוד עם פקקים, שלא ברור לי איך בכביש של 8 מסלולים, יכולים להיות פקקים כאלה. אולי בגלל שהיתה שעת צהריים מאוחרת ובמקומות מסויימים היו מספר כבישים שהתקבצו לכביש אחד. הגענו לקניון נקהיל ממנו עולים לתצפית על האי, ולאחר מספר דקות נכנסנו למתחם העליה לתצפית. בהתחלה עברנו מסלול קצר בו קיבלנו הסבר נחמד ומעניין על תכנון האי ובנייתו, ולאחר  עלינו לתצפית שהיתה מרהיבה ביופיה מעל האי ואפשר היה לראות בצורה מאוד יפה וברורה את המבנה המיוחד שלו, עם מלון אטלנטיס בקצה, וגם לתצפת על כל דובאי כולל המרינה – נוף מרהיב ביופיו. לאחר שירדנו מהתצפית אכלנו במתחם המזון של הקניון, וביקרנו בחנות ברנדס פור לס שבמקום, וגם שם השלמנו קניות במחירים נמוכים מאוד יחסית לארץ. חזרנו למלון לקראת שעת ערב, וכבר לא היה לנו כח לצאת שוב אז פשוט נחנו בחדר והלכנו לישון.פאלם ג'ומיירה מתצפית ד'ה וויו.

יום שלישי 25/2 – עליה לקומה ה- 148 של הבורג' חליפה.

בבוקר ארזנו מזוודות לקראת עזיבת המלון ואני גם בילתי עוד כשעה במתחם הבריכות של המלון. יצאנו מהמלון לקראת שעה 11:00, בדרך לבורג' חליפה, לקראת עליה למגדל. מראש כוונתי להיכנס לאזור החניון שקרוב לעליה למגדל (פאשיון פארקינג), אבל איכשהו לא הצלחתי למצוא את הכניסה אליו מה שגרם לי בסוף להיכנס למתחם אחר של החניון (סינמה פארקינג) שמעט מרוחק מהעליה למגדל. הגענו למתחם העליה וגילינו שכבר יש תור ארוך ארוך של אנשים שממתינים לעולת, אבל בזכות התור המקוצר שלנו עקפנו את כל התור והגענו לחדר האירוח שם התכבדנו בכיבוד קל של מיץ, קפה ומתוקים. לאחר הסבר קצר של המדריך המקומי התחלנו את תהליך העליה למגדל שגם עם התור המקוצר ארך כחצי שעה, מניח שאחרים המתינו לפחות שעתיים ואפילו יותר באותו יום לעליה (וכנ"ל גם בירידה). לאחר החלפת שתי מעליות הגענו לקומה ה- 148 ומיד אומרים וואוו גדול למראה הנוף המרהיב משם, כאשר אין שום בניין באזור שאפילו מתקרב לגובה זה. התצפית פנורמית ויפה לכל חלקי העיר והאזור, ולאחר מכן נכנסו לטרקלין עצמו לעוד מיץ, קפה עם ציור של המגדל ומתוקים. מבחינתנו כ- 45 דקות בקומה זו מיצה את המקום, וידנו לקומה ה- 125שם כבר מרגישים הרבה יותר קרוב למציאות עם בניינים מסביב באותו גובה בערך, והנוף פחות מרשים מאשר בקומה ה- 148. כ- 15 דקות בקומה זו מיצו את הביקור בה וירדנו חזרה למטה. סה"כ ארך הביקור שלנו במגדל כשעתיים מההגעה ועד לעזיבת המתחם. מבחינתנו התור המקוצר והעליה לקומה ה- 148 הצדיקו את המחיר ששילמנו. המתנה של 4-5 שעות בטורים בעליה ובירידה מבחינתנו היו פוגמות מאוד בהנאה מהביקור בתצפית. משם נסענו לשדה התעופה של דובאי החזרנו את הרכב, ביצענו צ'ק אין לטיסה ונהנינו משעה וחצי בטרקלין "אהלן" של טרמינל 1, כולל מזנון עשיר של אוכל טעים ומשקאות חופשי. משם למטוס, וחזרה לארץ בטיסה שכאמור המריאה במועד ואפילו נחתה בנתב"ג לפני הזמן המתוכנן.תצפית מהקומה ה- 148 של בורג' חליפה - אזור הביזנס ביי הקרוב למגדל.

תצפית מהקומה ה- 148 של הבורג' חליפה - האזור המרוחק יותר, לכיוון המרינה של דובאי.

קפה בלאונג' בקומה ה- 148 של הבורג' חליפה.

 לסיכום הביקור בדובאי ובאבו דאבי, אני יכול לציין שהיעד היה מקסים הן מבחינת הארכיטקטורה המקסימה שלו, הן בפאר והשפע שלו והן בזכות אנשי המקום שהשאירו עלינו רושם חיובי מאוד.

זו היתה דובאי שלנו – אבא ובן, למשך 6 ימים ו- 5 לילות מיוחדים ומהנים. תיסעו, תבלו ותהנו.