אוסטריה מוינה מערבה + מינכן בפסח 2023

בשנה שעברה חידשנו את טיולי פסח שלנו, שנקטעו למשך שנתיים בגלל הקורונה, בטיול מקסים לבלגיה.

התכנון השנה היה לטוס לממינגן (מינכן) עם ריינאייר, אבל שינוי בלוח הטיסות שבועות ספורים לפני הטיול, הביא לשנוי בתוכניות, ובמקום תכננתי במהירות טיול (טיסות עם אל על) של שבוע (ראשון-ראשון), שיתחיל בוינה, יעבור באיזור אגמי אוסטריה, זלצבורג, אינסברוק ומשם למינכן. בוינה הייתי פעמים רבות ואני מכיר אותה (כולל אזור עמק הוכאוו) מצוין. באיזור האגמים לא הייתי מזמן, וזו היתה הזדמנות מצוינת לחזור לגמונדן, זלצבורג ושאר היעדים המקסימים באזור.

אנחנו תמיד שוכרים רכב מהנחיתה בנמל היעד ועד החזרה לארץ, ובסקר שערכתי בין החלופות השונות ההצעה של יורופקאר היתה האטרקטיבית ביותר. הזמנתי סיאט ליאון אסטייט ידנית. בפועל החברה שדרגה את ההזמנה וקבלתי אודי 4A אסטייט אוטומטית, כמו שהיתה לנו באיטליה בטיול לדולומיטים ואגם גארדה. רכב גדול ונוח והגיר האוטומטי משדרג את חווית הנהיגה.

לאחר סקר מלונות לאורך המסלול (תנאי של ציון 4 לפחות בטריפאדווייזר, ו- 8 לפחות באתר בוקינג.קום, ארוחת בוקר מלאה וחניה במלון ומיטות לילדים – לא ספה) הזמנתי את המלונות הבאים, כולם מאתר בוקינג.קום:

לילות 1-2 – מלון Aktivhotel Wildschütz בעיירה אלמונסטר בצמוד לגמונדן הזכורה לי לטוב מהטיול לפני 37 שנים. 2 חדרים זוגיים ללא דלת מקשרת ביניהם. התכנון היה להגיע למלון זה בסיום היום הראשון לטיול, וממנו לסוע לבאד אישל ולהלשטאט.

לילות 3-4 – מלון Altstadthotel Wolf-Dietrich בזלצבורג. חדר משפחה, בו יש לילדים חדר קטן עם 2 מיטות נפרדות, וחדר מקלחת ושירותים אחד. ממוקם בקרבת ארמון מיראבל, וממנו ניתן לטייל ברגל בכל איזור מרכז העיר.

לילה 5 – מלון Leipziger Hof Innsbruck באינסברוק. סוויטת משפחה בה יש 2 חדרים, לכל אחד מהם חדר מקלחת ושירותים משלו, ובחדר ההורים המרווח מאוד והנוח השירותים בחדרון נפרד מהמקלחת. בחדר הילדים היו מיטות (הפרדנו אותן למיטות יחיד) לכל אחד מהילדים. ארוחת הבוקר במלון זה היתה הטובה ביותר, ובכלל מכל המלונות בטיול, זה המלון שהכי נהננו בו.

לילות 6-7 – מלון VI VADI HOTEL BAYER 89 במינכן. גם במלון זה היתה לנו יחידת משפחה נוחה אם כי פחות מרווחת מזו שהיתה לנו באינסברוק, עם חדר ילדים נפרד וחדר הורים נפרד, לכל אחד מהם חדר מקלחת ואמבטיה משל עצמו. היתרון הגדול במלון שהוא ממוקם במרחק הליכה של דקות בודדות ממרכז מינכן, ארוחת הבוקר בו היתה מצוינת והיתה בו מסעדה איטלקית מעולה בה אכלנו ארוחת ערב אחת. אבל מעל הכל השירות במלון זה היה מצויין (במיוחד של פקידת הקבלה הספרדיה), ובזכות כך פתחו במיוחד עבורנו את חדר האוכל חצי שעה לפני הזמן, על מנת שנוכל לאכול ארוחת בוקר, לפני הטיסה חזרה לארץ.

בסך הכל היינו מרוצים מכל המלונות בהם התארחנו.

מזג האוויר בעונה זו יכול היות מאוד הפכפך, אבל ימים בודדים לפני הטיול התבהרה התמונה שהטיול יהיה מעונן... ברובו וקריר עם סיכוי לגשם כמעט בכל אחד מימי הטיול. בפועל קבלנו באינסברוק הפתעה של הרבה יותר מגשם. וכך ארזנו בגדי חורף והגענו לשדה התעופה בבוקר הטיסה לוינה.

יום ראשון 9/4 – הטיסה אמורה להמריא בשעה 06:40 (ולנחות בוינה בשעה 09:10), לכן הגענו לשדה התעופה לקראת שעה 03:30. ביקורת הדרכונים והבידוק הבטחוני עברו ללא הרבה עיכוב ולאחר המתנה ואוכל בדיוטיפרי עלינו למטוס. הטיסה המריאה כמעט במועד המתוכנן ונחתה במועד גם כן. התכנון המקורי שלי היה בכלל לא להיכנס לוינה אותה אני כבר מכיר מצויין והייתי בה פעמים רבות, אלא לסוע ישירות ללינץ, בדרך לאזור האגמים. בגלל שהבנתי שהילדים בעצם לא היו עדיין בוינה החלטתי שכן נעשה בה את החלק הראשון של היום ואם ישאר זמן (מה שלא קרה בפועל), לסוע ללינץ. לאחר איסוף הרכב מיורופקאר בשדה התעופה, יצאנו לכיוון מתחם הונדרטוואסר בוינה. היה חג פסחא ויום ראשון, ולכן יכולנו להחנות את הרכב ברחוב בקרבת מקום מבלי להיכנס למגרש חניה. מתחם הונדטוואסר מקסים ומיוחד והביקור בו למשך כחצי שעה ובמתחם המסחרי שלו הצמוד, היה מהנה ביותר.

משם המשכנו בטיול ברכב לאזור פראטר, עברנו ליד בית יוהאן שטראוס, ונסענו את החלק מהרינג שעד לאופרה כשבדרך אנחנו חולפים ליד השטאדטפארק והמוני המבנים היפים והמיוחדים שלאורך השדרה. החניתי את הרכב בחניון ליד האופרה, והתחלנו מסלול הליכה היקפי שתחילתו היתה איך לא... בחנות השוקולדים של LINDT בצמוד לאופרה, בה קנינו את ארנבוני השוקולד הכל כך אהובים עלינו, ומשם המשכנו במסלול דרך קפה ומלון זאכר, קפה מוצארט, האנדרטה נגד מלחמה ופאשיזם והפסלים שבה, עברנו ליד מוזיאון אלברטינה, נכנסנו לבורגארטן בו נמצאים פסלי פרנץ יוזף ומוצארט, והמשכנו בהליכה על הרינג ליד כיכר מריה תרזה והתאומים (המוזיאון להיסטוריה של הטבע והמוזיאון לתולדות האומנות), דרך שער הניצחון (על נפוליאון), ככר הגיבורים עם פסלי הנסיך יוג'ין מסבוי והארכידוכס קארל שבו, ותצפית על המרפסת ממנה נאם היטלר את נאום האנשלוס במרץ 1938, עברנו ליד אולם הנשפים של הארמון (עם הדגלים), מוזיאון סיסי, מתחם בית הספר הספרדי לרכיבה, מיכאלפלאץ, קפה דמל, אנדרטת הגו, קפה סנטרל, פסאג' פרסטל, הקונסטפורום, מלון פארק  האייט האהוב על הידוענים, תחנת ומוזיאון מכבי האש, האנדרטה ברובע היהודי ההיסטורי של העיר לזכר 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה, שעון אנקר, והגענו לקרבת מסעדת LUGECK, שכבר הפכה למסעדת הבית שלי בוינה, לקראת שעה 13:40. הזמנתי מראש שולחן למסעדה לשעה 14:00, אבל לשמחתנוי כבר היה להם שולחן פנוי, והתיישבנו לארוחה ראשונה בטיול של שניצל וינאי. המנה הקבועה והממולצת שלי במסעדה היא שניצל עוף עם תוספת תפוחי אדמה וסלט ולצד האוכל בירת הבית שלהם (רצוי 1/2 ליטר, אלא אם זה עלול להשפיע על הנהיגה).

לאחר הארוחה בה גם הילדים נהנו מאוד מהשניצל הוינאי, חזרנו לאוטו ליד האופרה, ויצאנו לנסיעה קצרה לכיוון אנדרטת השמות שנחנכה לפני כשנה וחצי, ברובע 9 למרגלות בניין בנק לאומי האוסטרי. באנדרטה המרגשת והעוצמתית הבנויה בצורה של אליפסה בשטח של 2,500 מ"ר שכאילו סוגרת על הנמצאים בה, חרוטים על לוחות אבן, שמות כל אחד מ- 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה.

יצאנו מהאנדרטה המרגשת לקראת שעה 16:00 והבנתי שכבר יהיה מאוחר לסוע ללינץ, ולכן כיוונתי את הווייז (חשוב מאוד להגדיר באוסטריה הרשאה לכבישי אגרה, או לחלופין לבדוק חלופות כבישים ולהשתמש בגוגל מפס), לכיוון המלון באלמונסטר-גמנודן. במהלך הדרך עשינו הפסקת התרעננות קלה וארוחת ערב, לקראת ההגעה למלון כבר רואים את פסגות ההרים המושלגות והיפות באזור. הגענו למלון לקראת שעה 18:30, עלינו חיש מהר לחדרים ופרקנו מזוודות. אני עוד יצאתי להליכה באיזור המלון, כדי לראות טוב יותר את הנוף, פסגות ההרים המושלגות והאגם – נוף מהמם ביופיו.

יום שני 10/4 – קמתי מוקדם כרגיל, ויצאתי להליכת הבוקר שלי. נסעתי בתחילה עם האוטו דקות בודדות לכיוון פארק טוסקנה, בו החניתי את האוטו, ויצאתי להליכה לאורך קו האגם של גמונדן, לכיוון מרכז העיר. השעה היתה 05:30 בבוקר, עדיין חושך מוחלט והטמפרטורה על פי מד הטמפרטורה שהיה בדרכי היתה 2 מעלות.

אוויר הבוקר היה טרי ורענן, וההליכה לאורך קו החוף היתה מהנה ביותר כאשר בדרך חולפים מולי המקומיים בחלקם עם כלביהם. פשוט נפלא. עברתי את בית העיריה הברוקי והמקסים של גמונדן, חציתי את גשר טראון וצעדתי מעט בצד השני של מרכז העיר עד לפיצריה בלה איטליה בה תכננתי מראש לאכול את ארוחת הערב היום ורציתי לראות את מיקומה המדויק.

התחלתי לחזור בהליכה לכיוון האוטו ופארק טוסקנה, והשמש החלה לתת ניצנים ראשונים של אור. הנוף הפך מנוף לילה לנוף של זריחה, עם כל האגם פרוס לפני וברקע ההרים המושלגים והטירה של העיר, נוף מהמם ביופיו, ושוב כל זה באוויר הבוקר הקריר והרענן. פשוט מושלם! הגעתי לאוטו ונסעתי דקות בודדות חזרה למלון. הערתי את האישה והילדים וירדנו לאכול ארוחת בוקר בחדר האוכל של המלון. ארוחת הבוקר היתה סטנדרטית עם דגנים, מיצים, חביתה מקושקשת (מיימית), נקניקים, גבינות ירקות חתוכים, ממרחים ולקינוח יוגורט ופירות חתוכים מהם עשיתי לי מוזלי טעים. לאחר התארגנות בחדר יצאנו לדרך לקראת שעה 09:30 לכיוון הלשטאט. בהלשטאט היו לי 2 חניונים שתכננתי לחנות באחד מהם (חניון הלשטאט או חניון P1), אבל כאשר הגעתי לעיריה גיליתי שבגלל החג (פסחא) היא מלאה במבקרים וחניונים אלה כבר מלאים. המקומיים כיוונו את התנועה להמשך העיירה, וגם החניונים האחרים שבתחומי העיירה היו מלאים לגמרי, וכך מצאתי את עצמי חונה ב- 4P, מרחק של 1.5 ק"מ אחרי העיירה. הלכנו בחזרה את כל הדרך מהחניון לעיירה והחלטנו קודם כל לעלות עם הפוניקולור למרפסת התצפית על האזור. הנוף מהמרפסת ומכל האזור שסביבה מהמם ומשקף נוף אוסטרי ושוויצרי טיפוסי, עם פסגות הרים מושלגות ולמרגלותינן האגם והעיירות שסביבו.

ירדנו וטיילנו ברוחב הראשי של העיר עד הכנסיה הראשית וחזרה. עוד עצרנו בקונדיטוריה מקומית להנות משטרודל תפוחים וקרמשניט מקומיים טובים.

לאחר מכן אני חזרתי עם הבן הקטן את כל הדרך לאוטו, ולאחר שאספנו את אישתי והבן השני, יצאנו לנסיעה של כ- 30 דקות לבאד אישל. באד אישל ידועה כל כך בגלל שהיתה עיירת הנופש של משפחת הבסבורג ובה הציע פרנץ יוזף נישואין לאליזבת נסיכת בוואריה, הלא היא סיסי (הידועה גם כנסיכה דיאנה של המאה ה- 19), ובה גם הכריז פרנץ יוזף על פתיחת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. העיירה מצדיקה את השם המלכותי והאלגנטי שלה, ולאחר שחנינו בחניה בקרבת הוילה הקיסרית, טיילנו בהמון הנאה בין המבנים המיוחדים של העיירה ובהם בניין הפרלמנט והגנים היפים שבקדמתו, בניין העיריה, בית הדואר המפואר והכנסייה המקומית ועברנו גם ליד קפה זאונר בו אהבה סיסי לאכול את סורבה הויולט (סיגליות).

מבאד אישל המקסימה חזרנו למנוחה במלון, ויצאנו לארוחת הערב כאמור בפיצריה בלה איטליה בגמונדן. ארוחת הערב במסעדה לא איכזבה והיתה מעולה עם פיצות, פסטות, סלטים, בירת הבית וכמובן קינוח הפנקייקים המצוין שלהם. לאחר הארוחה המעולה במסעדה טיילנו במרכז העיר שקרוב למסעדה עד בניין העירייה המקסים והמיוחד, שוב עם נוף האגם וההרים המושלגים ברקע הפעם לקראת שקיעה, חזרנו לאוטו ומשם למלון, מרוצים מאוד מיום מקסים שעבר עלינו.

יום שלישי 11/4 – לאחר ארוחת הבוקר עזבנו את המלון ונסענו ליעד הבא שלנו, זלצבורג. הנסיעה ארכה כשעה, בסיומה הגענו למלון בעיר. קבלנו את יחידת המשפחה שלנו בשעה מוקדמת יחסית ויצאנו לכיוון ארמון הלברון. מזג האוויר היה מעט סגרירי וקר, ומידי פעם טפטף. למרות זאת לא ויתרתי על הסיור בגני הארמון שידועים במזרקות שלהם. מספר דקות אחרי שהגענו לארמון התחיל סיור בגנים, לכבודו הפעילו במיוחד את המזרקות. המדריכה הבטיחה עם תחילת הסיור שבין אם ירד גשם ובין אם לא, כולנו נסיים את הסיור כשאנחנו רטובים ופשוט לא כדאי לנסות לברוח מזרמי המים המפתיעים שיוצאים מהמזרקות, כי זה לא ילך לנו. התברר שהיא צדקה... הסיור בגנים עם ערכת אודיו (בעברית) היה מהנה ביותר עם הסברים על הארמון עצמו, ההיסטוריה שלו, על מרכוס סיטיקוס שהגה ובנה את הארמון בצורתו זו, ועל כל אחת ואחת מהמזרקות, ותוך כדי הפעלה של המזרקות. בהתחלה עוד מנסים לברוח מסילוני המים המפתיעים שללא כל אזהרה פתאום פורצים מכיוונים שונים. אחרי שנרטבנו ממספר מזרקות, פשוט החלטנו לשתף פעולה עם המזרקות ואפילו בחלקן נרטבנו בכוונה, כי מה זה כבר משנה אם רטובים מעט או הרבה (מומלץ לשקול להביא בגדים להחלפה). סיור בגנים והמזרקות אורך כשעה, ואחריו נכנסנו גם לטיול בארמון עצמו, גם עם מדריך אודיו בעברית. מדובר בארמון עם יצירות מיוחדות וכמו הגנים, הוא שונה מארמונות אחרים, עם יצירות מיוחדות. אורך הביקור בארמון תלוי במבקרים וניתן לבלות בו להערכתי שעה ויותר. לנו (לילדים...) היתה קצת פחות סבלנות אז טיילנו בו כחצי שעה. לאחר שיצאנו מהארמון עצרנו בקניון ארנה הסמוך לארוחת צהריים במסעדה אסאייתית ומעט קניות.

משם המשכנו לסנט גילגן, מרחק כשעה נסיעה מזלצבורג. שוב מזג האוויר היה סגרירי וקר, מידי פעם גשום, וכבר היה אחרי ימי החג, מה שגרם לעיירה להיות כמעט ריקה. עשינו טיול רגלי לפי מסלול שהכנתי מראש, בתחילה על קו האגם ולאחר מכן במרכז, אבל הרגשנו די מהר שמיצינו את העיירה האומנם יפה אבל מנומנמת וסגורה, ולאחר מכן חזרנו כשעה נסיעה למלון.

האישה והילדים בחרו לנוח ואני יצאתי לטיול במדרחוב לינזר גאסה היפה הסמוך למלון ובגני ארמון מירבאל בו צולם הסרט צלילי המוסיקה עם ג'ולי אנדרוס.

יום רביעי 12/4 – יום זה הוקדש כולו למרכז זלצבורג. אחרי ארוחת הבוקר (סטנדרטית) במלון, יצאנו כולנו לגני ארמון מירבאל וניסינו יחד לשחזר סצנות שונות מהסרט והיכן בדיוק צולמו. היה נחמד ומיוחד.

משם המשכנו במסלול דרך בית מוצארט (לאחר שחזר מלימודיו באיטליה) והבית של דופלר (אפקט דופלר) לכיוון המרכז ההיסטורי של העיר. עברנו מעל גשר המנעולים שעל נהר הזלצאך, כאשר מולנו המרכז ההיסטורי של העיר, טירת הוהנזלצבורג, מהצד השני של גבעת קפוזינרבג, וברקע הרי האלפים המושלגים, מראה מקסים.

הלכנו מסלול במרכז העיר שהתחיל ברחוב החנויות ובית הולדתו של מוצארט ועבר בהרבה מאוד כיכרות כולל הפסל של מוצארט, פסאג'ים יפים, הקתדרלה וכנסיות מרשימות בסגנונות השונים של העיר, וגם ראינו את הבית הקטן והצר בעיר (בצמוד לקפה טומאסלי), שבנה צעיר מקומי על מנת לפתוח בו חנות, כדי שאביה של אהובתו ירשה לו להתחתן איתה.

חזרנו לקראת שעות אחה"צ למלון, ובדרך אכלנו צהריים במסעדת פסטות ושניצלים בלינזר גאסה, ומשם למנוחה במלון. לקראת ערב יצאנו לתצפית על העיר והאזור מהגבעה עליה נמצא המוזיאון לאומנות מודרנית של העיר.

יום חמישי 13/4 – היום נוסעים לאינסברוק שהיא הנקודה המערבית ביותר באוסטריה, אליה נגיע בטיול. הדרך מזלצבורג לאינסברוק אורכת כשעתיים, חלק גדול ממנה עובר בתחומי גרמניה. מזג האוויר בכניסה לאלפים היה כבר גשום מאוד ובמהלך כל הדרך ירד עלינו גשם. הגענו לזלצבורג ולאחר צ'ק אין במלון המקסים (והטוב בטיול – ראו תיאור בתחילת הפוסט) רצינו לצאת לטייל במרכז העיר, אלא שהגשם החזק לא פסק לשניה ולא איפשר חווית טיול מהנה. במצב זה בחרנו להתחיל את הטיול דווקא מקניון SILLPARK (וסניף הפריימארק המקומי המצוי בו), הסמוך למלון בתקווה שמזג האוויר ישתפר בהמשך. לאחר כשעה וחצי בקניון, חזרנו דקות הליכה בודדות למלון. הגשם נחלש מעט, והתחזית להמשך היום היתה לגשם רצוף. החלטנו לנסות את מזלנו, ונסענו לטריומפורטה ממנו תכננתי מסלול הליכה.

כבר היתה שעת אחה"צ, אז קודם כל נכנסנו למסעדת "VAPIANO" בצמוד לשער, לארוחה טובה. למזלנו הגשם נחלש ואפילו הפסיק לעיתים, מה שאפשר לנו לאחר מכן טיול מהנה מהשער לאורך שדרת מריה תרזה עד לגג הזהב, כאשר בדרך עוד עצרנו לקפה טוב ודונטס. המשכנו מגג הזהב לתצפית יפה על הגשר שעובר מעל נהר האין, ומשם חזרה דרך העיר העתיקה וכנסיית החצר חזרה לכיוון המלון. אומנם היה סיור מזורז בגלל מזג האוויר, אבל עדיין ניצלנו את הסיטואציה עד תומה בהתחשב בנסיבות, ונהננו מטיול מקסים בעיר.

יום שישי 14/4 – קמתי מוקדם (כרגיל) ובהצצה ראשונה מהחלון הופתעתי לראות... שלג! העיר עדיין לא נצבעה לבן אבל ירד שלג, לעיתים כבד שממש היה הפתעה מקסימה. עשיתי לי הליכת בוקר של 4 ק"מ בשלג, ולאחר מכן הערתי את האישה והילדים. במהלך כל ארוחת הבוקר השלג לא פסק לשניה, והעיר נצבעה לבן. ממש מקסים! כמובן שבאוסטריה לא מתרגשים יותר מידי משלג, והכבישים  נשארו פתוחים.

יצאנו בשלג בנסיעה לכיוון מינכן, כאשר כמעט לכל אורך הדרך, כשעתיים נסיעה, יורד עלינו לסירוגין שלג (לעיתים כבד), ולקראת ההגעה למינכן, גשם. הגענו למלון במינכן, ולאחר צ'ק אין וקבלת החדרים יצאנו לכיוון עולם BMW בו העברנו כחצי שעה בין דגמי המכוניות והאופנועים השונים.

לאחר מכן יצאנו לסיור בכפר האולימפי הצמוד. הפארק גדול ומרשים וטיילנו במשך למעלה משעה וחצי בין מתקניו השונים, האגם, שדרת הכוכבים ובסיום האנדרטה לזכר י"א חללי מינכן.

למזלנו במהלך כל הטיול לא ירדה טיפת גשם. משם נסענו לקניון אולימפיה הסמוך והמאכזב בו לא קנינו כלום, ורק אכלנו בו ארוחת ערב.

יום שבת – 15/4 – יום זה מוקדש למרכז מינכן. קמתי להליכת בוקר מוקדמת ועברתי את כל אזור מרכז העיר עד המריאנפלאץ, משם לשער סלינגר וחזרה למלון. לאחר ארוחת הבוקר הטובה מאוד במלון, יצאנו כל המשפחה לכיוון מרכז העיר. עברנו דרך השער הגדול בקארלספלאץ לכיוון המריאנפלאץ, כנסיית מיכאל הקדוש המרשימה שבחזיתה (כמו בכל כנסייה של מיכאל הקדוש) פסלו מכניע את לוציפר, ובדרך כמובן שגם עצרנו בחנויות השונות (מצאנו ב- A&C מגוון גדול וטוב של ביגוד במחירים זולים יחסית לארץ).

תיזמנו את עצמנו להגיע למריאנפלאץ לקראת שעה 12:00 כך שנראה את מופע הגלוקנשפיל בשעה 12:00 (אמור להיות גם בשעה 11:00).

לאחר המופע הנחמד (לא מדהים) בו צפינו עם עוד כמה מאות / אלפי אנשים, טיילנו באזור הכיכר והמבנים היפים שבו, והמשכנו לכיוון הופבראוהאוס, הפאב המפורסם כל כך של העיר. עברנו בו והוא היה עמוס עד אפס מקום במקומיים ותיירים עם כוסות בירה עצומות (בדיוק היה לפני משחק של באיירן באליאנס ארנה, והמון אוהדים גדשו את המקום), כשברקע התזמורת של המקום מנגנת מוסיקה בקולי קולות. משם המשכנו למסעדת VAPAINO לארוחת פסטות ופיצות, ומש.ם לארמון המלוכה המרשים והגן האנגלי המקסים למרגלותיו.

סה"כ ארך הטיול עד כאן כ- 6 שעות, והרגשנו שהרגליים כבר מתפרקות... לקחנו מונית למלון למנוחה קלה, בסיומה יצאנו לפריימארק של מינכן לקניות נוספות. חזרנו למלון ולארגון המזוודות לטיסה מחר. אנחנו תמיד אוהבים לאכול ארוחת ערב אחרונה בטיול במסעדות המלונות בהם אנחנו מתארחים,  וירדנו לארוחת ערב מצוינת במסעדה האיטלקית שבמלון עם פסטות, פיצות, סלטים וכמובן בירה טובה, בסיומה נשפכנו אל המיטות.

יום ראשון 16/4 – קמנו בשעה 06:00 לקראת הטיסה. כפי שתיארתי בתחילת הפוסט, תיאמנו מראש עם דלפק הקבלה וחדר האוכל שיפתחו לנו את חדר האוכל כבר בשעה 06:30, וכך אכן היה כאשר לא היה חסר דבר במזנונים, והכל היה כבר מאורגן עבורנו. שוב מציין לטובה את צוות המלון עם הנכונות והארגון בעניין. לאחר ארוחת הבוקר המצוינת במלון, יצאנו לשדה התעופה, כחצי שעה נסיעה מהמלון. החזרנו את הרכב, וצעדנו לכיוון טרמינל F1 המבודד של אל על. הטיסה לארץ המריאה בזמן (10:40) ונחתה בארץ בזמן (15:15), וכך הגיע לסיומו עוד טיול מוצלח שלנו.