אחרי שבפסח שעבר, היינו 5 ימים ברומא המקסימה, החלטנו להמשיך את היעדים לפי השיר של יורם גאון (הייתי בפריז וגם ברומא...), והחלטנו על נסיעה לעיר האורות. אנחנו זוג הורים, ושני מתבגרים: אחד בוגר בן 16 ואחד צעיר בן 11. אני כבר הייתי בעבר ארבע פעמים בפריז, שהיא ללא ספק מהמקומות האהובים עלי, אבל מצד שני ב- 25 השנים האחרונות לא יצא לי לבקר בה. ארבעה ימים לפני שהגענו לפריז, קתדרלת נוטרדאם עלתה בלהבות, אחרי למעלה מ- 750 שנים מאז הסתיימה בנייתה.
אני מתחיל לרשום את הדברים אחרי היום השני לטיול (יום ראשון בבוקר), כדי שהדברים יהיו טריים בראש.
מלון– בחרתי במלון HOTEL DU MIDI, מלון 3 כוכבים ברובע מונפרנאס, בצמוד לקטקומבות. הזמנתי את המלון חמישה חודשים לפני הטיול, מאתר הוטלס.קום. השיקול העיקרי היה מחיר אטרקטיבי מאוד, זול בכ- 40% לעומת חלופות אחרות שהיו באיזורים המרכזיים יותר של העיר. בכל אתרי האינטרנט שבדקתי (הוטלס, בוקינג וטריפאדוויזר), ווידאתי שיש המלצות טובות מאוד על המלון, הוא דורג בציון גבוה בכל האתרים, וידעתי מראש שגם אם לוקחים מלון באיזור מרכז פריז, בסופו של דבר מטיילים במשך יום אחד באזור המלון (כפי שעשינו אנו במונפרנאס), ובשאר הימים, נעזרים בכל מקרה בתחבורה ציבורית. המלון התברר כבחירה מעולה. החדר היה מרווח, נקי מאוד ונוח, שתי מיטות קווין נוחות מאוד, המצעים מלטפים ונעימים, מיזוג האוויר עבד מעולה, בחדר היו כספת, ערכת קפה ומקרר קטן, וגם ה-WIFI עבד בצורה טובה. פקידי הקבלה היו אדיבים מאוד, וכולם דוברי אנגלית. החיסרון במלון הוא ארוחת בוקר קונטיננטלית סטנדרטית לחלוטין. ממש מתחת למלון היו המון בתי קפה, מסעדות ופטיסיירים שנתנו אווירה פריזאית נעימה ומקסימה, ובהם גם אכלנו את כל ארוחות הבוקר, פרט לבוקר הראשון, בו ניסינו את ארוחת הבוקר של המלון (נהנינו מאוד מארוחת הבוקר במסעדת אינדיאנה הצמודה למלון).
טיסות – בשנים האחרונות טסנו רק עם אל על. אנחנו לא טסים בחברות ה"לואו קוסט", אבל לצערי, המציאות והמחירים היקרים משמעותית של אל על ביחס לחברות אחרות, הביאו אותי לבחון חלופות. מבדיקותי עלה שטיסה באייר פראנס, זולה משמעותית מאשר באל על ושעות הטיסות נוחות, ולכן הזמנתי את הטיסות באייר פראנס. טיסה לפריז ביום שישי בשעה 8:00 בבוקר, נחיתה בשארל דה גול בשעה 12:10 בצהריים, כך שאנחנו גם יכולים לישון בלילה שלפני הטיסה וגם יכולים לטייל בעיר ביום ההגעה. חזרה מפריז לישראל בשעה 23:15, כך שלפני הטיסה חזרה לארץ, יש לנו יום שלם נוסף לטייל בעיר.
תחבורה והתנייידות בפריז – אחלק לשני סוגים:
הסעות פרטיות - הזמנתי מעובדיה מראש הסעה פרטית בהגעה לפריז, ובחזרה לשדה התעופה בסיום הטיול. כמו כן, הזמנתי הסעה פרטית עם עובדיה מהמלון שלנו לארמון ורסאי על מנת שנוכל לקום בנחת באותו בוקר. הדבר חסך לנו כשעה בבוקר זה, ואת ההליכה הלא קצרה מתחנת הרכבת שבורסאי לארמון, וביחס למחיר היה משתלם מאוד מבחינתנו. בסיום משחק האליפות של פ.ס.ז' בו היינו בפארק דה פרינס, הזמנו את משה רוט אללוף, לאסוף אותנו מהפארק דה פרינס למלון, כי העדפנו לא להיגרר במטרו עם אלפים רבים של צופים אחרים בשעת חצות. משה היה מקסים, אדיב, מקצועי וחברותי מאוד, ובדיעבד הצטערתי שלא הכרתי אותו מראש, ושלא הזמנתי דרכו את כל הנסיעות שלנו בפריז. מספר הטלפון שלו 33629242368.
תחבורה ציבורית ומוניות בעיר - תחנת המטרו של המלון (דנפרט-רושראו), מרכזית מאוד עם קווי מטרו 4 ו- 6 ו- RER B, ובכל שתיים-שלוש דקות מגיעה רכבת. בזכות תכנון והכנה מראש, השתמשנו גם בקווי האוטובוס (38 ו- 68), וכך יכולנו לראות את פריז וליהנות ממנה תוך כדי הנסיעה. לפני הנסיעה הראשונה שלנו במטרו, קניתי חמישה קארנה, בקופת הכרטיסים שבתחנה שלנו. קארנה זו חבילה של 10 כרטיסי מטרו בעלות של 14.90 יורו, לעומת עלות של 19 יורו אם קונים את הכרטיסים כבודדים. כרטיסים אלה טובים לשימוש במטרו, באוטובוסים וב-RER באיזורים של מרכז פריז (ולא בפרברים כדוגמת שדות התעופה, יורודיסני וורסאי, אליהם יש צורך לקנות כרטיסים יקרים יותר). במהלך שהותנו בעיר השתמשנו גם במספר מיקרים בשירותי המוניות. המחירים היו סבירים מאוד (כ- 10-15 יורו לנסיעה כולל טיפ לנהג), בטח כאשר מטיילים משפחה של 4 נפשות, כך שבכל מקרה כל נסיעה במטרו עולה כמעט 6 יורו. בזכות הנסיעה במוניות חסכנו זמן יקר ונהננו מנוחות ומיעילות. חשוב לשים לב למסלול הנסיעה של נהגי המוניות, ולהראות התמצאות במסלול הנסיעה המיועד. היו תיירים אחרים שדברנו והתכתבנו איתם, התלוננו שנהגי מוניות נסעו במסלולים ארוכים ו/או גבו מהם תשלום יתר.
הפריזאים - מביקורי הקודמים בעיר לפני שנים רבות, זכור לי שהפריזאים היו מנוכרים, לא שיתפו בהסברים ובעיקר לא ידעו אנגלית. מהר מאוד גילינו שהפריזאי הממוצע (נרשם בלשון זכר אבל בהחלט תופס גם לנשים) היום, הוא אדם נחמד מאוד, מסביר פנים ויודע אנגלית. במהלך כל הטיול לא נתקלנו בכלל בבעיית אנטישמיות, ואפילו להפך. לא היססנו להגיד שאנחנו מישראל, ובד"כ התגובות היו חיוביות מאוד ואוהדות (כולל מסעדה בה קיבלנו יחס מיוחד, ודברנו על ישראל ארוכות עם הבעלים). למרבה מזלנו, גם לא נתקלנו בגנבים שכל כך הזהירו אותנו מהם, לא במטרו ולא בכל המקומות בהם ביקרנו.
מזג האוויר - מזג האוויר הוא דבר דומיננטי מאוד אצלי, וממש יכול להשפיע על ההנאה מהטיול והצלחתו. הטמפרטורה הממוצעת בעונה זו בפריז היא כ- 14-16 מעלות ביום ו- 7-8 מעלות בלילה. הסיכוי לגשם, קיים כמעט בכל יום, והתחזית הצפויה לימי הטיול שלנו, השתנתה עד ימים ספורים לפני הטיול. כשבוע לפני הטיול הטמפרטורות היו כ- 10 מעלות ביום וכ- 0 מעלות בלילה למשך מספר ימים. שלושה ימים לפני תחילת הטיול שלנו, התחיל להסתמן שיהיה מזג אוויר נחמד וטוב במהלך שהותנו בפריז. בסופו של דבר קבלנו מזג אוויר מושלם של כ- 25 ובהיר עד מעונן חלקית מידי יום, וכ- 12 מעלות בלילה, כך שביום טיילנו תמיד עם חולצות קצרות, ובלילה הספיקו (לכל היותר) חולצה ארוכה דקה, או סווטשירט. בלי סוודרים או מעילים ובלי מיטריות. איזה כיף!
שימוש בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק – לפני הטיול ובמהלכו נהננו משימוש בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של ישראלים המטיילים בפריז, לקבלת ומתן המלצות, הערות והארות, ולא פחות חשוב להתעדכן בזמן אמת היכן יש הפגנות (כשאנחנו היינו בעיר היו ביום שבת), ולהיכן לא כדאי להתקרב במהלכן.
מהלך הטיול:
יום שישי 19/4 – הגעה לפריז, טיול בשאנז אליזה ותצפית על מגדל אייפל מרחבת הטרוקאדרו.
הגענו לבן גוריון בשעה 05:00. הבידוק הביטחוני ומסירת המזוודות עברו ללא בעיה, והטיסה המריאה באיחור קל בלבד, בשעה 08:15. נחתנו כמעט כמתוכנן בפריז מעט אחרי שעה 12:10, וגם כאן החתמת הדרכונים ואיסוף המזוודות, עברו במהירות וללא בעיה. מיד ביציאה מהטרמינל המתין לנו הנהג מטעם עובדיה הסעות, שלקח אותנו בוואן שהזמנו מראש לעיר. הדרך למלון שאמורה לארוך כ- 45 דקות לפי בדיקתי מראש, לקחה בפועל כמעט שעתיים, בגלל שהיה ערב חג הפסחא, והתנועה על הכביש היתה כבדה מאוד (וגם קצת בגלל נהג איטי וחסר התמצאות). סופסוף הגענו למלון, וקבלנו את החדר לאחר צ'ק אין קצר ויעיל. לאחר התאקלמות קצרה בחדר, ירדנו להכיר את אזור המלון. כפי שכבר רשמתי בהקדמה, היינו מרוצים גם מהחדר ומהמלון וגם מהאזור כולו. אכלנו ארוחת צהריים במסעדת אינדיאנה שליד המלון, ומשם יצאנו לשער הניצחון ולשאנז אליזה. נכנסנו לנסיעה ראשונה במטרו. קו 6 מוביל מהתחנה שלנו (דנפרט רושראו) לשער הניצחון, ובחלק מהדרך עובר מעל פני האדמה בין תחנות ביר חקים לטרוקאדרו, ואפשר לראות את מגדל אייפל מקרוב. ממש נחמד. הגענו לתחנת שער הניצחון, ויצאנו להתרשם לראשונה מהשער ומהשאנז אליזה. מזג האוויר כאמור, היה חם ומקסים וטיילנו לנו בכיף בחולצות קצרות. הכנתי מראש מסלול משער הניצחון, בתחילה בצד השמאלי של הרחוב ולאחר מכן בצידו הימני בין החנויות היפות, סוכנויות המכוניות וקפה רנו, הלידו ולקינוח חנות דיסני (בצידו השמאלי של הרחוב) ומיד אחריה החנות של פ.ס.ז' (בצידו הימני). בין לבין תצפתנו כל הזמן על שער הניצחון מצד אחד, ועל ככר הקונקורד מצידו השני של הרחוב. אכלנו ארוחת לפנות ערב בפיצה פינו הסמוכה לחנות של פ.ס.ז'., ומשם לקחנו אוטובוס בקו 32 מתחנת La Boetie - Champs-Elysees לטרוקאדרו לתצפית מרהיבה מרחבת הטרוקאדרו על מגדל אייפל. הרחבה היתה הומה במאות אנשים וברוכלים מקומיים שהציעו את מרכולתם, והמקום היה ססגוני מאוד ושוקק חיים. ירדנו במדרגות לעבר גני הטרוקאדרו ותצפית קרובה יותר על מגדל אייפל, וכמובן לצילומים מכל פינה אפשרית על המגדל היפה והמרשים.
זו היתה התחנה האחרונה של מסלול היום הראשון לטיול, שהתחיל עם השקמה בשעה 04:00 לפנות בוקר. לקחנו שוב את קו מטרו 6 מהטרוקאדרו לכיוון המלון, והלכנו לישון מרוצים מההספק של היום הראשון לטיול, מהמלון וממזג האוויר המקסים שקידם את בואנו לפריז.
שער הניצחון – התחנה הראשונה בפריז
מגדל אייפל מרחבת הטרוקאדרו
יום שבת 20/4 – ורסאי ומונפרנאס
קמנו בשעה 08:00 (אנחנו לא ממשקימי הקום בטיולים, ומכירים בחשיבות השינה הטובה, על מנת שניתן יהיה להנות מהטיול). התארגנו וירדנו לארוחת בוקר בחדר האוכל של המלון. הארוחה כאמור היתה קונטיננטלית סטנדרטית, במהלכה הגיע הנהג של עובדיה, לאסוף אותנו לורסאי. ההחלטה לסוע לורסאי דווקא בשבת היתה משתי סיבות עיקריות: האחת היא שבשבת נערך מופע המזרקות המוזיקלי המקסים, והשניה היא שיום שבת הוא יום ההפגנות של אנשי האפודים הצהובים, כך שכדאי להתרחק ממוקדי ההפגנות ביום זה.
יצאנו לורסאי עם ההסעה של עובדיה בשעה 09:00, וכעבור חצי שעה בדיוק הגענו לארמון. שוב, מזג האוויר היה מקסים, חם ובהיר. בקרנו קודם בארמון כשעה, ובמרכז הביקור כמובן, חדר המראות הגדול והמרשים, ממנו משתקפים הגנים על גבי מראות הענק, ולאחר מכן יצאנו לגנים עצמם. שכרנו רכב חשמלי, והתחלנו לטייל בו בין הגנים, כאשר ברקע כבר התנגנה המוזיקה הנלווית למופע המזרקות. טיילנו עם הרכב בין הגנים והמזרקות הפועלות, והגענו גם לקצוות הרחוקים יותר של הטריאנונים הגדול והקטן שנפתחו בשעה 12:00 ביום הביקור שלנו במקום. ליד הטריאנון הגדול, יצאנו לטיול רגלי קצר ומהנה, וישבנו להפסקה רגועה ומהנה על אחת מגדות האגם המקסים. לאחר מכן המשכנו לטייל בין הגנים המקסימים ומופעי המזרקות, ולקראת שעה 13:30, החזרנו את הרכב החשמלי ויצאנו מהגנים ומהארמון כולו. הביקור בורסאי, ובמיוחד בגנים המקסימים כולל מופע המזרקות המוזיקלי, במזג האוויר הקייצי והכיפי, היה אחד הדברים המהנים שעשינו במהלך הטיול. מאחר והמלון שלנו במופרנאס, תכננתי את המשך היום לטיול בקרבת המלון. בשל כך (שלא כמו רוב המטיילים שלוקחים חזרה לפריז את RER C מתחנת Gare de Versailles Château Rive Gauche), לקחנו מונית לתחנת Gare de Versailles Chantiers, וממנה רכבת N, לתחנת מונפרנאס. בעזרתו האדיבה של אחד המקומיים שהנחה אותנו בתחנה, עלינו על רכבת מהירה שגמעה בתוך 7 דקות את המרחק בין ורסאי לתחנת מונפרנאס, אליה הגענו לקראת שעה 14:00. אכלנו ארוחת צהריים טעימה ומהנה במסעדת פינוקיו למרגלות מגדל מונפרנאס, וכאן כמו שאנו עושים בטיולים רבים, התפצלנו. אני והילדים לתצפית על פריז ממרומי המגדל, ואשתי לקניות בגאלרי לה פאייט וב- C&A, שלמרגלות המגדל. התור לתצפית היה קצר יחסית וארך כעשר דקות, בסיומן עלינו במעלית המהירה לקומה ה- 56 של המגדל. הנוף מהתצפית הסגורה שבקומה זו היה מרהיב, והשקפנו לכיוון האתרים המרכזיים של העיר: שער הנצחון, מגדל אייפל ומדשאותיו שנמצאים בדיוק בין שני המגדלים, האינוולידים, הלובר, בזיליקת הסקרה קר, הפארק דה פרינס (בו נבקר מחר) וכמובן קתדרלת נוטרדאם שנשרפה שבוע קודם. לארח מכן עלינו ברגל שלוש קומות לקומה ה- 59 של המגדל, לתצפית וכמובן תמונות מהמרפסת הפתוחה של המגדל. לאחר שסיימנו את התצפית ממרומי המגדל, חברנו לאשתי לקצת קניות לילדים בחנות הספורט שבתחתית הבניין. המשכנו לטייל באיזור שבקרבת המגדל ובשדרות מונפרנס הרחבות, וחזרנו למנוחה במלון. לקראת ערב יצאנו לסיור נחמד ברחוב Rue Daguerre הסמוך למלון, ואכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות שבו.
הכניסה לארמון ורסאי.
גני ורסאי – מופע המזרקות המוזיקלי.
מגדל אייפל ומאחוריו מגדלי לה דיפנאס ממרומי הקומה ה- 59 של מגדל מונפרנאס
קתדרלת נוטרדאם מראש מגדל מונפרנאס.
יום ראשון 21/4 – ביקור בבניין האופרה, גאלרי לה פאייט, מרכז פומפידו, קתדרלת נוטרדאם, הרובע הלטיני ומשחק האליפות של פ.ס.ז'. בפארק דה פרינס
התחלנו את הבוקר עם קרואסונים, קפה ושוקו באחד הפטיסיירים שליד המלון, ומשם נסענו בקו 38 לכיוון בניין האופרה. בדרך עברנו ברובע הלטיני, על גשר רויאל, ליד גני טיולרי ומשם לאופרה. תיכננתי להתחיל את היום בסרט Paris Story, אבל בגלל חג הפסחא הסתבר לי שאין הקרנות עד יום שלישי. המשכנו מאוכזבים מכך שאין הקרנה של הסרט, ישירות לחנות השוקולדים הצמודה והמקסימה של Lindt. אומנם כבר אכלנו ארוחת בוקר, אבל אנחנו חובבים גדולים של הארנבונים של Lindt, ועוד גילינו שיש שם ארוחת בוקר שלהם עם קרואסונים חמים וטריים מצופים בשוקולד (חלב, מריר או לבן...), עם שוקו/קפה ומיץ תפוזים. עצרנו למיני ארוחת בוקר שניה...
משם חיש מהר עברנו את הכביש לביקור בבניין האופרה גרניה המהודר, ובסיפריה שלו. לפני שנה וחצי ביקרנו בבניין האופרה במילאנו, והיה נחמד לבקר גם כאן. מהאופרה עברנו את הכביש לביקור בחנות המהודרת של הגאלרי לה פאייט. התצפית מגג החנות היתה סגורה כשאנו ביקרנו בה, אז רק הסתובבנו בכיף בין הקומות של הבניין המהודר, וכמובן שהבן הקטן שלי לא פיספס ביקור וקניית מזכרות בחנות דיסני שבמקום. חנות הגאלרי לה פאייט ראויה לביקור בגלל המרפסות ההיקפיות הגדולות והמרשימות שיש בה, אבל ממש לא מצדיקה קניות כלשהן בה (פרט לדיסני). יצאנו מהחנות ולקחנו מונית למרכז פומפידו (10 יורו כולל טיפ לנהג). אולי בגלל החג, ואולי מסיבה אחרת, לא היו מופעי רחוב ברחבת המוזיאון, כך שנכנסנו אליו ישירות. עלינו לקומה הגבוהה, לתצפית על העיר, ועשינו סיור במוזיאון שמציג אומנות מודרנית. משם ירדנו, לסיור בין חנויות המזכרות שמול המוזיאון, ואכלנו צהריים באחת המסעדות שליד. משם המשכנו רגלית על רחוב רנארד לכיוון בית העיריה והקרוסלה שמולו. חצינו את Pont d'Arcole לכיוון קתדרלת נוטרדאם. ימים בודדים, כאמור לפני הביקור שלנו הקתדרלה עלתה בלהבות, מה שגרם לחוסר סדר וארגון במקום. הרחבה שלפני הקתדרלה היתה סגורה, וכל הולכי הרגל הופנו לסימטה הצמודה לקתדרלה, משם ניתן היה להבחין היטב בקירות המפוייחים. הקפנו את הקתדרלה, והמשכנו רגלית על גשר לכיוון הרובע הלטיני ו- Rue de la Huchette, שם הסתובבנו בין חנויות המזכרות והמסעדות, באחת מהן עצרנו לקרפ נוטלה טעים ולהפסקה. לאחר מכן המשכנו רגלית עד ככר ומזרקת סן-מישל. אומנם בתכנון שלי היה בהמשך להגיע גם לגני לוקסמבורג ולטייל בהם, אבל כבר היינו עייפים, ורצינו לנוח במלון לפני משחק הכדורגל בערב, אז מהמזרקה לקחנו אוטובוס בקו 38 למלון. הגענו למלון לקראת שעה 15:30, למנוחה של כשעתיים וחצי. מבחינת הילדים הערב אמור להיות שיא הטיול, מאחר ואנחנו הולכים כאמור למשחק האליפות של פ.ס.ז'. נגד מונאקו, ויתכן מאוד שניימאר יעלה לשחק אחרי היעדרות של מספר חודשים בגלל פציעה. כבר בצהריים התבשרנו שפריז זכתה באליפות מאחר וליל לא ניצחה במשחק שלה, ואיבדה סיכוי להדביק את הפער מפ.ס.ז'. חגיגת אליפות בערב מובטחת. לקראת שעה 18:30 יצאנו מהמלון בקו 6 ואחריו קו 9, לפארק דה פרינס. כבר במטרו, ניתן היה להבחין במאות האנשים עם תלבושות הקבוצה בדרכם למגרש, למרות שהמשחק מתחיל רק בעוד שעתיים. המשחק עצמו היה חוויה בלתי נשכחת. כמובן שפ.ס.ז'. ניצחה (3:1) משלושער ענק של אמבפה, אבל גולת הכותרת לא פחות מכך, היתה כניסתו של ניימאר למשחק בתחילת המחצית השניה, דבר שסחט דמעות התרגשות מהבן הקטן שלי. בכלל העוצמות של משחק עם 65,000 צופים, ברמת משחק הגבוהה ביותר שיש, ועם שחקנים מהטובים בעולם היא חוויה, גם למי שאינו חובב/ת כדורגל, תעיד על כך אשתי שהצטרפה אלינו, ומאוד התלבטה בהתחלה אם לבוא למשחק, או לצאת במקום זה למסע קניות... בסיום המשחק, אסף אותנו כאמור משה רוט אללוף למלון כמתוכנן.
קפה ומאפה Lindt, בצמוד לבניין אופרה
צריחי קתדרלת נוטרדאם שנותרו (חיצונית לפחות) שלמים וללא פגע, גם אחרי השריפה.
משחק האליפות של פ.ס.ז'. בפארק דה פרינס, עם שלושער ענק של אמבפה, ועם ניימאר וקוואני.
יום שני 22/4 – כנסיית המדלן, גני טיולרי, הלובר, שייט על הסיין ועליה על מגדל אייפל
מאחר ואתמול אהבנו מאוד את ארוחת הבוקר בחנות Lindt ליד האופרה, החלטנו לחזור לשם גם הבוקר לארוחת בוקר נוספת. משם הלכנו על Boulevard des Capucines ואחריו Boulevard de la Madeleine, ובדרך עצרנו בחנויות גאפ, זארה ודקטלון, בדרך לכנסיית מדלן הגדולה והמרשימה. מספר דקות הליכה משם, על Rue Royale הגענו לככר הקונקורד הרחבה והפתוחה, ממנה יש נוף יפה לכיוון מגדל אייפל, השאנז אליזה ושער הנצחון כאשר מאחוריו נשקפת הקשת הגדולה של לה דיפאנס, ארמון בורבון וכמובן הכניסה לגני טיולרי שהם היעד הבא שלנו. גני טיולרי הם אחד המקומות היפים והמהנים בפריז. היתה כבר שעת צהריים מוקדמת, מזג האוויר היה חם (אפילו מאוד), וההליכה בין הגנים הגדולים, גינות קטנות עם ערוגות פרחים מקסימות, בריכות המים והמסעדות היתה מהנה ביותר כאשר אנו הולכים בכיוון הלובר, ומאחורינו הגנים, ככר הקונקורד וברקע, שער הניצחון. הגענו לפרמידות של הלובר ונכנסנו אליו, בעיקר על מנת לצפות במונה ליזה הכל כך מפורסמת. בדרכנו למונה ליזה עברנו ליד פסלים ותמונות אחרים (מהם התרשמנו פחות), עד שבסופו של דבר הגענו לגברת המפורסמת. כיאה למעמדה, קיבלה חדר משל עצמה, מגודרת בחבלים ומוגנת מאנשים שיפגעו בה, ומאות אנשים עומדים סביבה ומצלמים מכל זווית אפשרית. לא היה לנו סיכוי להגיע אליה או אפילו לקרבתה. עמדנו מרחק של כעשרה מטרים ממנה ופשוט ניסינו לצלם הכי טוב וברור שאפשר. לאחר שצילמנו את הגברת המהודרת, יצאנו מהלובר ואכלנו ארוחת צהריים באחת המסעדות שליד הלובר, וכמובן נחנו ממרחק ההליכה הגדול שעשינו עד עכשיו היום. אחרי ארוחת הצהריים חצינו את הלובר לכיוון הסיין והלכנו ממש על הגדה שלו, בדרך לתחנת ה- Batobus, של הלובר. חברה זו, היא אחת מיני רבות שמפעילה שייט בפריז. המיוחד בשייט של חברה זו שיש לו 9 תחנות לאורך המסלול, מכל אחת מהן ניתן לרדת מהשייט ולעלות עליו כמה פעמים שרוצים במהלך היום. יש אפשרות לקנות גם כרטיס ליומיים. מהלובר שייטנו מסלול היקפי שעבר במגדל אייפל, האינוולידים, מוזיאיון אורסיי, סן מישל, עברנו ממש מתחת לקתדרלת נוטרדאם, וחזר לאחר מכן דרך בית עיריית פריז, ללובר. התחלנו הקפה שניה, וירדנו בתחנת מגדל אייפל. לפני העליה למגדל אכלנו ארוחת ערב במסעדה שנמצאת למרגלות חלקו האחורי. היו לנו כרטיסי עליה לקומה העליונה לשעה 19:00, וכמה דקות לפני השעה היעודה הגענו לתור העליה למגדל. עלינו לקומה השניה, בה שהינו כעשר דקות בתצפיות לכוונים השונים, ולאחר מכן לקומה העליונה, ולתצפית הפתוחה שיש ממנה. רבים מתלבטים אם כדאי לעלות לקומה העליונה, או שמספיק לעלות לקומת הביניים. מבחינתי, בהחלט היה כדאי ויפה לעלות לקומה העליונה. אשתי טענה שהספיקה לה קומת הביניים.
לאחר כשעה וחצי של ביקור במגדל ירדנו ממנו, ומאחר וכל בני המפשחה התלוננו על שרירים תפוסים... החלטנו לקחת מונית ממרגלות האייפל למלון. העלות בסכום של 14 יורו, היתה כדאית מאוד ביחס לנוחות והמהירות בהן הגענו למלון. עוד עצרנו לקפה ומאפים ליד המלון, ואח"כ למיטות.
ככר הקונקורד, וברקע מגדל אייפל.
ללא הסבר…
קתדרלת נוטרדאם השרופה, מהשייט בסיין על אוטובוס ימי של חברת BATOBUS.
מגדל אייפל מהשייט על הסיין.
מגדל מונפרנאס והנוף מקומת הביניים של מגדל אייפל.
שער הניצחון מקומת הביניים של מגדל אייפל.
יום שלישי 23/4 – סקרה קר, מונמרטר, ככר טרטרה, מוזיאון דאלי ולה דיפאנס
קמנו לסידור מזוודות ואחסנתן בשמירת החפצים של המלון (שוב מציין את שיתוף הפעולה של עובדי המלון, אדיבותם והשירות הטוב). יצאנו לאכול ארוחת בוקר טובה במסעדת אינדיאנה ליד המלון, ומשם לקחנו מטרו קו 6 (לשארל דה גול אטוול) ואחריו קו 2 לתחנת Anvers. משם עלינו את שדרת החנויות של Rue de Steinkerque, לכיוון המדרגות במובילות לסקרה קר. הבזיליקה הלכה ונחשפה למול עינינו במלוא הדרה, ולמרגלותיה כמובן המדשאות והמדרגות המובילות אליה. ככל שמטפסים ומתקרבים לבזיליקה, היא יפה ומרשימה יותר, ומאחור הולך ומתגלה הנוף של פריז. למרגלות הבזיליקה הופיעו מספר אומני רחוב. שהינו במקום מספר דקות להתרשם מהבזיליקה, ולצלם תמונות שלה מצד אחד, ומהצד השני תמונות של נוף העיר. משם המשכנו מרחק של דקות הליכה בודדות לכיוון ככר טרטרה. ממש לפני הככר עלינו על הרכבת הלבנה, אליה הזמנתי כרטיסים מראש באינטרנט. הסיור ברכבת היה מהנה מאוד, ועבר בין הסמטאות הציוריות והמקסימות של המונמרטר, ירד לכיוון קיר האהבה ובלאנש , ולאחר מכן עבר בין רחובות פיגאל ועצירה למספר דקות ליד המוליין רוז', לתמונות ולהורדה והעלאה של נוסעים. הרכבת נתנה לי פתרון מעולה, להגיע לאזור זה שמצד אחד מאוד רציתי לסייר גם בו, ומצד שני קבלתי "המלצות" מראש שהוא לא סימפטי להסתובב בו. בפועל, לא היה נראה נורא בכלל. המשכנו עם הרכבת לכיוון האחר של המוליין רוז', וטיפסנו חזרה למונמרטר מדרך אחרת, ויפה לא פחות. חזרנו לככר טרטרה וירדנו לסיבוב בה. הככר היתה מלאה באומני רחוב שגזרו וציירו פורטרים (דיוקנאות) של אנשים שביקשו זאת, כמובן תמורת אי אילו (עשרות) יורו. עצרנו בסניף סטארבאקס לקפה טוב, וקנינו קרפ טעים באחד הפטיסיירים שליד. מכאן ירדנו כמאה מטרים למוזיאון דאלי ונכנסנו אליו. אני חייב לציין שמבין המוזיאונים בהם ביקרנו במהלך הטיול (פומפידו, לובר ודאלי), זה המוזיאון שנהננו מהביקור בו יותר מהשאר, במיוחד הבן הקטן שלי שממש גילה את האומן והתרשם מהיצירות שלו. סלבדור דאלי היה דמות ססגונית, ושונה וכך גם האמנות שיצר. כמובן שיצירתו המפורסמת היא השעונים הנשפכים, שקיבלו כאן תצוגה מיוחדת בכמה וכמה ציורים ובעיקר פסלים שונים.
מכאן ירדנו רגלית בחזרה לתחנת המטרו Anvers, וממנה ברכבות 2 (שוב לשארל דה גול אטוול) ולאחר מכן מטרו 1 נסענו ללה דיפאנס. מיד ביציאה מתחנת הרכבת, עוברים למרגלות הקשת הגדולה, ומהרחבה הגדולה שצמודה אליה, נראה שער הניצחון. הסתובבנו בין הקניונים והחנויות שם במשך כשעתיים, בסיומן אכלו במסעדת Vapiano, שבמקום. לקראת שעה 17:30 עזבנו את אזור לה דפאנס בדרכנו חזרה למלון, לאיסוף שהזמנו לשדה התעופה לשעה 19:30. עוד קצת לפני האיסוף, ישבנו בכיף באחד הפטיסיירים שליד המלון, ובשעה 19:30 הגיעה ההסעה של עובדיה, לאסוף אותנו לשדה.
הדרך לשדה התעופה ארכה כ- 45 דקות, ביקורת הדרכונים עברה ללא בעיה והטיסה חזרה לארץ יצאה בזמן ונחתה לשמחתנו הרבה בבן גוריון אפילו מעט לפני הזמן המתוכנן.
בזיליקת הסקרה קר על פסגת המונמרטר.
המולין רוז' וככר בלאנש במהלך הטיול ברכבת הלבנה של המונמרטר.
אחד השעונים הנשפכים במוזיאון דאלי במונמרטר.
שער הניצחון מהקשת הגדולה של לה דיפאנס.
זו פריז שלנו, בחמישה ימים מהנים במהלך חג הפסח 2019.
