סיכום של טיול בת מצווה נהדר לערים לונדון ופריז – כפי שתוכנן ע”י בת המצווה ומותאם בדיוק לרצונות ותחומי העניין שלה. גם טיול פרטי וגם זמן איכות עם אבא 
.
הקדמה: אז מה זה טיול “בת מצווה”?
מדי פעם בשיחות עם חברים וגלישה ברשת אנחנו נתקלים במונח “טיול בר מצווה”. לפני המון שנים, כאשר טיול לחו”ל היה משהו נדיר יחסית, התפתח המושג “טיול בר מצווה”. זהו טיול שבו יצאה כל המשפחה לטיול לכבוד בר מצווה של אחד הילדים – להבדיל מטיולים שאליהם יצאו ההורים לבדם כאשר הילדים מבלים אצל סבא וסבתא. אבל היום, משפחות רבות יוצאות לטייל ביחד, כמשפחה, לא באופן נדיר. אז מה מבדיל טיול “בת מצווה” מכל טיול משפחתי אחר?
כבר בשלב מוקדם אנחנו רצינו להתייחס לטיול הזה באופן שונה. ראשית, רצינו שילדת הבת מצווה תצא לטיול שמרוכז רק בה. בלי אחים שבאים עם רצונות משלהם. מובן מאליו שילדה לא יכולה לטייל לגמרי לבד ולכן נבחרתי אני, האבא, ללוות את הבת בטיול. הכוונה הייתה שהטיול הוא עבורה, היא מרכז העניינים בטיול ולא יהיו התאמות לרצונות של מטיילים אחרים.
תכנון הטיול התחיל בשאלה – לאן מטיילים? אחרי מספר התלבטויות של הבת, ישבה הבת כדי לקרוא ברשת על מספר יעדים אפשריים. אחרי קריאה חזרה הבת וסיפרה שהיא רוצה לבקר בלונדון ובפריז. היות ויש קו רכבת נוח מאוד שמחבר בין מרכזי שתי הערים האלה, זה לגמרי אפשרי ומתאים לחבר אותן לטיול אחד.
אורך הטיול נקבע כאילוץ לפי מועדי החופשות של יום הכיפורים וחג סוכות 2015 ונקבע על 12 ימים (מתוכם 10 ימי טיול נטו). הוחלט שלונדון תקבל 5.5 ימי טיול ופריז 4.5 והוזמנו הטיסות.
כאן התחיל החלק המרכזי של התכנון. הבת ישבה וקראה הרבה אתרים ברשת, סיפורי טיול ומסלולים ובנתה לעצמה בנק יעדים אפשריים בלונדון ובפריז. לאחר מכן היא עברה על כל אחד מהיעדים, קראה על המקום ברשת והחליטה אם המקום מעניין אותה. זה הטיול שלה ולכן היא מחליטה לאן נטייל. מכאן אני לקחתי את רשימת האתרים ובניתי מהם מסלול טיול תוך התייעצות עם הבת. לשמחתנו לא היו פערים גדולים בין הרצוי (רשימת האתרים של הבת) למצוי (מה אפשר באמת להספיק בטיול). בהתאם לניסיון שלי בתכנון טיולים, הכנו מראש רשימת אתרים שמשתלבים טוב עם המסלולים שמתוכננים ממילא כדי שנוכל להגיע אליהם אם ישאר זמן בטיול. כמובן ששמרנו גם ככל הניתן על גמישות בימים כדי להיערך למזג האויר. החלטה נוספת הייתה לגבי זמן השהות בכל מקום. לטיול הזה לא מגיעים ילדים נוספים, כך שאורך הבילוי בכל אתר נקבע רק ע”י הבת ובהתאם לרצונות שלה (גם בזמן אמת).
הזמנות מראש
טיסה הלוך הוזמנה בחברת אוסטריאן אירליינס (עם קונקשן בוינה) וטיסה חזור הוזמנה בחברת איירפראנס – טיסה ישירה לישראל.
החלטנו שאנחנו מעדיפים דירה שבה אפשר להסתמך על אוכל שאנחנו מכינים בעצמנו ולא חדר במלון. ישבנו די הרבה זמן וחיפשנו באתר AIRBNB דירות בפריז ובלונדון שיתאימו לצרכים שלנו. הוזמנו הדירות הבאות:
בלונדון: הדירה של מירנה (ליד קינגס קרוס) – 6 לילות.
בפריז: הדירה של קיריל בפריז – 5 לילות.
השלב הבא היה להזמין כרטיס רכבת. מחיר הכרטיסים לרכבת היורוסטאר שמחברת בין לונדון לפריז עולים ככל שמתקרב מועד הנסיעה, כך שכדאי לרכוש מראש. המחיר גם משתנה לפי היום בשבוע ולפי השעה ביום. את הכרטיסים הזמנו ל 12:00 בצהריים ישירות דרך אתר רכבת היורוסטאר. אפשר גם להזמין מקום ישיבה מראש. בחרנו מושבים שנעים לכיוון הנסיעה (חשוב לנו, אפשר לראות את זה במסך בחירת המושבים) וגם בקרון שיש בו שקע חשמלי לטעינה.
הזמנות נוספות היו לתצפית ממגדל הסקיי גארדן (חינם למי שמזמין מראש) ולאולפני וורנר ברדרס – הארי פוטר.
הכנות לטיסה
קנינו מראש מפות גם של לונדון וגם של פריז שבעזרתן עשינו את רוב התכנון.
התקנו בטלפונים שלנו אפליקציות לניווט אופליין וגם אפליקציות נוספות: של הטיוב, טריפאדוויזור.
הטלפון שלי היה כבר פתוח לשימוש בחו”ל ועבור הבת קנינו סים של חברת גולן שכולל שיחות וגלישה בחו”ל.
בשביל ניווט התקנו את אפליקציית Citymapper ששימשה אותנו היטב. מאוד נוח להתנהל בתחבורה ציבורית כאשר משתמשים באפליקציה הזו.
לכבוד הטיול נרכשה גם מצלמה חדשה ומשוכללת (Sony α6000) והמצלמה עבדה בטיול ללא הפסקה. היתרון הגדול של המצלמה הוא שהיא בגודל של מצלמת קומפקט אבל באיכות של מצלמת DSLR (בזכות טכנולוגיה שנקראת Mirrorless).
יום 1 (שבת) – טיסה ללונדון
קמים בבוקר מוקדם ונוסעים לשדה התעופה לטיסת אוסטריאן. אחרי ההגעה לוינה היה לנו זמן לחכות לטיסת ההמשך. השדה בוינה קטן יחסית, אין מסעדות ראויות, אבל מצד שני הכורסאות שם נוחות מאוד ואנחנו מעבירים את הזמן בכיף.
אחרי הנחיתה בלונדון אנחנו פונים לעמדות הדרכונים. רוב הנוסעים בטיסה שלנו הם אוסטרים, פונים לתור שמיועד לאזרחי האיחוד ועוברים במהירות בעוד אנחנו בתור ישראלים פונים אל התור של אזרחי שאר העולם ונתקעים בתור. עד שהגענו לעמדת איסוף המזוודה כבר היו בטוחים בשדה שכבר לא נגיע.
הדירה ממוקמת ליד תחנת קינגס קרוס ולכן החלטנו לנסוע לשם ברכבת התחתית – קו פיקדילי. קנינו כרטיסים לטיוב ונסענו בטיוב. לצערנו בגלל מקרה חירום רפואי ברכבת שלפננו הרכבת שלנו נאלצה לעצור למשך כחצי שעה. בכלל לא נחמד, בטח לא בתור קבלת פנים. הימים הם ימי אליפות העולם ברוגבי שהתקיימה בלונדון והרכבות מלאות באוהדי רוגבי מכל העולם.
הגענו לבסוף אל הדירה שלנו ושם פגשנו את בעלי הדירה. מדובר בזוג של בריטים חביבים. הם מכירים היטב את ישראל, ביקרו בארץ מספר רב של פעמים (האשה אפילו למדה באוניברסיטה העברית) והיא מגיעה כמעט כל שנה לישראל. אפילו בספריה בדירה אנחנו מוצאים ספרים בעברית.
יצאנו לסיור הכרות קצר בשכונה + קניות בסופר, וכך הסתיים היום הראשון.
יום 2 (ראשון)
המשימה הראשונה להיום היא לקנות כרטיסי טראבל קארד לשנינו. צעדנו אל תחנת הרכבת קינגס קרוס הסמוכה לדירה שלנו וניגשנו לקופה לקנות את הכרטיסים. חשוב מאוד להביא תמונות דרכון בשביל הכרטיסים. קנינו כרטיס חופשי לשבוע לאזורים 1+2, כרטיסים שמקנים גם כניסה לאתרים ב 1+1. הדפסנו מראש בבית קופונים של 1+1 לכל האטרקציות שרצינו (ועוד כמה אתרים רק למקרה) אבל מוכר הכרטיסים צייד אותנו בחוברת קופונים במקום.
ניצלנו כבר את ההזדמנות וניגשנו בתחנה אל רציף ¾ 9. במקום ישנה עמדה שבה אפשר להצטלם בתנוחת הארי פוטר עם העגלה שנכנסת לקיר. התמונה בחינם – ויש שם אפילו דיילת שתעזור לכם, תלביש לכם צעיף לבחירתכם וגם תיתן לצלם הוראות בימוי. למי שמעוניין יש בתחנה גם חנות של מוצרי הארי פוטר.
נכנסנו לרכבת התחתית (יש להעביר את הכרטיס גם בכניסה וגם ביציאה) ונסענו אל בניין הפרלמנט. היציאה מתחנת התחתית היא ממול למגדל הביג בן, וזו הזדמנות מצויינת לתמונות של הביג בן, אוטובוס קומותיים וגם נהר התמזה עם גלגל הלונדון איי. פתיחה הולמת לטיול בלונדון. מצלמים את הביג בן ובניין הפרלמנט ועוברים לצד השני כדי להצטלם גם ליד פסל צ'רצ'יל.
המשכנו בהליכה אל פארק סט. ג'יימס. זהו פארק גדול ויפה, וכן כמובן מתפעלים משפע עופות המיים וגם מהסנאים החמודים שמתרוצצים בפארק. הפארק, כמו כל הפארקים בלונדון, מטופח מאוד ונעים מאוד ללכת שם. פארק זה גם מקום מצויין לפגוש אנשים מעניינים, כמו סטודנטים לאומנות שפזורים בפארק ומציירים נוף.
עוצרים לארוחה קלה בפארק וממשיכים לכיוון ארמון באקינגהאם. היום יש טקס החלפת משמר ואנחנו רוצים להגיע לפחות חצי שעה לפני הטקס כדי לתפוס מקומות.
מסתבר שהכיכר כבר די מלאה, וכבר די צפוף ליד הגדר של הארמון. הבנו שאת הטקס עצמו כבר לא נראה, אבל תיירים אחרים מייעצים לנו להישאר בכל זאת כדי לראות את המשמר נכנס (וגם יוצא). תפסנו מקום בשורה הראשונה את הכביש המוביל לארמון ואפילו זכינו לשבת במשך רוב זמן ההמתנה.
מידיי פעם עוברים שוטרים ודואגים לסדר בקהל. האנגלים לוקחים את כל העניין הזה מאוד ברצינות.
אחרי המתנה ארוכה מגיעים סוף סוף השומרים בטקס צבאי בליווי מוזיקלי. השומרים נכנסים אל החצר, שם מתקיים טקס החלפת משמר שאנחנו זוכים רק לשמוע את פקודות המפקדים, ולאחר מכן יוצאים השומרים בחזרה בצעדה אל מחוץ למתחם.
סיכומו של דבר: נכון שהטקס זה חלק מהדברים הכי מפורסמים של לונדון. אבל אני לא יודע אם זה באמת מצדיק את הזמן שמשקיעים בזה.
המשכנו משם לאורך שדרות החוקה – שדרות יפות מאוד – אל עבר קשת וולינגטון. זהו מונומנט מרשים מאוד. מכאן ניצלנו את כרטיס הטראבל קארד שלנו ונתנו קפיצה קטנה באוטובוס למרחק של שתי תחנות אל עבר פינת הנואמים בהייד פארק. כמובן עולים לקומה השניה של האוטובוס ומתיישבים בספסל הראשון. היום יום ראשון ופינת הנואמים בפארק פעילה.
במקום מספר נואמים. לפי התרשמות כללית, רוב הנואמים דיברו דווקא על דת. מצד אחד מטיף מוסלמי, מולו מטיף סיקי ומהצד מטיף שם גם נוצרי עם ספר תורה בעברית. דווקא הנואם שזכה למעט הקשבה שלנו היה נואם שדיבר על יוקר המחיה ועל עוולות של הממשלה.
המשכנו לעבר פסל המארבל ארץ' וניכנסנו אל רחוב אוקספורד, הלא הוא רחוב הקניות.
אנחנו מתרשמים מהחנויות הרגילות של מוצרי התיירות הרגילים ונכנסים גם לבדוק מהי חנות הפריימארק שכולם מדברים עליה. נבהלנו מאוד מהעומס והדוחק בחנות ונזכרנו שבת המצווה בכלל לא אוהבת קניות. נכנסנו אל האוטובוס לדילוג נוסף של שתי תחנות אל עבר חנות הצעצועים המליס.
החנות גדולה מאוד וגם יקרה מאוד. לא באנו לקנות אלא יותר להתרשם מהמבחר. בכל פינה בחנות יש דוכנים של מקדמי מכירות שגם מדגימים את הצעצועים החדשים. בכלל, החנות הזו היא חגיגה.
מכאן שוב דילגנו באוטובוסים אל כיכר ליסטר. מדובר במקבילה הלונדונית של כיכר טיימס סקואר ושם ניכנסנו אל חנות הדגל של M&M. החנות היא חנות קונספט, לדעתי הרבה יותר מהנה מאשר החנות המקבילה בטיימס סקואר.
השעה כבר 18:00 וביציאה מהחנות אנו נתקלים בתופעה – הסרט “פאן” יוצא לאקרנים ולונדון נבחרה להיות המקום של הבכורה העולמית. בדיוק כאשר אנחנו במקום יוצאים כל הקאסט של השחקנים אל עבר מקום ההשקה והמוני מעריצים מנסים להציץ על הגיבורים שלהם. קצת לא נעים שאנחנו מצאנו את עצמנו בנקודה הכי טובה לצפות בכל הארוע.
המסלול מהביג בן ועד חנות M&M במפת גוגל.
כבר ערב, ואנחנו הזמנו מראש כרטיסים בחינם למגדל התצפית סקיי גארדן (קישור להזמנת מקומות בחינם) ולכן אנחנו ממהרים להגיע לשם. זהו מגדל גורד שחקים שבקומה העליונה שלו יש גן פורח, מסעדות גורמה ומרפסת תצפית. התצפית מרשימה מאוד וצופה על נהר התמזה, גשר המצודה וגם המצודה עצמה. בצד השני רואים יפה את כנסיית סט. פול, הפרלמנט ואת הלונדון איי. הגענו באיחור של כ15 דקות אבל לא הייתה לנו בעיה להיכנס עם הכרטיסים שלנו. כאן סיימנו את היום וחזרנו לדירה.
יום 3 (שני)
ליום הזה הוזמנו מראש כרטיסים לאולפני Warner Brothers – האולפנים בהם צולמו סרטי הארי פוטר. האולפנים נמצאים מחוץ ללונדון ונדרש זמן לא מועט להגיע לשם, לכן הזמנו סיור לשעה 11. יצאנו מהדירה בשעה 9 והיה לנו קצת זמן אז החלטנו להגיע אל תחנת Euston בהליכה נינוחה. בדרך מתרשמים מבניין תחנת סט. פנקרס, מתא טלפון בריטי וגם מהספריה הבריטית.
בכניסה לאולפנים יש תור של כל המוזמנים לשעה 11 ואנחנו מצטרפים לתור הזה. כבר בהתחלה נתקלים בסט שבו צולם הארי בבית דאדלי.
הסיור מתחיל בחלק שהוא מן הקדמה, שבו כל הקבוצה ביחד עוברת את שלב הפתיחה לביקור. האולם הראשון שנכנסים אליו הוא אולם המשתה וכאן מתחילה ההתרגשות הגדולה עם המוצגים האותנטיים מהסרטים. אחרי החלק הראשון יוצאים אל המשך הסיור – מכאן הסיור הוא חופשי לחלוטין, כל אחד מתקדם בקצב שלו.
לפי אתר האולפנים, זמן הביקור המומלץ הוא כ 3 שעות. כך תיכננו את הביקור ועוד תיכננו להגיע לאחר מכן ללונדון להמשך טיול (כניסה לארמון באקינגהאם). אבל מסתבר שהבת מאוד נהנתה שם ובאמת יש הרבה מה לראות, כך שלבסוף בילינו שם כמעט כל היום. מהסתכלות מסביבי ראיתי די הרבה אנשים שנשארו שם זמן דומה לזמן שאנחנו היינו שם, כך שאם אתם אוהבי הארי פוטר, תקחו בחשבון שהשהות שם תהיה ארוכה.
באולם הבא מוצגים פריטים מתוך הסרט – תלבושות, אביזרי איפור, פאות, נעליים וכו. בהמשך עוברים לתצוגה של הסטים, כמו למשל חדר המגורים של החניכים, מרתף השיקויים או הביקתה של האגריד. יש גם תצוגה של מאחורי הקלעים של הפעלולים. יש מספר מקומות שבהם צריך גם לעמוד בתור נוסף – כדי למשל להתנסות ברכיבה על מטאטא, במכונית הקסומה, בתא רכבת של הוגוורת וכו. כמובן שמי שרוצה גם את הסרט צריך לשלם בנוסף (אבל זה כיף גם אם לא קונים את הסרט בסוף).
בשלב הזה כבר מתחילים להיות רעבים ולכן זמן טוב לאכול בקפיטריה שנמצאת בדיוק באמצע המסלול. יש שם שולחנות רבים ומותר גם לאכול שם אוכל שהבאתם איתכם. כמובן שמגישים שם תפריט מאכלים שקשור לסרטים – כאשר נדמה לי שהפריט הפופולרי ביותר הוא בירצפת. מחוץ לקפיטריה מסיירים בחלק החיצוני של האולפנים. זה החלק היחיד שנמצא בחוץ ואם גשום אז יותר בעייתי לסייר בו. כל שאר הביקור נערך במקומות סגורים.
המשך הסיור במבנה – עוברים במחלקת אפקטים מיוחדים, סמטת דיאגון, דגמים שונים של הטירה ודגם אחד גדול מאוד וגם מרשים מאוד.
כאמור, אנחנו לא הגבלנו לעצמנו את זמן הביקור, הבת מאוד נהנתה ונשארנו כמה שרצינו. סיימנו את הסיור לקראת 18:00 – ואז הגענו אל חנות האולפנים. זוהי חנות ענקית מלאה בפריטים ומזכרות. הבת נהנתה מאוד גם להסתובב שם ובילינו בחנות עצמה עוד 40 דקות. בתמונה אפשר לראות חלק קטן מתוך מגוון הפריטים באגף מקלות הקסם של החנות…
הדרך חזרה דומה לדרך הלוך – עולים על האוטובוס של האולפנים אל תחנת הרכבת ומשם נוסעים ברכבת אל לונדון.
יום 4 (שלישי)
לפני הביקור בלונדון די חששנו מהתורים שצפויים באטרקציות מרכזיות. לכן החלטנו שאת האטרקציות עם התורים היותר ארוכים נתכנן לתחילת היום. כך מצאנו את עצמנו בבוקר בתור למוזיאון מאדאם טוסו. התור נראה ארוך, אבל זורם די מהר. זוהי גם הזדמנות מצויינת להנות ממחיר 1+1 בזכות הטראבל קארד שלנו (למעשה, היות ומחיר ילד הוא פחות ממחיר מבוגר, המשמעות היא שמשלמים רק על כרטיס מבוגר והילד נכנס בחינם).
מוזיאון טוסו הוא ידוע מאוד. למי שלא מכיר – עיקרו בובות שעווה של מפורסמים ומפורסמות מכל תחומי החיים. הבת מאוד נהנתה שם, הצטלמה עם כל בובה ובכל זוית. בנוסף יש גם במקום כמה אטרקציות לא ממש קשורות, כמו למשל סרט 4D על ספיידרמן בלונדון (דווקא מזה גם אני נהנתי). בילינו במוזיאון בערך 3 שעות וזה היה ביקור מקיף מאוד – אם מקצרים זה יכול לקחת גם שעתיים.
משם המשכנו בטיוב לכיוון מוזיאון הטבע. מוזיאון ההיסטוריה של הטבע דומה מאוד למוזיאונים בשם הזה בניו יורק וגם בוושינגטון והוא מוצלח מאוד. הכניסה חופשית ונדרש רק בידוק בטחוני. הגענו למוזיאון לקראת 14:00 והיות ושעת הסגירה היא 17:30 בחרנו מראש לאיזה חלקים במוזיאון אנחנו מתכננים ללכת.
בחרנו להתמקד בתצוגת הדינוזאורים, תצוגת היונקים, הזוחלים ובעלי החיים המימיים. תערוכה מאוד מיוחדת וממש מומלצת היא תערוכת האוצרות המיוחדים בקומה השניה. שם, כמעט כל מוצג יש לו משמעות מיוחדת ומעניינת.
כדי לראות את כל המוזיאון נדרש יום שלם, ולכן ויתרנו על כמה תצוגות, בינהן תצוגה של המון חומרים כימיים, סלעים מכל מיניי מקומות. אבל כן נכנסנו לאולם הזה כדי לראות שני דברים מסויימים: אוסף מיוחד של קריסטלים (נמצא בקצה האולם בתוך כספת) וסלע שהביאו מהירח.
יצאנו מהמוזיאון בשעת הסגירה, ממש בין האחרונים, ועדיין היה לנו כוח. אז החלטנו לצאת לטייל בגני קנסינגטון הקרובים לפי המסלול הזה. ברחבה שלפני מוזיאון המדע עמדו להטוטנים וערכו מופעי רחוב לילדים, אז נשארנו קצת כדי לצפות בזה.
נכנסנו אל הפארק ופנינו לכיוון האנדרטה לכבוד המלך אלברט. מכאן נכנסנו אל טיילת הפרחים של הגן – שביל קסום עם הרבה פינות יפות וכמובן פרחים מסביב. מכאן המשכנו אל האגם העגול, שם יש שפע של ברווזים, אווזים ועופות מים אחרים. ממול רואים את ארמון קנסינגטון שבו התגוררה הנסיכה דיאנה. הלכנו לכיוון גן המשחקים המוקדש לנסיכה דיאנה (לצערנו המתחם כבר היה סגור בשעה הזו). אז כבר היה מאוחר ומשם המשכנו באוטובוס בחזרה לדירה.
יום 5 (רביעי)
גם הבוקר בחרנו להתחיל עם אטרקציה פופולרית – הגלגל הענק. נסענו באוטובוס וירדנו בתחנה של גשר ווטרלו על הגדה הדרומית של התמזה. מכאן הלכנו להנאתנו לאורך הגדה. 9:30 בבוקר והעיר מתעוררת לאיטה. עוברים דרך מתחם ההחלקה על סקייטים (Southbank Skatepark) ומתרשמים מהביצועים של הגולשים שם. מכאן אנחנו ממשיכים היישר אל הגלגל הענק.
אנחנו רוכשים כרטיסים בקופה שנמצאת במבנה הסמוך עם הנחת 1+1. במקום יש גם סרט 4D מהנה מאוד (המלצה: כדאי להתמקם בשורה הראשונה).
הגלגל רק נפתח והתור עדיין לא ארוך, אנחנו עולים לגלגל אחרי המתנה די קצרה. הגלגל מסתובב בקצב איטי מאוד. לכל קרונית עולים כ 20 נוסעים ואורך הסיבוב כחצי שעה. בהתחלה אני עוד מתלהב ומצלם הרבה אבל הקצב האיטי עושה את שלו ולקראת סוף הסיבוב קבר רוצים שזה יגמר. שורה תחתונה: הגלגל הענק לא נרשם בתור הצלחה גדולה.
היעד הבא שלנו הוא האקוואריום של לונדון. האקוואריום שוכן ממש באותו בניין ובמרחק של 3 דקות הליכה מהגלגל כך שזה שילוב טוב לגשת לשם אחרי הגלגל. גם לאקוואריום יש שובר של 1+1.
האקוואריום של לונדון מאוד מוצלח. הוא לא מהגדולים בעולם אבל יחסית לגודלו ולמיקומו הוא יפה מאוד. במיוחד אהבנו את בריכת הכרישים ומתחם הפינגווינים.
מסלול הסיור שלנו עד האקוואריום. מכאן אנחנו נוסעים באוטובוס אל היעד הבא – שוק בורו. זהו שוק אוכל די גדול, כולל חלק עם חנויות מסודרות ועוד חלק שבו יש דוכנים מאולתרים. תיכננו מראש להגיע לכאן בשעת צהריים ואנחנו משלבים כמה דברים שקנינו שם בארוחה שלנו.
השוק נחמד, ויש די הרבה דוכנים פעילים. אבל בכלל לא התלהבנו מהשוק. כבר היינו בשווקים של אוכל הרבה יותר מרשימים (שוק פייקס פלייס בסיאטל, שוק בוקריה בברצלונה, שוק הבזאר הגדול באיסטנבול ועוד רבים וטובים). לדעתי המקום בכלל לא מיוחד כשוק אוכל.
מכאן אנחנו ממשיכים באוטובוס אל עבר גשר המצודה. אנחנו מטיילים ברגל לאורך הגדה הדרומית עד אוניית הקרב בלפסט. מתגלה כאן גם צד פחות יפה של לונדון – לאורך הגדה רואים זיהום רב במי הנהר וליכלוך רב לאורך הגדות. במקור תכננו להיכנס לאוניה לסיור אבל כבר מאוחר אז הסתפקנו בתצפית על האוניה מבחוץ. עורכים מכאן גם תצפיות על מצודת לונדון מהעבר השני של הנהר וגם על מגדל הסקיי גארדן ששם היינו. כמובן, גולת הכותרת של התצפיות וגם התמונות זה גשר המצודה המפורסם – אולי הסמל של לונדון.
אנחנו מתחילים ללכת לאורך גשר המצודה. באמצע הגשר יש את נקודת החיבור של שני חצאי הגשר. כמובן חייבים להצטלם כאן, רגל על כל חצי של הגשר. הגשר הוא גשר נפתח, כאשר הכביש מתחלק ל2 בזמן הפתיחה. הגשר לא נפתח הרבה – מספר פעמים בודדות בשבוע. כל פתיחה כזו של הגשר היא מתואמת מראש (כאן אפשר למצוא את לוח הפתיחות המתוכנן) ואנחנו מגיעים בדיוק לפי התוכנית לפתיחה מתוכננת של הגשר.
גשר המצודה כאשר הוא נפתח זו אחת החוויות של לונדון – בתור מי שמכיר את הגשר הזה בתור הסמל של העיר. מעניין לראות איך כל הגשר הכבד נפתח בקלות רבה וגם נסגר אח”כ כאילו לא נפתח בכלל. הפתיחה והסגירה לא אורכות זמן רב ובזמן הזה הקהל ממתין בסבלנות רבה. בנהר עוברת ספינת קרוזים בינונית שלכבודה פתחו את הגשר, הנוסעים עומדים על הסיפון ומנופפים אל הקהל לשלום.
אנו עוברים עכשיו לייד מצודת לונדון ומסיימים לייד החלק הצפוני של החפיר, שם ישנם שרידים של החומה העתיקה של העיר לונדיניום, מהתקופה הרומית. כאן מסתיים הטיול ליום הזה (המסלול שלנו באזור הגשר).
יום 6 (חמישי)
הבוקר גשום מעט. למזלנו נערכנו מראש כמה ימים קודם לגשם לפי התחזית והשארנו להבוקר את הביקור במוזיאון הבריטי. המוזיאון הבריטי עוסק ברובו בעתיקות, והוא מוזיאון ענק. לכן יש לתכנן מראש להיכן רוצים להגיע, כי כדי לבקר בכולו נדרשים כמה ימים. הבת מאוד התעניינה במוזיאון הזה, קראה על האוספים השונים ולבסוף נבחרו התצוגות על מצריים העתיקה וכן עתיקות מהאזור שלנו: יוון, פרס ואשור / ננווה.
נסענו באוטובוס אל המוזיאון. הכניסה למוזיאון היא בחינם. אני כבר מעריץ את היכולת של הממשל הבריטי להנחיל ידע ותרבות ע”י העמדת המוזיאונים המרכזיים (כמו גם מוזיאוני הטבע והמדע) לכניסה חינם למבקרים. בכניסה למוזיאון קנינו את מפת המוזיאון בפאונד אחד.
המוזיאון הוא ענק, והשתדלנו לסייר במוזיאון לפי התוכנית שלנו, גם כי לא רצינו לבלות שם את כל היום. התצוגות מאוד עניינו את הבת והתפקיד העיקרי שלי היה לתרגם את שלטי ההסבר. המוצג שהכי עניין את הבת הוא אבן הרוזטה, אחרי שלמדה עליה בבית הספר (בתמונה למעלה). בכל זאת לא יכולנו להתאפק וסיירנו בקצרה בכמה תערוכות נוספות – כך שיצאנו מהמוזיאון בשעה 15:30.
מכאן המשכנו ברגל בסיור ברחובות יפים עם הרבה חנויות קטנות ומעניינות. נכנסנו למדרחוב Neal Street שבו הבת מצאה חנויות ממש נחמדות (למשל חנות PYLONES ברחוב הזה). מכאן נכנסנו לסמטה שנקראת Neal's Yard. בסמטה הזו הכל צבעוני ויפה. ממש פינת חמד אמיתית!
מכאן המשכנו אל צומת כיכר בשם Seven Dials – משום שבכיכר הזו נפגשים 7 רחובות מכל הכיוונים. מכאן יצאנו לכיוון מתחם קובנט גארדן – במרחק הליכה קצר.
במתחם קובנט גארדן חיכו לנו המוני פסלים של כבשים בכל מיני צורות וצבעים. הפסלים היו מפוזרים שם בכל פינה וכמובן הצטלמנו עם רבים מהם.
הגענו גם בשעה שהתקיימו במקום כמה הופעות רחוב של אמנים. עצרנו קצת למנוחה בהופעה של קוסם מקומי. במקום יש גם שוק פשפשים / מוצרי תיירים שקצת פחות עניין את הבת.
המסלול הרגלי שלנו מהמוזיאון אל קובנט גארדן.
השעה הייתה כבר 18:00 ואז החלטנו להגיע את התחנה האחרונה שלנו להיום – מוזיאון ריפלי. ריפלי פתוח עד שעה מאוחרת ולכן התאים לשבץ אותו בסוף היום. נסענו באוטובוס מקובנט גארדן אל כיכר פיקדילי ושם נכנסנו למוזיאון. גם כאן נהננו מהנחה של 1+1.
למי שלא מכיר את הקונספט – מוזיאון ריפלי נוסד ע”י מר ריפלי, ויש היום בכל רחבי העולם תאומים של המוזיאון הזה, בכל מקום שיש ריכוז של תיירים. המוזיאון מכיל אוסף של מוצגים מעניינים / מוזרים / מבהילים מכל מיניי סוגים. לא מדובר במוזיאון אומנות אליטיסטי. אבל בת המצווה מאוד אהבה את המקום, וערכנו שם סיור די מקיף. במתחם יש גם שתי אטרקצוית נוספות שנכללות בכרטיס הכניסה: מבוך מראות (די מגניב, אחד הטובים שהייתי בהם) וגם אתגר לייזר (לעבור בתוך מבוך של קרני לייזר) במרתף. סה”כ היינו במקום כ3 שעות, אפשר גם לבלות שם פחות זמן. בשעה 21:30 סיימנו את הערב האחרון שלנו בלונדון ויצאנו בחזרה באוטובוס עייפים לדירה.
יום 7 (שישי)
אריזות אחרונות של המזוודה, ועדיין נשאר לנו עוד מספיק זמן בבוקר לטייל עוד קצת בלונדון. אנחנו יוצאים מהדירה והולכים לעבר תעלת ריג'נט. מדובר בתעלת שייט שעוברת בתוך לונדון ומגיעה בקצה שלה לאזור בלונדון שנקרא ונציה הקטנה.
לנו לא היה זמן ללכת לכל אורכה אבל בכל זאת מצליחים להנות מאוד מהשקט במקום. לאורך התעלה יש שביל להולכי רגל ואנחנו רואים אנשים במקום מבצעים הליכה של בוקר.
אנחנו מגיעים לתא השייט של סנט פנקרס (בתמונה למעלה). בגלל הצורך לשמור על מפלס המים בתעלה מצד אחד ומצד שני לאפשר לסירות לשוט במעלה הנהר, יש לאורך התעלה תאי שייט, שבהם הסירה יכולה “לעלות” להמשך התעלה שבה מפלס המים הוא גבוה יותר. התעלה פעילה גם היום והתא פעיל וניתן לצפות בתהליך המעניין.
מסלול הסיור שלנו לאורך תעלת רג'נט (כדאי לציין שאפשר ומומלץ להמשיך עוד לאורך התעלה).
חזרנו אל הדירה באוטובוס, אספנו את המזוודה ומשם יצאנו לכיוון תחנת הרכבת סנט פנקראס. מבנה התחנה יפה מאוד. התחנה משמשת את רכבות היורוסטאר בדרכן לצרפת, להולנד ולמקומות נוספים. הגענו כ40 דקות לפני הנסיעה (לפי ההמלצה שלהם) וכל התהליך ארך רק כ10 דקות – בדיקת הכרטיס במכונה אוטומטית, שיקוף של כל הציוד (דומה לבדיקות של שדה תעופה + שיקוף למזוודות) וגם ביקורת דרכונים של יציאה מאנגליה + כניסה לצרפת.
אחרי המתנה לרכבת קראו לנו להגיע לרציף (הקריאה היא לפי מספר הרכבת) ונכנסנו לקרון שלנו לפי ההזמנה של הכרטיס. בכניסה לקרון יש תא אחסון למזוודות, בשירות עצמי (אין השגחה על המזוודות במהלך הנסיעה). הקרונות נוחים מאוד ואנחנו מבלים בנסיעה של שעתיים ורבע במנוחה וצפיה בנוף. כמובן שהחלק המרגש של חציית התעלה מתחת למיים הוא יותר עניין של תובנה מפני שבתוך הרכבת אין דרך לדעת שחצינו את הים. במהלך הנסיעה יש אפשרות לגשת לקרון המזנון כדי לרכוש מזון, וכן מוכרים ברכבת כרטיסים למטרו בפריז כדי לחסוך זמן.
הרכבת יוצאת מהתעלה בצרפת ובסוף הנסיעה הרכבת מגיעה לתחנת גאר דה נורד בפריס. הצטיידנו בחבילת כרטיסים למטרו (נקרא “קרנה”, חבילה של 10 כרטיסים במחיר מוזל) ונסענו במטרו אל הדירה שלנו בפריז.
יום 8 (שבת)
את היום הראשון בפריז פתחנו בחנות FNAC. רצינו לקנות כרטיסים לפארק הדיסנילנד ובאותה הזדמנות לקנות גם כרטיסים למוזיאון הלובר כדי לחסוך זמן עמידה בתור. חנויות של FNAC נמצאות בכל רחבי פריז ואנחנו מצאנו 2 חנויות במרחק הליכה של 5 דקות מהדירה שלנו. כאשר קונים כרטיסים ללובר יש לציין את שעת ההגעה הצפויה – הזמנו כרטיסים לזמן שנספיק להגיע.
ירדנו מהמטרו ליד מוזיאון הלובר. תזמורת משעשעת עברה ברחוב עם לוליינים והם עשו שמח לעוברים ושבים. אנחנו מקיפים את הלובר ומתרשמים מכנסיית סן ג'רמן הסמוכה.
ניגשנו עם הכרטיסים לכניסה וכאן ממש שמחנו כי התור לרכישת הכרטיסים היה מאוד ארוך.
מוזיאון הלובר הוא ענק, ולכן גם כאן היה צורך בתכנון מראש. המוזיאון בנה כמה מסלולים אפשריים למבקרים (פירוט כאן) ואנחנו בוחרים במסלול קצר יחסית שעובר בין המוצגים “החשובים” במוזיאון.
באחד המעברים פתאום עוצרת אותי הבת ואומרת לי שהיא מצליחה לקרוא את הכתובת שחקוקה על האבן. מסתבר שהאבן נמצאה בחפירות של העיר העתיקה תדמור (פלמירה, היום בסוריה) וכתובה בארמית – האותיות דומות מאוד לעברית ואפילו ניתן לקרוא חלק מהכתוב. אני בדיוק חשבתי לעצמי שאת העתיקות שהצרפתים לא שדדו משם השמידו לאחרונה הלוחמים של דאעש בזמן שהם כבשו את העיר.
מאוד הפריע לי שהמוזיאון כותב את כל שלטי ההסבר בצרפתית, וכמעט אין שלטי הסבר באנגלית.
כמובן שהמוצג הכי מפורסם של המוזיאון זה הציור של המונה ליזה. אבל זהו גם המוצג שהכי פחות כדאי לגשת לצפות בו, היות והחדר ששם הוא נמצא מלא בתיירים שמנסים באופן נואש לצלם את עצמם בתנוחות של סלפי עם הציור, והציור עצמו מוגן מאחורי זכוכיות עבות ומשוריינות.
יצאנו מהמוזיאון בסביבות 15:30 והמשכנו לכיוון שער הניצחון הקטן שמול המוזיאון. סיירנו בגני טולרי היפים ופגשנו פריזאים שנהנים מחופשת סוף השבוע. פריזאים שמוציאים את הכלבים שלהם לטיול (בתמונה למעלה), משחקים פטאנק וגם תופסים קצת שמש נעימה.
המשכנו בטיול לאורך הגנים לכיוון מערב והגענו לכיכר הקונקורד הידועה. בכל פינה יש הזדמנויות לצלם תמונות נהדרות. בכיכר חלפו על פנינו מספר מכוניות ספורט מוסטנג צבועות לראווה.
אנחנו מציצים על ארמון האליזה ומתחילים לצעוד בשדירות הנהדרות של השאנס אליזה. לאורך השדירה המוארת יש הופעות רחוב של אומנים ונהגי ריקשות שרק מחכים לתיירים. בדרך עוד מספיקים להיכנס לחנות הדגל של דיסני ומגיעים לבסוף על שער הניצחון – שזו גם נקודת הסיום של המסע להיום.
יום 9 (ראשון)
היום אנחנו נוסעים לארמון ורסאי. הבחירה לנסוע לכאן ביום ראשון היא בגלל המופע המיוחד של המזרקות המזמרות – “שעות הקסם” – שעתיים שבהן מפעילים את המזרקות הנהדרות בגני ורסאי ומשמיעים מוזיקה בכל רחבי הגן.
אנחנו רוכשים כרטיסים לרכבת ה RER שמסיעה לורסאי – כדאי מאוד לרכוש גם כרטיס לכיוון החזור כדי לא להיתקע בתורים בלילה בחזרה.
כדי להיכנס לארמון ורסאי יש לרכוש כרטיסי כניסה (יש תור) אבל התור הארוך באמת זה התור להיכנס למתחם – וכרוך בבדיקה בטחונית קפדנית. גם אם רוכשים כרטיס מראש חוסכים אולי את התור הקצר, אבל לא את התור הארוך, שהוא לוקח כשעה (!)
טיפ קטן: אפשר לרכוש כרטיס יקר יותר שכולל גם סיור מודרך בארמון. היתרון הגדול של זה הוא שהכניסה היא ממקום אחר ואז חוסכים את התור הארוך.
הביקור בארמון נערך בעזרת מדריך קולי שמסביר על המקום. בארמון יש כמובן חדרי מגורים וחדרי ממשל, כולם מרוהטים לבני המלוכה שהיו במקום. מבקרים גם בכנסיה, באולם המראות המפורסם (בו נחתמו הסכמי ורסאי) ובאולם תמונות המלחמה.
לאחר הביקור בארמון אנחנו פונים לביקור בגנים. ברוב ימות השבוע הביקור בגנים הוא בחינם, אבל כאשר מופעלות המזרקות הביקור הוא בתשלום.
הגנים של ורסאי מקסימים. אבל בזמן “שעות הקסם” המקום הופך להיות קסום באופן מיוחד. ברחבי הגן מושמעת מוזיקה נעימה, וכל המזרקות, שלרוב עומדות ריקות, מופעלות. יש כל מיני סוגים של מזרקות. באחד המקומות יש מופע מזרקות לפי קצב המוזיקה (מרהיב!). במקומות סודיים שמוקפים צמחיה פועלות מזרקות מיוחדות ביותר ואנחנו היינו במאמץ רב כדי לראות כמה שיותר מזרקות בזמן השעתיים שבו הן מופעלות.
סיכום שלי לורסאי: אמנם בשבילי זו כבר פעם שניה במקום, אבל לדעתי החוויה הכי מדהימה שם זה סיור בגנים ב”שעת הקסם”. על הביקור בתוך הארמון אפשר לוותר.
יום 10 (שני)
ביום הזה אנחנו מבקרים בדיסנילנד.
לגבי הכרטיסים לדיסני: הכרטיסים בדיסני מחולקים ל3 קבוצות מחיר: MINI, MAGIC, SUPER MAGIC. ההבדל בין הכרטיסים הוא מתי אפשר להשתמש בהם. כרטיסי SUPER MAGIC היקרים ביותר ניתנים לשימוש בכל יום בשנה. הכרטיסים MAGIC מאפשרים כניסות במספר מוגבל יותר של ימים בשנה וכרטיסי MINI הם המוגבלים ביותר – מאפשרים כניסה באמצע שבוע בלבד בתקופות שהן מחוץ לעונת התיירות. באתר של דיסני מתפרסמת טבלה שמראה באיזה כרטיס אפשר להשתמש בכל יום.
כבר כאשר הגענו לפריז התעדכנו בתחזית מזג האויר. הרי בכלל לא נחמד להגיע לדיסני ביום גשום. התחזית הטיבה עימנו ויכולנו לבחור להגיע בכל יום. לא רצינו לדחות את דיסני ליום האחרון ולכן בחרנו להגיע ביום שני שבו אין עומס של סופ”ש וגם אפשר להשתמש בו בכרטיס MINI.
את הכרטיס קנינו כאמור מראש בחנות של FNAC. הצלחנו למצוא מבצע גם עם מחיר טוב וגם כרטיס שכולל את 2 הפארקים של דיסני באותו היום במחיר של פארק אחד.
אל הפארק של דיסני הגענו ברכבת RER. התחנה של הרכבת נמצאת ממש 5 דקות מהכניסה ל2 הפארקים של דיסני – ממש נוח! את הביקור בדיסני הכנו מראש כך שהגענו עם מפה של הפארק שסימנו עליה מראש אילו מתקנים מעניינים אותנו.
התחלנו את הביקור בפארק הסטודיוס – זהו הפארק הקטן יותר. המתקן הראשון היה רטטוי ומכאן המשכנו לפי התוכנית למתקנים אחרים. למי שעוד לא היה בדיסני, חשוב לציין שהמקום זה לא רק פארק של מתקנים. לא פחות חשוב זה האווירה, שעשועים בדרך וכו. אפילו סיור במקום בלי לעלות על אף מתקן יכול להיות מהנה.
לקראת 13:30 יצאנו מהפארק הקטן ועברנו לפארק הראשי. נכנסים כמובן דרך מיין סטריט וניגשים למתקנים. חשוב להזכיר את עניין ה fast pass – כדאי לקרוא וללמוד איך להשתמש בקיצור תורים כדי לחסוך זמן יקר בפארק.
בשעה 17:30 עובר המצעד ברחבי הפארק. מומלץ להתמקם עוד לפני זה כדי לתפוס עמדת צפיה טובה על המצעד המבדר מאוד. אגב, למי שהמצעד לא מעניין אותו יש תורים קצרים במיוחד בזמן הזה…
בסוף היום, מעט לפני הסגירה, מתקיים המופע המרכזי של הפארק, על רקע הטירה של דיסני. מופע ענק, ממש גרנדיוזי, ונרשמת התלהבות עצומה אצל בת המצווה. איזה סיום אדיר!
בדרך חזרה אנחנו רואים תור ארוך של אנשים שמחכים לרכוש כרטיס לרכבת ה RER. אנחנו שמחים מאוד שקנינו את כרטיס החזור כבר בבוקר, וחוזרים עייפים אך מרוצים לדירה.
יום 11 (שלישי)
יום אחרון לטיול ועדיין יש הרבה כוח ומרץ. אנחנו יוצאים מוקדם לכיוון מגדל האייפל. מגדל האייפל הוא אתר תיירות מאוד פופולרי בפריז והביקוש אליו בהתאם. התורים ארוכים ומאוד מומלץ לרכוש כרטיסים מראש. הביקוש לעלות לקומה השלישית והגבוהה ביותר הוא רב מאוד, הרבה יותר מאשר היכולת והקיבולת של המעלית לשם. לכן הכרטיסים לקומה שלישית נגמרים מהר מאוד – כאשר נפתחו המועדים באינטרנט לרכישת כרטיסים לתאריכים שאנחנו היינו אמורים להגיע, נגמרו הכרטיסים לקומה השלישית תוך כחצי שעה.
אפשר גם להגיע למקום, לחכות בתור ולקוות שיהיו כרטיסים לקומה שלישית. יש מעל הקופה שלט אלקטרוני שאומר אם יש כרטיסים לקומה שלישית. אם חשוב מאוד לעלות לקומה שלישית, אפשר להסתובב באזור ולחכות שתפתח קבוצה חדשה של כרטיסים לשם.
אנחנו ויתרנו מפאת חוסר זמן וקנינו במקום כרטיסים לקומה השניה. המעלית לקומה השניה משותפת גל לקומה הראשונה ואנחנו מחליטים שבדרך למטה נעצור גם בקומה הראשונה.
כמובן שהתצפית מהמגדל מרשימה מאוד ואנחנו מזהים אתרים רבים ברחבי העיר (לי זה ביקור שני בעיר כך שאני מראה לבת את כל נקודות הציון). כאמור בירידה מהקומה השניה אנחנו עוצרים כדי לשוטט גם בקומה הראשונה – כדאי בגלל הזווית השונה שממנה רואים את הנוף.
מכאן יוצאים במטרו לכיוון כנסיית הנוטר דאם – עוד אתר אייקוני בפריז. זוהי קתדרלה גותית מאוד מרשימה ועתיקה עם המון סיפורים מסביבה. הכניסה לשם היא בחינם והבת מתעניינת מאוד. מעניינים גם הקברים הרבים שנמצאים בתוך הכנסיה והעוגב הגדול.
יצאנו מהכנסיה והלכנו לכיוון שוק הפרחים. זהו מקום נהדר לבילוי והבת מוצאת שם הרבה מזכרות לקנות עבור האחים שנשארו בבית וגם עבור החברות מהכיתה.
מכאן המשכנו לשוטט לאורך גדת הסיין ועברנו על גשר סן-לואי אל האי הסמוך, האי סן לואי. מאוד נחמד להסתובב כאן ולראות את החנויות הקטנות. חצינו את הסיין בגשר דה-לה-טורנל אל עבר שכונת סן ג'רמן. מהגשר יש תצפית יפה על הצד האחורי של כנסיית הנוטר דאם. בשכונת סן ג'רמן הנהדרת שוטטנו להנאתנו וגם עצרנו לקפה ועוגה בבית קפה שכונתי שהוא גם מאפיה נהדרת.
את הטיול להיום סיימנו בביקור בפנתאון. מסלול הטיול שלנו מכנסיית הנוטר דאם עד לפנתיאון. מכאן כבר חזרנו באוטובוס לדירה. את הביקור בפריז ואת הטיול כולו סיימנו במסעדה נחמדה בשכונת מונפרנס בקרבת הדירה שלנו.
יום 12 (רביעי)
ארזנו את המזוודה ויצאנו מוקדם בבוקר לקראת טיסת איירפרנס לישראל. בחרנו להגיע לשדה עם האוטובוס של חברת איירפרנס (כל אחד יכול לנסוע בו, לא רק נוסעי איירפרנס). האוטובוס יוצא ממש מתחנת המונפרנס. העלות הייתה כ 25 אירו לשנינו. במקום יש עובדי החברה שעוזרים בהעמסת הציוד – הם מאוד אדיבים וזה היה נוח. בשדה התעופה ההסעה הורידה אותנו בפתח הטרמינל שלנו וגם כאן עזרו לנו עם הציוד. השירות וההסעה הזו מומלצים ביותר.
תם ונשלם הטיול, נהננו מאוד, ובת המצוה חזרה מאושרת!
סיכומים והמלצות
- את רוב הנסיעות בלונדון עשינו עם אוטובוסים ולא עם רכבת תחתית. היתרון הגדול של הרכבת התחתית זה במעבר מהיר בין איזורים מרוחקים ללא פקקים. אבל כאשר רוצים לעשות “דילוג” קטן בין מקומות, מרחק של 2-3 תחנות אוטובוס, אז כבר היתרון הגדול הוא של האוטובוס, כי עולים אליו ממש מהמדרכה, בזמן שלרכבת התחתית צריך לבזבז זמן רב בירידה ועליה. בנוסף לזה, בזמן הנסיעה באוטובוס (בלונדון – בקומה השניה) מנצלים את הזמן בצפיה בנוף העירוני כך שזה ממש מרגיש כמו חלק מהטיול. ברכבת התחתית אי אפשר להנות מהנוף בכלל. מאוד ממליצים על האפליקציה CityMapper – בעזרת האפליקציה הניווט והשימוש בתחבורה הציבורית היה קל ופשוט.
- זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתמשנו בשירות של airbnb עבור לינה. לדעתי זמן ההכנה והחיפוש ארוך יותר, אבל הלינה בדירה התאימה לנו הרבה יותר מאשר בחדר במלון. היינו ממש מרוצים מההחלטה.
- כצפוי מזג האוויר שיחק תפקיד במהלך הטיול, והתאמנו את התוכניות לפי התחזיות שהיו מאוד אמינות (אפילו ברמה שעתית).
- כצפוי האתרים שהבת מצווה הכי נהנתה בהם היו האולפנים של הארי פוטר ופארק דיסנילנד. מבין המוזיאונים, ריפלי היה במקום הראשון, ואחריו מאדאם טוסו. בעיניי הבת כמובן. גם החנויות של המליס ו M&M היו הצלחה גדולה ומצדיקות ביקור גם אם לא קונים שם כלום.
- האכזבות בטיול היו בגלגל הענק (התחיל לשעמם אחרי 5 דקות), טקס חילופי המשמר (הרבה המתנה עבור כמה דקות של מצעד) וגם שוק האוכל בורו (שבכלל לא מיוחד).
