הקדמה
אנחנו משפחה של 5 נפשות. בזמן הטיול, קיץ 2015 היינו זוג הורים בגיל +40 ושלושה ילדים (בת 11, בן 9 ובת 5). זהו טיול משפחתי שני בהרכב הזה אחרי טיול שנה קודם לאוסטריה.
כל ההזמנות לטיול נסגרו כבר בחורף, בין 9-11 חודשים לפני הטיול. בטיול הקודם לאוסטריה היו לנו רק 13 ימי טיול וחזרנו בהרגשה שהיה לנו קצר, לכן רצינו הפעם לטייל קצת יותר. הולנד נבחרה בזכות ההתאמה שלה לטיולים כמו שאנחנו אוהבים. בדיעבד – אנחנו אוהבים מאוד טבע ובהולנד קצת התקשנו למצוא אתרי טבע ראויים, בטח לא משהו שמתקרב לאתרים באוסטריה.
טיסות
את הטיסה הישירה הזמנו ב KLM דרך אתר קיאק כ 11 חודשים מראש לשבועיים (16 ימים ברוטו) בסוף יולי + תחילת אוגוסט. עלות כרטיס 415 אירו. עלות כל מזוודה 10 אירו לכיוון (הטבה שניתנת לחברי מועדון, בעוד הרישום למועדון הוא בחינם).
רכב
את הרכב הזמנו באתר expedia.co.uk כ 10 חודשים מראש עם אפשרות ביטול ללא קנס. כ3 חודשים לפני הנסיעה גילינו כי מחירי השכירות ירדו מאוד ולכן ביטלנו את ההזמנה והזמנו מחדש את אותו הרכב באותו אתר תוך חיסכון של כ 1400 ש"ח! סה"כ עלות הרכב - וולוו V70 גיר אוטומטי באוויס ל16 ימים - כ3000 ש"ח.
צימרים
כבר בהתחלה הייתה לנו התלבטות – מטיילים רבים בוחרים בכפרי נופש בהולנד. במיוחד פופולריים הכפרים של סנטר פארק. אבל אנחנו החלטנו לבחור בצימרים ולא בכפר נופש. היו לכך כמה סיבות:
- עלות: מחיר יחידה בכפר נופש היה כמעט כפול ממחיר צימר – ועוד בכפר נופש יש להוסיף תשלום עבור מצעים, אינטרנט אלחוטי ועוד.
- ניצול: מטרת הנסיעה שלנו הייתה טיול בהולנד. קראנו שבכפר נופש יש המון פעילויות וכמעט “חבל” לצאת מהכפר לטייל. סיפרו לנו חברים שהם לנו בכפר נופש אבל כל יום טיילו מבוקר ועד ערב – וכמעט לא ניצלו את הפעילויות שהיו בכפר. השיקול שלנו היה שנופש נעשה בכפר באגן הים התיכון, ובביקור בהולנד נתמקד בטיול בהולנד.
- גמישות: בכפרי נופש ימי כניסה ויציאה קשיחים, ואילו בצימרים אפשר להזמין לתאריכים שנוחים לנו.
- שימוש ברכב: יש שימוש רב ברכב – יציאה וחזרה לטיול, קניות בסופר ועוד. בכפרים של סנטר פארק אין גישה לרכבים עד יחידת הדיור וזה עלול לגזול זמן רב.
- להתחבר למקום: בצימר של ניוהאוס הרגשנו כאילו אנחנו גרים בתוך חווה הולנדית מסורתית, בזמן שבצימר של מרכוס הרגשנו חיים של הולנדי ממוצע בעיירה כפרית. יש לנו השערה שהחיים בכפר נופש לא ממש מחוברים לתושבי המקום.
- כביסה: בחרנו צימרים עם מכונת כביסה ומייבש, וכך צימצמנו את כמות המזוודות – מה שעזר לגודל הרכב השכור וגם כמובן יותר קל.
- מתקני משחקים לילדים במרחק ראיה מהדירה – לא הרגשנו בנוח שהילדים לא יהיו לידנו בארץ זרה, אבל מאוד רצינו שיוכלו לשחק במתקנים ממש צמוד לדירה. זה היה אחד הקריטריונים לבחירת הצימרים.
8 לילות היינו בחוות ניוהאוס. מקום ממש מקסים. את הדירה הזמנתי ישירות באתר, שילמתי 30% מקדמה מראש בזמן ההזמנה ואת היתרה במזומן כאשר הגעתי לחווה. המחיר היה 800 אירו ל8 לילות. המלצה חמה על החווה הזו! לילדים יש המון מה לעשות בחצר של החווה אחרי שחוזרים בערב מיום טיול. בחווה יש כמה דירות נופש, ובערב כל הילדים מכל הדירות יוצאים לשחק בחצר. כך הבת שלי הכירה חברה מצפון אירלנד. אגב, באחד הערבים נבחרת הילדים של ישראל ניצחה את נבחרת הילדים של צפון אירלנד בכדורגל…
בדירה יש מכונת כביסה ומייבש לשימוש חופשי.
מיקום החווה: חיפוש “Newhouse Logies” בגוגל – קישור למפת גוגל.
7 לילות נוספים לנו בצימר Bijkomen op de Veluwe. אני הזמנתי ישירות באתר של הצימר אבל מי שחושש יכול להזמין גם דרך האתר של בוקינג. המחיר היה (ישירות דרך מרכוס בעל הבית) 650 אירו ל7 לילות. גם כאן שילמתי מקדמה של 30%.הצימר נחמד - יש גם גינה קטנה למשחק של הילדים. המיקום היה מושלם מבחינתנו, בסמיכות לעיירה פוטן שבה יש 7 סופרמרקטים גדולים וגם ממוקם טוב ביחס לאתרים שבהם ביקרנו. בדירה יש מכונת כביסה ומייבש לשימוש חופשי, וגם בעל הבית מרכוס היה נחמד מאוד. הוא בנה את הצימר בכספו כדי לייצר עוד פרנסה למשפחה וביקש ממני לפרסם את הצימר שלו בישראל.
מיקום הצימר: קישור למפת גוגל.
תקשורת
הצטיידנו בסימים של חברת Lebara שרכשנו בסופרמרקט של אלברט היינן. אלו סימים משולמים מראש והמחיר החל מ5 אירו לסים, תלוי בגודל החבילה. אפשר גם אחרי הקניה לרכוש עוד חבילת DATA לגלישה סלולרית (למרות שהחבילה הבסיסית כבר כוללת קצת גלישה). היתרון הגדול של החברה הזו הוא שכל השיחות בין המנויים של החברה הם בחינם. לנו היו לזה כמה שימושים. לכל ילד היה בתיק אישי שתמיד נמצא אצלו על הגב (בתיק היו גם כריכים, פירות ובקבוק שתיה) פלאפון עם סים של Lebara. כך ידענו שאם ילד הולך לאיבוד, הוא יכול להתקשר אלינו. בנוסף היו לנו מקומות שהתפצלנו (למשל, קפיצה לסופר) ומאוד נוח שאפשר לדבר חופשי ביננו.
הסברים נוספים לגבי הסים של Lebara.
כמובן בצימרים שבחרנו היה WIFI חופשי ואת רוב הגלישה עשינו בערב או בבוקר בצימר.
הערכת עלויות
כאמור כל ההזמנות היו זמן רב מראש – יתכן וזה תרם למחירים נמוכים יותר מאשר הזמנה ספונטנית
- טיסות לאמסטרדם עם KLM: נרכשו 5 כרטיסים בעלות של 415 אירו לכרטיס, ועוד תוספת של 60 אירו עבור 3 מזוודות ל2 הכיוונים (קיבלנו 50% הנחה על המזוודות בזכות הרשמה חינמית למועדון לקוחות של KLM).
- רכב שכור: כ 3000 ש"ח לרכב Volvo XC60 מרווח ל16 ימים בסכיפהול.
- מגורים: 800 אירו עבור הצימר של ניוהאוס (8 לילות) ועוד 650 אירו עבור הצימר של מרכוס (7 לילות). סה”כ 15 לילות, 1450 אירו.
- דלק: עלות דומה לעלות בארץ.
- אוכל: מחירים בסופר זולים יותר מאשר בארץ. במסעדות כמעט לא אכלנו – אולי פעמיים שלוש במהלך הטיול. המחיר דומה למחיר בארץ. רוב הזמן התבססנו על אוכל מסופרים, כריכים ופירות ובישול עצמי.
- חניה בנתב”ג: 16 ימים, 40 ש”ח ליום, סה”כ 640 ש”ח
- כמובן יש להוסיף: חניונים, ביטוחי נסיעות, אטרקציות
סה”כ הערכת עלות כ 25K ש”ח (זוהי הערכה בלבד, לא ניהלתי אקסל)
מסלול
התוכנית הכללית הייתה לחלק את הולנד למערב + מזרח. לכן הזמנו צימר ל8 לילות במערב ועוד צימר ל7 לילות במזרח. ביצענו טיולי כוכב. אמסטרדם הייתה במרחק דומה מ2 הצימרים ואכן הגענו לשם מ2 הצימרים.
פירוט המסלול
יום 1 - 23.7 – יום ההגעה וסיור במיודן
טירת מיודן Muiderslot Muden
יצאנו לדרך ביום הכי עמוס בנתבג. הגענו לפנות בוקר לנתב”ג אבל החניון לטווח ארוך היה כבר מלא לחלוטין והפנו אותנו לחניה בטרמינל 1. טסנו עם KLM ואת כסא בטיחות שלחנו בנפרד בעמדת מטענים חריגים. הנחיתה הייתה באמסטרדם ב 8:55 וחיכינו המון זמן למזוודות.
ניגשנו לעמדה של אוויס אבל לא היה להם רכב V70 כמו שהזמנו ולכן קיבלנו רכב וולוו xc60 אוטומטי מרווח ונוח מאוד. אמנם מעט קטן יותר מ V70 אבל מהודר יותר וגם בתצורת SUV ולא סטיישן. מהעמדה יש מרחק הליכה די ארוך דרך כל החניונים והמלונות עד מגרש חניה מרוחק ששם נמצאות המכוניות של כל חברות ההשכרה. בעמדת קבלת המכוניות קיבלנו שירות בעברית מנציג שהוא ישראלי לשעבר באוויס שהיה מאוד נחמד ואדיב ואפילו נתן מתנות לילדים. הוא טרח והביא את הרכב עד אלינו. היינו מאוד מרוצים מהשירות של אוויס.
נסענו ליעד הראשון שלנו - הכפר מיודן והטירה הנפלאה שם. חנינו במגרש חניה של חנה וסע בכפר מיודן - מגרש החניה בחינם. מגרש החניה מעט מרוחק מהטירה, לפחות 20 דקות הליכה, אבל ההליכה היא דרך בתי הכפר עד המרכז - שם יש גשר למכוניות / הולכי רגל שמסתובב על צירו כדי שסירות יוכלו לעבור בתעלה - נתיב שייט חשוב לסירות. לפני הפתיחה נשמעת אזעקה קצרה. אטרקציה בפני עצמה. כדאי להתעכב שם קצת כדי לצפות בכל התהליך. כך שנהננו גם מההליכה לטירה.
מכיוון שזה האתר הראשון בביקור שלנו קנינו שם את כרטיס המוזיאונים של הולנד. מייד אחרי הכניסה יש עמדה אוטומטית להזמנת תור לסיור בתוך הטירה. עד מועד התור הסתובבנו קצת בחצר ובמגדל שפתוח לסיור חופשי. הייתה בחצר הטירה גם הצגה נחמדה לילדים אבל לא הבנו הרבה - בשלב הזה עוד לא דיברנו הולנדית היטב. אחד הדברים המעניינים - לא היו בטירה בתי שימוש כמו שאנחנו מכירים - התאים שבהם ישבו היו פתוחים לגמרי מלמטה - והכל נפל לתוך החפיר - התעלה המקיפה את הטירה. אפשר רק לנחש שזה שכבת הגנה נוספת לטירה. הסיור בחדרים מאוד מעניין, המדריך מסביר בהולנדית אבל נתן לנו מראש דף תרגום לאנגלית. המדריך דיבר אנגלית מצויינת וענה היטב לשאלות, גם באנגלית (באופן פרטי). מעניין מאוד לראות בטירה מנהג מיוחד מימי הביניים - בשר תלוי במטבח שעשוי למעשה מעץ - כדי שהאורחים יחשבו שגרים כאן אנשים עשירים. המיטות בטירה קצרות מאוד - מסתבר שאנשים האמינו שתנוחת השינה הנכונה ביותר היא בישיבה. כמו כן יש שם שולחן שנועד במיוחד לזהות זיופים של מטבעות - לפי הצליל שהמטבע משמיע כאשר הוא פוגע בשולחן. בטירה יש גם מרתף עינויים עם מבחר של מכשירים ששימשו ל… עינויים.
מסביב לטירה יש גם אזור גידול של ציפורי טרף והיו מדריכים שהכירו למבקרים את הציפורים, וגם גני נוי קטנים אבל יפים.
לאחר הביקור נסענו לחווה ששם נלון 8 לילות - המקום נהדר! חצר משחקים גדולה, שערים לכדורגל, כלובי ארנבים, מגלשות ונדנדות. בתוך הדירה סלון מרווח מאוד ומרפסת נהדרת. בחווה עצמה יש גם חנות מכולת לקניות קטנות.
קרוב לחווה יש עיירה ובה יש כמה סופרמרקטים גדולים. העדפנו לקנות ברשת JUMBO בגלל ששם מקבלים גם כרטיסי אשראי, דרך התשלום העדיפה בשבילנו, אבל יש גם אלברט היינן ששם גם ביקרנו, ושם אפשר לקנות סים משתלם מאוד של חברת LEBARA.
יום 2 - 24.7 יום טיול לליידן
מוזיאון מרכז החלל ספייס אקספו - Space Expo
מוזיאון הטבע נטורליס - Naturalis
יום מעט גשום, מתאים למוזיאונים. בדרך מהצימר נתקלנו בגשר נפתח. יש רבים כאלו בהולנד אבל ללא ספק זה ממש ריתק אותנו בפעם הראשונה. בכבישים שנסענו בהם מסביב לחווה יש גם המון תחנות רוח ופרות חופשיות באחו. אין גדר לפרות - יש תעלות מים, וזה כנראה מספיק. מסביב לרוב הבתים ישנן תעלות - או ביצות. הבתים בכפרים מטופחים מאוד, גינות מושקעות והרבה פרחים. כל נסיעה במרחב הכפרי הייתה חוויה.
הגענו אל מרכז החלל בעיר ליידן (נמצא מחוץ לעיר). זו אטרקציה פחות המונית ובזמן שהגענו המוזיאון היה כמעט ריק. בין המוצגים שעניינו אותנו: סלע אמיתי מהירח (הילדים היו מרותקים), לווין ריגול אמיתי שחזר מהחלל ונחרך בכניסה לאטמוספרה, חליפת חלל של קוסמונאוט. בסך הכל ביקור מאוד מעניין. כמובן שהילדים גם רצו זמן לשחק במגרש המשחקים הנהדר בחוץ. יש גם רכבת המובילה לסיור למתקנים יותר רחוקים אבל ויתרנו כי הנסיעה ברכבת מגיל 9 בלבד.
משם המשכנו אל מוזיאון נאטורליס במרכז ליידן (כלול בכרטיס המוזיאונים). תשלום למגרש חניה 5 אירו ליד הכניסה. המוזיאון מוצלח מאוד. המוזיאון הוא גדול מאוד ומוקדש לטבע – מאוד מזכיר מוזיאונים אחרים לטבע, למשל בלונדון או בניו יורק וושינגטון. האולם הגדול מוקדש לשלדים של חיות קדמוניות, כמו למשל הממותה בתמונה למעלה. יש גם אגף של פוחלצים של יונקים וציפורים, אגף עם תערוכה של מאובנים וסלעים, כולל מינרלים מעניינים. בקומה עליונה יותר יש אולם חושים חווייתי לילדים. המוזיאון מאוד עשיר ואפשר בקלות לבלות בו יום שלם – אבל אנחנו היינו חייבים לוותר בשלב מסויים (הילדים עוד רצו להמשיך לסייר שם).
בדרך חזרה עברנו דרך מרכז העיר ליידן להתרשמות וגם צפיה בתחנת רוח גדולה – בתמונה למעלה.
יום 3 - 25.8 מוזיאון נמו וסופה קשה
מוזיאון נמו - לילדים Nemo science center
שוב גשום, החלטנו לנסוע לאמסטרדם ליום מוזיאונים. מתכננים לבקר במוזיאון המדע נמו ומוזיאון הספנות הסמוך. אנחנו כבר מבינים שהחווה שבה אנחנו לנים נמצאת בלב אזור כפרי מטופח. מסביבה יש כמה כפרים ציוריים שלא נמצאים על אף מפת תיירות, אבל מצד שני כל כך יפים לביקור. מתוך החלטה, אנחנו פותחים כל בוקר במעבר איטי באחד הכפרים באזור, מצלמים ונהנים. קשה מאוד להעביר את היופי הזה של הכפרים “הפשוטים” לתמונות וכאן לבלוג.
הגענו לחניון חנה וסע באיצטדיון האולימפי. אם מגיעים לפני השעה 10 החניה עולה 8 אירו, אבל אחרי השעה 10 החניה עולה רק 1 אירו. בכניסה לחניון מצטבר טור של מכוניות שמחכות להיכנס בדיוק בשעה 10. בנוסף, קונים במקום כרטיס לחשמלית - כרטיס ל5 נוסעים עולה 7.5 אירו הלוך וחזור. צריך להחתים את הכרטיס גם בעליה וגם בירידה מהרכבת, וחייבים לרדת בתחנה במרכז העיר. בדיעבד – כל ההתעסקות בחניון + זמן הנסיעה בטראם לא מצדיק את החיסכון. עדיף כבר לחנות במרכז העיר ולחסוך זמן רב.
ירדנו בתחנה המרכזית והתחלנו ללכת לכוון מוזיאון נמו. משהו שמייד בלט לנו לעיין זה שבהולנד יש המון תעלות מים אבל לרוב אין שום מעקה ליד המים. לנו כישראלים זה מייד יצר חשש לגבי הילדים (ואם הילד יפול?) והשגחנו עליהם מקרוב. נראה שאת שאר התיירים הנושא בכלל לא מדאיג.
בכניסה לנמו תור ארוך מאוד, אבל למי שיש כרטיס מוזיאונים לא צריך להמתין, יש אוטומט עבור כרטיס המוזיאונים בפנים (זה לא כתוב באופן ברור, כך שבעלי כרטיסים עומדים בתור הרגיל בלי לדעת את זה עד שהם נכנסים למבנה). המוזיאון היה מלא עד אפס מקום - אולי בגלל שיום שבת או בגלל שגשום. החלל סגור ויש המון רעש. ליד כל מתקן עומדים המון ילדים, יש צורך לחכות בתור בשביל כל מקום וקשה להתנייד בגלל הצפיפות. קראנו למקום "זוועתון המדע" (ראו תמונה למעלה). בקומה 4 יש מעבדה - אחרי המתנה בתור ארוך נכנסים כולנו, מקבלים חלוק ושולחן עבודה. מקבלים הוראות להכנת ניסוי מדעי וכולנו משתתפים. יש 5 סוגי ניסויים - לנו היה ניסוי שמראה מאיזה צבעי יסוד מורכב צבע של טוש צביעה. זה היה אולי הדבר היחיד שנהננו ממנו במוזיאון. אולי בתקופות של פחות לחץ אפשר יותר להנות שם?
לא רצינו להשאר יותר זמן, פנינו לצאת כדי להמשיך למוזיאות הספנות הסמוך. אבל בחוץ סופה קשה מאוד. גשם כבד ורוח חזקה מאוד. בדיעבד התברר שזו הייתה הסופה הכי קשה אי פעם ביולי באמסטרדם. בחנות של המוזיאון קיבלו החלטה - והם מחלקים פונצו גשם בחינם לכל דורש. ניסינו ללבוש את הפונצ'ו אבל עדיין מאוד קשה להגיע למוזיאון ספנות, כי הרוח כל כך חזקה שמעיפה את הילדים! כל כך נרטבנו וכל כך היה כבר לא נחמד שהחלטנו לחזור לחווה. ממש טראומה לילדים. אבל, מסתבר שהסופה הייתה כל כך חזקה עד שעצים רבים באמסטרדם פשוט קרסו ונפלו על מסילות החשמלית, וכמה קווי חשמלית הפסיקו לפעול. כולל הקו שאנחנו היינו צריכים לקחת כדי להגיע את החניון.
מוניות לא היו בנמצא, וכמובן שנוצר בעיר כאוס רציני. נראה שההולנדים לא ערוכים לסופה בסדר גודל כזה. מפנים אותנו לאוטובוס אבל כל תחנות האוטובוס מלאות אנשים, כל העיר מלאה בריכות מים שלא מתנקזות מהגשם ויש הצפות וגם מאוד קשה לברר איזה אוטובוס מגיע לאיצטדיון. כאשר כבר מצאנו קו כזה הסתבר שכרטיס החשמלית שלנו לא תקף בחברה הזו (הוא תקף רק בחברה אחרת) וגם אי אפשר לקנות כרטיס באוטובוס. אבל כנראה שנראנו כבר כל כך רטובים וסחוטים עד שנהג האוטובוס מסכים שנעלה וניסע איתו עד אצטדיון אולימפי. גם בחניון האחראים גילו המון אמפטיה למצבנו, ולמרות שלא הבאנו כרטיס חזרה חתום בחניון נתנו לנו כרטיס חלופי עבור ההנחה. בדרך חזרה לצימר אנחנו רואים המון עצים שבורים וגם כמה עצים גדולים שקרסו. מרגיש כמו טורנדו. סיימנו את היום בצימר עם קפה חם.
יום 4 - 26.7 יום בפלקסברג
היום מתחיל יפה ומחליטים לנסוע ליעד רחוק - העיר פלקסברג. בדרך יש כמה אוטוסטרדות אבל בהמשך גם כמה כבישים ממש יפים. הנסיעה ארוכה - מעל שעתיים. חנינו בחניון מסודר בעיר פלקסברג במעלה הרחוב מול מכרה הפחם – 4 אירו לכל היום (העדפנו שלא לחנות ברחוב כי השלטים לא ברורים).
התחלנו בסיור במערת הקטיפה, מערה מלאכותית שנוצרה בעקבות חציבת לבני בניין עבור הטירה הסמוכה. במערה יש הרבה ציורי קיר. מעניין, אבל לא מדהים. מהסיור במנהרות יוצאים ישירות אל הטירה שלמעלה (שרידים) ואנו מקדישים מעט זמן לסייר גם בטירה. אחרי הסיור יורדים אל המדרחוב של העיר העתיקה. הכניסה דרך שער יפה עתיק בחומה, במדרחוב הרבה מסעדות בתי קפה וחנויות מזכרות לתיירים.
מהמדרחוב אנחנו ממשיכים אל רכבל agogo - שבו אנחנו עולים לגבעה של העיר. שם קונים כרטיסים ל2 סיבובים במגלשות הרים. זה לא ממש המגלשות הרים מאוסטריה אבל גם מזה הילדים מאוד נהנו. בדרך חזרה כבר היה גשם… שוב.
יום 5 - 27.7 אמסטרדם - ואן גוך ושוק קויף
מוזיאון ואן גוך - (Van Gogh Museum)
שלט אמסטרדם - IAmsterdam Sign
שוק אלברט קאויף - קויף (Albert Cuyp Market)
שוב מגיעים לחניון חנה וסע ויורדים בתחנה ליד מוזיאון ואן גוך. המקום בשיפוצים לרגל בניית אולם כניסה מפואר. בכניסה יש כמה תורים: תור רגיל - ארוך מאוד מאוד!, תור נוסף למחזיקי כרטיס או שובר (כולל כרטיס מוזיאונים) - ארוך! ותור אחר למי שהזמין מראש באתר ביקור לשעה ספציפית. למזלנו הזמנו מבעוד מועד כניסה לשעה נקובה (ההזמנה היא בחינם). למרות שאיחרנו ב20 דקות מהשעה שנקובה בכרטיס נתנו לנו להכנס בלי בעיה. חייבים להדפיס את הכרטיס כי יש קורא ברקוד, אבל בכלל לא בדקו את כרטיס המוזיאונים שלנו… מוזר. במלתחה מפקידים תיקים - חובה, בחינם.
בכניסה במודיעין - מצטיידים בחוברת הפעלה לילדים. לצערנו אין חוברת בעברית (למרות שכתבו בפורום למטייל שיש). המוזיאון מלא אנשים וזה קצת פוגע בהנאה. יש כמובן כמה יצירות קלאסיות מפורסמות. אסור לצלם - למעט 2 פוסטרים ששם כולם מצטלמים. כאשר מחזירים את כתבי החידה, כל ילד מקבל מתנה - גלויה.
לדעתי המוזיאון מעניין מאוד – בעיקר למי שמעוניין להתרשם ממיטב העבודה של ואן גוך. אבל הביקור קשה לילדים קטנים, כך שאולי זו בחירה טובה רק בלי ילדים קטנים.
ממשיכים לכוון האותיות "I Amsterdam" לפני מוזיאון רייקס. זה אתר מאוד פופולרי לצילום, ודי קשה למצוא זוויות צילום שתיירים אחרים לא נדחפים להם לתמונה. נכון שזה קיטש אמיתי אבל כמובן גם אנחנו לא מתאפקים ומצטלמים שם כמו כל התיירים (כמובן גם סלפי…). כל הזמן יורד גשם מעצבן לסרוגין – 10 דקות של גשם, 10 דקות של הפוגה, וחוזר חלילה.
משם יוצאים בהליכה ברחוב עד שוק קויף - אוכל, ירקנים, דגים, פנקייקים, גבינות, זיתים, שמעטס וחנויות תיירים. כאן מסיימים את היום.
יום 6 - 28.7 טיול לאי טקסל
מעבורת מדן הלדר Teso
שמורת הטבע אקומרה בטקסל (Ecomare)
רבים מהמבקרים בהולנד נוסעים לבקר בדולפינריום. אבל לנו ברור מראש שלדולפינריום אנחנו לא נגיע. מאוד לא נראה לנו להראות לילדים איך בני אדם כולאים דולפינים, חיות אינטיליגנטיות ורגישות, בכלובים שלא מתאימים להם, ואז מענים אותם באכזריות כדי שילמדו לבצע תעלולים – רק בשביל לבדר את קהל המבקרים. מצאנו חלופה הולמת באי טקסל (או טסל).
מזג האויר משתפר קצת, מחליטים לנסוע לאי טקסל. האי טקסל מהוה בשבילנו יציאה לטבע בין ימי טיול עירוניים, וגם הזדמנות לראות בעלי חיים שלא מוחזקים לצרכי בידור.
מתחילים בנסיעה לכוון דן הלדר, שם רואים המון תחנות רוח בשורה. יש בדן הלדר את מוזיאון הצי שנראה גדול ומרשים אבל לנו אין זמן להכנס לתוכו. התשלום למעבורת מתבצע בעמדת תשלום (קצת דומה לתשלום בכבישי אגרה) והוא ממש קל ומהיר. המעבורת שטה קבוע הלוך וחזור בין דן הלדר לאי טקסל, זמן השייט הוא כ20 דקות והזמן שנשאר לפריקה ולטעינה בכל צד הוא כ10 דקות. כל התהליך הוא מאוד מסודר – ראשית כל המכוניות שהגיעו יוצאות החוצה בסדר מופתי, ואז מכניסים את המכוניות שיוצאות, גם לפי סדר ועם הכוונה. פריקה וטעינה יעילים ביותר וכל העניין מסתיים תוך פחות מ 10 דקות.
עלות המעבורת היא לכרטיס לרכב הלוך וחזור. בימים שלישי-חמישי, אז יש פחות עומס, העלות נמוכה יותר. בימים שישי – שני יש יותר עומס והמחיר עולה בהתאם.
אחרי שנכנסים עם המכונית למעבורת, אפשר בזמן השייט לעלות לסיפון ולצלם, יש בית קפה, שירותים ותצפית. יש גם קו אוטובוס מדן הלדר לאי, האוטובוס עולה למעבורת, גם הנוסעים של האוטובוס עולים לסיפון, ובאי הקו פשוט ממשיך במסלולו. בנוסף למי שלא מגיע עם רכב - מייד בנקודת העגינה של המעבורת באי יש חנות השכרה לאופניים וגם עוד קוי אוטובוסים פנימיים של האי.
דבר ראשון באי נכנסנו למרכז מידע לתייר כדי לשאול כמה שאלות – אבל שם היו ממש לא נחמדים. יש באי מסלול נסיעה מוסדר ומסומן שעובר באתרים מעניינים. נסענו בכביש לכיוון המגדלור לאורך החוף המזרחי של האי והגענו בדרך אל מישורי בוץ שנחשפים בזמן השפל. חנינו במגרש החניה במקום (קישור למפת גוגל שמראה היכן נמצא מגרש החניה – השפל הוא בשעות הצהריים).
ההולנדים מגיעים עם מגפיים ואתי חפירה ותופסים תולעים וסרטנים. כמובן שהצטרפנו אליהם וצפינו בטכניקה שלהם. המשפחה ההולנדית הנחמדה שהסבירו לנו על השיטה מצולמת בתמונה כאן למעלה. ההבדל העיקרי היה שלהם היו מגפיים רציניים ולנו היו נעליים שהתלכלכו כהוגן...
מטיילים רבים באי לוקחים שייט באחת מהאוניות ליציאה לדייג כזה – אבל לנו ההתנסות הזו עם ההולנדים הייתה מהנה מספיק ולא ראינו צורך לקחת שייט בנוסף.
אחרי שחפרנו, מצאנו סרטנים והתלכלכנו הגענו אל המגדלור המפורסם, הסמל של האי. כמובן שבדיוק אז התחיל לרדת גשם. נכנסנו למסעדה הסמוכה והתפנקנו במרקים חמים להורים ופנקייקים לילדים. מקום נחמד באווירה בייתית.
מכאן המשכנו אל פארק אקומרה והגענו לקראת שעה 2. היות ונסגר שם כבר בשעה 5, כדאי להגיע אפילו קודם. בפארק יש כמה אקוואריומים לא גדולים, אבל גולת הכותרת מבחינתנו הייתה בריכות כלבי ים ודולפינים. להבדיל ממקומות כמו סי וורלד או דולפינריום, כאן מוחזקות רק חיות שנפצעו או זקוקות לשיקום, והן משוחררות כאשר הן משתקמות. האכלת כלבי הים ב 15:30 - כדאי מאוד. חוץ מאשר ביקור באזור המבנים יש גם מסלול טיול (מסומן במפה של האתר בצבע כחול) של 1 ק”מ עם תחנות הפעלה לילדים באמצע, נחמד מאוד.
יצאנו מהשמורה קצת אחרי 5 ותיכננו לצאת מהאי במעבורת של שעה 6. לכן לפני החזרה יש עוד זמן לסיבוב קצר בנמל באודווטר (“עיר” הבירה של האי) וחזרה במעבורת (לא לאחר, זה כל שעה עגולה). בדרך חזרה לצימר מתרשמים עוד מהאצטדיון באלקמר שמוכר מהטלויזיה.
יום 7 - 29.7 טיול להאג
מוזיאון אשר escherinhetpaleis
פנורמת מסדאך (Panorama Mesdag)
ארמון השלום בהאג vredespaleis
מדורודאם (Madurodam)
יום יפה לפנינו, מחליטים לנסוע לעיר האג.
בדרך באחד הכפרים פתאום אנחנו רואים 3 טרקטורים נוסעים לפנינו ופונים לכביש צדדי. הטרקטורים מקושטים בפרחים והנוסעים בהם מחופשים. בהחלטה ספונטנית אנחנו סוטים מהכביש ונוסעים אחריהם. מסתבר שהגענו בדיוק ביום שבכפר הזה חוגגים את פסטיבל הטרקטורים המקושטים. חג מקומי של הכפר, שלא כתוב בשום מדריך טיולים.
כל תושבי הכפר מקשטים את הטרקטורים שלהם, לובשים תחפושות או בגדים מסורתיים ומתרכזים ברחוב הראשי בעיר בשביל לשחק במשחק המקומי - מן סוג של כדורסל עם טרקטורים. הטרקטור נוסע מהר והנוסע(ת) צריכ(ה) להשחיל מוט לתוך 2 טבעות שתלויות ברחוב. (ראו בתמונה למעלה). לתחרות יש שופטים רשמיים (לבושים בכתום, בתמונה) והם מתייחסים לתחרות ברצינות יתרה וגם נותנים ניקוד לקישוט של הטרקטור ועיצוב התחפושת. היינו התיירים היחידים שם ומאוד אהבנו.
הגענו להאג וחנינו בחניון קרוב למרכז - 2.5 אירו לכל 50 דקות. הלכנו ברגל אל מוזיאון אשר וקנינו כרטיס משולב למוזיאון ביחד עם המדורדם (שניהם לא כלולים בכרטיס המוזיאונים). במרתף יש מלתחה, המנעולים ב 1 אירו פקדון. במוזיאון 2 קומות של יצירות של אשר אבל הכי עניין אותנו (וגם את הילדים) התרשימים שאשר הכין לעצמו כדי לצייר את היצירות המפורסמות. בקומה האחרונה שעשועים עם מצלמה ומחשב – רובם אינטראקטיביים. למשל יש שם כדור שמאפשר להצטלם באותה תנוחה כמו הדיוקן העצמי בכדור של אשר, או החדר שמצולם למעלה שמאפשר לייצר אשליות אופטיות, כמו ילד שגבוה יותר מההורים שלו. מקום מומלץ ביותר! כולנו מאוד נהננו.
ממשיכים ברגל אל פנורמת מסדך. המקום עמוס במבקרים ולכן אין הדרכה מסודרת. למי שלא מכיר את הקונספט, מדובר בציור קיר ענק ועגול מסביב לבמה מרכזית שמתאר נוף. משולבים בחלל עצמים אמיתיים (כמו בתמונה – חול ים אמיתי, שיחים ורשת דייגים) שמתחברים אל הציור כדי לייצר אשליה של תלת מימד. בסך הכל יפה אבל לא מדהים (נזכרנו שבפנורמה בזלצבורג היה יותר נחמד).
לאחר סיור נוסף במרכז האג וצפיה בארמון השלטון נסענו לכוון מדורדם וכרגיל היה גשם כבד. עצרנו לצלם ליד ארמון השלום (או בכינוי שמאיים על ישראלים: בית הדין בהאג). הארמון (בתמונה למעלה) יפה מבחוץ, לא נכנסנו לתוכו. צילמנו מעבר לגדר שמקיפה אותו.
הביקור במדורדם מאוד מהנה. מדובר במתחם שבו הקימו אומנים שיחזורים מוקטנים של אתרים ידועים בהולנד. למי שלא מכיר, מדובר במקום בסגנון של מיני ישראל (מדורדם הרבה יותר ותיק). כמו שכתבו בפורום למטייל, החניה בחינם מתחת לגשר. אחרהצ כבר פחות עמוס ופתוח עד 8 בערב.
הייתה לנו התלבטות – ההמלצה היא להגיע למדורדם לקראת סוף הביקור בהולנד, כאשר כבר ביקרנו בהולנד באתרים המרכזיים ואז מאוד נחמד לראות את הדגמים שלהם ולזהות. אבל לנו היה נוח לבקר בחצי הראשון של הטיול בגלל הקירבה למקום הלינה הראשון.
חנינו בחניה בחינם 3 דקות הליכה מהכניסה למתחם. בסיור באתר לא רק צופים בדגמים. במקומות רבים הילדים פעילים – למשל בדגם של מעבר סירות דרך מנעולי שייט, הילדים משחקים שם בדגמים מוקטנים. כך גם בדגם של הנמל ברוטרדם שם הילדים מתאמנים בהעמסה של מכולות על אוניות משא. הילדים היו מאוד מרוצים מהפעילות והמקום ואנחנו מאוד אהבנו.
יום 8 - 30.7 חאודה ודה-האאר
חאודה-גאודה (Gouda)
נוסעים בבוקר לחאודה אל שוק הגבינות. בספרי נסיעות קוראים לעיר גאודה (בטעות), אבל אנחנו כבר יודעים שההולנדים קוראים לעיר חאודה (בדיוק כמו שלגיטהורן קוראים חיטהורן בהולנדית). חונים בחניון בקרבת העיר העתיקה שעלותו 1 אירו לכל חצי שעה. מגיעים בהליכה דרך רחובות העיר העתיקה אל השוק בככר המרכזית.
שוק הגבינות זו בעצם הצגה לתיירים על אודות המסחר בגבינות בתקופות עבר. כל המציגים לבושים בבגדים מסורתיים ומראים איך התנהלה המכירה בעבר בכיכר העיר. נחמד, אבל בכלל לא חובה. כל התיירים עומדים יפה בצורת ח' מסביב, ורק כמה תיירים זרים חצופים נכנסים פנימה להצטלם (שמחתי לראות את הישראלים שומרים על הכללים).
מסביב להצגה יש גם שוק כללי בככר שמאוד נחמד להסתובב בו. קנינו לחמניות טריות, דגים מטוגנים הולנדיים וכמובן כמה גבינות של חאודה טעימות מאוד (כדור גבינה בגודל אגרוף עולה כ5 אירו). כדאי לשים לב גם לשעון המיוחד בכנסיה במרכז הכיכר – בכל שעה עגולה יש בובות שמבצעות “הצגה” בשעון, בדומה לשעונים אחרים במקומות אחרים באירופה.
במדרחוב הראשי של העיר חיכתה לנו הפתעה – עגלה שעליה תיבת נגינה אמיתית (בתמונה למעלה). מאחורי הקלעים מונחים ספרים עשויים מעץ ובהם “תווים” – מין רצף של בליטות ושקעים שמהוים “הקלטה” של המנגינה. המפעיל מטעין ספר כזה למכונה ואז המכונה משמיעה מנגינה והבובות בחזית עורכות הופעה.
מכאן המשכנו לכוון הכפר אודווטר שהומלץ לביקור, אותנו מרכז הכפר לא מרשים. סיבוב קצר וממשיכים הלאה.
הגענו אל ארמון דה האאר, ממש קרוב לעיר אוטרכט. מדובר בטירה יפהפיה עם גנים יפים מסביבה. הסיור בתוך הטירה בהולנדית בלבד. אפשר להסתפק בביקור רק מחוץ לטירה - במזג אוויר יפה. לדעתי ביקור של שעה עד שעתיים בגנים וסיבוב מסביב לטירה מספיקים בהחלט ומומלצים מאוד.
יום 9 - 31.7 פסטיבל הפרחים השטים
בחרנו לבקר היום בפסטיבל סירות הפרחים של הולנד. עוזבים את החווה שכל כך נהננו בה בבוקר בצער רב והיות ויש לנו זמן עד תחילת המשט החלטנו להסתובב קצת במרחב הכפרי שנקרא "הלב הירוק של הולנד". לא טיול לנקודה מוגדרת אלא טיול “ספונטני”.
טיילנו עוד קצת ליד תחנות רוח וניסינו להאכיל את הברוזים והברבורים - אבל הם נבהלו וברחו.
פגשנו בדרך תא שייט (בתמונה למעלה). זו הייתה הזדמנות להסביר לילדים איך התא עובד וכמה עקרונות פיסיקליים שקשורים לנושא. בארץ אין לנו תאי שייט כך שהנושא מעניין אותם.
לקראת צהריים הגענו אל פסטיבל הפרחים השטים. הנושא המרכזי של היום. הפסטיבל נערך באופן מסורתי בכל קיץ בתחילת אוגוסט. מתקיים בתעלות המים במרחב שמסביב לכפר Naaldwijk. הפסטיבל אורך 3 ימים, ובכל יום עובר במסלול קצת שונה, אבל תמיד באזור של הכפר הזה. באתר שמקושר כאן יש מפות די מפורטות של המסלול כולל כל נקודות הצפיה “הרשמיות” – וליד כל נקודה כזו כתובה השעה שבה מתחיל לעבור המשט בנקודה.
הפסטיבל הוא ארוע די פופולרי בהולנד. מדובר במשט של סירות - בערך 50 סירות - כאשר כל סירה מקושטת ויש תחרות בין הסירות על הפרס. בנוסף לקישוט הסירה, כל צוות מוסיף גם הופעה, או איזה טריק כדי למשוך תשומת לב ולקבל עוד נקודות. כך למשל היו סירות בתמה של רוחות רפאים, סירות עם חגיגת כדורגל ברזילאי ורקדניות ברזילאיות וכו - והכל בליווי של מוזיקה, ריקודים וגם לפעמים שירה. המשט עובר במסלול מוגדר וקבוע שמתפרסם באתר האינטרנט אבל כדאי לצפות בו מאחת הנקודות שמוגדרות במסלול כנקודות צפייה רשמיות כי בנקודות האלו המשתתפים גם רוקדים, שרים ומופיעים. כיף אמיתי וגם מאוד מעניין - להגיע רק במזג אוויר טוב. החניה בנקודות הצפיה הרשמיות מסודרת מאוד (יש סדרנים שמכוונים) ובחינם, בסך הכל אורך האירוע שעה וחצי מהסירה הראשונה עד האחרונה (בכל נקודת צפיה). אפשר לבחור כל נקודת צפיה רשמית לאורך המסלול, לפי השעה שמתאים לטיול.
לאחר הפסטיבל נסענו לצימר השני שלנו ליד הכפר פוטן. בעל הבית, מרכוס, בנה את הבית בכספו ומאוד חשוב לו להצליח עם הצימר. הוא מאוד נחמד ולבבי והצימר מתאים לנו מבחינת המיקום. לילדים קצת חסרה החצר הגדולה שהייתה בחווה וגם החברה של הילדים האחרים – בצימר הזה יש חצר אבל לא מאוד גדולה.
יום 10 - 1.8 מרכז אמסטרדם
שוק הפרחים Bloemenmarkt
מדרחוב Kalverstraat
כיכר דאם Dam
מוזיאון בית אנה פרנק Anne Frank House
אז אחרי פעמיים שהגענו לאמסטרדם וקצת פיספסנו, בעיקר בגלל מזג אוויר לא נוח, היה יום יפה והרגשנו שאנחנו רוצים חוויה מתקנת לעיר הזו. נסענו כרגיל אל חניון חנה וסע באיצטדיון אולימפי אבל הוא היה מלא. הפנו אותנו לחניון חנה וסע אחר בסמוך שפתוח רק בסופי שבוע, על אותו קו בחשמלית (2 תחנות נוספות). הורגשה באזור של העיר הרבה תנועה.
מייד כאשר נכנסנו לעיר הבנו למה יש כזו המולה - בנוסף למזג האויר היפה, שמושך תיירים, התקיים בעיר באותו סוף שבוע מצעד הגאווה. אנחנו מכירים את ההשפעה של מצעד הגאווה בתל אביב ולכן חשבנו שההשפעה תהיה רק במקום של המצעד. מה שלא הבאנו בחשבון זה שלעיר מגיעים המוני תיירים (ממש המון, עשרות או מאוד אלפים מכל העולם) במיוחד למצעד והעיר מלאה ממש בכל מקום.
התחלנו בסיור בשוק הפרחים - חנויות של פרחים, שתילים, זרעים וכו, גם של צמחים "אסורים". נחמד, לא יותר מזה.
המשכנו דרך מדרחוב קלבין, מדרחוב הומה אדם שמלא בחנויות מעצבים. ברחובות הסמוכים בתי קפה רבים. האזור היה פשוט מלא ודחוס ונכנסנו לחצר בבחיינוף קצת להרגע מההמולה. מדובר בפינה ירוקה ושקטה.
המשכנו לעבר כיכר דאם - כיכר תוססת מאוד, תמיד קורה שם משהו מעניין! גם דברים “רגילים” למקומות כאלה כמו פסלים חיים אבל גם דברים אחרים. בעיה קטנה שלא כל מה שקורה שם מתאים למשפחה עם ילדים… היינו צריכים להסביר לילדים הרבה דברים… לדוגמא הדוגמנית שמצולמת כאן למעלה שלפתע פתאום מחליטה לפשוט את בגדיה ולעמוד במרכז הכיכר – ואנשים שונים ניגשים כדי לצייר עליה עם מכחול וצבעים...
בכיכר יש כמה אתרים מעניינים לביקור. יש כאן מוזיאון של מדאם טוסו (ויתרנו מראש). אנחנו בחרנו להיכנס לכנסיה המלכותית (המרכזית) וגם לארמון המלכותי. הכנסיה היא גדולה ומרשימה, וגם הארמון יפה ומקושט. אבל למי שבשבילו זו לא הפעם הראשונה באירופה, וכבר ראה ארמונות וקתדרלות גדולות, יכול לוותר על שני המקומות האלו. הכניסה לשניהם בחינם עם כרטיס המוזיאונים.
משם המשכנו ברגל אל רובע יורדן - הדרך מאוד יפה. אבל שוב קצת היה צפוף עם המוני תיירים מאוד "צבעוניים". בכל מקום היה גם המון לכלוך מהפסטיבל.
כמובן שבדרך רואים את כל מה שמאפיין את אמסטרדם - כולל חנויות של קופי שופס (רק מלהמתין 5 דקות מחוץ למקום אפשר להתמסטל), תעלות יפות, ספינות תיירים (נראה לי אטרקציה המונית מידיי, ויתרנו מראש). הגענו אל רובע יורדן ונחנו שוב מההמולה במסעדה איטלקית מצויינת. התקרבנו אל האזור של בית אנה פרנק ושם כבר ממש היה קשה ללכת בגלל הצפיפות של האנשים וגם היה ממש מטונף. מסתבר שהתעלה שמול בית אנה פרנק הייתה אחד המקומות המרכזיים של מצעד הגאווה, כל המדרכות היו מלאים אנשים, חלקם בלבוש צעקני או חושפני. לא יכולתי שלא לשים לב לדיסוננס בין אוירת הקרנבל מחוץ לבית לבין הטרגדיה שקרתה בתוך הבית. התור בכניסה לבית אנה פרנק ממש ארוך ואפילו קצת מייאש. למזלנו היה לנו כרטיס מוזמן מראש לשעה שקבענו (אם יש כרטיס מוזיאונים אז הזמנת תור מראש עולה באתר האינטרנט רק עמלה של חצי אירו לכרטיס). נכנסנו מכניסה נפרדת שמיועדת לתורים מוזמנים (לצלצל בפעמון בדלת). גם כאן, כמו במוזיאון ואן גוך, סמכו על היושרה שלנו ובכלל לא בדקו כרטיס מוזיאונים. מאוד התרשמתי מהאמון של ההולנדים.
בית אנה פרנק מאוד מרגש. כולנו, גם ההורים וגם הילדים, עברנו חוויה מטלטלת. אם לפני הנסיעה עוד הייתה לי התלבטות אם להגיע למקום, עם ילדים, היום אני יודע שממש חובה להגיע לשם ולילדים היה מסר מאוד חזק ונכון - וגם אלמנט של חינוך ציוני. בכניסה מקבלים חוברת הסבר בעברית. המעברים בבית צרים ואין במקום מלתחה לאחסון תיקים. השומרים מבקשים ללכת עם התיק מקדימה וזה מאוד מסורבל - אם אפשר, כדאי לא להגיע עם תיקים גדולים. לא מדובר בסיור מודרך - פשוט מתקדמים במסלול אחד באופן חופשי (טוב, לא ממש חופשי, כי בחלק מהמקומות המעבר צר ועומדים בתור לחדר הבא).
במיוחד ריגש אותנו היה לראות את מפת התקדמות בעלות הברית שצייר אבא של אנה לפי מידע ששמע ברדיו. לא ידעתי את זה, אבל מסתבר שהאנשים שהסתתרו בבית ידעו שכוחות בעלות הברית כבר פלשו לנורמנדי, ובקרוב יגיעו לאמסטרדם. אבל אנחנו יודעים שהם לא זכו להיות שם בשחרור. יש גם מקום שבו יש על הקיר סימוני גובה של הילדים - מצמרר. בחדר של אנה יש פוסטרים כמו אצל כל ילדת טינאייג'ר טיפוסית.
בדרך חזרה לצימר נכנסנו בדרך באמסטרדם לסופר של רשת ג'מבו והופתענו למצוא שם מצרכים מישראל שהילדים שלנו מאוד אוהבים.
יום 11 - 2.8 המוזיאון הפתוח בארנהיים
מוזיאון פתוח - openluchtmuseum
בילינו יום שלם במוזיאון הפתוח בארנהיים. המוזיאון מאוד גדול, ויש בו המון פעילויות. אם רוצים רק ביקור קצר, חייבים מראש לוותר על רוב הפעילויות במקום. אנחנו מאוד אוהבים מוזיאונים פתוחים, בעיקר את ההפעלות החיות (נפח לבוש בבגדים אותנטיים מלמד את סודות בעלי המלאכה של הנפחים תוך הדגמה חיה – בתמונה למעלה - הילדים היו מרותקים). כמו בעוד מוזיאונים דומים אחרים גם כאן יש רכבת שעוברת ברוב החלקים של המוזיאון ואפשר לחסוך קצת הליכה בשימוש נכון ברכבת. זו גם אטרקציה נחמדה בפני עצמה לילדים. מומלץ גם במרכז המוזיאון אזור שבו יש כל מיניי דגמים של אופניים עתיקים שהילדים יהנו מאוד מהרכיבה עליהם – חלקם די מאתגרים. יש עוד מתחם נוסף של פעילויות מיוחדות לילדים, כמו חליבה של פרות.
בילינו ברוב האתרים במקום, ביקור די מקיף ובסוף היה כבר די מאוחר כדי לנסוע לעוד מקום.
בדרך חזרה עברנו סמוך למוזיאון המלחמה של ארנהיים וצילמנו מבחוץ מוצגים שקשורים לקרבות ממלחמת העולם השניה שהתרחשו באזור.
יום 12 - 3.8 אפטלינג
יום יפה ובהיר, יום חול - כלומר יום שחייבים לנצל אותו לפארק אפטלינג. למי שלא מכיר - פארק אפטלינג הוא פרק שעשועים נהדר. לדעתי האישית - הרבה יותר כיף שם מאשר בדיסנילנד פריס. הכנו את הביקור בפארק בקפידה, ידענו מראש לאיזה מתקנים אנחנו עולים ולאיזה לא עולים, וכן היכן מתפצלים. התוכנית הייתה טובה והספקנו את כל המתקנים שרצינו למרות התורים, כאן המקום להודות לגולשת לי בפורום “למטייל” שטרחה והכינה מפה מאוד שימושית של הפארק כולל כל המידע הדרוש לתכנון.
הספקנו עוד לחזור למתקן שהכי אהבנו (המזחלות). בסוף היום לקראת הסגירה יש באגם המרכזי מופע מזרקות מרשים.
יום 13 - 4.8 מוזיאון הרכבות באוטרכט
מוזיאון הרכבות (מסילות הברזל) - Spoorwegmuseum
נסענו בבוקר לאוטרכט. בסיכומי טיולים שקראתי היו הרבה משפחות שבאותו יום ביקרו גם במוזיאון הרכבות, גם במוזיאון תיבות הנגינה וגם במרכז העיר. בשבילנו זה היה ממש בלתי אפשרי. מוזיאון הרכבות עצמו מאוד גדול, יש הרבה פעילויות (אפילו כמה מתקנים בסגנון פארק שעשועים) ונשארנו במוזיאון עד ממש מאוחר כך שלא הספקנו יותר מזה.
המוזיאון עצמו מוצלח מאוד, כאמור שפע פעילויות גם בתוך המבנה וגם בחוץ. מומלץ ביותר!
יום 14 - 5.8
חיטהורן Giethoorn
חוות הפרפרים והסחלבים Orchideeën Hoeve
את היום רצינו להתחיל בכפר דייגים הולנדי - בחרנו בכפר אורק מפני שהוא קרוב יחסית ליעד שלנו - חיטהורן, וגם בגלל שקראנו שזה כפר פחות שחוק מתיירים מאשר למשל וולנדם. הגענו בבוקר, החניה חינם (מחוץ למרכז ההיסטורי) והאווירה הייתה עוד מנומנמת. למקום כזה לא כדאי להגיע כל כך מוקדם. ההרגשה שקיבלנו הייתה קצת כמו בסרט מכוניות של דיסני. הכפר הזה, כמו הרבה כפרים אחרים, היה בעבר כפר דייג פעיל. אבל בעקבות בניית הסכר הגדול והפיכת הים שמסביב לכפר לימת מים מתוקים מפלס המים ירד מאוד וגם נפסקה פעילות שוטפת של דיג. המקום חביב אבל לדעתי לא מצדיק ביקור במיוחד. רגע מרגש אחד היה לנו כאשר נתקלנו ליד הכנסיה בכתובת עם אותיות בעברית. מסתבר שתושבי הכפר הקימו מצבה לזכר התושבים היהודים של הכפר שניספו בשואה.
לאחר הביקור נסענו ליעד המרכזי שלנו - חיטהורן. הגענו לכפר, מצאנו חניה והתקדמנו לתעלה המרכזית למקומות השכרת הסירות. לא הצלחנו למצוא סירה פנויה באף מקום וככל שהמשכנו לעוד ועוד מקומות ובכולם פשוט לא היו סירות כבר התחלנו להרגיש אכזבה קשה. מסתבר שכאשר יש תקופה ארוכה של מזג אוויר גרוע, ואז מגיע יום יפה – מצטבר לחץ הזמנות והרבה אנשים מזמינים מראש סירות - לרוב לכל היום. החלטנו שחוויית השיט בחיטהורן מאוד חשובה לנו ואם היום אין סירות – נגיע לשם שוב למחרת. פניתי לאחד המשכירים וביקשתי להזמין סירה ליום המחר. הוא אמר לי שאין לו אפשרות להזמנה אבל אם אני אגיע למחרת עד 10 הוא מבטיח לי סירה.
שינינו כיוון ותוכניות ונסענו אל חוות הפרפרים והסחלבים, לא רחוק מחיטהורן. מדובר במקום שנראה כמו חממה גדולה ויש שם הרבה פעילויות. לי זה קצת הזכיר מקום בארץ שנקרא "אוטופיה". יש גן מטופח של צמחים מאזורים טרופיים, יש אזור שבו יש תוכים שאוהבים מיץ פירות וממש מוכנים לטפס על המבקרים (על היד, או הכתף או הראש) וגם אזור של פרפרים גדולים שגם מתיישבים על המבקרים (בתמונה למעלה). כמובן שכולנו מאוד נהננו והמצלמה לא הפסיקה לעבוד שם.
יום 15 - 6.8
שוב חיטהורן Giethoorn
היום השכמנו קום ויצאנו מוקדם כדי להגיע לחיטהורן מוקדם וגם לקבל סירה. הגענו מוקדם, בשעה 9:30, חנינו והתחלנו ללכת למרכז הכפר. כבר בהליכה אל המרכז ראינו שלטים שבשום מקום להשכרת סירות לא נשארו סירות - כל הסירות בכל המקומות מוזמנות לכל היום. אמרו לנו המפעילים שלפעמים מי ששוכר ליום שלם מחזיר את הסירות יותר מוקדם, ואולי כדאי לנו להגיע ב 15:00. הגענו בהליכה עד המקום שהייתי בו ביום הקודם, ניגשתי לבעלת הבית והיא אמרה לי שגם להם כבר אין סירות. סיפרתי לה שהייתי שם אתמול וקיבלתי הבטחה שהיום תהיה לי סירה. למזלי בדיוק הגיע בעל הבית שלמזלי זכר אותי מאתמול. הוא הסביר שהיה להם לחץ בבוקר והם השכירו כבר את כל הסירות שלהם, אבל בגלל שהתחייב לפני, הוא ישיג לי סירה.
בהכנה שעשינו לפני הטיול קראנו שרבים מהמטיילים מגיעים אל חיטהורן בצהריים, שוכרים סירה לשעה וממצים מהר את המקום. לטעמי, המקום ממש נפלא, והשייט העצמי מוסיף הרבה לאוירה. למי שפחות ממהר, אני ממליץ לשכור סירה ליום שלם. עלות השכרת סירה לשעה היא כ 15-20 אירו (תלוי בגודל הסירה, המחירים לסירות של 4-6 נוסעים) בעוד שמחיר ליום שלם הוא כ 75 אירו. כדאי להקפיד על חגורות הצלה לילדים שלא יודעים לשחות.
שכרנו סירה רק ל3 שעות, כי זה המקסימום שאישרו לי, ויצאנו למסלול שמסומן במפה כמסלול הצהוב. תחילת השיט היא לאורך התעלה הראשית בכפר, שם משייטים כולם ושם ממש צפוף והמוני. בסופה של התעלה יוצאים לשיט באגם. מזג האוויר אידיאלי, שמש זורחת, המים רגועים ולנו יש חיוך על הפנים. ניווטנו לכיוון האי הגדול באגם, הגענו אליו, עגנו שם את הסירה ויצאנו קצת להשתכשך במים (יש שם חוף ממש נחמד, המים בכלל לא עמוקים ואפילו לא קרים כי האגם רדוד מאוד והבת הקטנה בת 5 עמדה במים בכיף). למי שמגיע ליום שלם – האי במרכז האגם אידיאלי לפיקניק ארוך. אחרי שהתרעננו בשחיה באגם המשכנו לתעלה קצת יותר רחוקה (לפי המפה שקיבלנו).
היות ומדובר בחוויה משפחתית, כל ילד קיבל חצי שעה שבה הוא משיט לבד את הסירה – כולל בת ה 5 שלנו (קיבלה מעט עזרה). עבור הילדים זה היה עוד שיא בטיול – מומלץ מאוד! הגענו בחזרה בדיוק בזמן. היינו מאוד מרוצים מהחוייה ונשארנו גם כמובן לאכול גלידה במזג אוויר המצויין שהיה לנו.
משם המשכנו אל ארמון הט לו. ארמון הט לו נבנה בדגם שמעט מזכיר את הארמון בורסאי. החניה מעט רחוקה מהארמון עצמו. מייד בסמוך לכניסה יש את המבנים של האורוות (לטעמי, יפים כמו ארמון קטן...), ואז צועדים בשביל (כ10 דקות הליכה) עד הארמון. הארמון עצמו יפה מאוד ובשעה שאנחנו הגענו (לקראת 15:00) כבר לא היו הרבה מבקרים. בגלל שהיו לנו רק שעתיים עד הסגירה, והביקור דורש לפחות 3 שעות, הקצבנו מראש שעה לארמון ושעה לגנים. קצת בלחץ אבל אפשרי.
בתוך הארמון אפשר למצוא כל מה שמדמיינים על ארמון מלכותי – חדרי אוכל, שינה ואירוח, הכל מרוהט בריהוט תקופתי מגונדר. כמובן שמה שהכי בלט לנו זה חדר “המזכרות” – מזכרות של בני המלוכה ממסעות צייד שערכו. כך תמצאו שם שטיחים של דוב, צ'יטה ורקון, מנורה עשויה חדק של פיל ועוד (ראו “מזכרות” בתמונה למעלה).
הגנים מחוץ לארמון נהדרים! כל כך יפה להגיע לשם (במזג אוויר טוב)! הגנים מטופחים ומקושטים בהרבה מזרקות. מי שמגיע יותר מוקדם יכול לצאת גם לאזור קצת פחות "מעוצב" בהמשך הגנים וכולל טיול ביער – לנו לא היה זמן לזה.
יום 16 - 7.8
פארק הוחה ולואהDe Hoge Veluwe National Park
יום אחרון לטיול - ביקור ב"פארק האופניים הלבנים". בפארק יש אופניים לשימוש חופשי וחינמי (כלול בדמי הכניסה) וכן שבילים מסומנים היטב שמיועדים אך ורק לאופניים. לפארק יש כמה כניסות, ובכל כניסה יש שפע של אופניים, גם למבוגרים וגם לבני נוער (מתאים לילד ממוצע בגיל 10). בכל האופניים של המבוגרים מותקן גם כיסא נוסף להסעה של ילדים.
בת ה5 שלנו עוד לא רוכבת על אופניים ללא גלגלי עזר, ולכן הזמנו מראש באתר של הפארק זוג אחד של אופניים מסוג cargo. מדובר באופניים שמלפנים יש 2 גלגלים ובינהם ארגז שבו ספסל שבו יכולים לשבת גם 2 ילדים (או אפילו 4 קטנים מאוד). עלות אופניים כאלו 10 אירו לכל היום. בצורה כזו מבוגר יכול לרכב על אופניים כאלו ולקחת בסל ילדים קטנים או תיקים / צידנית.
עזבנו את הצימר בבוקר ונסענו לפארק. גם בגלל האופניים המיוחדים וגם בגלל המזוודות ברכב העדפנו להיכנס לתוך הפארק עם רכב (תשלום נוסף) ולחנות ליד מוזיאון הטבע של הפארק – עמדת קבלת האופניים המיוחדים.במרכז המידע של הפארק המצוי בתוך מוזיאון הטבע יעצו לנו לבחור במסלול לא ארוך של 10 ק"מ שעובר בכמה מהאזורים העיקריים היפים בפארק. מן שילוב מוצלח כזה של שטח חולי (אפילו דיונה), אזור מטופח עם גנים ארופאיים, יער פראי וגם סוואנה. והכל בתוך מסלול של 10 ק”מ. יש בפארק גם מסלולי רכיבה ארוכים יותר.
יצאנו לטיול באופניים שמתחיל באזור שקצת מזכיר סוואנה באפריקה, ממשיך לתוך יער עם אגם ומגיע למבנה שמזכיר טירה (בית של אדם עשיר מתחילת המאה שעברה). יש אפשרות גם לבקר בתוך המבנה, אבל אנחנו נחנו מעט ליד הטירה והמשכנו ברכיבה בתוך היער. המסלול, כרגיל בהולנד, כמעט שטוח ולא מאמץ מאוד. בסיום המסלול הגענו בחזרה למרכז, החזרנו את האופניים ונכנסנו למוזיאון הטבע - מאוד נחמד בתור הפוגה למנוחה.
ליד המוזיאון יש גם גן משחקים יפה ומושקע מאוד. כמובן הילדים קיבלו את הזמן שלהם לשחק שם (להורים יש בית קפה שמשקיף על גן המשחקים).
נפרדנו מהפארק הנהדר והתחלנו בנסיעה לכיוון שדה התעופה (כשעה וחצי), החזרנו את הרכב ועלינו לטיסת הלילה מאושרים אבל גם די עייפים. כמובן שבחזרה לארץ יד ימין לא יודעת מיד שמאל, ולמרות שכאשר יצאנו היפנו אותנו לחניה בטרמינל 1 מפאת חוסר מקום בחניון, כעת עם החזרה אין בנמצא הסעה לטרמינל 1. קבלת פנים נהדרת.
