היער השחור - יומן מסע

והנה, הצלחתי להושיב את עצמי ולהתחיל לכתוב את הטיול שהיה..

ראשית, כמו שנהוג ואני מרגישה חובה, להודות לחברי הפורום, על העזרה, התשובות ולא פחות גם על השאלות, שהעלו בי כל מיני מחשבות ורעיונות לשינויים.

תודה גדולה לשמוליק וללי ובכלל..

אז, ההחלטה הפעם היתה – היער השחור.

משפחתי המדהימה – אני, בעלי היקר ו-3 ילדים "נשמות שלי" (18, 15.5, 11.5)

לאחר שסוף סוף קיבלנו תאריך גיוס של הבת, בלחץ הזמנו טיסות באל על(לא זולות בגלל התזמון..) , רכב סטיישן (שיתברר אחר כך שהוא קצת קטן לילדים שהתארכו מהטיול האחרון ).

אריזה: 5 מזוודות, בגדים קיציים, בגדים חמים ,בגדי ים.

מזוודה עם אוכל – חלק מהאוכל קפוא!! (מנות של עוף ,קציצות, פרגיות) ,תבלינים, כלי עבודה ,קפה שחור אמיתי! – יודעת ששם יש הכל, ובזול, אבל בכל זאת, זה עשה את הטיול טעים יותר. קומקום שמתחבר לאוטו, מטריות, מעילי גשם, כפפות וצעיפים.

ניווט: חבר הוריד לטלפון שלי תוכנת SYGIC - לא טעינו אפילו פעם אחת. נעזרנו בתוכנה לחיפוש מסעדות, חנויות וחניות. פשוט מושלמת!

תקשורת: סגרנו חבילת גלישה ותקשורת דרך אורנג', העסקה הזולה ביותר. מחשב נייד, שירים שהורידו לניידים, מצלמה ומצלמת וידאו (כן, אני עוד מתעקשת)

טיסת בוקר – התארגנות בבית, מונית גדולה שאספה אותנו.

הגענו לשדה, צ'ק אין מהיר, קצת "מריחים" את הדיוטי פרי, וממריאים.

נחתנו בפרנקפורט (אילוץ) בשעה 10:00, שוב, צ'ק אין ואיסוף הרכב. (חשוב לזכור לצלם את האוטו כשמקבלים אותו, כדי לתעד פגיעות שכבר קיימות עליו)

לומדים את הרכב ,מלא כפתורים, שקעים שיעזרו לנו בהמשך הטיול, סידור מזוודות על ידי הגאון שלי ויוצאים לדרך.

כבר בבית, הכנסתי לזיכרון ה-GPS את הכתובת של מוזיאון מרצדס בשטוטגרט, ואנו בדרך לשם.

חוסר השינה החל לתת אותותיו, והראש ובחילות השתלטו עליי.

עצרנו בדרך מהשדה למוזיאון בחניון דרכים (הם מלאים בחניונים שכאלה), פשוט שכבתי על ספסל, שאפתי לריאות את האויר הנקי, הירוק, המדהים שהיה. מנוחה של חצי שעה והמשכנו.

מוזיאון מרצדס – חנינו בצד המדרכה ברחוב והלכנו ברגל למוזיאון.

נחמד, לא יותר. סיבוב במוזיאון - צילומים ויצאנו. עצירה בדרך לאכול וקניות להצטיידות ראשונה (ירקות, מוצרי חלב) – סופר "שכונתי" שהיה בעיירה . רשת סופרים NETTO , מחירים זולים ,סחורה טריה.

נסיעה לכיוון הצימר/בית ששכרנו – 3 חדרי שינה ,סלון, מטבח, מזווה, מקלחת ושירותים, מרפסת קטנה - מקום מקסים , בעל הבית היה מקסים, למרות שלא מבין מילה באנגלית , כל כך השתדל עבורנו.

מומלץ ביותר:

Ferienwohnungen Locherer

Hildegard & Kurt Locherer
 Hinterm stolzen Hag 25

79423 Heitersheim

Tel.: 07634 3351
Tel.: 0171 7075206
 Tel.: 0151 15546086

http://www.lochererfewo.de/

כאמור, ה-GPS כיוון אותנו עד לפתח הבית. עשינו היכרות עם הבית ,פרקנו מזוודות, ארוחה קלה – ונשפכנו כולנו.

יום 2 – יום רביעי:

קמנו לבוקר אפור וגשום מאוד.

היינו אמורים לסוע למפלי טרייברג , שעוני הקוקיה ,הורנברג , שונאך, גוטאך, המוזיאון הפתוח,

שעון קוקיה מפורסם אחר שנמצא בהורנברג – hornberg, רכבת ההרים בגוטאך (Rodelbahn Gotach)

תוכניות לחוד ומציאות לחוד ...

אי אפשר היה לטייל בחוץ – קר וגשום, החלטנו לפתוח את הטיול דווקא בויטה קלסיקה – שבמרחק רבע שעה מהצימר.

ההההה אאאאךךךךךך, תענוג אחד מתמשך.בריכות חמות, כל כך מתאים ליום שכזה.

בקופה, קנינו את כרטיס היער השחור, וכבר בכניסה למרחצאות "מימשנו" כניסה אחת. (ספירת הימים חשובה, וכך יתברר בהמשך....)

אחת מהבריכות , היא בריכה פתוחה, חמה, תחת השמיים הפתוחים.

קר, גשום ואנחנו בבריכה חמה בחוץ – אי אפשר לתאר את החוויה.

לאחר כשעתיים וחצי התחיל קצת להתבהר, החלטנו שיוצאים וממשיכים לכיוון מפלי טרייברג.

התארגנות מהירה, וממשיכים – עצרנו לצילומים בדרך בשעון הקוקיה בהורנברג.

הגענו למפלים, שימוש נוסף בכרטיס היער השחור ועליה למפל.

מסלול מקסים.

גשם קל מטפטף כל הזמן, אבל זה לא מפריע.

בסיום המסלול ,עצרנו לגלידה ועוגת היער השחור, הלא ממש טעימה.

רצינו לסוע למגלשות בגוטאך, אבל היה ממש אפור וגשם מאיים ,החלטנו לוותר.

חזרה הביתה.

(בבוקר הכנתי עוף בתנור שהבאנו... ) אוכל חם ,טעים

הילדים פותחים מחשב, ומרתון מערכונים החל.

אנחנו ההורים – נשפכים לישון.

יום 3 – יום חמישי:

בוקר אפור וגשום כמו אתמול.

ארוחת בוקר מפנקת בבית.

החלטנו שיוצאים למרות זאת , וממשיכים בתוכנית.

מגלשות טודנאו, מפלי טודנאו, פלדברג, מרחצאות ויטה קלסיקה

יצאנו לכיוון מגלשות טודנאו.

גשם זילעפות כל הדרך. הגענו לטודנאו, חנינו ברחוב צדדי והקדמנו לכיוון האתר. כבר מרחוק ניתן היה לראות את התור הארוך.

מלא ישראלים – מחמם את הלב.

הגענו סוף סוף לקופה – לא מקבלים כרטיס היער השחור. עלינו ברכבל, טיפות של גשם ליוו אותנו כל הדרך למעלה. גם למעלה תור, גשם..

ירדנו במזחלות – פשוט כיף אמיתי.

לאחר שסיימנו, התקדמנו לכיוון המפלים אבל גשם חזק התחיל לרדת והחלטנו שאנחנו חוזרים.

בדרך ,עוצרים לאכול ,מסתובבים ,נושמים עמוק את האוויר הנקי.

חזרנו למרחצאות – ויטה קלאסיקה (שוב שימוש בכרטיס היער השחור-פעם שניה)

יום 4 – יום שישי:

שוב יום גשום, ועננים אפורים כבדים. שינינו תוכניות ובמקום פארק אירופה החלטנו לצאת למפלי הריין.

כל הנסיעה גשם חזק, בקושי רואים ממטר.

הגענו למפלים, למרות מזג האויר, כבר מרחוק אפשר לראות אותם, מראה מרהיב.

לקחנו את השיט המקוצר – בהחלט מספק (היינו כבר במפלי הניאגרה..) מסביב אפשר היה לראות אוקיינוס של מבקרים, שעולים לתצפית. בגלל קוצר הזמן, ויתרנו בצער על הנסיעה ל שטיין אם ריין והמשכנו בדרכנו לאי קונצטנץ . ארוחת צהרים במסעדה איטלקית באיזור, ביקור בקניון LAGO (לנפש של הילדה...) ונסיעה לכיוון אי הפרחים.

הגענו לאי בשעה 17:00, מהר מאוד הבנו שאין צורך לשלם כניסה.

מקום מקסים – אבל בגלל השעה המאוחרת חממת הפרפרים היתה סגורה. הסתובבנו ונהננו מהנוף.

ביציאה מהחניה התברר ששכחנו לקנות מטבע ליציאה מהחניה, ושוב "החזק" עשה את דרכו חזרה לקנות מטבע (4 יורו).

בדרך הביתה, חיממנו מים בקומקום, ובמקום שהמים רתחו עצרנו להפסקת קפה עם עוגיות (כך היה בכל ימי הטיול, תיק ארוז עם אוכל , חטיפים, קפה וחלב – כיף אמיתי)

יום 5-שבת:

מזג אויר כבר הרבה יותר נעים.

נסענו לרכבל שאוניסלנד , שם בטעות וללא תשומת לב השתמשתי בכרטיס היער השחור – זה היום השלישי, כך ש"השתמשתי" בכניסה של היורו פארק. שניה אחרי שהקופאית העבירה את הכרטיס הבנתי את הבעיה – וביקשתי שתבטל, אבל היא אמרה שזה לא אפשרי ושעליי להמתין עד יום שני כדי שאוכל לדבר עם שירות הלקוחות של החברה של "כרטיס היער השחור". מרגע זה, מצב הרוח שלי ירד מטה מטה, כי הבנתי שהספדנו המון כסף בגלל הטעות הזו. כבר קנינו כרטיסים לרכבל, אז עלינו (חמוצים..) "החזק" כל הזמן ניסה לנחם שלא נורא,זה נעשה כבר ועלינו להמשיך, אבל בכל זאת ...

בכל אופן, הנסיעה ברכבל נראתה לנו מיותרת. אז עוד נוף ...

משם נסענו לפרייבורג - חנינו באחד החניונים מסביב ויצאנו להסתובב בעיר. שוק איכרים מקסים – כל אחד מציע את מרכולתו.

טיילנו קצת ברחוב הראשי – מזג אויר התבהר ושיחק לטובתנו. (כל הזמן ברקע, התחושה המבאסת של הפספוס עם הכרטיס)

עצירה להפסקת אוכל והמשך שיטוט ברחוב.המון המון ישראלים.

חזרנו הביתה ׁ(והריטואל הקבוע, קפה, אוכל, כביסות.. וישיבה של כולנו מול המחשב עם מערכונים)

כל הזמן באויר, תחושת הבאסה והפספוס מהכרטיס השחור....

יום 6 – יום ראשון:

התכנון: רוונה שלוכט ,אקשן פורסט ,שיט באגם, פארק באדפרדייס

נסיעה לכיוון רוונה שלוכט – חניה בחניון הגדול ליד המלון, ותחילת מסלול תחת גשר הקשתות הגדול.

מסלול מקסים , מקסים – הלוך חזור – כשעתיים בנינוחות.

יצאנו לכיוון פארק החבלים (ACTION FOREST) , לא ממש מצאנו חניה ליד, וחנינו בחניון של באדפרדייס.

הלכנו ברגל לכיוון הפארק, אך כשהגענו (בסביבות 15:30) אמרו לנו שאין מספיק ריתמות לכולנו ונצטרך להמתין הרבה זמן.

החלטנו שלא ממתינים והלכנו לבאד פרדייס (לא מקבלים כרטיס היער השחור) – חביב, מגלשות מים, אבובים ,בריכת גלים. הילדים מיצו את המקום די מהר.

יצאנו משם עייפים, רעבים – נסיעה קצרה לכיוון טיטסי, תצפית על האגם והמשך נסיעה לכיוון שלוכזי. שם רצינו לעשות אופניים - אבל הגענו בשעה מאוחרת שלא ניתן היה כבר להשכיר.

נסיעה חזרה הביתה.

יום 7 – יום שני:

פארק אירופה. החלטנו שנוסעים – מה שיהיה ,יהיה. יצאנו מוקדם מאוד, והגענו לחניה בשעה 08:30.

התרגשות ולחץ – החלטתי להתקשר לשירות לקוחות של משרד כרטיס היער השחור.

הצגתי את הבעיה, אמרתי להם שכרטסתי בטעות את היום שהיה מיועד לפארק אירופה. ציינתי שלא השתמשנו בכרטיס הרבה – הבחור האדיב, שהשתדל מאוד ביקש שאמסור לו את המספר על הכרטיס, ושיחזור אלי אחרי 10 דקות. וכך היה! 10 דקות על השעון, הוא חזר אליי ומסר שעליי לגשת למשרד הראשי, לפנות לגב' אחת – היא כבר תכניס אותנו.

אנחנו כבר היינו בחניה – הלכנו לגברת – היא בקשה את הכרטיס – בחנה את המשפחה והכניסה אותנו בלי לעמוד בתור.

אושר גדול!!!!!! אכן, שירותיים, אדיבים ומדוייקים.

מכאן הכל היה מדהים. כבר סופר ותואר הפארק המדהים הזה.

דגמנו אחוז גדול מהמתקנים. רצנו מאחד לשני. כמובן, עומדים בתור, הרגליים כואבות – אבל מה זה לעומת הכיף האדיר הזה.

(אני פוחדת מכל המתקנים – ברובם, התנדבתי "לשמור על התיקים" או על הילד הקטן שגם פחד....)

הצטיידנו בקצת חטיפים, שתיה קלה ומעילי גשם מניילון שעזרו במתקנים "הרטובים".

שפע של אפשרויות אוכל בפארק , ויחסית לא יקר.

יום 8 – יום שלישי:

נסיעה לפארק החבלים – פנינה של מקום. הגענו בשעה 10:30, רישום, הדרכה ויצאנו לדרך.

כולם שם ישראלים!!!!!

הפארק היה מלא במשפחות ,מה שגרם להתקדמות איטית מאוד בכל המתקנים.

יש 5 מסלולים בדרגות קושי שונות. אנחנו הספקנו עד דרגה 3. החלטנו שלא נמשיך להמתין.

השעה היתה כבר 15:30.

עשינו את דרכנו לכיוון מרחצאות "קסיופיאה" – לא שווה את המאמץ. התחרטנו של נסענו לויטה קלסיקה. אבל אנחנו כבר כאן.. אז נכנסים.

בסביבות השעה 09:00 יצאנו חזרה הביתה.

יום 9 – יום רביעי:

התכנון : חבל אלזס.

היו בנו ספקות אם ליסוע לשם או לחזור לכיוון גוטך ולעשות "תיקון" למגלשות .

החלטנו שהגענו ליער השחור ואנחנו צריכים למצות את המקום.

התארגנו מהר ונסענו לכיוון גוטך.

יום מדהים, שמש נעימה – והמון המון ישראלים...

קנינו מראש כרטיסים ל-2 סיבובים – תענוג צרוף.

משם נסענו לכיוון אגם טיטסי – שאותו בקושי ראינו. הגענו לחניה באיזור,כמובן, לא מסתכנים ומשלמים ב"מדחן". שוטטות איטית וכיפית בעיירה היפה הזו. קפה ,כריכים ,ירקות וממשיכים.

קנינו מזכרות ולקחנו סירה לשיט של חצי שעה באגם המקדים הזה.

אכן, החלטה טובה היתה להישאר במקום היפיפה הזה.

חזרה הביתה – לאריזות וסידור הביתה.

מחר חוזרים...

יום 10 – יום חמישי:

ארוחת בוקר מהירה, איסוף מזוודות וסידור אחרון.

הטיסה היום בשעה 19:30 מפרנקפורט.

החלטנו שלפני כן, נעצור באווטלט שהומלץ בחום במינציגן. נסענו שעתיים ו-45 דקות לשם, כדי להספיק להסתובב ולכבוש כמה שיותר חנויות... א כ ז ב ה !! לא מצאנו דבר. המחירים לא מפתים, ההיצע לא משהו. בקיצור, חבל על הזמן שלנו. אבל היינו חייבים להגיע לשם כדי לראות שלא הפסדנו דבר.. מלכוד, לא?!

בשעה 14:00 החלנו את הנסיעה לכיוון שדה התעופה. פקקים, פקקים כל הדרך .כולם שפוכים באוטו, חוץ מהנהגת....

הסתבר שמזל שיצאנו מוקדם ממיציגן, כי הדרך ומציאת מיקום החזרת האוטו לקח לנו כל כך הרבה זמן.

צ'ק אין בשדה ,טיסה נעימה באל-על (אין עליהם!!) וחזרה הביתה.

היה כיף אדיר, חוויה מקסימה, מקום משגע, הרבה ירוק ,מים ופרחים .

מסקנות והפקת לקחים:

• אריזות – בגדים חמים וקיציים. מעיל גשם לפארק, מטריות, כפפות וצעיפים לימי המגלשות, משקל למזוודות , ערכת קפה לנפש
• באוטו תמיד היה תיק עם חטיפים, לחם, קפה, כוסות חד פעמיים, חלב ,גבינה ירקות חתוכים, "כלי עבודה", בגדי החלפה ,מגבות ,בגדי ים. זה עוזר להחלטות הספונטניות !
• החלטה שמטיילים בכיף, לא כדי להגיד היינו אלא ממש להינות מכל מקום. מהירוק, המים הטבע.
• לא חייבים "להספיק". גמישות וספונטניות .
• היער השחור – לא מקום לעשות בו את "הקניות". בשביל זה יש את הארץ שלנו, יש לנו הכל.
• (מה שלא נכון להגיד על ארה"ב – שם לקנות, ולקנות...)
• ללמוד את המסלולים היטב, להיעזר בטיפים של הפורום המכובד
• GPS – חובה! לא וויז שהוא תלוי אינטרנט (לא כל הזמן היתה קליטה). התוכנה שלנו היתה מדהימה.
• להכניס מראש את הכתובות ל-GPS.
• להדפיס את התוכנית ,שתהיה כתובה.
• כרטיס היער השחור – לנו השתלם, קנינו אותו בויטה קלסיקה. בחוברת אפשר לראות מקומות בהם ניתן לרכוש אותו. כמו כן, תשומת לב יתרה לשימוש בו! הכל כתוב בחוברת, עם אתרי הבונוס בהם אפשר להשתמש בכרטיס עם הנחה או ללא תשלום כלל. (אני חשבתי שלאחר שימוש של 3 ימים, אפשר להשתמש בו בהנחה בכל האתרים המופיעים בחוברת, ולא כך!!!)
• מיקום לינה – בגלל שהחלטנו מאוחר מידי, כבר לא היו מקומות באיזור אגם טיטסי ,במחיר שפוי.
• שם ניתן היה להזמין עם אפשרות לקבלת הכרטיס האדום, שבהחלט משתלם.
• רכב – אנחנו היינו עם פיזו' 508 סטיישן. נוח מאוד לנוהגים, אבל למתבגרים מאחור קצת צפוף.
• הצטיידות לאוכל-בישלנו הרבה בבית בו היינו. המטבח מאובזר .קנינו בסופר מקומי, ירקות טעימים. לא יקר בכלל.
• ו... לצאת עם כוונה ליהנות ולחזור לארץ עם כוונה וכיוון להטיול הבא...

התוכנית המקורית: