וויש על קרקוב מחייב התמצאות מסוימת, שעניינה האתרים הרבים שבעיר, כאלה יש הרבה מאד. מרכיביהם כוללים את העניין היהודי, המינהלי, ההיסטורי, המבני וכמובן המזון, המסעדות והחנויות השוות. 

כדי לעשות סגירות מעגל שונות אפשר ללכת לטייל בטירת פאוול, אותה הקים על פי המסורת המלך קאז׳מייז׳ השלישי, שנתן זכויות רחבות ליהודים ואף הזמין אותם מהו(דו)לנד ועד ק(וש)ינב להתיישב בסביבת העיר ובתוכה. הוא קיים מערכת יחסים עם אסתרק׳ה ואחר כך על פי האגדה גם נשא אותה לאישה אחרי שסילק שתיים אחרות והיא זו שיעצה לו להעניק לבני עמה מעמד מיוחד. אם משום מה זה מזכיר את המגילה של פורים - יש בהחלט סיבה לכך בהבדל מוכר אחד: בתקופתו של קז׳יימיז׳ זה, שמלך בחבל קרקוב מ 1333 ובמשך 36 שנים, החלה המגפה השחורה, האורה, השמחה והטבח בעקבותיהן בפרסים הפכו לנחלתם של בני דתות אחרות, שראו ביהודים מקור להתפרצות המחלה ולחסינות ממנה לאור היותם שומרי הגיינה ושפה פולנית גבוהה. הפרעות שהתפתחו דיללו איפה את מספר הנימולים בהיקף רחב.

אפשר גם להסתובב בסימטאות העיר ובמקדשי הקניות רחבי הידיים, המוצרים, הפריטים והסוגים ולסגור מעגלים בעזרת כרטיס אשראי או ארנק מנופח בקטנה כי הרוב, גם האיכות, נרכש די בזול.

עומדת לה עקרת בית, ולאחר שטענה בפני בעלה האיכר שלא ניגב מספיק טוב את נעליו בכניסה, היא מבחינה  שהתבשיל אותו תכננה להפוך למרק עוף מכובס ונטול תבלינים כיאה לעדה, הופך להיות אדום כהה. מהר מאד מגלות עיניה חוסר בראש סלק אחד, שצנח מקערת השטיפה והייבוש אל תוך הסיר. בעוד פיה צורח ניבולים על תקן הקהילה, כמו ׳אתה תמות במרק אני בחושך!׳ או ״אתה בסיר אני בקיר!״, ״התבשיל הפך טפיל״ וכו, טובל בעלה כף בתבשיל הסגול, שואב בלי להבחיןבצבע, מזעיף פניו ואז מחייך: ״איך עשית שוט (צ׳יסר)מכרוב?״ הוא שואל, ובלי לשים לב הפך מילים, הפך הברות וביחד (האיכר, עיקר האיכר דהינו אשת האיכר) הפכו מרק עוף צח שסלק הוטבל בו לחביב המטבח הפולני המוכר בשם ׳בורשט׳. עד כדי כך הוא סימן הזיהוי, שיש הטוענים כי הפס האדום בדגל פולין מקורו בסיר בורשט.  בווינה אגב צירפו לו שניצל ועשו אותו חביב התנועה הקיבוצית, שם הפך להיות שם מכונן לערב משחקי חברה, שהעיקרי בהם הוא שעשועון חידות הגיון על בסיס רמזי תמונות הנושא את השם ׳שניצל בורשט׳. 

המידע הכי חיוני בקרקוב הוא לפיכך היכן הבורשט הטוב ביותר. אהרוני וגוב גילו את הניסתר הזהב מסעדה בעיבורי העיר העתיקה של קרקוב, קרוב לכיכר, דבר שהפך את המסעדה למיקדש קולינרי למחפשי מציאות: פוד אניולמי (pod aniolami). יש בה לפחות שלושה אולמות, בהם אחד במרתף עמוק ואחד בכניסה. ספרי מתכונים מהמאה השבע עשרה, שכמה מהם משמשים את בשלני המסעדה עד היום, כך אפשר לטעום מרק עוף עם בשר עגל נמוך פראי שהותקן לפני כשלוש מאותו חמישים שנים. 

נהג מונית חביב שהתמצאותו בעיר היא רבה, תאר את הקשיים שעומדים בפניו בתכנון חלק מהגניםבגטו של קראקוב: ״החלטתי לעבוד תוך כדי בהסעות כדי להרווח בהתחלה״ הסביר. בתא הכפפות מונחת תעודת מהנדס גנים ונוף. הוא מסיע דרך חצר המפעל של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר וסיפר על ההגבלות וההיבטים שבהם התבקש להתחשב בדרך אל תכנית הראשית של הגן: פרחים, אבל צנועים, צבעים במסגרות תיאורי חשיבה בסמלים, מרכיבי מים ועוד. הוא תכנן משהו צנוע, והעדיף את הכניסה הפחות מובלטת של המרכז אליו נסענו עימו: ״למדנו איך להיות צנועים״ הוא מחייך.

קרקוב ביום של היום נושמת יפה, מגינה על עצמה מפני הקורונה, נקיה ונעימה. מקיימת אתהבטחותיה לתייר ולמטיילי התרמיל. מכילה ומכירה את תרבויות המערב תוך שמירת מסורתיותמאופקת. רחובותיה מרווחים להליכה ונוחים לנהיגה, עוד עניין שיש להתמצא בו, כי העיר האירופיתמזמנת חווייה שונה מעט מהמוכרת בישראל. שמירת זכויות האחר היא חובה מוכרת, כך גם מידהרבה של אדיבות וסלחנות. יש בה את מערך ההשתלבות שלעיתים מבלבל, את התחלפות אורות הרמזורים הפתאומיות, את הולכי הרגל הרבים ברחובות ואת מכלולי התנועה הציבורית הרבים: אוטובוסים, רכבות וכדומה. עם כל אלו אפשר להסתדר מצויין בנהיגה כמו הפולנים, כלומר בתשומתלב רבה.

היא עיר שחיה ברחובות ומטפחת את הצדדים הנסתרים שלה. הם מתחמי מסחר קטן בין קירותהבתים העצומים, שם אפשר למצוא חלונות ראווה של מעצבים, בהם ידועים מאד, מוכרי עבודות יד, מזכרות או פניני תעשיית הקישוט המקומית, יש מסעדות, בתי קפה ומועדוני בילוי. רבהים ממקומותאלו שימרו חזות של עבר עתיק או מיושן ומעוצב בקפידה, תוך שילוב החדש אל תוכו. מה שנותןלמקומות האלה פנים יחידות, מיוחדות ויחודיות. 


נעים להסתובב עכשיו ברחבות ורחובות העיר הנחשכת, כשהדעות הקדומות בטרולי שבמלון מרקורבסביבה החדשה הנושקת לעיר העתיקה. שוקעים אל תוך מחשבות הדרך הביתה, שמואלה ויובל על הטיול הבא, רונית וורד על החיוכים של שומעי החוויות, יאיר על עריכת הסרט ואני… עליכם, שמעיינים עכשיו ברשומות ואולי חושבים על מימוש גם של חוויה שכזאת