"here is a plea, from my heart to you, nobody knows me as well as you do".
Shake the desease
שנים שנים שדפש מוד הם פסקול ילדותי ונעוריי. עוד לפני שיכולתי להבין את עומק המילים והמוזיקה, את הקריצה לעולם ה LGBTQ וכשהם עדיין היו 4 חברי להקה. היום הלהקה מונה שניים שנותרו- דייב גאהן הסולן המדהים והטווסי, ומרטין גור עם פניו המיוסרות ונסוכות העצב הקיומי. הייתי בהופעה שלהם בישראל לפני שנים, אי שם בקצה העליון של פארק ר"ג, הופעה טובה מאד, אבל אין מה להשוות להופעת אצטדיון בגולדן רינג של הדויטשה בנק ארנה בפרנקפורט, ממש בסמיכות לשדה התעופה.
אז תפרתי לי חבילה עצמית- הלוך ושוב עם לופטהנזה לפרנקפורט (כמה הזוי זה לנסוע באוטובוס ולא לרדת בשרוול כמו שצריך)- כ 500 דולר כולל מזוודה. כמובן שניתן להוזיל את העלויות בטיסה ללא מזוודה, אבל ידעתי שאני מתכננת לעשות סיבוב בפריימארק של פרנקפורט, ולכן העדפתי לקחת מזוודה מבעוד מועד. הוספתי עלויות להושבה טובה, אבל חשוב לציין שהמושבים בשתי הטיסות בלופטהנזה היו מרווחים להפליא והיה נוח מאד. לא חייבים לשבת באקזיט אם לא רוצים להוסיף את העלויות הגבוהות.
נחתתי בשדה התעופה בפרנקפורט, יצאתי די מהר וירדתי קומה לתחנת הרכבת בשדה התעופה עצמו. עשיתי הכנה מראש בגוגל מפס, כך שידעתי ש 3 תחנות משם ברכבת S8 או S9, נמצאת תחנת niederad, שם נמצא המלון שסגרתי- essential by dorint. עלות כ 680 ש"ח ללילה אחד. יכולתי לסגור מלון אחר ממש על הפארק- לינדנר, אולם עלותו ללילה היתה 1600 ש"ח, וזה מבחינתי היה מוגזם.
קניתי כרטיס פרנקפורט יומי- 11.8 אירו, והגעתי למלון. הבנתי מהם כי כמעט כל השוהים באותו יום הגיעו להופעה, ואכן, ראיתי צעדה המונית לתחנה והמונים הגיעו ברכבת- מרחק תחנה אחת לכיוון שדה התעופה- stadion. בהלוך הרכבת היתה מרווחת, בחזור כבר נגיע למצב של אפס מקום מוחלט.
בסמיכות למלון היו חנויות זולות לממכר מזון שחביבות עליי מאד- לידל ואלדי, כך שהספקתי לעשות שופינג טוב. מול האלדי יש מסעדה אסייתית ממש נחמדה- אכלתי סלמון עם אורז מאודה וירקות. טעים ובריא.
הגולדן רינג עלה בטיקטמסטר כ 250 אירו, והוא בעצם היה קו ראשון וכרטיסי VIP. ההופעה היתה אמורה להתחיל ב 19:00, והחלה בהופעת חימום כ 45 דקות אחרי כן, כשהלהקה עלתה בפועל לבמה ב 20:45, כך שיכולתי להשאר בחדר עוד שעה לפחות בשקט, כי לא נדחקתי לקו הראשון ממש, שם לדעתי היה דוחק. ועדיין, הייתי קרובה מאד לבמה, ויכולתי לראות את הלהקה היטב, ובמיוחד הייתי מתחת למסכי הענק.
יש משהו מיוחד מאד בהופעת איצטדיונים עם להקה שאתה אוהב בזמן שרק התחלת להגדיר את עצמך כאדם בדרכו לבגרות. הרגשתי כאילו הקהל ואני מדברים באותה שפה בדיוק- יודעים כמה נפלאים שירים כמו walking in my shoes, never let me down again שזכה לאחרונה לעדנה מחודשת עם the last of us, ואפילו stripped שפתאום חזר אחרי שנים להיות מושמע בספוטיפיי שלי. אהבה ללהקה הגדירה הרבה שעות בחיי. אי אפשר להסביר תחושה כזו. היו שירים מהאלבום החדש ממנטו מורי (כרבע הופעה), כולל הלהיט היפה ממש ghost again שמרפרר לדעתי למותו לאחרונה של אנדי פלטשר, חבר הלהקה שהיה ככל הנראה סוג של מגשר בין האגו של דייב והמלנכוליות של מרטין. היו שירים מכל הזמנים, כולל כמובן ההדרנים הבלתי נמנעים- enjoy the silence ו personal jesus. הייתי שמחה אם היו נכנסים שירים לרשימה הארוכה (שלא נכנסו בסופו של דבר) כדוגמת blasphemous rumours, halo, policy of truth, וכמובן shake the deasease. הזעתי כמויות, שרתי המון, ונהניתי בצורה שאין לתאר.
יש לציין כי קיבלתי את רשימת השירים מקולגה שהיתה בהופעה כמה שבועות לפניי בעיר אירופית אחרת, כך שידעתי מה צפוי להגיע אחרי כל שיר, והיה כמעט אחד לאחד חוץ משיר אחד שהתווסף. ס"ה כ 24 שירים. מתוכם מוכרים יותר כמו everything counts או i feel you ו precious וחלקם מוכרים פחות כמו שירי האלבום החדש.
חזרתי לחדר אחרי סיוט הרכבות (עמדנו חצי שעה מותשים וחיכינו לרכבת, כשהגיעה, נדחסנו כמו בקר וחיכינו המון זמן....פשוט סיוט).
הלכתי לישון מלאת אנרגיה, כך שלקח לי זמן להרדם.
למחרת לקחתי את הרכבת- וזה המקום לאזהרה- שימו לב לאן נוסעת הרכבת, כי הפעם התבחבשתי ממש, ובדיעבד הייתי צריכה לשים לב ממש למס' הרכבת ויעדה. בסוף הגעתי למרכז העיר- ישנתי במלון מוקסי ממש במרכז, 4 דקות מהרכבת. נסיעה אחת עולה כ 3.6 אירו, ונסיעה לשדה עולה 5.8 אירו.
המלון קרוב מאד למדרחוב zeil- שם חיכה לי הפריימארק- 3 קומות של שכרון חושים ושופינג של המון דברים שעלו לי בסוף גרוש ורבע יחד.
כדאי לדגום בנוסף גם מאפיות בפרנקפורט- המאפים טעימים מאד (עוד יש להם תותים בתקופה זו של השנה! וגם סופגניות כמו שלנו בדיוק).
חזרתי למחרת בבוקר ברכבת והמראתי חזרה לארץ אחרי 48 שעות שמתוכן ביליתי שעתיים וחצי עם להקה מדהימה וחד פעמית. חוויה של פעם בחיים (אבל ננסה שוב, כמובן, yolo).
