טיול אביב ביער השחור - חלק ב'

יום 5 (שני, 30/4/12)
 כבר בערב הקודם כשהגענו לדירה שמנו לב שיש פנצ'ר בגלגל של האוטו. חשבתי לעצור בתחנת הדלק הקרובה, למלא אוויר ויהיה בסדר. נסענו לכיוון Freiburg ולא ראינו אף תחנת דלק. באחד הרמזורים, נהג מונית שנסע מאחורינו יצא אלינו, נקש על החלון ואמר "יש לך פנצ'ר". בכניסה לפרייבורג היה פקק תנועה וסופסוף ראינו תחנת דלק. בעל תחנת הדלק עזר לנו למלא אוויר עם משאבה ניידת, בדק מה הגורם לפנצ'ר ומצא שבב אלומיניום תקוע בצמיג, יעץ לנו לנסוע למתקן תקרים ונתן לנו את כתובתו. לאחר 2 דקות הוא חזר ואמר שהוא בדיוק צריך לנסוע בכיוון ושניסע אחריו. כל הכבוד! בפנצ'ריה, הפקיד שטיפל בנו לא הצליח ליצור קשר עם Sixt ויעץ לנו להגיע לסניף המקומי שלהם ולהחליף את הרכב. הוא נתן לנו את הכתובת ובעזרת ה-GPS הגענו לשם תוך דקות ספורות ואכן החליפו את הרכב בדגם זהה, אם כי בעל רמת אבזור נמוכה יותר, אבל עדיין עם GPS. כל הסיפור מרגע שנכנסנו לתחנת הדלק ועד שיצאנו עם הרכב החלופי לקח שעתיים. אני חושב שמזל שהיינו קרובים לסניף של Sixt.
 נסענו לעיר העתיקה וחנינו בחניון P9 ברחוב Schiff 9 שמיקומו מצוין, אבל האזור די קומפקטי וגם חניונים אחרים הם קרובים. טיילנו בעיר העתיקה, עצרנו לקפה/שוקו ועוגה, ערכנו מעט קניות וחזרנו לכיוון הדירה.









 בתור פעילות לערב רצינו לחזור לפארק המים באדפארדייס אבל כשהגענו התברר שביום שני בערב האזור של הילדים סגור. ככלל, הכנתי מראש מחברת עם כתובות של אתרים כדי להכניס ל-GPS ושל שעות הפתיחה שלהם, אבל לא הגעתי לרמת הפירוט הזו. חזרנו לדירה וארזנו לקראת המעבר צפונה למחרת.

יום 6 ( שלישי, 1/5/12)
 סיימנו לארוז ונפרדנו מהדירה ב-Saig בדרכנו צפונה בדרך השעונים. תחנתנו הראשונה הייתה מוזיאון השעונים ב-Furtwangen שם רכשנו את כרטיס היער השחור כולל פארק אירופה. המוזיאון עצמו הפתיע לטובה ובילינו בו כשעה. יש תצוגה עשירה של שעוני קוקיה וגם שעוני יד, שעונים מעוררים ושעונים שהם חלק ממערכות נגינה. הילדים מקבלים כתב חידה באנגלית ויש אפילו הסברים באנגלית.



 המשכנו למפלי Triberg, נכנסנו בכניסה האמצעית שהיא היחידה שמקבלת את כרטיס היער השחור, מגיעים תוך דקות ספורות למפלים, מטפסים קצת למעלה וחוזרים. המקום מאוד מתויר וגם הראשון למאי הוא יום שבתון בגרמניה ורבים, כמו למשל בעלי הדירה הראשונה שבה התאכסנו ניצלו את מזג האוויר הנאה ויצאו לחופש מסוף השבוע ועד היום.



 מחוץ לכניסה יש גם מקום עם שולחנות קק"ל וברז מים שהתאים לארוחת הצהריים שלנו. לא התעכבנו יותר בטריברג אבל קיבלנו את מנת חנות השעונים ב-Eble Uhren Park המתהדר בשעון הקוקיה הגדול בעולם - בגודל של בית. הכניסה למנגנון של השעון אמורה להיות כלולה בכרטיס היער השחור אבל בכניסה היה שער אוטומטי לא מאויש המופעל על ידי מטבעות והחלטנו להמשיך הלאה.



 מכאן נסענו ל-Dorotheenhutte שב-Wolfach. יש שם מוזיאון זכוכית וגם הדגמה של ניפוח זכוכית ואף רכשנו אגרטל שהוכן לעינינו ובעזרתנו בצבעים שאותם בחרנו. האגרטל הגיע בשלום הביתה לישראל. במקום יש גם חנות של כלי זכוכית, קרמיקה וכלי מטבח גרמניים איכותיים ממותגים ידועים.



 חזרנו ל-Gutach למוזיאון הפתוח שמראה איך חיו במאות ה 17-19 לפני המהפכה התעשייתית. הגענו שעה וחצי לפני הסגירה וזה די הספיק לנו.



 זה היה יום אינטנסיבי ומהנה שעדיין לא נגמר. אפשר בהחלט להקדיש יומיים למסלול זה עם תוספת של אטרקציות שדילגנו עליהן. מכאן נסענו לדירה שבה התאכסנו בחצי השני של הטיול. הדירה ממוקמת בכפר Kapel השוכן 3 ק"מ בלבד מפארק אירופה. לאחר שהתמקמנו בדירה ואכלנו ארוחת ערב נסענו לבאולינג Kingpin שנמצא לא רחוק, ב- Herbolzheim, נהנינו מאד והמנצח היה הקטן שבחבורה.



יום 7 (רביעי, 2/5/12)
 היום הכיוון הכללי היה באדן-באדן. חיפשתי אטרקציה בדרך הכלולה בכרטיס היער השחור ומצאתי את Weber Haus שנמצא ב-Rheinau-Linx. המוזיאון כולל המחשות יפות של סגנונות חיים החל מהאדם הקדמון דרך מצרים העתיקה, הרומאים, אבירי ימי הביניים, אי טרופי, אוהל בדואי וכלה במסע עתידני בחלל. כשיוצאים מהמבנה יש פארק שבו כ-10 בתים לדוגמה כשבכל אחד יש משרד מכירות. הבית הראשון למשל הוא בית עץ בסגנון פיני. לא הספקנו לבקר בכולם. לסיכום המקום מומלץ בשילוב עם באדן-באדן או עם שטרסבורג.





 המשכנו ל-Baden-Baden וחנינו בחניון של הקזינו Kurhaus. חיפשנו מקום לארוחת צהריים וביציאה מהחניון ראינו שלט "גן הוורדים". טיפסנו אליו עד שיצאה לנו הנשמה ובסוף הוורדים בכלל לא פרחו. כשחזרנו ראינו שמהצד השני של הקזינו יש גן נאה עם ספסלים. טיילנו בשדרת המבנים המפורסמים של העיר על גדת הנהר ואחר כך רצינו לנסוע ברכבל המרקור. הכתובת שכתובה בפרוספקט של כרטיס היער השחור התגלתה ככתובת של התחנה המרכזית של חברת האוטובוסים שמפעילה אותו. מצאנו את המקום בעזרת נקודות העניין ב-GPS ואז התברר שהאוטומט לא מקבל את כרטיס היער השחור כמובטח. דיברנו עם מישהו מרוחק ברמקול אבל זה לא עזר והחלטנו לוותר על המרקור. בקיצור, לא כל כך נהנינו בבאדן-באדן. בנוסף לתקלות שתיארתי אין לעיר הרבה מה להציע למטייל המשפחתי. העיר יפה כשלעצמה אבל זה לא מצדיק את הנסיעה הדי ארוכה.





 יצאנו מבאדן-באדן על אוטוסטרדת היער השחור היפה ועצרנו באגם Mummelsee הקטן והקר. במסעדת המלון קיבלנו קפה ומנה נדיבה של עוגה על הכלולים בכרטיס היער השחור. דווקא את עוגת היער השחור אהבנו פחות מעוגות אחרות.





 סיימנו את היום במרחצאות Panorama Bad ב- Freudenstadt שבהן התענגנו על בריכות בטמפרטורות של 33 מעלות, 36 מעלות וסאונה של 40 מעלות. לרשות הילדים עמדה מגלשת מים ענקית. גם הכניסה אליו כלולה בכרטיס היער השחור. בסה"כ ניצלנו את כרטיס היער השחור בכ-150 יורו יותר ממה שהוא עלה. בדרך חזרה לדירה עברנו בכבישים צרים ובעיירות ששוות ביקור אבל לא בלילה כמו אופנאו ואוברקירך.