רקע כללי:
הרעיון לצאת לטיול פעם נוספת בא כהבזק פתאומי. לא חשבנו שנוכל לטייל בגלל מגבלות בריאות שצצות עם הגיל המתקדם. אבל בנחישות החלטנו להתעלם מהכול ולצאת לטיול שביטלנו לפני שנה.
היעד היה נורמנדי, סיור יסודי באתרי הנחיתה וגלישה להיסטוריה קדומה הרבה יותר, אתרי מערות האדם הקדמון בדורדון.
הגבלנו את עצמנו לשבועיים, בעיקר בגלל מגבלות ביטוח הנסיעות כשמגיעים לגיל 85.
את ביטוח הנסיעות עבור בן ה- 85 עשינו בחברת הראל, בקלות ולשמחתם וגם לשמחתנו לא הפעלנו אותו.
את הרכב שכרנו באמצעות Rentalcars.com כשהחברה דרכה שכרנו את הרכב בפועל הייתה Budget.
בשדה התעופה בפריז חיכה לנו רכב מעולה, רנו מגאן, אוטומטי (לא מוותרים ולא מוכנים לנהוג במכאני אחרי ניסיון בנסיעה אחת עם דרך מלאת פיתולים), דיזל עם שכלולים כמו מגבים המתחילים לפעול אוטומטית כשיורד גשם, הצגת המהירות המותרת בנסיעה על לוח השעונים, ועדכון המהירות המותרת כשמתחיל לרדת גשם.
רוב הדרך לנו לא במלונות אלא בבתים פרטיים. הבעיה היחידה שהתעוררה ויש לקחת אותה בחשבון שבחלק מהמקומות, למרות שהמיקום היה מצוין, קרוב לאתרים ביום המחרת, מסעדות לא היו בעיירה והיה צורך לצאת שוב לדרך בחשיכה, לנסוע ברכים הצרות בין העיירות, אמנם לא הרבה, אבל לא נעים.
מסקנה: לבדוק אם יש מסעדות קרובות למקום הלינה וקרובות זה נסיעה של 5 דקות (ולא 6 ק"מ שאורכים 15 עד 20 דקות).
יצאנו מהארץ ב- 3 בספטמבר וסיימנו את הטיול ב- 15 לספטמבר. יש לשים לב שחלק מהאתרים או נסגרים בתאריך זה או מצמצמים את שעות הביקור.
ביומיים האחרונים ירד גשם שוטף וקיצרנו את המסלול מהדורדון חזרה לפריז.
בלילה האחרון לנו במרחק של כ- 3 שעות נסיעה מפריז כדי לצאת בניחותא ולהגיע לשדה התעופה לא יאוחר מ- 14, על מנת להחזיר את הרכב בזמן ולהגיע לטיסה. זו הייתה החלטה נבונה כי בנסיעה בכביש המעגלי העוקף את פריז התנהלנו לאיטנו בנוסף, היה זה יום ראשון ומרבית תחנות הדלק היו סגורות, מזל שלא חיכינו לק"מ האחרון על מנת למלא דלק ועשינו זאת בעוד מועד.
כרטיס SIM: רכשתי בשדה התעופה בחנות Relay, לא בזול, 40 אירו, אבל בשדה התעופה אלה המחירים. החליפו לי את הכרטיס (שמרתי את שלי) ויכולתי כל הדרך להתנהל באמצעות WAZE וכמובן להתקשר למלונות, לשלוח מסרים וכל מה שדרוש.
הסיור בנורמנדי, באתרי הנחיתה העמיק אצלי את ההכרה מול איזו סכנה ניצב העולם בזמנו, את ההצדעה לתכנון המהלך וניהולו, להקרבה של היוצאים שבמותם קידשו את החיים ואת קיום הדמוקרטיה.
מעבר לזה הבנתי ששום חומה אינה יכולה לעמוד בפני מתקפה. לא קו מז'ינו, לא החומה הסינית, לא קו ברלב ולא החומה האטלנטית, כולן נפלו בסופו של דבר ואף אחת מהן לא סיפקה הגנה נצחית. אז אולי צריך לחשוב על דרכים אחרות?
הצגתי את תוכנת המסלול בקצרה, רק כדי להציג מה אפשר לעשות במהלך יום (9 בערך עד 18 או 19) וציינתי על מה אפשר לוותר ועל מה לא.
לתשומת לב: כל המקומות נמצאים או על שפת הים או בתוך "יער" כך שקיים שילוב בין צפייה וטיול טבע.
כמו כן, בדקו את ימי הפתיחה ושעות הפתיחה של המוזיאונים כחלק מהתכנון. לפעמים הזזה יום קדימה או אחורה פותרת את כל הבעיות והמגבלות.
הערכת הוצאות:
מלונות ל-14 יום 1,200 אירו
דלק – 82 אירו
אוכל (לא התקמצנו) – 700 אירו
כניסות לאתרים – 420 אירו
מסלול הטיול:
יום 1: Paris – Etretat – כ- 200 ק"מ נסיעה של בערך 3 שעות.
מלון:Hotel Des Falaises- מיקום טוב, ארוחת בוקר טובה, ממול יש מסעדה מצוינת.
יום 2: Etretat - Le Havre – Honfleur - Trouville-sur-Mer – Caen.
כ- 130 ק"מ נסיעה. זמן כללי לנסיעה 2:30.
שאר הזמן הוקדש כמובן לסיור בחוף של Etretat, באזור הנמל ב- La Havre,
ובעיירה היפיפיה Honfleur. לא בקרנו במוזיאון של בודין, פשוט ריח הטחב היה נורא, אבל העיירה עצמה היא מוזיאון חי.
מלון: Balladins Caen Mémorial- המלון לא נמצא במרכז העיר, אבל קרוב לאתרים, יש חנייה בשפע, חדרים גדולים ומסעדה עממית וסבירה ממש ליד. ארוחת הבוקר הייתה טובה מאוד.
יום 3 – התחלנו את הבוקר בסיור ב- Mémorial de Caen הגענו די מוקדם ומזל, החנייה הייתה כבר כמעט מליאה.סיור מרשים, הקצבנו בתכנון 4 שעות ושהינו שם יותר.
המשכנו למוזיאון Pegasus Bridge והצטרפנו שם לסיור קצר וסיפור על דאוני העץ.
המשכנו ל- Quistreham.
הנסיעות היו קצרות ביותר, בערך 40 ק"מ וס"ה זמן הנסיעות היה כ- 45 דקות.
מלון: Le Clos de la Barre, מדובר בבית פרטי שכול פרט בו נלקח בחשבון. בעל הבית דובר אנגלית שוטפת. הבעיה שבמקום אין מסעדה והיינו צריכים לנסוע לחוף Juno לאזור המסעדות. ארוחת הבוקר הייתה פשוטה (כלולה במחיר).
יום 4: מהמלון נסיעה ל- Musée du Radar, משם נסיעה ל- Juno Beach למוזיאון Juno Beach Centre המספר את סיפורם של הקנדים וחלקם ב- D-Day. המוזיאון מציג גם את המצב בקנדה לפני המלחמה וההשלכות של המלחמה על התפתחותה של קנדה לאחר מכן.
שהינו שם כ- 4 שעות.
המשכנו בניגוד להמלצות בעל המלון ל- Arromanches 360, וטוב שהמשכנו. הסרט מציג את התכנון והמאמצים לקראת המבצע. המשכנו ל- Musee du Embarquement ואחרי 2 המוזיאונים הקודמים אפשר בקלות לוותר עליו.
המשכנו ל- Bayeux.
גם ביום זה הנסיעות קצרות מאוד כ- 60 ק"מ, אך אורכות בס"ה כ- 1:45.
מלון: Campanile Bayeuxהמלון צנוע, המיקום טוב, יש חנייה ויש במקום מסעדה. אבל...הגיעו 2 קבוצות ואי אפשר היה בשום פנים ואופן לאכול במלון. נשלחנו למסעדה סינית שהייתה נפילה. המלצה: להיצמד לאוכל מקומי. הפיצוי היה ארוחת בוקר טובה.
יום 5: הגענו ל- Bayeax גם במטרה לראות את ה- Bayeux Tapestry המפורסם המציג את סיפור כיבוש המלוכה באנגלייה ע"י וויליאם ולכן התחלנו את הבוקר שם. הופתענו מכך שיש אוזניות בשפה העברית!!! – לא לוותר, סיפור על חלק מההיסטוריה על גבי שטיח קיר.
הארכת זמן לפחות 2 שעות.
המשכנו לכיוון Omaha Beach. היעד הראשון המוזיאון האמריקאי Musee Memotial de la Bataili de Normande Fabien Ware המציג את חלקם של האמריקאים בפלישה. במקום תצוגה של ממצאים של שני הצדדים ואין ספק שהרכבים הגרמניים מרשימים בגודלם ומצביעים על כך שגרמנים התכוננו יפה למלחמה.
היעד הבא היה בית הקברות האמריקאי. מקום קבורה מכובד ביותר, טבול בירק ומשקיף על החוף. לא קשה לזהות צלבים של יהודים שלקחו חלק בקרב ולעיתים מונח ליד מגן דוד כזה פרח או אבן, סימן לנוכחות יהודית בין המבקרים.
המשכנו לחוף ולאתר הנחיתה, גם כאן הושקעה מחשבה רבה בהנצחת הגיבורים, בסיפור על הרנג'רים שמשימתם הייתה לנטרל את סוללות התותחים על הרכס. מתוך 250 שיצאו שרדו כמדומני כ- 100 בלבד, אבל המשימה הושלמה ואפשרה השתלטות על הרכס. לאורך השבילים יש שילוט והסברים, עוברים את הבורות שנגרמו מהפצצות המקום ומגיעים עמדות התותחים הכבדות ונקודות התצפית הממוקמות על הגג.
כל סיור נוסף רק הבהיר יותר מה הייתה מידת הסכנה, עד כמה התכוננו הגרמנים למלחמה ואיזו נחישות, חשיבה, תכנון ואומץ צריך היה על מנת להתגבר על זה.
גם יום זה היה קצר בנסיעות וארוך בביקורים. סך הנסיעות הסתכם בכ- 70 ק"מ, שהשתרעו על 1:30 שעות בערך.
המשכנו משם למלוננו .Sarl B&B Utah Beach. בחרנו במקום בשל קירבתו לאתר ב- Utah Beach בו תכננו לבקר למחרת. מדובר בבית לא מפואר, אבל בסדר. יש מטבח מאובזר ובעלת בית צעירה, נחמדה ומוכנה לעזור בכל דבר. מכיוון שגם הפעם לא הייתה מסעדה באזור ולאחר יום עמוס לא רצינו לנסוע. מצאה בעלת הבית פתרון, פיצריה המאפשרת שירותי Take Away. הזמנו סלטים, פסטה, בולונז, חיממנו, אכלנו בניחותה ונשאר למחר.
בשלב זה מזג האוויר "התקלקל", נשבו רוחות, בפרט ליד הים, ירד גשם והיה קר. הדלקנו את החימום ונהננו ממזג אוויר חורפי לאחר החום בארץ.
ארוחת הבוקר הוגשה לנו במטבח והיה ממש בסדר (כלול במחיר).
יום 6: התעוררנו ליום גשום, מבעד לחלון ראינו 3 ככרות של סוסי מרוץ חולפות בדהרה לאימוני הבוקר שלהן. התחלנו את הסיור באתר הקרוב Musee du Embarquement. המוזיאון מציג את סיפור הנחיתה של האמריקאים בחוף.
העץ ניצב ליד המוזיאון הנחיתה והוא אחד משלושת "עצי החירות" שהכינו 500 תלמידי בי"ס. לעץ יש 70 עלים שכל אחד מהם מייצג את אחד העדים שסיפרו לתלמידים על האירוע בו השתתפו. עץ אחד מוצב ב- Ouistreham, אחד ב- Montormel ואחד ב Utah.
הגשם התחזק ולא ניתן היה לסייר בחוץ ולצפות על החוף. המשכנו למוזיאון הב Airborne Museum , מוזיאון חיל האוויר האמריקאי. מוצגים דגמי מטוסים, דאון העץ ששימש במבצע נפטון, ציוד אמפיבי ועוד. מה שהצית לי נורות בראש, שבכל הממצאים והדמויות מוצגים רק חיילים לבנים. האמריקאים מחקו לגמרי את הצבעוניים שראו עצמם חלק מהעם האמריקאי והשתתפו במערכה. רשמתי לפני לכתוב להם על זה.
בין המוצגים מכתבו של Antoine de Saint Exupery, "Letter to an American"
http://www.416th.com/exupery.html
וסיפורו של הצנחן המפורסם John Steele, שבמשך שעתיים היה תלוי על צריח כנסיית Sainte-Mère-Eglise , נשבה, ברח משוביו ונלחם בקרבות רבים באירופה, הראייה תצוגת המדליות שקיבל.
http://www.airborne-museum.org/en/at-the-heart-of-history/portraits/john-m-steele/
ממול המוזיאון נמצאת כנסית Sainte-Mère ודגם הצנחן עם המצנח.
כשיצאנו בסביבות 16 ירד גשם שוטף. שום מסעדה לא נראתה באזור. נסענו למלוננו.
גם היום ס"ה הנסיעות היו קצרות, כ- 160 ק"מ וכ- שעתיים נסיעה.
לינה: Chez Marilyn (9 route de la Baie, Ardevon, 50170). בחרנו במקום בשל קרבתי ליעד הסיור למחרת, Mont Saint Michel , זה היה היתרון היחיד במקום. כפי הנראה היה זה בית כפרי שנרכש ע"י אוסטרלית הזויה, שהשקיעה את המינימום ההכרחי. לחדר מטפסים על מדרגות צרות, התחזוקה הייתה על הפנים, לא היה מקום בחדר לשים מזוודות, הארון היה רעוע וחתיכות עץ הושמו מתחתיו כדי לייצבו.ידית האמבטיה הייתה תלויה על בלימה, הטוש נפל, לא היה מדף באמבטיה לשים עליו משהו וארוחת הבוקר למחרת הייתה גם כן מינימליסטית. יוגורט, קפה, מיץ תפוזים (לא טרי כמובן), קרואסונים, בגט וקורנפלקס. מה עושה מי שלא אוכל את כל הבצקים?
לאחר שנפל עלי הטוש באמבטיה הרהרתי שאולי הייתי צריכה להוסיף סעיף לביטוח הנסיעות, ביטוח מלונות. במלון הראשון נפלתי בלילה מהמיטה הגבוהה והצרה, מה שהשאיר חבורה על לחיי עד כמעט סיום הטיול וכאן נפל עליי הטוש ובנס יצאתי בשלום...
לארוחת ערב היא שלחה אותנו למסעדת דגים, את מה שנקרא "menu" לא לקחנו כמובן. בס"ה היה סטנדרטי למדי.
יום 6: רוב היום הוקדש לביקור ב- Mont Saint Michel. הגענו למגרש החנייה בסביבות השעה 10 בבוקר, החנייה הייתה ריקה, חנינו באזור A, וצעדנו לתחנת האוטובוס. לאוטובוס יש 2 תחנות עצירה בדרך והתחנה הסופית קצת רחוקה מהכניסה, מה שגרם לאי נוחות בסיום הסיור.
הגענו בשעת הגאות, צפינו בטרקטור המסתובב על החוף ומפנה עשבים והתחלנו לטפס מעלה בצד השמאלי, מדרגות ועוד מדרגות עד הקתדרה. בכניסה לקתדרה הצטיידנו במכשיר באנגלית. הסיור עצמאי והזמן שתשקיעו נתון להחלטתכם.
בחוץ נשבה רוח קרה וחזקה, אבל לכבוד התיירים אטמו את הפתחים ורוב הזמן התנהלנו באזורים יבשים ומוגנים מרוחות. עם סיום הסיור, בנקודה ממנה התחלנו אותו, החלטנו לרדת בצד הימני על מנת לגוון. הירידה אמנם נוחה יותר, יש פחות מדרגות. אבל, הבעיה שעוברים בתוך "שוק". המון חנויות, בעיקר למזון וצפיפות נוראית. למזלנו הרע התחזקה הרוח והחל לרדת גשם שוטף שהפך בהמשך לברד. התחנה כמובן רחוקה מהכניסה, אין שום מחסה והמטריות שנפלו חלל על מזבח הגשם והרוח לא הצליחו לגונן על המטיילים. האחראים על ההסעות עשו מאמצים ושלחו בדחיפות מספר אוטובוסים כך שאיך שהוא שרדנו. כשהגענו למכונית, אחרי חיפוש קצר (מומלץ לצלם את מקום החנייה), חדל הגשם ואנחנו המשכנו ליעדינו הבא Lorient.
ס"ה נסיעות: כ- 200 ק"מ, בסביבות 2:30 שעות.
לינה: Hotel La Perriere, 45 Av De La Perriere, 56100 Lorient, France, המלון פשוט, אבל ממוקם במקום מצוין עם אפשרות חנייה על המדרכה. מעלית אין ויש לטפס במדרגות. חלק מהחדרים עברו שיפוץ והם ממש בסדר לעומת חדרים שעדיין לא עברו שיפוץ ומצבם לא מרנין. למרות שמנהלי המקום לא דיברו אנגלית הסתדרנו איתם והם השתדלו מאוד להשביע את רצוננו. ארוחת הבוקר הייתה בסדר גמור. לאורך הרחוב יש מסעדות רבות ביניהן מסעדת דגים מעולה. הבעיה עם המסעדות, שעות הפתיחה שלהן. מי שפותח הצהרים מתעייף וסוגר בערב, מי שפותח ביום ראשון, לא פותח בשני ועוד ועוד. כלומר, צריך לבדוק כל דבר ולהתכונן בהתאם. הגענו בשבת ונשארנו עד יום שני בבוקר. ביום ראשון בערב הסתבר שכל המסעדות באזור סגורות ולמזלנו איתרנו דוכן נייד במרחק הליכה בו הכול היה טרי, טעים וזול, הצטיידנו שם ולקחנו לחדר.
יום 7: היום הוקדש לאתרים הנמצאים ב- Lorient Base. המרחק ממלוננו היה כ- 5 דקות נסיעה. כדאי לחנות בחניה הנמצאת ליד מוזיאון Eric, שם מסיימים בד"כ את יום הסיורים.
רכשנו כרטיסים למוזיאון ולסיור ב- KEROMAN SUBMARINE BASEוהתחלנו את הסיור ב- SubMarine Flore, סיור במוזיאון וסיור בצוללת. בכניסה למוזיאון יש מסך המחולק ל- 3 חלקים, בחלקו הראשון מוצגת ההיסטוריה של המקום מהיווסדו, בחלק האמצעי תקופת מלחמת העולם, ובחלק האחרון שיקום העיר והחזרה לחיים. העיר הופצצה ע"י בנות הברית כדי למנוע אספקה וביצוע עבודות מהגרמנים שהתבססו שם (בסיס הצוללות היה עמיד להפצצות בגלל הקירות העבים), לכן לאחר המלחמה לקח שנתיים לפנות את ההריסות ועוד מספר שנים לבנות מחדש.
הסיור בבסיס הצוללות מתמקד ב- K3, ומאחר שתוכנן ל- 14 (הסיור באנגלית), נכנסנו למסעדה במקום Quai West, מסעדה מצוינת וכמובן פתוחה רק בצהרים. ב- 14 התייצבנו ליד החנות של מוזיאון Eric ויצאנו קבוצה קטנה של דוברי אנגלית שכללה גם 2 אוסטרלים. הסיור התחיל בהליכה לאורך הרציפים , כניסה ל"תעלת" הבסיס ובהמשך טיפוס למעלה עד לגג המבנה, כל זה כמובן בליווי הסברים מפורטים. אורך הסיור כשעתיים.
עם סיום הסיור מיהרנו למוזיאון Eric Tanalry. למי שלא יודע, מי היהEric , צרפתי את הקישור. אריק שהיה יאכטונר, מתכנן יאכטות תחרותיות והעיקר עבור הצרפתים, הוא ניצח שייט אנגלי בתחרות על חציית האוקיאנוס לבודדים. לכן עבור הצרפתים הוא גיבור
המוזיאון מרתק, בעיקר לחובבי שיט (שאנחנו נמנים עליהם) אבל גם לאדם מהשורה. אפשר לבלות שם שעות, להתנסות ב"נהיגת" יאכטה, וירטואלית כמובן, השטת סירות קטנות בבריכה, ולחוש את כל הכלים המשמשים עזר ליאכטונר. זאת בנוסף להסברים המלווים בסרטי ווידיאו על תכנון ובניית יאכטות. פינו אותנו משם עם הסגירה.
בזה סגרנו את הסיורים לאורך החופים ואת הביקורים באתרי הנחיתה ב- D-Day.
יום 8: לא כל הימים מקבלים ציון גבוה. יום זה תוכנן לסיור ב- Carnac, והסיכום היה אכזבה. מספר שעות לביקור היו מספיקות בהחלט.
הנסיעה מ- Lorient ל- Carnac קצרה, כ- 50 ק"מ בלבד. הגענו למרכז המבקרים ממנו מומלץ להתחיל את הסיור, ואכן, המרכז נמצא ממש מול שדה האבנים, אבל בתוכו אין מה לחפש. הרכבת המוצעת נוסעת בין היתר לסיור בעיירה עצמה ולהסתובב בשטח עדיף רגלי עם הזזת הרכב משדה לשדה. צריך ללכת בעקבות ההמון ולהסתובב בשטח לאורך השבילים. האתרים צמודים לחורשה ירוקה, יש מקומות לפיקניק ובשיא העונה כנראה שיש מקום או שניים לעצור לשתייה. האבנים עצמן נחצבו מסלעים מקומיים, אינן מעוצבות, שונות בגודלן ועד היום לא ברור מה הייתה הסיבה להצבתן בשטח. לעומת אתרים אחרים בעולם כאן הן מסודרות בשורות.
המוזיאון היווה אכזבה נוספת. ראינו כבר מוזיאון פרי היסטוריים ברחבי העולם ואפילו במדינתנו הקטנה. במילים אחרות, אפשר לדלג עליו בלב שקט, שום העשרת ידע לא תספגו כאן. ההסברים כמובן בצרפתית בלבד, ואפילו ליד 2 השלדים שנמצאו לא צוינו מידותיהם, זמנם ולאיזה ממין הומנידי השתייכו.
לעומת זאת הצלחנו לגלות סופרמרקט די גדול Super U שעזר לנו להצטייד לימים הבאים.
לא יצאנו לאכול בחוץ, החלטנו לנצל את היום למנוחה וסעדנו בעזרת המזון שרכשנו בסופר.
לינה: Hôtel An Ti Gwenn, .4 rue de Poul Person.המלון ממש במרכז, מול בית הקברות, יש חנייה במקום, החדר גדול, יש אמבטיה ואפילו הצלחתי לקבל כוס קפה אחה"צ ובזכותי הרוויחו אורחים אחרים במלון. ארוחת הבוקר גם כן הייתה בסדר. הבעיה היחידה הייתה האינטרנט שהתנתק כל מספר דקות, הערתי על כך. מנהל המלון מדבר אנגלית.
יום 9: מעבר לעמק ה- Dordogne.
בילינו את היום בנסיעה, עברנו שנית בסופר כדי להשלים הצטיידות (שכמובן הייתה מיותרת), מלאנו דלק ויצאנו לדרך. הנסיעה הוערכה ב- 6 שעות, אבל יש לעצור בדרך, לנוח מעט, לשתות ולאכול וכו'. עצרנו במקומות מסודרים למנוחה ובתחנות דלק. כשיצאנו מהדרך הראשית עברנו לנסיעה בין הכפרים, או העיירות. כלומר, מכיכר לכיכר, מה שמחייב הורדת מהירות הנסיעה ל- 50 קמ"ש. למזלנו מזג האוויר היה נאה כי גשם היה מקשה על הנהיגה ומאט את הנסיעה. בסופו של דבר הגענו בסביבות 18:30 ל- Les Eyzies-de-Tayac-Sireuil.
לינה: Chambres d'Hôtes Le Menestrel, הפנסיון נמצא ממש מול המלון במקום, במבט ראשון נראה מרשים. גן גדול מסביב, חנייה בפנים, הכול ירוק. אבל... כשמתמקמים ומעיפים מבט בחדר ובבעלי המלון חל שינוי מהותי. נראה שמזמן לא נגבו את האבק, החדר בסדר, אבל נראה מוזנח. בני הזוג נראים כמו 2 עב"מים או צוענים ולא ברור מתי הסתכלו על עצמם במראה. למקום יש פוטנציאל אבל יש צורך בהשקעה. הנוחיות הייתה כמובן בקירבה למרכז ולאתרים ובחנייה בתוך החצר. לאחר דין ודברים קיבלנו קומקום, 2 כוסות ו- 2 תיונים כדי להכין לעצמנו שתייה בבוקר (אין אפשרות לקבל ארוחת בוקר שלא בשעות המקובלות עליהם, לא לפני ולא אחרי. על סנדוויץ לדרך אין מה לדבר).
יום 10: סיור מערות.
השכמנו ב 5:30 ומיהרנו להתארגן ליציאה, כלומר, להתיישב בתור לכניסה למערות, Grotte de font de Gaume ו- Combarelles. למרות ששיערנו שאנחנו בשלהי העונה ואפשר להגיע מעט מאוחר יותר, החלטנו לא לקחת סיכונים ולא להתפנק. אחרי הכול טסנו, נסענו, השקענו זמן וממון וכדאי להשקיע עוד מאמץ נוסף ולהבטיח את כניסתנו למערות. שתי המערות קרובות מאוד ואפשר לגמוע את המרחק במספר דקות.
הגענו למקום בסביבות 7:00, חושך מוחלט, לא רואים דבר, לא היינו בטוחים שהגענו למקום הנכון. ואז הגיע עוד זוג אגלי וראינו את הספסלים הממוספרים. תפסנו את מקומות 3 ו-4. לאט לאט האיר היום והחלו להגיע אנשים נוספים. החל לרדת גשם והמטריות נפתחו, הצרפתים לא חושבים שכדאי להשקיע בסככה שתגן על המצפים בתור!!! בשעה 9:30 הגיע "מחלק הכרטיסים". כ"א קיבל קרטון ממוספר עם מספר המקום עליו הוא יושב. רכשנו כרטיסים לשתי המערות. סיור באנגלית ב- Grotte de font de Gaume בשעה 11:30 וסיור באנגלית ב- Combarelles בשעה 16:00. אין מה לעשות, הצרפתית שולטת והאנגלית מופלית.
את הזמן בין לבין העברנו בחזרה מהירה למלוננו, ארוחה קלה ממה שיש לנו.
למערות נכנסים בלי תיקים, סוגרים אותם בלוקרים. בטוח.
הדרך למערה Grotte de font de Gaume עד לכניסה והפגישה עם המדריך/כה היא עלייה תלולה. יש לקחת את זמן העלייה בחשבון!!! ה"ציורים" בצבעים טבעיים, אדום ושחור ובוצעו באמצעות טכניקת הנשיפה.
במערת Combarelles הציורים בוצעו בטכניקה שונה, חריטה באבן וההסברים הם, לא תאמינו, אבל בצרפתית (עם דפי ליווי באנגלית).
בצהרים מהרנו להספיק לסייר במוזיאון. אבל גם הפעם, למרות שהמבנה מרשים, המוזיאון והמוצגים מגוחכים. חבל להשקיע יותר משעה ואולי אפילו פחות.
יום 11: סיור מערות.
בתכנון ליום זה לסייר בכול מה שניתן עדLasccaux.
יצאנו בסביבות 9:30 לאחר ארוחת בוקר שהייתה די בסדר בהתחשב בחוות דעתנו על המקום והזוג ההזוי. היעד הראשון היה מערת Abri de la Blanc. הדרך למערה עוברת בחורש, גשם מטפטף, אבל לא מפריע במיוחד. כרטיסים אפשר כמובן לקנות במקום, הדרכות באנגלית אין , יש דף מלווה ומפעם לפעם ניתן לשאול את המדריכה שאלות באנגלית. האתר הוא למעשה שחזור של האתר המקורי שהיה צורך להגן עליו. הטכניקה הפעם שונה, פיסול באבן. מה שמדהים הוא השילוב של התיאורים. לדוגמה, לפני עדר סוסים עוברת ממותה. כשיצאנו השתנה מזג האוויר ואיתו יום יפיפיה.
היעד הבא Grotte de Rouffignac , במערה זו נוסעים לסיור ברכבת והיא שוכנת כמובן, איך לא, בתוך חורש ירוק ויפיפה. הסיור ברכבת הוא בצרפתית, אבל מקבלים מכשירי קריאה בעברית. כדאי לקרוא לפני תחילת הסיור כי במהלכו המדריך מצביע על ממצאים ומסביר. אפשר כמובן לשאול אותו באנגלית מפעם לפעם.
במערה חיו דובים ובני אדם, אבל לא בו זמנית. הדובים נכחדו הרבה לפני שהגיעו בני אנוש (קרו מניון, או כפי שאנו קוראים להם – הומו ספיינס). מעניין לצפות ב"קיני" הדובים בהם צנחו לשנת החורף. על הקירות ניתן לראות את חריצי ציפורניהם.
הציורים במערה זו בטכניקה שונה. יש חריצים ולעיתים החלק החיצוני צבוע בשחור.
היעד הבא ליום זה היה Grotte de Rouffignac. לא לוותר!!! המקום היווה מקום התיישבות לכול האוכלוסיות שעברו באזור, הניאדרטלים,שהגיעו לפני 50,000 שנה ונעלמו לפני 30,000 שנה (במקום נמצא קבר עם שלדים וכלי מלאכה). הוויקינגים, הרומאים, וכו'. בשיאו כלל הישוב 1,000 נפשות, הבתים נבנו צמודים לקירות המצוק. יש במקום תצוגה של כלי מלאכה מתקופות אלו והנוף מהמצוק אדיר.
בסופו של יום זה הגענו למלוננו, שהוא ממש היעד כמעט האחרון.
המלון: Domaine de Lascaux .
מקום מהמם, נטוע בחיק הטבע, חדר גדול, יש חדר אוכל ובו מגישים ארוחת ערב יוצאת מהכלל ובעלי המקום מדברים אנגלית. לארוחת הערב הזמנתי נקניקיות תוצרת בית, תפו"א עם פטריות טריות ובצל, חבל על הזמן.
יום 12 Lascaux
היום הוקדש לסיור בכל סוגי השחזורים של מערת Lascaux . זה מה יש, אבל, בוצע בתשומת לב מירבית.
בסביבות השעה 10, לאחר ארוחת בוקר, ובלי כל המטען, יצאנו ל- Lascaux II. את הכרטיסים הזמנו כמובן עוד מהארץ לא מסתכנים כשיש משהו כמו סיור אחד ביום באנגלית!. החנייה בין העצים וכדאי לחנות בחלק העליון של החנייה שהוא הקרוב יותר לפתח הכניסה למערה.
המדריכה אחרה לפחות ב- ½ שעה.
המערה אינה כמובן המקור אבל השחזור נאמן למקור והופך את הסיור לחוויה.
משם עברנו ל- Lascaux IV, הסיור באנגלית תוכנן לשעה 16, בחנות במקום אין מבחר. כמו בשאר האתרים, מוכרים מה ששיך לאתר עצמו והאנגלית במיעוט משמעותי. גם המסעדה במקום זוועתית, קנינו כריך וקפה והיה פשוט נורא.
לסיור עצמו קיבלנו מכשירים באמצעותם יכולנו לשמוע את המדריכה שסיפרה על גילוי המערה (במהלך מלחמת העולם ה II), וענתה על שאלות. כשנפרדנו ממנה המשכנו בסיור עצמאי לאורך התצוגות. בכל תצוגה שבחרנו קיבלנו הסבר איך בוצעי הציורים .
יצאנו משם בערב, ועל סמך המלצה שקיבלנו ב information במקום נסענו למסעדה בשם Le Flannagan's הנמצאת ליד הנהר. לשם שינוי אכלנו דגים ולא ברווז או אווז .ליד מסעדה זו יש מסעדות נוספות לבחירה.
יום 13 לכיוון פריז
יום זה תוכנן לטעימה מעמק הדורדון תוך התקדמות צפונה לכיוון פריז. אבל... היום הפציע כרוך בערפל. התחלנו לפי התוכנית בנסיעה איטית ופיתולים. המהירות המותרת 90 קמ"ש, אבל מי יכול לנסוע בכבישים אלו במהירות כזו!
נהנינו מהמראות בדרך והצלחנו להגיע עד ,Kahor , השעה הייתה כבר 14:00 והגשם התחזק . החלטנו לוותר על המשך הנסיעה בעמק ולעבור לכביש המהיר. המלון שהזמנו היה במרחק כ- 3 שעות מפריז. הגענו בסביבות 19:00
לינה: Châteauroux, Best Western Hôtel Colbert
יש לנו ניסיון רב עם מלונות הרשת, ובדרך כלל אין נפילות והתמורה למחיר מליאה. גם הפעם, המלון מודרני, החדרים גדולים, יש מעלית. במלון יש מסעדה מצוינת, המחירים לא נמוכים. ארוחת הבוקר הייתה מצוינת. מה צריך עוד?
יום 14 הביתה- שדה התעופה שארל דה גול
יצאנו לאחר ארוחת הבוקר, הגשם המשיך בשלו, אבל הנסיעה הייתה על כביש מהיר.למזלנו לא חיכינו לרגע האחרון על מנת למלא את טנק הדלק, עשינו זאת מבעוד מועד, כי היה יום ראשון וחלק מהתחנות היו סגורות. הבעיה היחידה בתנועה הייתה בסובב פריז, שם התנהלנו לאיטנו כמו בכניסה לתל אביב מדי יום.
סוף הטיול, נהנינו, החכמנו וחזרנו בשלום ללא כל פגע.
