אחרי שחגגנו את ראש השנה הסיני בהונג קונג הגענו לניו זילנד להתחלת הטיול הממשי . היות והחלטתי להתחיל את טיולנו באי הדרומי, טסנו דרך בריסבן ישירות ל”CHRISTCHURCH “ . כאן המקום לתאר קצת מההכנות למסע. תודה למיסטר גוגל שבעזרתו ניתן לעבור על כמויות מידע אין סופיות . מידע שבעזרתו תכננתי את כל הטיול ועשיתי את כל הרכישות כולל טיסות, אם כי אני חייב להודות שהמידע לאנשי הגיל השלישי מצומצם יחסית. שפע של עצות וטיפים לצעירים ומשפחות אך כמעט התעלמות ממטיילים מבוגרים; טרקים למיניהם, אקסטרים ומיני ספורט ימי שאינם בדיוק כוס התה שלי כרגע .
החלטתי לנסוע בקראון את כל הדרך עם כל המשתמע מכך: נסיעה בכלי רכב לא מוכר במחוזותינו ושמעולם לא ראיתי , נסיעה בצד “הלא נכון” של הכביש , וכמובן שגרת חיים שונה מהרגיל . קבלת רכב מהירה בעיר ו”היידה סע” לקראוון פארק הראשון להתארגנות והצטיידות וכמובן הכרות ראשונית עם בייתי לחודשים הקרובים. אז התברר מהר מאוד ש”הבית” קל לאירגון ומכיל את כל הנחוץ לחיים נוחים , והעיקר שהקראוון פארק הוא מקום מאורגן מאוד, ונעים לחיות בו בסוף יום ארוך בדרכים. וכמובן לא לשכוח הגשמת החלום של קניות על יד הבית -יוצאים מהסופר לחניה ושם, הבית עם המקרר ממתין .
את תוכנית הטיול הכנתי תוך התחשבות בהעדפותינו ותוך ניצול המידע הרב על כל האתרים אשר ברשת . למחרת יצאנו לדרך בזהירות ודי מהר גילינו שהרבה מהנוסעים סביבנו הם תיירים כמונו . התחלנו בנסיעה לכיוון מרכז האי ודרומה. עד אז לא ידעתי שלירוק יש כל כך הרבה גוונים וכמות האגמים שעוברים בדרך היא אין סופית . כעבור יומיים הגענו לדנדין, עיר חוף יפה שחצי האי שלה בהחלט שווה טיול עם מדריך של חברה מקומית. מכאן פנינו לעיר “TE ANAUI “ שהיא אתר נופש ידוע ובירת איזור הפיורדים בדרום האי. כמה מלים על מזג האוויר; אומנם הגענו לקייץ המקומי, אבל התברר שהוא בערך כמו החורף שלנו. במיוחד באיזור הפיורדים , בו אנחנו מדברים על ממוצע שנתי של כ 7000 מ”מ וכ 200 ימים גשומים בשנה .אז היומיים הראשונים היו גשומים כמצופה . מכאן לקחנו טיול מאורגן ל “MILFORD SOUND” מהסיבה שהדרך עצמה ,עד להפלגה, מדהימה ביופיה ולא כדאי לפספס את הנוף בנהיגה.עברנו בנופים עוצרי נשימה ולמזלנו היה זה יום יפה בצורה בלתי רגילה. לדברי הקפטן של הספינה כבר מזמן לא היה לו יום שכזה, ולהפתעתו הדולפינים נכנסו עמוק למפרץ וליוו אותנו כבר מיציאתנו להפלגה. לא מפליא שהמקום מוכרז כאתר מורשת עולמי ונמצא בין האתרים המתויירים ביותר בעולם. הרים סביב , מפלי מים רבים נופים שונים זה מזה, צמחיה וחיות ימיות הם ההרכב של מקום נפלא זה. שוה כל מאמץ .
מכאן לעבר “QUEENSTOWN “ הלא היא בירת האקסטרים. עיר מלאה בצעירים שנוהרים לכאן בהמוניהם ומשתתפים בפעילויות שונות ומשונות, מסוכנות ומסוכנות יותר ולאחר הפעילות מתאספים במרכז העיירה אצל “FERG” לאכול מההמבורגר הטוב בעולם, לדברי ה “TIME” , אתם יודעים מה - הוא ממש ממש טוב , מנסיון ..
תחנתנו הבאה היא איזור האלפים שלהם. נסענו יום שלם במזג אוויר ממש גרוע עד שהגענו לרגלי ה”FRANTZ JOSEF “. פה לפי התוכית שלי היה אמור להיות השיא של הטיול. הזמנתי בבית שתי חולצות טישרט עליהן בקשתי להדפיס בגדול את הספרות 4 ו ,7 כן למחרת חגגנו 47 שנות נשואין, והזמנתי טיסת הליקופטר לראש הקרחון. אבל כמובן אלוהי הגשם רצה אחרת ולמחרת לא היו המראות. הגשם נמשך ובנוסף לכך, סגרו את הכביש לכיוון אליו הינו צריכים לנהמשיך, כי ממש לא רחוק מאתנו הייתה מפולת בוץ וסלעים אלימה. כמה מאות מטרים של כביש נעלמו וזה אילץ אותי “לחזור ללוח השירטוט “ ולשנות כיוון . נשארנו יום נוסף באיזור ולמחרת בבוקר הודיעו שהשמיים פתוחים, וכך יצאנו לחגוג באיחור של יום אבל זוגתי לא כעסה, ההפתעה היתה גדולה .טייס ההליקופטר ציין גם, שיום כל כך יפה הוא לא זוכר כבר מזמן .
חזרנו ל”KRISTCHURCH” וכאן השלמתי את החגיגות במסעדה מפוארת הבנויה בקרון של ה”טרם” המקומי, קרון משנת 1912 שכל ערב עושה סיבובים בעיר ותוך כדי שמאכילים את הסועדים. חוויה מיוחדת במינה ומלווה באוכל טוב . צפונה יותר בעיירה “KAIKOURA “ לקחנו הפלגה לצפיה בלוויתנים , ואכן זכינו לראות שלושה לוויתני זרע ענקיים ושפע של דולפינים. PICTON הינה העיר ממנה יוצאים עם המעבורת לאי הצפוני. לפני ההפלגה נסענו בדרך המאוד יפה “QUEEN CHARLOTTE DRIVE “ עד לעיירה “HAVELOK “. כאן בנמל היאכטות שלהם נמצאת מסעדת פירות ים מדהימה ובה אכלנו צדפות אשר הוכנו בארבע צורות שונות – מעולה . למחרת עלינו על המעבורת בדרכנו לאי הצפוני וכמובן ביתנו נסע איתנו, אבל על כך בהמשך בפוסט הבא.
