בוקר. אפור. הרטיבות מורגשת באוויר, החשכה טרם פינתה מקומה לאור החיוור של יום-דצמבר-חורפי. את היציאה מהמלון הממוזג ניתן לתאר כמעין תהליך אבולוציה הפוכה. תחילה כולך זקוף, מאושר, שמח לשאוף מעט אוויר קריר. לא יעברו יותר מ-10 צעדים ותהליך ההתכנסות מתחיל. הכתפיים נוטות קדימה, הגב מתעקל, הידיים מתחפרות בדבר הקרוב ביותר שמבודד אותן מאוויר-ערים-צלול ואתה נהיה חדור מטרה - קדימה אל המבנה הסגור הבא. היינריך היינה הוא כבר לא רק המשפט ב"מקום שבו שורפים ספרים...", אלא גם תחנת ה-U-Bahn הקרובה, קרי המקום מוגן הקור הקרוב ביותר.
אז כן, את חמשת הימים (ברוטו) שבילינו בברלין בחרנו לעשות בדצמבר (בילינו = אשתי ואני). הימים הם ימי טרום-חג-המולד, הקור הוא קור אירופאי טיפוסי והעיר כולה מצטחצחת ועוטה חגיגיות "חג-מולדית". בחלק גדול מרחובות ברלין מוקמים דוכנים מסורתיים כאלו ואחרים עד כדי מיני-שווקים. הקו המנחה זהה - אשוחים, דמויות חג-מולד, נורות וקישוטים נוצצים, כאשר התוכן משתנה (מאוכל מסורתי דרך מזכרות לחג ועד מיני דוכנים סטנדרטיים של ביגוד).
בניגוד למנהגי בקודש, לא תמצאו כאן תיאור של Day-by-day לגבי מה שעשינו, מה גם שהשורות האלו נכתבות בפרספקטיבה (!) של למעלה מ-4 חודשים, בתקווה שמרחק הזמן גרם לדברים החשובים בלבד לשקוע.
איך לעשות
תראו. בימינו, בעידן הדיגיטלי, הכל נגיש-זמין-מתעדכן בזמן אמת. לכן, איש-איש ושיטותיו הוא (מי אמר ניווט עם Google maps?). אנחנו הסתובבתי עם מפה מודפסת (כן, כן, כמו שעשו הורי, וההורים של הורי, ואולי אף הוריהם) של העיר ושל קווי התחבורה. הכי נוח, הכי זמין.
ע"מ להתנייד רכשנו את ה-Welcome card בשדה תעופה שנחתנו בו. הכרטיס מאפשר תנועה בתחבורה הציבורית בהתאם לאזורים A/B/C ומעניק הטבות בלא מעט מקומות ואטרקציות ברחבי העיר (למעוניינים). על הכרטיס משלמים לפי כמות האזורים ולפי כמות הימים. אנחנו הזמנו כרטיס לכל האזורים ל-5 ימים. עלה סביב ה-34 יורו, אם אני לא טועה. טיפ תחבורה 1# - בדקו מה ההטבות של הכרטיס באינטרנט טרם נסיעתכם. יתכן שהוא מאוד ישתלם לכם, יתכן שלא. טיפ תחבורה 2# - בפועל מקבלים כרטיס נייר פשוט, אותו חייבים לנקב בנסיעה הראשונה בתחבורה ציבורית (יש מכונות כאלו בכל רכבת / אוטובוס). אחרת, עומדת בפניכם אפשרות קנס ע"י סדרנים מקומיים במסווה (אנחנו חווינו בדיקה אקראית שכזו).
ברלין מציעה לא מעט אופציות לסיורים מודרכים - מצעירים מקומיים שיעשו לכם סיור בהתנדבות תמורת טיפ ועד סיור מודרך בשפה העברית. חפשו באינטרנט את מבוקשכם - לרוב כל אתר מציע מגוון סיורים בימים קבועים (סיור שווקים, סיור יהדות, סיור "ברלין האחרת"...) - פשוט בחרו אחד והירשמו אליו.
חנוכייה על רק שער ברנדנבורג
מה לראות (גילוי נאות - מיעטנו במוזיאונים. לכן, אם חובבי מוזיאונים הנכם, למעט המוזיאון היהודי ועוד איזושהי אפיזודה בואנזה, לא תמצאו כאן את מבוקשכם)
גולת הכותרת של חג המולד, לעניות דעתי, הוא ה-Gendarmanmarkt, עת הרחבה הופכת למעין שוק חג מולד מלא דוכנים. אמנם לא מדובר באזור גדול, אך האווירה טובה והאוכל אותנטי (אחלה מקום לנקניקיה או לתפו"א עם שמנת, מלווים ביין חם). אם מבקשים מכם יורו בכניסה - אל תתפלאו. מיועד לתרומה…
Gendarmanmarkt
בערב הראשון לשהייתנו בעיר הלכנו ל-Markthalle Neun. מדובר במעין שוק אוכל במתחם סגור (מישהו אמר שרונה מרקט?) שפעיל רק בימי חמישי סביב שעות אחר-הצהריים והערב (בשאר הזמן מדובר בשוק רגיל, להבנתי). המקום היה מלא עד אפס-מקום והאוכל? טוב מאוד. במקום נמצאים סביב ה-20-30 דוכני אוכל מכלל המינים, הסוגים והארצות כך שכנראה תמצאו את מבוקשכם. רק אל תצפו לישיבה מסודרת סביב שולחן (יש כמה שולחנות ציבוריים ותו לא).
המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum Berlin) - מורכב משני חלקים. התחתון הוא מעין תצוגה העוסקת בשואה והעליון עוסק בהיסטוריה היהודית בגרמניה. למתעניינים, ניתן להסתובב שם שעות רבות ולצלול בנבכי המידע והפרטים. לא אכביר במילים מעבר לכך. ביקור חובה, לדעתי. באותה נשימה אזכיר את האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו. רצה הגורל והגענו אליה ביום שני - יום בו לא ניתן לקבל סיור מודרך במקום. לכן, לא נותר לנו אלא לשוטט בין קוביות הבטון. למי שתהה, מדובר באנדרטה פתוחה שממוקמת ממש בואך שער ברנדנבורג ובניין הרייכסטאג.
על גג הרייכסטאג
על ביקור בכיפת הרייכסטאג לא רציתי לוותר, אם כי בשלב מאוחר יחסית הבנתי שנדרש להזמין מקום מראש לסיור. ניתן לעלות לחלקו העליון של המבנה ולקבל אוזניות עם מדריך קולי וניתן לבצע סיור מודרך מקיף יותר בפרלמנט (שעה וחצי, +/-). אני ביקרתי בכיפה בלילה, שכן זו הייתה האופציה היחידה שנותרה פנויה באתר (מי חשב שבדצמבר מחשיך בברלין כבר ב-16:00...). את החוויה אני מסכם כחיובית, שכן יש משהו יפה בלראות את העיר מוארת בלילה. לכן, למעוניינים לעלות לכיפת הרייכסטאג - הזמינו מקום מוקדם באתר ה-Bundestag (הפרלמנט הגרמני), שזה אומר חודש לפני, בגדול. את שער ברנדנבורג, שנמצא לא רחוק משם, מומלץ לראות מואר בלילה. תמונה מרשימה.
גם בבית הכנסת הגדול היינו. במקום יש תערוכה וניתן להתרשם ממה שנותר ובעיקר ממה שהיה. לא הייתי מגדיר את הביקור כחובה.
ע"מ להחכים מעט, הצטרפנו לסיור “ברלין האלטרנטיבית” - 5 שעות סיור עם חברה ישראלית (הטיולים של נדב) בשפה העברית. סיור מיוחד, יחסית, שעסק באורח החיים האלטרנטיבי בברלין, אמנות חתרנית (גרפיטי), בשלל ההעדפות המיניות שקיימות בעיר ובמהגרים. כמו שכתבתי - מיוחד, דוגם אזורים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת אם כי מעניין רק לפרקים.
לבסוף, היה לי חשוב להגיע לוואנזה - לעיר שבה נערכה אותה ועידה ידועה לשמצה (עד עכשיו אני תוהה האם אזור C שבחרתי ב-Welcome Card היה נדרש ע"מ להגיע לעיר). כך או כך, אל הווילה בו נערכה הועידה הגעתי בחושך ובקוצר נשימה (כאשר חרב סגירת האתר מנופפת מעל ראשי), כך שלא יצא לי להתרשם מהסביבה החיצונית (מהגן של הווילה ועד הנוף לאגם, פסטורליה שמייצרת מעין ניגוד למה שקרה בתוך הבית עצמו). במבנה עצמו יש, לצד החדר בו נערכה הועידה וקיצור תולדות הווילה, מוזיאון לא גדול לתקופת השואה / מלה"ע ה-II - עתיר פרטים על אף גודלו המצומצם. מבחינתי היה מעניין וחד-משמעית שווה את שעת הנסיעה (ניתן להגיע עם רכבת לוואנזה, ומשם לקחת קו אוטובוס מעגלי שמספרו 114 לעבר המוזיאון). המוזיאון, אגב, פתוח עד שעות אחה"צ המאוחרות והכניסה חופשית (אם זיכרוני אינו מטעה אותי).
ומה לגבי קניות ב-Ku'damm? ומה לגבי ה-Alexander Platz? ואין אף לא מילה אחת על ה- Hackescher Markt (מדובר בכמה חצרות פנימיות שהפכו למתחם תיירותי)? ובפארקים לא הייתם (לא. היה קר). אז לא, לא ארחיב עליהם משני טעמים: הראשון הוא שברור שהיינו בהם (חוץ מהפארקים...) כמו שאר האנשים שביקרו בעיר (תשאלו אותם...). השני הוא שברור שגם אתם תעברו דרכם, בצורה כזו או אחרת. ואף מילה על הקשר הרופף ביני לבין עולם הקניות…
מה לאכול
קודם כל, לא אביא כאן בשורות חדשות. שלל הטיפים והביקורות באתרי האינטרנט השונים יעשו עבודה טובה ממני בלכוון אתכם לצלחת הנכונה. מהמעט שחווינו ואני יכול להסגיר:
- Vapiano - רשת מזון-איטלקי בהכנה מהירה, יחסית. הקונספט הוא מטבח פתוח המחולק לעמדות (סלטים - מרקים - פסטות - פיצות וכדומה) מהן מזמינים ואוספים את האוכל. מהיר יחסית, אוכל ברמה גבוהה, מחירים נוחים.
- אוכל גרמני "מסורתי" במסעדה - לא הלכנו רחוק מדי. ביקרנו במסעדה של Weihenstephan, בעיקר כדי לטעום את הבירה (יש כמה וכמה סוגים, לא רע) ואכלנו ארוחת ערב ב-Brauhaus Lemke שממש ליד תחנת Hackescher Markt (ממליץ).
- Block House - עוד רשת (מה לעשות, אנחנו לא מקוריים...), הפעם מעין מסעדה אמריקאית של בשר. בסה"כ תמורה טובה לאגרה, אם חשקה נפשכם בסטייק. לא משהו מעבר.
- Zeit fur brut - בית קפה קטן וטוב שנמצא בקרבת כיכר רוזה לוקסמבורג (פחות מק"מ צפונית לאלכסנדרפלאץ). אם חשקה נפשכם בקפה טוב ומאפה, עד כדי כריך על ידו - מומלץ.
- Ristorante a Mano - איטלקית, מדורגת גבוה מאוד (בין הראשונות ב-TripAdvisor) ובסה"כ עונה על הציפייה של אוכל טוב במחיר סביר. נמצאת ליד תחנת ה-U-Bahn Strausberger Platz.
- והמנצח? נקניקייה אותנטית בדוכן ברחוב. לכו על אחת שנראית מסורתית ומושקעת, לא משהו שנראה כמו ביומולדת של ילד בן 4 (בלי להעליב). גרמניה במיטבה.
איפה לישון?
אנחנו ישנו בשולי רובע Mitte במלון Catalonia (תמורה טובה לאגרה). ברדיוס ההליכה הקרוב מהמלון לא היה כלום חוץ מ... תחנת U-Bahn ממש מעבר לכביש! לכן, המלצתי אליכם היא כזו: במידה שאתם סגורים-חתומים-נצורים על תכנוניכם לימי-ברלין שלכם אזי בחרו מקום שהוא נוח בהיבט ההגעה לכל האתרים. אחרת, פחות קריטי המיקום (אם כי רובע Mitte הוא כנראה ה-רובע להתגורר בו) אלא יותר נגישות התחבורה הציבורית.
עד כאן לפעם הזאת. תיהנו!
