שבועיים בנורבגיה

המאמר הזה נכתב באיחור. התחלתי אותו בספטמבר 2023, שבועות ספורים לאחר שחזרנו מנורבגיה. באוקטובר הפסקתי. אתם משערים למה. המשך הכתיבה, וכל מחשבה על טיולים לחו"ל נראו לי חסרי תוחלת. חצי שנה אחר כך קשה להגיד שאני יותר אופטימי אבל בסופו של דבר חייבים להמשיך. בשבילי ההנאה מהטיול מתחילה בהכנות ובתכנון, ממשיכה בטיול עצמו ואינה שלמה בלי הכתיבה והתיעוד שלו בבלוג. 

מאמצינו העקביים להימלט מהארץ באוגוסט הביאו אותנו השנה לנורבגיה. האמונה ששבועיים של קרירות נעימה בתוספת נופים מדהימים ימלאו לנו את המצברים השתלמה בהחלט. גם אחרי שהיינו בהרבה מקומות יפים באירופה, באלפים המושלגים, בסקוטלנד וביוון, הנופים בנורבגיה הותירו אותנו משתאים.

קשה להסביר את העוצמה שיש בפיורד. גוף מים אדיר שחודר אל עומק היבשה ברוחב שמגיע לעיתים לכמה ק"מ, ומשני צדדיו צוקים גבוהים, כמעט חפים מנקודות יישוב, ובכלל מהתערבות אנושית. בנורבגיה יש ריקנות כזו. כבישים ארוכים שמתפתלים בתוך נוף טרשי בין אגמים ונחלים, כמעט ללא עיירות או כפרים, עם מפלי ענק משני הצדדים, קרחונים ונחלים. גם בשיא עונת התיירות אין תחושה של עומס או צפיפות. אין הרבה תנועה בכבישים, ולבד מבכמה נקודות מאד פופולאריות כמעט לא מרגישים בתיירים. גם במקומות כאלו, אין מה להשוות את העומס למה שקורה באירופה. זו פשוט אווירה אחרת.

תכנון הטיול:

בגדול, נורבגיה מחולקת ל-3 אזורים. הדרום, המרכז והצפון. בכל אחד מהם יש המון מה לראות ונופים מטורפים. לנו היו שבועיים ואם היינו רוצים לבקר בשלושתם היינו צריכים לעבור כל יום בין מקומות הלינה ולוותר על אתרים רבים בדרך. אנחנו לא מאד אוהבים טיול בסגנון הזה, למרות שיש לא מעט מטיילים שמקפצים ככה. אנחנו יותר אוהבים קצת להשתקע, להכיר טיפה לעומק מקומות בהם אנו מבקרים ולא להתרוצץ יותר מדי, אבל צריך מראש להבין שנורבגיה אינה מקום לטיול כוכב. בנורבגיה צריך לנהוג.

הפשרה המאד מוצלחת שמצאנו היא להתמקד במרכז נורבגיה, ולוותר מראש על דרומה וצפונה. חילקנו את הטיול ל-4 אזורים עיקריים ובכל אחד מהם שהינו 2-3 לילות, וסה"כ 14 ימים לא כולל ימי הטיסות. נחתנו והמראנו מאוסלו (טיסות נוחות מאד עם טורקיש). תכננו את הטיול כך שהתקדמנו צפונה, עד ל-Andalsnes, שהיתה היעד האחרון שלנו, ואז ביום האחרון נהגנו כל הדרך בחזרה לאוסלו.

נורבגיה נוחה מאד לטיול. שדה התעופה מאד יעיל, קבלת הרכב לקחה לנו דקות ספורות, והאנשים נחמדים מאד, רגועים ומדברים כולם באנגלית מושלמת. אבל יחסית לאירופה, היא יקרה מאד. מצרכים בסופרמרקט יקרים כמו בארץ, ופירות וירקות אפילו יותר. האטרקציות יקרות בצורה מגוחכת ממש אבל שמורות הטבע הן בחינם. הדלק יקר אבל שודרגנו לרכב היברידי מה שחסך לא מעט כסף.

הנהיגה עצמה היא חוויה. הכבישים יפיפיים ויש הרבה מקומות לעצור ולצלם, לערוך פיקניק או לצאת למסלול קצר. מסלולי הטיול המפורסמים נוטים להיות ארוכים וקשים, אבל יש לא מעט מה לעשות גם אם לא רוצים ללכת ביום אחד 22 ק"מ או לעלות 1000 מ' לגובה. עדין הרושם שלנו היה שכדי לראות את המראות המדהימים ביותר, כדאי להיות מוכנים להתאמץ.

אני אתאר את האזורים השונים בהם ביקרנו בסדר כרונולוגי תוך ציון העיירה בה התאכסנו, בהתאם להתקדמות הטיול שלנו. בסוף המאמר אציין את מקומות הלינה בהם התאכסנו.

Jotunheimen National Park:

Jotunheimen National Park נמצא על גבולו המזרחי של אזור הפיורדים. התאכסנו בו בדרך מאוסלו. האזור די נידח אבל עם הרבה אתרי קמפינג ומקומות לינה. בקרבת מקום מצוי מסלול פופולארי מאד בשם Bessegen – מסלול יפה מאד וקשה מאד, עליו החלטנו לוותר. במקומו עשינו את המסלול הקרוי Knutshoe.

Knutshoe: מסלול לא כל כך ידוע אבל מתגמל מאד, היוצא מחניון קטן לאורך כביש 51. למרות שהוא יותר קל מ-Bessegen מדובר עדין במסלול קשה שנדרש לשריין עבורו 6-8 שעות. הוא מתחיל בטיפוס תלול, שבחלקו נדרש להשתמש בכל 4 הגפיים. בסוף הטיפוס מבינים מיד שהמאמץ היה שווה. האגם העצום Gjende מתגלה במלוא הדרו ומלווה אותנו בהמשך ההליכה על הרכס עד לשיא הגובה. החזרה היא באותה הדרך או לחילופין בירידה אל העמק הנמצא מדרום ואז בהליכה לאורך גדת אגם Ovre Leirungen.

Sognefjellet  - הכביש הנופי 55 בדרך ל-Gaupne:

יום שלם הוקדש לנהיגה בכביש היפיפה הזה. ככל שנכנסים אליו, הצוקים משני הצדדים מתרוממים והקרחונים מתחילים להיחשף.

Lom: עיירה קטנה וחמודה בכניסה המזרחית לכביש. מקום טוב להתארגנות וקניות. העיירה מפורסמת בכנסייה המסורתית והיפה שלה. במרכז העיירה עובר נחל עם מפל גועש לידו כדאי לשבת ולאכול במאפיה הנהדרת Bakeriet i Lom (Bakery in Lom). במקום מפעילים גם אומגה מעל למפל שנראית נחמדה מאד אבל היתה סגורה כשהגענו.

Nufshaug Scenic ViewPoint: עצירה בצד הדרך עם נוף אל מפל גבוה במיוחד.

Sognefjellshytta: מרכז מבקרים גדול ליד אגם יפה. מהמרכז יוצא מסלול הליכה קצר. חוצים על הגשר וממשיכים עוד כמה דקות ללכת עד לנקודת תצפית מרהיבה על הקרחונים.

Mefjellstein: חניון על הכביש ק"מ ספורים מערבית ל-Sognefjellshytta ממנו יוצא מסלול מעגלי משולט היטב בין מקבצי שלג, אגמים ופלגי מים. אורכו של המסלול המלא כ-5 ק"מ, מהם הלכנו כק"מ וחצי יפים מאד לפני שנאלצנו לחזור על עקבותינו בשל הגשם שהחל.

מסביב ל- Gaupne:

Gaupne היא עיירה תיירותית על שפת הפיורד Lustarfjorden המשמשת כבסיס תיירותי לפעילות סביבו ובקרחונים שמצפון לה. שהינו בה יומיים מלאים.

Ice Troll: אטרקציה מדהימה שהיוותה את אחד משיאי הטיול – הליכה על קרחון. מתארגנים במרכז המבקרים Breheimsenteret, פוגשים את המדריך והקבוצה ולאחר הדרכה קצרה יוצאים בנסיעה עצמאית לתחילת המסלול – הסכר על אגם Styggevatnet. כדי להגיע אל הקרחון יש לחצות את האגם. ניתן לעשות זאת בסירת מנוע או, כפי שאנו עשינו, בקיאקים (לא צחוק – 7 ק"מ לכל כיוון). נדרש להתארגן בהתאם עם ביגוד עמיד למים ובעיקר הרבה שכבות. לאחר החצייה מקבלים ציוד המתאים להליכה על השלג ויוצאים לסיור של כשעה, בו חוזים בתופעות טבע מעניינות בנוף המושלג. החוויה כולה מתאימה לאנשים בכושר בסיסי טוב, אחרת כדאי לבחור באופציית הסירה הממונעת.

מסביב לפיורד Lustarfjorden: לאחר החוויה המתישה בקרחון הקדשנו יום טיול רגוע לנסיעה מסביב לפיורד. הנסיעה עצמה היא חוויה עם הרבה מקומות לעצור ולצלם את הנוף. צפינו מהכביש במפל המרשים והגבוה Åsafossen  ועצרנו לצילומים לאורך הדרך.

נסענו לאורך הגדה הדרומית של הפיורד וביקרנו במפל Feigefossen. אל המפל הגועש מגיעים במסלול קצר אך תלול תוך כדי זלילת פטל בלתי פוסקת.

משם המשכנו מערבה וחצינו את הפיורד במעבורת אל העיירה Solvorn. האזור הקרוב לנמל הקטן ממש חמוד ומתאים לטיול רגלי קצר.

בדרך אל Loen:

יום שלם הוקדש לנסיעה מ-Gaupne ל-Loen. מעבר לעצירות מזדמנות כדי להתרשם מהנוף עצרנו בשני מקומות:

קרחון Bøyabreen : ממגרש חנייה גדול יוצא מסלול קצר אל אגם למרגלות הקרחון. הקרחון אמנם ידע ימים טובים יותר אבל הנוף כולו, של אגם וקרחון המוקפים בצוקים בצורת "פרסה" יפה מאד.

Hamnanova:  מסלול קצר אבל מאומץ המתפתל בעלייה תלולה בתוך יער. כשמגיעים למעלה, אל פסגה חשופה ובקתת מטיילים חמודה מתגלה נוף פנוראמי באמת מדהים של האגם Jolstravtnet. אני מאד ממליץ למי שאוהב טיולים רגליים לא להחמיץ את העצירה הזו בדרך צפונה.

Loen:

עיירה השוכנת לחופו של הפיורד Innikfjorden. ספינות תענוגים עצומות עוגנות בה כל כמה ימים ופורקות אלפי תיירים, מה שיכול ליצור עומס בנקודות העניין שסביבה. שהינו בה יומיים מלאים.

Loen Skylift: רכבל נמצא צפונית לעיירה ועולה לפסגה ממנה נשקף נוף יפה אל הפיורד וממנה יוצאים כל מיני מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות.

יצאנו למסלול מס' 3 שלקח לנו יום שלם. תחילתו בירידה מונוטונית אבל מול נוף משכר, והמשכו בעלייה לפסגה Skredelfellet. המסלול לא קל אבל הנופים משכרים.

Bødalsbreen: מסלול פופולארי מאד. כדאי להגיע מוקדם, במיוחד אם ספינה עוגנת בעיירה. מסלול יפה של כ-3 ק"מ לכל כיוון העובר במפל גועש במיוחדשמבחינתי היווה את האטרקציה העיקרית ובסופו תצפית על הקרחון הנוסל לו אל אגם נחמד. המקום ממוסחר מאד אבל יפה.

האגמים  Lovatnet ו- Oldevatnet : שווה להקדיש זמן לנסיעה לאורכם של האגמים הצרים והארוכים המתפתלים בין צוקים ויערות. עצרנו לאורכם כמה פעמים לתצפית, או למסלולים קצרים כדי להנות מהנוף היפה. דרומית לאגם Oldevatnet ניתן לבקר בקרחון Briksdalsbreen (לא ביקרנו מפאת קוצר הזמן).

בית הקפה Båtutleige שוכן לגדת האגם Lovatnet ובו אפשר להנות מההתמחות המקומית – פנקייק בצורת לב המוגש עם ריבה ושמנת חמוצה.

הדרך בין Loen ל-Geringer:

כביש Gamle Strynefjellsvegen הוא דרך נופית המתחילה בכביש מס' 258 וממשיכה בכביש מס' 15 שאינה מהווה בהכרח את הדרך הקצרה ביותר בין שתי העיירות, אבל כדאי להקדיש לה יום שלם כי הנופים לאורכה ממש מיוחדים, מלאים במפלים, אגמים, צוקים מושלגים ועוד.

עצרנו אינספור פעמים, מתוכן כמה זכורות לטובה: מפל Videfossen השוכן ממש בסמוך לכביש, אגם Langvatnet הנמצא ליד כביש 258 ואגם נוסף בעל אותו השם, לצד כביש 15. עצרנו גם באגם היפה Djupvatnet.

לקראת ההגעה לגרינגר זוכים להיחשף לנופים היפים של הפיורד Geirangerfjorden. ניתן לעצור ולהעריך את הנוף בנקודה הנקראת Flydalsjuvet.

Geringer:

עיירה תיירותית מאד הזוכה לביקורים רצופים מספינות התענוגים ולה מרכז פעיל לחופו של הפיורד Geirangerfjorden. התאכסנו במשך יומיים בבקתה באתר הקמפינג Eidsdal Camping‏‏‏ הנמצא צפונית אליה ליד האגם Eidsvatnet המקסים (צירפתי תמונה במבוא למאמר). אפשר להנות מחנויות המזכרות והמסעדות השוכנים לחופו ההומה של הפיורד או מהמפלים שבמרכז העיירה.

Storsæterfossen: מפל יפה מאד שניתן להיכנס מאחוריו. מעפילים אליו מהחניון שלצד מסעדת Westerås Restaurant‏ במסלול של כחצי שעה ביחד עם עדרי הכבשים המקומיות. המסלול פופולארי וכדאי להגיע אליו מוקדם.

נקודת התצפית Vesteråsfjellet (Løsta): מהחניון שלצד מסעדת Westerås Restaurant יוצא מסלול נוסף של כק"מ לכל כיוון העובר ביער עד שנפתח לתצפית מרהיבה אל הפיורד. לאורך המסלול פגשנו הרבה כבשים ולאמות.

Dalsnibba: פסגה פופולארית הנמצאת דרומית לעיירה לאורך כביש 15. הכניסה אליה עולה כסף וניבט ממנה נוף פנורמי עוצר נשימה של הקרחונים והפיורד.

לאחר הביקור בפסגה עצרנו שוב באגם Djupvatnet ויצאנו למסלול רגלי קצר של כ-40 דקות לארוחת צהרים באגם הנסתר Kolbeinsvatnet – אגם הררי צלול בין פסגות טרשיות.

הפיורד Geirangerfjorden: מדובר לדעתי בפיורד היפה ביותר שפגשנו, הנדחס בין צוקים דרמטיים. אפשר להנות ממנו בכל מיני צורות. אנו בחרנו בשיט (מודרך) בסירה מהירה שלקחה אותנו אל מפל שבע האחיות המפורסם, שכנראה נראה בחורף קצת יותר טוב אבל זה לא פגם כהו זה בהנאה שלנו.

Via Ferrata Geringer: אטרקציה נחמדה מאד במרכז העיירה הדורשת כושר גופני טוב. מסלול חבלים ואומגות מעל לנחל ולמפלים. מומלץ ביותר, אם כי כנראה פחות אתגרי ממסלולי Via Ferrata  אחרים. המסלול כולל כמה מפלים יפים מאד.

כביש הנשרים: כביש היוצא מהעיירה צפונה בעלייה דרמטית. בסופו נמצאת נקודת תצפית פופולארית הנקראת Ørnesvingen  ממנה ניבט נוף מרהיב של הפיורד.

נסיעה מ-Geringer ל- Andalsnes:

כביש 63 מתחיל בעיירה Sylte (אליה מגיעים מדרום במעבורת) ומסתיים ב- Andalsnes. הוא מכיל את אחת האטרקציות הנופיות הידועות בנורבגיה – דרך הטרולים.

דרך הטרולים (Trollstigen ): דרך היורדת בחדות אל עמק שבסופו העיירה Andalsnes. עוצרים במרכז המבקרים המודרני והיפה בחלקו העליון ויוצאים למסלול קצר ומסודר אל שפת הצוק כדי להנות מהנוף הדרמטי.

בדרך למטה עצרנו ליד המפל Stigfossen המרשים. דרך הטרולים חוצה את המפל.

Gudbrandsjuvet‏‎: עצירה פופולארית בדרךל- Trollstigen. קניון שוצף וגועש המסתחרר מתחת למערכת של גשרים תלויים. צריך להגיד שלמרות הפופולאריות הרבה של הנקודה מדובר בהפוגה נחמדה מהנהיגה ותו לא.

Andalsnes:

התחנה האחרונה בטיול שלנו. עיירה מרכזית ותיירותית שסביבה כל מיני אטרקציות ומסלולים. הגענו אליה בשעות הצהרים ושהינו בה כיומיים.

Litlefjellet : מסלול קצר המתחיל בסופו של כביש צר דרומית ל- Andalsnes. טיפוס קצר ותלול מאד מוביל אל אוכף בין שתי פסגות ממנו ניבט נוף יפהלכיוון ה-Trollvagen – שרשרת הצוקים הגבוהה בנורבגיה. כשטיילנו בו לא האיר לנו פנים מזג האוויר, ומיד כשהגענו לפסגה הצטרף אלינו ענן שחסם את רוב הנוף וגשם שוטף החל.

Romsdalsgondolen‏: רכבל העולה לנקודת התצפית Rampestreken ממרכז העיירה וכיכב בעונה האחרונה של הסדרה "היורשים". בפסגה אפשר להסתפק בתצפית המדהימה אל הפיורד שלמטה, לצאת למסלולים קצרים עם מספר תצפיות מערבה ודרומה או, כפי שעשינו אנו, לצאת למסלול מעט יותר מאתגר. מתחנת הרכבל עלינו מזרחה עד לפסגה Hogaksla. העלייה הקשה השתלמה – הנוף המדהים שניבט ממנו לכל רוחות השמיים היה המרשים ביותר שראינו בטיול כולו.

משם התקדמנו מערבה לאורך קו רכס צר, כשמשני צידי השביל תהום עמוקה ולפני העלייה לפסגה Majovafjellet (הספיק לנו) ירדנו צפונה למסלול מעגלי שחוזר אל הרכבל. זה היה טיול מאמץ של כ-10 ק"מ, וסיום נאה לטיול שלנו.

בדרך מאוסלו ובחזרה:

ביומנו הראשון והאחרון בעיקר נסענו. אלו הן הנקודות בהן עצרנו להתרענן או להתאכסן, מצפון לדרום:

Trollvagen: כפי שרשמתי למעלה – צוקים גבוהים ותלולים. הנסיעה דרומה מ-Andalsnes בכביש E136 היא הזדמנות להעריך אותם.

Kylling Bridge: תצפית יפה לעבר גשר נאה מעל לקניון גועש.

Slettafossen: שרשרת מפלים גועשים לצד גשר מערבית לכביש, שזוכה לפופולאריות בעיקר בשל סמיכותה אליו.

Lillehammer: עיירה מרכזית שהתפרסמה בשל אולימפיאדת החורף שהתקיימה בה כמו גם הפאשלה המפורסמת של המוסד שעלתה בחייו של מלצר תמים. מרכז העיר יפה עם אדריכלות מסורתית, תעלות מים החוצות את הרחובות ומדרחוב נחמד. סביב העיירה יש לא מעט אטרקציות נופיות ותיירותיות שהיו מחוץ לתחום בשבילנו בשל מזג האוויר הגרוע.

Hamar: עיר מודרנית שנוחה מאד ללינה בדרך אל שדה התעופה באוסלו, או ממנו. מרכז העיר אינו יפה במיוחד אבל מכיל מסעדות רבות. בדרך צפונה עצרנו בעיר ונהנינו לבקר בפארק החבלים Klatreparken Domkirkeodden על שפת האגם.

החופשה בנורבגיה הסתיימה בשיא, עם הסלול המאתגר ב-Andalsnes אבל השאירה טעם לעוד. התחושה הייתה שצפינו בטבע תצורתו הדרמטית ביותר. זה לא רק הדרמטיות והקיצוניות של נוף ה"פיורדי", אלא גם השקט – תחושת השקט והשלווה ששורה ברוב המקומות ומעצימה את החוויה. ההתמקדות שלנו באזור המרכזי הותירה לנו מקומות ומסלולים רבים ומדהימים בדרומה ובצפונה של המדינה.

כמו תמיד הבטחנו לעצמנו שנחזור בעתיד. לאור מה שראינו וחווינו זה סביר בהחלט.

מקומות הלינה בהם התאכסנו, לפי הסדר:

שדה התעופה באוסלו:

Comfort Hotel RunWay: מלון מעוצב ונחמד עם אפשרויות לא רעות לארוחת ערב ובוקר. יש שאטל נוח משדה התעופה.

https://www.booking.com/hotel/no/comfort-runway.en-gb.html?aid=356980&label=gog235jc-1DCAsoqgFCDmNvbWZvcnQtcnVud2F5SDNYA2hqiAEBmAEJuAEXyAEM2AED6AEBiAIBqAIDuAL5mKKyBsACAdICJDRmNzJhMzM4LTM5OTgtNDU5YS1hZjgyLTRjYTk5NzNmYTZmMNgCBOACAQ&sid=d4396f2cba3909c192ba816ff8a6b105&age=0&dist=0&groupadults=2&groupchildren=0&keeplanding=1&norooms=1&sbpricetype=total&type=total&

Jotunheimen National Park:

RBNB מעוצב ומרווח עם נוף יפה:

https://he.airbnb.com/rooms/828743073784166161?sourceimpressionid=p317160311908kdGgASprntQgUrw

Gaupne:

מלון שחלקו הוא בעצם אתר קמפינג הכולל כל מיני בקתות עץ בסיסיות אבל נחמדות מאד.

https://www.gaupnetunet.no/

Loen:

RBNB ב-Gildesdal: בקתה מרווחת על מדרון הנמצא כ-10 דקות נסיעה ממרכז העיירה. נוף מטורף אל האגם.

https://he.airbnb.com/rooms/24539104?sourceimpressionid=p31716034646vcLlz6BP5I7cx%2Fzy

Geringer:

Eide Camping: אתר קמפינג עם בקתות. הבקתה שלנו היקצת ישנה אבל מאד מצויידת. המקום שקט מאד עם נוף יפה לאגם.

https://eidecamping.com/

Andalsnes:

ה-RBNB ב-Isfjorden, Rauma: חווה מצוחצחת בפאתי העיירה. הועמד לרשותנו בית בן שתי קומות מעוצב ונח במיוחד.

https://he.airbnb.com/rooms/10207262?sourceimpressionid=p31716035158KSlkPdgHo8CtyTku

Hamar:

Vikingskipet Hotell: מלון בו התאכסנו לילה שלפני טיסתנו לארץ. חדרים מרווחים וארוחת בוקר טובה.

https://www.booking.com/hotel/no/vikingskipet-apartment-and-motel-hamar.no.html